פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 145 בתים ,  01:44, 20 באוקטובר 2023
הועבר
'''תכנון המשפחה''' (בלשון ב[[הרביאנגלית]] '''פעמלי פלאן''': family planning; "פעמילי פּלענינג"{{הערה|מקור הביטוי מאנגלית: family planning. ובלקוטי שם זה מובא בלקוטי שיחות מופיע כינוי זה(חלק כ"ה , ע' 37).}}) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות, לעיתים תוך שימוש ב'''אמצעי מניעה''' , שמטרתם לצמצם (או למנוע לחלוטין) לידת ילדים למשפחה. [[הרבי]] שולל בתוקף את הגישה של תכנון המשפחה, וקורא לקיים מצוות [[פריה ורביה]] ללא חשבונות, מתוך [[ביטחון]] בקב"ה שיברך בבנים ובבנות ויתן את הכוחות והאמצעים לגדלם. בנוסף, מדגיש הרבי כי גישת תכנון המשפחה מביאה נזק רב למשפחות ומערערת את היחסים בבית.
==מצוות פריה ורביה==
{{ערך מורחב|ערך=[[פרו ורבופריה ורביה]]}}מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.}}ויש בה חשיבות מסויימת על כל שאר המצוות{{הערה|ראה בערך [[פריה ורביה]].}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}
ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים : "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).}}. חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.
ובלשון הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן="אף ע"פ על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה , הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח. , שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם".|מקור=הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז}}
על הטענה ==בתורת הרבי=====עידוד הילודה===הרבי הרעיש אודות החיוב של נשים שהם מפסידות את הקריירה שלהם ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדיםמצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, הביא יצא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה אימו בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[שמואל הנביאתש"מ]], שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן בשביל לתת זמן לגדל את בנה שמואל{{הערה|שם1=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף טסקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"ו ואילךפ (באנגלית).}}.
על המחשבה של הורים שאולי אם תהיה להם משפחה גדולה הם לא יהיו הורים מספיק 'טובים' ולא תהיה להם יכולת לגדל אותם כראוי ולהעניק להם הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את תשומת הלב הדרושההיוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא הרבי דוגמא ממה שהגמרא מספרת בקשר לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגוניםנזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, והוא הוכיח אותו על ובגללה נזקקים רבים כל כך שמתערב במעשי השםלטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, ועליו מצידו לקיים מופרך לדחות בידיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניואחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|מסכת ברכות דף שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י'"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף שנולד אחר כך מנשהאם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, שמלא את הארץ בעבודה זרהיש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, לבסוף נהיה לגדול בעלי התשובההקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.
==בהיבט האמוני=====הרבי הדגיש את חשיבות המצווה===מצוות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, משתי סיבות{{הערה|[[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]https://drive.google.com/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני שיחת נחג]] המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחי.}}:
* לאחר [[ספר החינוךהשואה]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודיםשמחתה בגשמיות, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה אה'. וכן כתב השל"ה (בראשיתישמרנו, תורה אור ב).}}חלק חשוב מעם ישראל - יש לבנות מחדש את עם ישראל על ידי הוספת ריבוי ילדים.
* כיון שנמצאים בדור "[[בעלי התוספותעקבתא דמשיחא]] כתבו", ואמרו חז"ל "אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף (אוצר נשמות הקרוי "גוף")"{{הערה|מסכת שבת דיבמות סב, א, דיבור המתחיל ורש"י. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ'וכיב'.}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערהיש לעשות ככל התלוי בנו להוסיף עוד ילדים ו[[הבאת המשיח|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.}} כדי שיקיים פרו ורבולהביא את המשיח]].
היבט נוסף המופיע בספריםהרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]', הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.
===מענה לטענות===*'''חששות כלכליים''': את הדאגה מהקושי לפרנס משפחה גדולה, הגדיר הרבי הצביע כקטנות אמונה{{הערה|לפי דברי [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Chasidim.519?lang=he ספר חסידים, סימן תקיט]: "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני: אם אבא אל אשתי, שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא כל מי שחושב כך" (הובא בלקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 71).}}, ותיאר את הדואגים {{ציטוטון|יש להם "רחמנות" על כך שהקב"ה, וברצונם לחסוך לו עבודה - וטענתם, שאין צורך בילד שהקב"ה יזדקק ללכת ולחפש עבורו מזון!}}{{הערה|שם=נשא}}. יש להאמין ו[[אדם הראשוןביטחון|לבטוח]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא, וממילא בקב"ה שיתן את פרנסתו של כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסףילד{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמשם=שם|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחות אור לכ"ד טבת תשי"א. ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ. ש"פ יתרו תשד"גמ. ועוד.