שינויים

ר’ [[קובץ:אברהם אלי’ פלאטקין נולד ביום הכיפורים ה’תרמ”ט, לאביו הר”ר שמואל ליטמרן שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשאאליהו פלוטקין. jpg|שמאל|ממוזער|275px|אברהם אליהו פלוטקין]]ר' '''אברהם אליהו פלוטקין''' ([[י' בתשרי]] [[תרמ"ט]] - [[ח' בחשוון]] [[אדמותש"ר הרשט]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], ומחשובי רבני חב"ד בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]]. כמו כן שימש כראש ישיבת [[תומכי תמימים פוקינג]] נ”ע העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בווכיו"ר אגודת חסידי חב"ד בעיר.

==תולדות חיים=====צעירותו===[[קובץ:נמנוב ששונקין ופלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מימין לשמאל: הרב [[ניסן נמנוב]], הרב [[נחום שמריהו ששונקין]] והרב פלוטקין]]ר' אברהם היה שילוב של תכונות נפש חסידיותאליהו נולד ב[[יום כיפור]] [[‎תרמ"ט]] בעיר [[רוגצ'וב]] לאביו ר' שמואל ליטמאן, אשר השאירו חותם עמוק ובל ישכח עם כל מי שנפגש, היה בו עומק פנימי, נשמתי, לב רחום, מיזוג של מוח ולב שהתבטא בעיקר בעת התוועדות חסידית. אז הי’ ליבו סוער דרך הראש. אפילו בתוכן הדיבורים הי’ ניכר האיחוד הנפלא של נגלה וחסידות. משניות שלמות, קטעי גמרא הי’ מפרש על פי חסידות - וזה הי’ נשמע כל-כך טוב, כל-כך אמיתי וכל-כך מושלם. אז הי’ כדאי להביט בפניו: הוא ממש האיר. כי אז בלטה שלימותו הפנימית - לבביות מוחיתמחסידי חב"ד, והבנה לבביתשהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשא.

ר’ אברהם אלי’ נפטר בח’ מרחשון תש”ט ומ”כ בעיה”ק צפתמגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים. כשהתבגר נסע ל[[בוברויסק]] ונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' [[שמריהו נח שניאורסון]].

בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת [[תרס"ז]] ל[[ליובאוויטש]] שהייתה ידועה כמקום בטוח. כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [==שהותו בתומכי תמימים== כבר אז הוא היה '{{מונחון|מהות|אישיות}}'].

בילדותו גדל והתחנך במקום מגוריו רוגטשוב ולאחר מכן למד גם בעיירה בברויסקר' אברהם אליהו עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשה, הזיע ונתן ל[[ישות]] שלו להישבר. עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בו.

בשנת תרס”ז שם ר’ פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו הרבי הריי"צ ב[[יי"ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אלי’ את פעמיו לעלות לליובאוויטש הבירה. שם קיוה להתקבל כתלמיד מן המנין בישיבת אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים - ששמה יצאה לפניה בתורה ובחסידות. ר' אברהם אליהו השיב לרבי הריי"צ את אשר השיב.

כשהגיע ר’ אברהם אלי’ לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש”ס ופוסקיםלאחר מכן הלך הרבי הריי"צ ל[[הקפות]] אצל אביו הרבי הרש"ב. וכפי שמספריםכיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, הי’ כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאתלכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: “ער איז שוין געווען רמהות” האלט זיך אן אין מיין [[גארטל]] [=כבר אז הוא היה ‘אישיות’החזק ב'גארטל' שלי]. ר' אברהם אליהו אחז ב[[גארטל]] של הרבי הריי"צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר [[לחיים]].

ר’ אברהם אלי’ עם כוחותיו העילאיים פרץ לאור החסידות. הוא עבד קשהבאותה תקופה שימש גם כרב, לא רשמי, הזיע ונתן לישות שלו להישברבבית הרב. עד שכ”ק מכיון שהיה לו ידע רחב ב[[אדמו"ר הרש"בהלכה]] ו[[יראה|יראתו]] קדמה ל[[חכמה|חכמתו]] נ”ע העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בוהרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר' אברהם אלי'.

