שינויים

ר' '''אברהם אליהו פלאטקיןפלוטקין''' נולד ב([[יום הכיפוריםי' בתשרי]] [[תרמ"ט]] - [[ח' בחשוון]] [[תש"ט]]) היה מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], לאביו הרומחשובי רבני חב"ר שמואל ליטמאן שהיה נצר למשפחת רבנים ולאמו מרת חיה ראשאד בכמה עיירות ב[[ברית המועצות]]. כמו כן שימש כראש ישיבת [[אדמותומכי תמימים פוקינג]] וכיו"ר הרשאגודת חסידי חב"ב]] העיד עליו, שפניו מאירות מהעידון שנעשה בוד בעיר.

ר' אברהם היה שילוב של תכונות נפש חסידיות, אשר השאירו חותם עמוק ובל ישכח עם כל מי שנפגש, היה בו עומק פנימי, נשמתי, לב רחום, מיזוג של מוח ולב שהתבטא בעיקר בעת [[התוועדות]] חסידית. אז היה ליבו סוער דרך הראש. אפילו בתוכן הדיבורים היה ניכר האיחוד הנפלא של [[נגלה]] וחסידות. [[משניות]] שלמות, קטעי גמרא היה מפרש על פי חסידות - וזה היה נשמע כל-כך טוב, כל-כך אמיתי וכל-כך מושלם. אז היה כדאי להביט בפניו: הוא ממש האיר. כי אז בלטה שלימותו הפנימית - לבביות מוחית, והבנה לבבית.  ר' אברהם אליהו נפטר ב[[ח' מרחשון]] [[תש"ט]] ומ"כ בעיה"ק [[צפת]]. ==צעירותותולדות חיים==ר' אברהם אליהו נולד ביום כיפור ‎תרמ"ט בעיר רוגצ'וב לאביו ר' שמואל מחסידי חב"ד. מגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים. כשהתבגר נסע לבוברויסק ונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' שמריהו נח. ==שהותו בתומכי תמימים=צעירותו===

בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובותמגיל צעיר התגלו כשרונותיו הברוכים, שלחו אביו בשנת ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים אצל המלמד ר' געצל, עם בחורים מבוגרים ממנו בכמה שנים. כשהתבגר נסע ל[[תרס"זבוברויסק]] לונכנס ללמוד בישיבתו של האדמו"ר ר' [[ליובאוויטששמריהו נח שניאורסון]] שהיתה ידועה כמקום בטוח.

בשל הרוחות החפשיים שנשבו אז ברחובות, שלחו אביו בשנת [[תרס"ז]] ל[[ליובאוויטש]] שהייתה ידועה כמקום בטוח. כשהגיע ר' אברהם אליהו לליובאוויטש כבר היה מלא וגדוש בש"ס ופוסקים. וכפי שמספרים, היה כבר אז - עוד טרם היכנסו לעולם החסידות - בחור שקומתו הרוחנית מעוצבת ועולמו הפנימי כבר בנוי. וכפי שידידיו מגדירים זאת: "ער איז שוין געווען א מהות" [=כבר אז הוא היה ‘אישיות'{{מונחון|מהות|אישיות}}'].

פעם ב[[שמחת תורה]], לאחר החזרה על המאמר [[דא"ח]] ששמעו מפי אדמו"ר הרש"ב, הזמינו [[אדמו"ר הריי"צ]] לביתו לעשות אצלו [[קידוש]]. באותה הזדמנות השקהו [[מכן הלך הרבי הריי"צ]] ב[[יי"ש]] ולאחר כמות הגונה שאל את ר' אברהם אליהו הצעיר, מהי המעלה של ישיבת תומכי תמימים. ר' אברהם אליהו השיב לרבי [[הריי"צ]] את אשר השיב.  לאחר מכן הלך ל[[הרבי הריי"צהקפות]] להקפות אצל אביו הרבי הרש"ב. כיון שבאותה עת לא יכל כל אחד להיכנס, לכן שאל אותו ר' אברהם אליהו: ומה יהיה איתי? ענה לו הרבי הריי"צ: האלט זיך אן אין מיין [[גארטל]] [=החזק ב'גארטל' שלי]. ר' אברהם אליהו אחז ב[[גארטל]] של [[הרבי הריי"צ]] ונכנס עמו להקפות. כשראה אותם הרבי הרש"ב חייך לעברם. ר' אברהם אלי' שאל היכן יהיה מקומו, והרבי הראה לו על פינה מתחת לאחד השולחנות, והורה לו לומר [[לחיים]].

