שינויים

ר' ישראל יפה היה אחד מהחתומים על [[תקנות לאזניא]] בשנת [[תקנ"ו]]{{פירוש נוסףהערה|נוכחי=ישראל יפה הידוע|אחר=משמעות אחרת|ראו=[[ישראל יפה (פירושונים)אגרות קודש אדמו"ר הזקן]]אגרת לא.}}. מאוחר יותר, [[חג הגאולה י"ט בכסלו]] ב[[תקנ"ט]] הוא [[קובץ:שבחי הבעשט.jpgנישואין|שמאל|ממוזער|250px|שער שבחי הבעל שם טוב במהדורת ישראל יפהנשא]] את ה[[אדמו"ר הזקן]]על כתפיו.הרהלאחר [[הסתלקות]] אדמו"ח '''ר הזקן, הצטווה רבי ישראל יפה''' (נקרא גם על ידי ה[[אדמו"המדפיס מר האמצעי]] לעלות לארץ ישראל. בתחילה הוא לא רצה לעלות לארץ ישראל, בטענה שכשהוא מתגורר בקאפוסט הוא תמיד יכול לקפוץ ל[[קאפוסטליובאוויטש]]לרבי לשמוע [[דא") היה אחד מבין מייסדי הישוב החבח]], אבל אם הוא ייסע לחברון, הוא לא יוכל להגיע לשמוע [[דא"די בח]] מהרבי. על כך ענה לו [[אדמו"ר האמצעי]] שהוא מוכן לשלוח לו כל שבוע את המאמר בכתב ידו וישלח לו בתנאי שיסע לחברון. ר'ישראל הסכים לכך ונסע לארץ ישראל לעיר חברון.  ר' ישראל עלה לחברון בשנת [[תק"פ]], ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו [[ארץ הקודש|ארצה]]כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבד. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוסו של ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש ה"כולל" הראשון בחברון, ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון".

==תולדותיו==נולד ברוסיה לרבי יצחק יפהישראל ולאשתו שפרינצא היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מצאצאי רבי מרדכי יפה "בעל הלבושים", שמואל ושלמה זלמן. היה מתלמידיו של בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ יחד עם רבם, רבי מנחם מנדל מויטבסק, ומקורבו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חבוכשלוש מאות חסידים נוספים בשנת [[תקל"דז]].

רבי ישראל יפה ידוע בתולדות החסידות בכינוי "המדפיס מקאפוסט". כינוי זה הוצמד לו מאחר שהיה בעל בית דפוס עברי בעיירה קאפוסט הסמוכה לשקלוב שבמחוז ויטפסק בבלארוס. רבי ישראל יפה הדפיס בין היתר את ספר 'שבחי הבעש"ט'אשתו שפרינצא, וכן סידור בתו של בעל התניא. ספריו ידועים בהקפדה על פרטיםר' משה, הגהות מתוקנות ועיצוב נאהנפטרה ב[[י"ח מנחם אב]].

רבי ישראל בנו ר' [[אפרים יפה נזכר בתולדות החסידות אף כאיש אשר נשא את האדמו]] רשום במפקד [[תקצ"ר בעל התניא על כתפיו לאחר שהאדמוט]] שהוא בן 44. שעלה מקאפוסט בשנת [[תקפ"ר שוחרר מבית הכלא בשנת 1799ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת 3 שנים. לאחר פטירת האדמוהוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]". ר הזקן' אפרים נפטר בתאריך [[ז' תמוז]], הצטווה רבי ישראל יפה על ידי הבין השנים [[תר"אדמור האמצעיו]]-[[תר" רבי דוב בר שניאורסון לעלות לארץ ישראלט|ט]]. רבי יפה עלה מהעיירה קאפוסט לחברון ונמנה עם חברי הקבוצה הראשונה של העולים המתיישבים בחברון. בעת עלייתו הותקפה השיירה על ידי ערבים והדפוס אותו הביא עימו ארצה כדי לכונן בארץ דפוס עברי נשדד על כל חלקיו, פרט לבסיס הכבדובמפקד [[תר"ט]] רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. כאשר במרד הפלחים בצפת הושמד דפוס ישראל בק, שימש בסיס זה שהיה בחברון להרכבת הדפוס החדש שם. רבי ישראל יפה היה ראש החאשע אשתו נפטרה ב[[כ"כוללח כסלו]] [[תרמ" הראשון בחברוןה]], ונשא בתואר "ממונה דעיר הקודש חברון"בהיותה בגיל תשעים.

לרבי ישראל יפה ולאשתו שפרינצה היו שישה בנים: אפרים, אהרן משה, דוד, מרדכי, שמואל ושלמה זלמן. בניו רבי דוד ורבי שלמה זלמן עלו לארץ בעליית תלמידי הבעל שם טוב בשנת 1777-התקלנפטר ב[[כ"ז יחד עם רבם רבי ג מנחם מנדל מויטבסק וכשלוש מאות חסידים נוספיםאב]] [[תקפ"ח]].

בנו ר' אפרים רשום במפקד [[תקצ"ט]] שהוא בן מד. שעלה מקאפוסט בשנת [[תקפ"ג]]. שהוא נשוי ושבתו חנה היא בת ג' שנים. הוא היה ממונה ב"[[כולל חב"ד]]". בין השנים תר"ו-ט נפטר ובמפקד תר"ט רשומה אלמנתו חאשי' ובניו. על המשך צאצאיו.==ראו עודגם==