לאחר מכן הלך הרבי הריי”צ להקפות אצל אביו הרבי הרש”ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנסנגיד מפורסם מריגא, לכן שאל אותו ר’ אברהם אלי’: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי”צ: הרלט זיך אן אין מיין גררטל. ר’ אברהם אלי’ אחז בגררטל של הרבי הריי”צ ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש”ב חייך לעברם. ר’ אברהם אלי’ שאל היכן יהי’ מקומורבי יעקב צבי יעקבסון, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנותסוחר יערות, והורה בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. הנגיד הבטיח לו לומר לחייםשידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה. אחרי נישואיו כיהן כרב בכמה ערים ועיירות.

באותה תקופה שימש גם כרבזמן לא רב לאחר [[נישואין|נישואיו]], לא רשמיבשנת [[תרע"ד]], בבית הרבנשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] לכהן כ[[רב]] בעיירה אושוועט. מכיון שהיה לו ידע רחב בהלכה ויראתו קדמה לחכמתו, הרי שלמרות גילו הצעיר, שלחו בכל פעם שנתעוררה שאלה לשאול את ר’ אברהם אלי’בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]].

בהגיעו לעונת השידוכין השתדך ר’ {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרב מו"ה אברהם אלי’ עם בתו של הנגיד הר”ר יעקב צבי יעקבסאהן מריגא ושמה חיה צירליא בשנת תרע”גאלי' שי'{{ש}}זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן.והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.}}

==כעבור שנה התפנתה משרת רבנות== בשיקגו, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זווין. שמו של ר' אברהם אליהו עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. גם [[הרבי הריי"צ]] ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים", ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא ר' אברהם אליהו.

בעיירה זו נשא בכתר הרבנות לערך עשר שנים ושם התגלתה שיעור קומתו הנעליתלמחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרד]] קהל רב להפרד מהרבי. פיקחותו הרבה וליבו הרחב הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אליהו. ר' אברהם אליהו הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו לו לשאת בנטל הכבד לנהל עדתו במישרין ורבים נהנים ממנו עצה ותושיהוהתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.

בקיץ תרפבשנת [[תש"ג עלתה הסברא להביא את ר' אברהם אלי' לכהן כראש ישיבה בישיבת תומכי תמימים בווררשא, שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים]] הגיע עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. הרבי הרייבנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"צ ש]], קיבל על עצמו הציע במכתב להרה"ח ר' אלטער שימחוביץ את ר' אברהם אלי' תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהי' לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה"תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]].

לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה ויטעבסק. שם כיהן כרב תקופה קצרההשניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, כשנה לערךבתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' [[יהושע פינסון]], ותיכף עבר לכהן ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה רסטרשקאוו[[ברדיטשוב]] שב[[אוקראינה]].

עדות לכהונתו בויטעבסקגיסו, אנו מוצאים במכתב של הרבי הריי"צ להרב משה אקסילרוד, שהתגורר בזמן כתיבת המכתב (טבת תרפ"ד) בזלאבין. במכתב מבקשו הרבי לעבור לויטעבסק ולארגן שם את כל עניני היהדות בעירר' [[ישראל מגידסון]] נרצח. המכתב נכתב באופן מוסווה מפני הזהירות מהשילטון הסובייטי שנלחם באותה תקופה מלחמת חורמה ביהדות:

טוב ונכון הי===היציאה מרוסיה=== ר' הדבר באם שהיאברהם אליהו יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' באפשרו להיות בויטעבסק בדבר התיסדות סניף ממסחרו , והגיע למחנות המעבר ב[[פוקינג]] שב[[=הכוונה לשיעורי תורהגרמניה]] כי . גם שם הי' ידידנו הרב עמד ר' אברהם אלי' שי' ומאיזה סיבה לא יוכל לנהל עסקואליהו בראש הקהילה, ובפרטיות בלתי נודע סיבת הדברנשא בעול הרבנות, עשימש כיו"כ הי' כדאי שיהי' על אתר לידע פרטי הדברים, ואם הי' אפשר להשיג איש מקומי אשר הוא ינהל העסק כאשר ראוי כלומר לראות שהסחורה יהי' נמכרת בכל חנות וחנות ואשר יתרבו הקונים על כל מיני סחורה של בית מסחרור [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]].