==נישואיו=נישואין ורבנות===

שמע הבחור המהולל הגיע למרחקים, ונגיד נגיד מפורסם מריגא, רבי יעקב צבי יעקבסון, שהיה סוחר יערות ידוע, בחר בו כחתן לבתו חיה צירלא. כשעמד הנגיד על טיבו של החתן הצעיר, חיבבו מאד והבטיח הבטיח לו שידאג לכל מחסורו כדי שיוכל להמשיך לעסוק בתורה ועבודה. אחרי נישואיו כיהן כרב בכמה ערים ועיירות.

זמן לא רב לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה [[נישואין|נישואיוויטבסק]]. שם כיהן כרב תקופה קצרה, בשנת [[תרע"ד]]כשנה לערך, נשלח על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]] ותיכף עבר לכהן כ[[רב]] כרב בעיירה אושוועטאוסטשקוב. על מעברו לאוסטשקוב אנו מוצאים התייחסות באיגרת של הרבי הריי"צ{{מקור}}, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר:

בעיירה זו נשא בכתר {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הרב מו"ה אברהם אלי' שי'{{ש}}זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות לערך עשר [[שנה|שנים]] ושם התגלתה שיעור קומתו הנעליתבאסטאשקאוו, וכן עניתי להם, ועדיין לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כן. פיקחותו הרבה וליבו הרחב עמדו לו לשאת בנטל הכבד לנהל עדתו במישרין ורבים נהנים ממנו עצה ותושיהוהנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בו, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שונים) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובה. }}

בקיץ [[בפועל כיהן ר' אברהם אליהו כרב באוסטשקוב, עד שנת תרפ"ג]] עלתה הסברא להביא ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה. ר' אברהם אליהו לכהן כראש ישיבה בישיבת עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר [[תומכי תמימים וורשאלנינגרד]], שעשתה באותה עת את צעדיה הראשונים. שם היה עד שפרצה [[הרבי הריי"צמלחמת העולם השנייה]] עצמו הציע במכתב להרב . כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתו, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[אלטער שימחוביץמסירות נפש]] את ר' אברהם אליהו תוך כדי שמוסיף ומדגיש שכאשר "יהיה לו בקשה מביהמ"ד לבוא בתור רב וגם רשיון, אז אין מניעה בדבר שיסע אליהם להתעסק בענין זה"לחיזוק חיי היהדות.

===ויטעבסקמעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צ===

לאחר כעשור שנים בהן כיהן כרב בעיירה אושוועט עבר לכהן כרב בעיירה למחרת [[שמחת תורה]] בשנת [[תרפ"ח]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[ויטבסקלנינגרד]]קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. שם כיהן כרב תקופה קצרהכל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אליהו. ר' אברהם אליהו הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, כשנה לערךאך הוא התגבר על כל הממונים, ותיכף עבר לכהן כרב בעיירה רסטרשקאווובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.

===רסטרשקאוובמלחמת העולם השנייה===

על מעברו לרסטרשקאוו אנו מוצאים התייחסות באיגרת בשנות [[מלחמת העולם השנייה]], כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אליהו לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי [[סיביר]]). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של הרבי הריי"צ, בו מתעניין לדעת מה נעשה בדבר: שנות המלחמה - כשנתיים לערך.

הרב מובשנת [[תש"ה אברהם אלי' שי' ג]] הגיע עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקום]].

