שינויים
מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש) (עריכה)
גרסה מ־03:29, 27 באוקטובר 2023
, 03:29, 27 באוקטובר 2023←העלאת קברו לארץ ישראל
[[קובץ:מצבה בן המהרש.jpg|250px|ממוזער|שמאל|מצבתו המשופצת בצפת ([[אייר]] [[תשע"א]])]]
[[קובץ:תעודת פטירה של מנחם מענדל שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש).jpg|שמאל|ממוזער|250px|תעודת הפטירה של הרב שניאורסון]]
רבי '''מנחם מענדל שניאורסון''' ([[ו' אדר]] [[תרכ"ז]] – [[כ"ג תשרי]] [[תש"ב]]) היה בנו של [[אדמו"ר המהר"ש]], נקרא על שם סבו [[אדמו"ר הצמח צדק]]. חי ב[[רוסיה]] וצרפת. נפטר ונטמן באי קורסיקה, גופתו הועלתה לארץ ישראל ונטמנה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק בעיר צפת.
==תולדות חיים==
רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד לאביו [[אדמו"ר המהר"ש]] ולאמו [[הרבנית רבקה]]ב[[ו' אדר]] [[תרכ"ז]]{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש, עמ' 22.}}. רבי מנחם מענדל נולד בשנת האבל על [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונקרא על שמו. בשנת [[תרל"ג]] נרשם יחד עם אחיו ר' [[אברהם סענדער שניאורסון (בן המהר"ש)|אברהם סענדער שניאורסון]] בפנקס "מלביש ערומים"{{הערה|שם=יגדיל תורה|[[יגדיל תורה (ניו יורק)|יגדיל תורה]], חוברת ס"א, עמ' שט"ז ואילך.}}. פעם שאל את אביו בתור ילד, היכן נמצא הקב"ה, ואדמו"ר המהר"ש השיב לו ש"מלא כל הארץ כבודו". [[הרבי]] מציין ברשימותיו בשם [[אדמו"ר הריי"צ]] כי למרות היותו ילד, התשובה נתקבלה אצלו{{הערה|[[רשימות היומן]], עמ' רע"ט.}}.
בוא"ו אדר תר"מ נערכה סעודת ה[[בר מצוה]] שלו, ואביו [[אדמו"ר המהר"ש]] אמר מאמר [[דיבור המתחיל]] "נעשה אדם וכו' בצלמנו כדמותינו". בגיל בר מצווה כתב פיוט ארוך בארמית המכונה בפי חסידים [[משא ההתקשרות (פיוט)|משא ההתקשרות]], בו מפאר את אביו בהפלאה גדולה.
ב[[י"ד סיוון]] [[תרמ"ב]] נשא לאשה בזיווג ראשון את מרת שרה בת רבי [[עקיבא קורניצר]] מקרקוב - חתנו של רבי [[שמעון סופר]] בעל "מכתב סופר", ונכד ה"[[חתם סופר]]". בחתונה שהתקיימה ב[[ליובאוויטש]] אמר [[אדמו"ר המהר"ש]] כמה [[מאמר]]י חסידות. באותה שנה נתקבל לחבורת המצוות בליובאוויטש{{הערה|שם=יגדיל תורה}}. לאחר מספר חודשים התגרש מאשתו. בחורף [[תרמ"ו]] החל לעסוק במסחר{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]], חלק ד', עמ' 930.}}.
עזר לאחיו [[אדמו"ר הרש"ב]] בעבודת הכלל ונשלח על ידו לשליחויות רבות.
נפטר ב[[כ"ג תשרי]] [[תש"ב]] בעיר בסטיה, ושם נטמן.
==העלאת קברו לארץ לארץ ישראל==
בקורסיקה קיים חוק שכל קבר עתיד להיחרש עשרים שנה לאחר הקמתו. כך היה צפוי להיות עם קברו של הר"ר מענדל. בשנת [[תשט"ו]] הורה [[הרבי]] להרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] להעלות את גופתו של ר' מענדל מהאי קורסיקה שב[[צרפת]] ל[[ארץ הקודש]]{{הערה|ראה [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]] [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&st=&pgnum=231 חלק י' עמ' רי"ד]]}}, הרב"א גורודצקי מילא את ההוראה, ושלח את הארון באנייה שעשתה את דרכה ל[[חיפה]]. במקביל קיבל הר"ר [[אפרים וולף]] הוראה לצלם את הגופה לפני שיורידוה לקבורה ולשלוח את התצלום אל הרבי{{מקור}}.
האנייה הגיעה לנמל חיפה בלילה קר וגשום של חורף [[תשט"ז]], ובשעת לילה מאוחרת נערכה הקבורה ב[[בית עלמין|בית העלמין]] העתיק שב[[צפת]]. בתנאים האמורים ששררו, לא הצליח הר"א וולף למצוא צלם שיואיל לבוא באישון לילה ולבצע את הצילום המבוקש. ואולם, הר"ר אפרים עצמו בדק את מצב הגופה והבחין שה[[גוף]] נותר שלם למרות שחלפו כחמש עשרה שנים מאז פטירתו של ר' מענדל! ('''לפי נוסח אחר{{מקור}}:''' רשם הרב [[יצחק גנזבורג]] את תיאור ה[[גוף]] ושלח לרבי. ה[[גוף]] היה שלם, אך "חצוי לערך").
זמן קצר לאחר מכן, נסע הר"א וולף לחצרות קודשינו ובכניסתו ל'[[יחידות]]' ביקש הרבי לשמוע את הפרטים על קבורתו ומצב גופתו של הר"ר מנחם מענדל.
|כותרת=נוסח המצבה
|תוכן=
{{יישור טקסט|מרכז|'''פ"נ'''{{ש}} {{יישור טקסט|מרכז|'''הרב החסיד'''{{ש}} {{יישור טקסט|מרכז|'''ר' מנחם מענדל'''{{ש}} {{יישור טקסט|מרכז|'''בן אדמו"ר מהר"ש'''{{ש}} {{יישור טקסט|מרכז|'''זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע'''{{ש}}'''מליובאוויטש'''}}
}}
המצב הקיים הפריע לרב ביסטריצקי והוא שאל את [[הרבי]]:
א. האם להשאיר את המצב הקיים - קבר ללא מצבה או שמא המצב כבר השתנה וניתן להציב מצבה?