על מעברו לרסטרשקאוו אנו מוצאים התייחסות באיגרת ===פטירתו===[[קובץ:מצבתו של הרבי הרייהרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]כעבור זמן לא רב מאז הגיע לצרפת, חלה במחלה קשה. נפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תש"צ, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר: ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].

הרב מובחורף [[תשע"ה ג]] יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת, בשני ספרי "פניני אברהם אלי' שי' אליהו".

זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו ע"ד הרבנות באסטאשקאוו==משפחתו==*בנו, וכן עניתי להםהרב [[שמואל פלוטקין]]*בתו מרת ליבא, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי רעיית הרב [[יהושע פינסון]]*ר' [[שניאור זלמן שגלוב]] (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שוניםגדל אצל הרב פלוטקין לאחר שהתייתם מאביו בגיל 5) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו ית' בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה.

תיכף בהגיעו לרסטרשקאוו החל ר== לקריאה נוספת==* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=81 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק ראשון [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 397] (הקישור לא תקין)* [http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=156 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' לנהל את עדתו ברמהפלאטקין פרק שני [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 398] (הקישור לא תקין)* [http://www.chabad.info/bm/index. אלה הזוכרים אותו מאותה תקופהphp?magazine=bm_&status=goto_id&id=175 תולדות הגאון החסיד הרב אברהם אלי' פלאטקין פרק שלישי [[בית משיח (שבועון)]] גליון מס' 399] (הקישור לא תקין)* יוסף אשכנזי, מספרים [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד* ספר '''כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין''' - יצא לאור ב[[תשע"ה]] על הדרת פניוידי בנו.* '''[https://chabad.info/magazine/600036/ עדינות ותוקף: החסיד שאדמו"ר הרש"ב הסיר את גסות פניו…]''' {{אינפו}}* '''[https://col.org.il/news/140813 כשה'תמים' פרך את השיעור של ראש הישיבה הליטאי]''' {{COL}}*הרב [[אליהו מטוסוב]], חכמתור' [[שניאור זלמן ברגר]], פיקחותו והדרת הכבוד שרחשו לו כל מיודעיו, מכריו ואנשי קהילתו '''[[היציאה מרוסיה (וכדלקמןספר)]]''' - על פעילותו ב[[פוקינג]].