זה יותר על חמשה שבועות אשר עניתי לו על דבר הרבנות באסטאשקאוובחייו האישיים סבל רבות: מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, וכן עניתי להםששה-שבעה לערך, ועדיין נפטרו בחייו. חלקם לא קבלתי שום מענה הן מאתו והן מאתם, דבר שאינו ראוי להיות כןהחזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. והנה מלבד זאת שחפצי לדעת מהנעשה בושניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, הנה עוד זאת והוא העיקר אשר כתב לי (וכן כתבו לי מאסטאשק' אשר ישנם כמה תיקונים נחוצים בענינים שוניםארבע עשרה) וכי יש עבודה רבה לפניו בעזרתו יתברך בהסביבה: הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, דבר הנוגע לי במאד לדעת מה נדרש ומה עשה ופעל לטובהושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.

תיכף בהגיעו לרסטרשקאוו החל השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' אברהם אלי[[יהושע פינסון]], ובנו ר' לנהל את עדתו ברמה[[שמואל יוסף ליפמאן פלוטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שב[[אוקראינה]].

כעבור שנה התפנתה משרת רבנות בשיקאגו===היציאה מרוסיה=== ר' אברהם אליהו יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]', עקב פטירת רבם הרב מרדכי זעוויןוהגיע למחנות המעבר ב[[פוקינג]] שב[[גרמניה]]. שמו של גם שם עמד ר' אברהם אלי' עלה כאחד המועמדים היותר רצינייםאליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]].

גם מפוקינג המשיך ר' אברהם אליהו עם קבוצה גדולה של אנ"ש ל[[הרבי הריי"צצרפת]] ביקש להשתדל בזה והעלה הצעות שונות. על שני אישיים כתב שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל. כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]] שלח [[הרבי הריי"צ]] "הייתי מציע בהאחד מהשנים" ומוסיף לתארם באופן מכתב מיוחד במינו: "אשר שניהם הוא מכירם היטיב, כי אנשי דעה וצורה פנימיות המה, וכבר יודעים פרק בהנהגה" - האחד הוא בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אלי'אליהו.

==מעמד הפרידה מאדמו"ר הריי"צ=פטירתו===[[קובץ:מצבתו של הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]למחרת כעבור זמן לא רב מאז הגיע לצרפת, חלה במחלה קשה. נפטר ב[[שמחת תורהח' בחשוון]] בשנת [[תרפתש"חט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]], התקבצו ובאו לבית הנתיבות ב[[לנינגרדצפת]] קהל רב להפרד מהרבי. הם ליווהו עד הרגע האחרון. כל העת הגיעו עוד ועוד חסידים. ברגע האחרון לאחר שהרבי כבר ישב בקרון הופיע לפתע ר' אברהם אלי'. ר' אברהם אלי' הגיע מאוחר מדי ולא רצו לאפשר לו לעלות לרכבת, אך הוא התגבר על כל הממונים, ובכל כוחו דחק ועלה לקרון של הרבי. הרבי צעד לקראתו ואז לעיני כל המלווים נפלו איש לזרועותיו של רעהו וכך עמדו והתחבקו כששניהם מתמוגגים מדמעות.  ==המעבר ללנינגרד==  בפועל כיהן ר' אברהם אלי' כרב ברסטרשקאוו, עד שנת תרפ"ח. לאחר מכן נאלץ יחד עם יהודים רבים לעזוב את העיירה ולמצוא מקום קל יותר לפי ערך ליהודים לקיים חיי תורה ומצוות וגם לפרנסה.

ר' אברהם אלי' עבר להתגורר באחד מפרוורי העיר לנינגרד, שם היה עד שפרצה בחורף [[מלחמת העולם השניהתשע"ג]]. כלפי חוץ עסק במלאכות שונות לפרנסתויצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת, אך בעצם גם בשנים קשות אלה כיהן כרב, לא רשמי, ופעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק חיי היהדותבשני ספרי "פניני אברהם אליהו".