==הצעת משרה בשיקרגא== {{הערות שוליים}} כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקרגא, עקב פטירת רבם הרב מרדכי זעווין. לא פלא{{מיון רגיל:פלוטקין, איפוא, ששמו של ר' אברהם אלי' עלה כאחד המועמדים היותר רציניים. אליהו}} גם הרבי הריי"צ ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב הרבי הריי"צ "הייתי מציע בהאחד מהשנים" ומוסיף לתארם באופן מיוחד במינו[[קטגוריה: חסידים מתקופת אדמו"אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגהר הרש" - האחד הוא מיודעינו ר' אברהם אלי'. ב]] ==מעמד הפרידה מכ"ק [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ==]] למחרת שמחת תורה בשנת תרפ[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ח, התקבצו ובאו לבית הנתיבות בלענינגראד קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אלי'. ר' אברהם אלי' הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות...  ==המעבר ללענינגראד==  בפועל כיהן ר' אברהם אלי' כרב ברסטרשקאוו, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תומהריי"צ וגם לפרנסה. ]][[קטגוריה:אישים בויטבסק]]ר' אברהם אלי' עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לענינגראד, שם היה עד שפרצה מלחמת העולם השניה. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל במסירות נפש לחיזוק חיי היהדות.  ==בהרי אוראל==  בשנות מלחמת העולם השניה, כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי ימ"ש, נאלץ אף ר' אברהם אלי' לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי סיביר). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך.  ==ראש ישיבה בסמרקנד==  בשנת תש”ג הגיע הרב ר’ אברהם אלי’ פלאטקין עם משפחתו לסמרקנד. כאן, ניתן לומר, החל פרק חדש בחייו. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת אנ”ש, קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה בישיבה שנפתחה במקום, והעמיד תלמידים רבים על רגליהם בעולמה של תורה. כאן שבה והתגלתה אישיותו המיוחדת והנפלאה - בפנים אחרות.  ר’ אברהם אלי’ היה ראש ישיבה מיוחד במינו. תלמידיו זוכרים בחיבה את דרך מחשבתו הבהירה והברורה. הם מספרים בערגה כיצד לימד אותם לא רק את הסוגיות עצמן, אלא אף ובעיקר את “דרך הלימוד”, שיוכלו להגיע להבנה אמיתית בכוחות עצמם.  ==חיי צער ויסורים==  למרות הצלחתו הרוחנית הכבירה שהיתה לשם ולתפארת, הרי שבחייו האישיים סבל רבות.  מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, שהיו ששה, שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה)[[קטגוריה: הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר ע”י הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד. הרעב והמחלות השתוללו שם כדבר שבשיגרה, חלקם נדבקו במחלה ממארת ומצאו את מותם מחוסר תרופות למחלתם. כך היה גם גורל בתו ראשא ע”ה. בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]][השנים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר’ יהושע ע”ה פינסון ויבלחט”א בנו הרה”ח ר’ שמואל יוסף ליפמאן שי’ פלאטקין המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה בארדיטשוב שבאוקריינה[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]].  ==היציאה מרוסיא==  ===במעבר פאקינג===  ר’ אברהם אלי’ יצא עם בני משפחתו מרוסיא בשנת תש”ו והגיע למחנות המעבר בפאקינג שבגרמני’. בפאקינג התרכזה קבוצה גדולה של אנ”ש ושם במקום הקימו קהילה עם מוסדות מאולתרים, זמניים - חדר, ישיבה וכו’.  גם כאן עמד ר’ אברהם אלי’ בראש הקהילה (יחד עם כמה מזקני ונכבדי [[אנ"שקטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] כהרב [[ניסן נמנובקטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ט]], [[הרב פרץ מאצקיןקטגוריה: אישים בפטרבורג]] ועוד). ר’ אברהם אלי’ נשא בעול הרבנות, שימש כיו”ר [[אגודת חסידי חב”דקטגוריה: אישים בסמרקנד]] ואף היה ממנהלי הישיבה.  ==חניית פאריז==  בפאקינג, כמו גם בתחנות מעבר אחרות, המתינו אנ”ש והתמימים להוראות מהרבי הריי”צ לאן ימשיכו בדרכם. חלק קיבלו הוראה להמשיך לאה”ק, חלק להגיע לארה”ב או לאוסטרליא, וחלק להמשיך ולהישאר בצרפת הסמוכה.  ר’ אברהם אלי’ הגיע עם קבוצה גדולה של אנ”ש לצרפת. שם - למרות היותו למוד סבל, שבור ורצוץ משנות המלחמה וממסכת ייסוריו האישיים - החל לנהל ברמה את עניני הכלל.  כשהוקמה ישיבת תומכי תמימים בצרפת שלח הרבי הריי”צ מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר’ אברהם אלי’. ==פטירתו== כעבור זמן לא רב מאז הגיע אל “המנוחה והנחלה” בצרפת, נחלה מאוד ושבק חיים לכל חי. ר’ אברהם אלי’ נפטר בח’ מרחשון תש”ט ומ”כ בעיה”ק צפת. [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|פאישים בפוקינג]]