==בהרי אוראלמשפחתו==  בשנות [[מלחמת העולם השניה]]*בנו, כשכולם ברחו מאימת השילטון הנאצי, נאלץ אף ר' אברהם אלי' לנדוד עם בני משפחתו להרי אוראל (שבירכתי [[סיביר]]). הוא הגיע לעיירה באשקיריא ושם שהה את רוב הזמן של שנות המלחמה - כשנתיים לערך. ==בסמרקנד==  בשנת [[תש"ג]] הגיע הרב ר' אברהם אליהו פלאטקין עם משפחתו ל[[סמרקנד]]. בנוסף לכהונתו כרב של קהילת [[אנ"ש]], קיבל על עצמו את תפקיד ראש הישיבה [[תומכי תמימים סמרקנד|בישיבה שנפתחה במקוםשמואל פלוטקין]], והעמיד תלמידים רבים על רגליהם בעולמה של תורה.  למרות הצלחתו הרוחנית הכבירה שהיתה לשם ולתפארת, הרי שבחייו האישיים סבל רבות.  מלבד שניים שנותרו בחיים, הרי שכל ילדיו, ששה שבעה לערך, נפטרו בחייו. חלקם לא החזיקו מעמד ונפטרו כעבור זמן לא ארוך בגיל קטן. שניים מהם נפטרו בגיל הבגרות (בהיותם כבני שלש עשרה, ארבע עשרה): הבן יעקב צבי נפטר בהיותם בבאשקיריא שבהרי אוראל, כתוצאה ממחלה, ושם נקבר על ידי הוריו. הבת ראשא נפטרה בהיותם כבר בסמרקנד.  (השניים שנותרו בחיים מכל ילדיו היו, *בתו הבכירה מרת ליבא אשת ר' , רעיית הרב [[יהושע פינסון]] ובנו ר' [[שמואל יוסף ליפמאן פלטקין]] המכהן כיום כרב וכשליחו של הרבי בעיירה [[ברדיטשוב]] שבאוקריינה].  ===במעבר פאקינג===  *ר' אברהם אלי' יצא עם בני משפחתו ב'[[יציאת רוסיה תש"ושניאור זלמן שגלוב]]', והגיע למחנות המעבר ב[[פאקינג]] שב[[גרמניה]].  גם כאן עמד ר' אברהם אליהו בראש הקהילה, נשא בעול הרבנות, שימש כיו"ר [[אגודת חסידי חב"ד]] ואף היה ממנהלי [[תומכי תמימים פוקינג|הישיבה]].  ==חניית פאריז==  מפאקינג המשיך ר' אברהם אלי' עם קבוצה גדולה של אנ"ש לצרפת. שם החל לנהל ברמה את עניני הכלל.  כשהוקמה ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[צרפת]] שלח [[הרבי הריי"צ]] מכתב מיוחד, בו מודיע שהוא ממנה כיושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה את ר' אברהם אלי'. ==פטירתו==[[קובץ:מצבתו של (גדל אצל הרב פלוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבתו של הרב אברהם אליהו פלוטקין, בבית הקברות בצפת]]כעבור זמן לא רב מאז הגיע אל "המנוחה והנחלה" ב[[צרפת]], חלה במחלה קשה, ונפטר ב[[ח' בחשוון]] [[תש"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] ב[[צפת]].בחורף [[תשע"ג]] יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו בהוצאת קה"ת בשני ספרי "פניני אברהם אליהו".לאחר שהתייתם מאביו בגיל 5)

* יוסף אשכנזי, '''[[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]]''' - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד * ספר '''כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין''' - יצא לאור ב[[תשע"ה]] על ידי בנו. ==קישורים חיצוניים==* '''[httphttps://wwwchabad.shturem.netinfo/magazine/600036/index.php?section=news&id=60909 הגאון הליטאי שביקש להתמנות לראש ישיבת ליובאוויטש], יעדינות ותוקף: החסיד שאדמו"א בטבת [[תשער הרש"ג]ב הסיר את גסות פניו…] ''' {{שטורעםאינפו}}* '''[httphttps://wwwcol.shturemorg.netil/index.php?section=artdays&id=894 גאון וחסיד ובעל לב רחבnews/140813 כשה'תמים' פרך את השיעור של ראש הישיבה הליטאי]''' {{COL}}*הרב [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], י' בחשוון ''[[היציאה מרוסיה (ספר)]]''' - על פעילותו ב[[תשס"זפוקינג]] {{שטורעם}}.