}}.:בנוסף, והוסיףכל ילד שנולד, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין פותח צינור חדש של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם ברכת ה'''עסקת''' בכך לפרנסה{{הערה|שם=שם}}, כלומר שלא וריבוי ילדים מביא לא רק שעל האדם לעשות זאתלהסתדרות בפרנסה, אלא הוא צריך לעשות זאת לברכה מיוחדת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה[[עשירות]]{{הערה|משיחת ט"שיחות ו שבט ' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}.:הרבי גם הדגיש את חשיבותו של סדר עדיפויות: את הכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זוורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים{{הערה|שיחת י' שבט תשתשמ"לא.}}. *'''חששות רוחניים''': חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, או שמשפחה גדולה תצמצם את האפשרויות לפעול ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדשהפצת המעיינות]]וכדומה - אין להתחשב בהם, ולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו{{הערה|ירושלמי כתובות ה, זלקוטי שיחות חלק כה שם. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.}}. === קירוב ה[[גאולה]] ===הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירותהביא בהקשר זה את סיפור הגמרא{{הערה|1=[https://chabadברכות י, א.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין על [[משיח|בן דודחזקיהו המלך]] בא עד שיכלו כל ה, שחשש לעסוק בפריה ורביה כי ראה שיהיו לו בנים שאינם הגונים, וננזף על ידי [[נשמה|נשמותישעיהו הנביא]] שבגוף: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד". [[רשמדוע לך להיכנס בסתריו של הקב"ה? מה שנצטוית עליך לעשות, ומה שנוח לפני הקב"יה יעשה]] מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סב, א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב*'''העומס והטירחה בגידול הילדים' עמ' ב': פעמים רבות הדגיש הרבי שהתענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, גידולו והתקדמותו על ידה, בודאי מכריע את הסיבות לדחות את הילודה - בגלל הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים.}}. זוהי הסיבה שהשמחה בלידת כאשר מתבוננים בתענוג והנחת מהזכות לגדל ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליונוסף שבתוכו שוכן הקב"ה, אלא של כלל ישראללא תהיה תפיסת מקום לטירחה והקושי{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשישיחות י' שבט תשמ"א. ט"ז אדר תשמ. ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}. מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם :במענה לטענת הנשים המפסידות את הקריירה, ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה, כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים - הביא הרבי דוגמא מ[[מיתה|מתוחנה]] בניוהנביאה, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני אימו של [[נשמה|נשמותשמואל הנביא]] לעולם וקירב , שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן כדי לגדל את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"בנה שמואל{{הערה|שם=במדברי"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.}}. ===בתורת הסוד===*'''המתנה לשיפור המצב בבית''': גם כשמצב [[אדמו"ר הצמח צדקשלום בית|שלום הבית]]{{הערה|או רמת ה[[אור התורהצניעות]] בבית טעונים שיפור, אין זו סיבה לדחות את הילודה עד לשיפור. הרבי הוכיח זאת מפרשת [[פרשת פינחססוטה]], שייך לפסוק עולת תמידשעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם בעלה, אכאשר היא טהורה מתברכת מה'קנה"ונזרעה זרע" - מכאן, שגם במצב כזה, ריבוי ילדים הוא ברכה{{הערה|שיחות ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ.}} מסביר .*'''רווח בין הלידות''': הרבי שלל גם את ההפסקה לצורך "ריווח" ומנוחה בין לידה ללידה, כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכךכיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של הריווח, מצוות פריה ורביה היא [[יחוד (קבלה)|יחוד]] [[זו"נ]]רק מניעת ההריון כעת, ואולי אם לא עכשיו אימתי. כמו כן, ואילו מ[[לימוד התורה|צוות תלמוד תורה]] היא יחוד גבוה ההריון עדיף ככל שהאישה צעירה יותר של [[אבא ואמא]], ובכלל מאתיים מנה{{הערה|וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורהשם=מא|ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.
==בתורת הרבי==בהיבט המוסרי והרוחניהוסיף, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור היהודי הקוראות להצליח ולעשות קריירהכי כאשר מתבגרים, ולהזניח ההורים שלא ניצלו את חיי המשפחה. ולהורים מועטי יכולת 'לקחת אחריות' ולתכנן את המשפחה כפי יכולתם הכלכליתהזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה, יישארו בודדים בזקנותם ויתחרטו על כך, [[הרבי]] יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ככל הניתן מפעולות מול אלו, כאשר הדבר הכי חשוב של הורים הוא להרבות בילדים, שזה הדבר הכי חשוב הן אצל גברים והן אצל נשים, ולהקדיש את השנים הפוריות לריבוי הילודהשזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים{{הערה|שם=נשא}}.
===תעמולה בנושא===הרבי אמר שלעיתים חוסר ילודה נובע מחוסר קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[אמונהגוי|אינם יהודים]] ביכולת לפרנס משפחה גדולה, הרבי ביאר שיש להאמין ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשר. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלךשאף הם מצווים על "לשבת יצרה", ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל ואדרבה: כאשר מעורר את הילדים, הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקבהאינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל את הילדיםמ.}}.
במענה לטענה: כיצד ניתן להתערב בחייו הפרטיים של אדם אחר, כמה ילדים יהיו לו? השיב הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן , כי יש מקרים בהם הממשלה מתערבת בחיי האזרחים: כאשר מחלקת הבריאות מגלה מוצר המזיק לבריאות, היא מזהירה את התמיכה הנצרכת בשביל להקל הצרכנים ומפסיקה את תקופת הלידה והכרוך בכךהייצור, למרות שזו התערבות בחייהם הפרטיים. כאשר מתוודעים לנזק העצום שהביא תכנון המשפחה - הן הנזק הרוחני של הדורות הבאים שלא יזכו להיוולד, והן הנזק האישי של המתח וערעור העצבים, כפי שאפשר להיווכח אצל המטפלים בתחום - ברור, שעל הממשלה להתערב ולמנוע את התכניות של תכנון המשפחה, על הנזק העצום שמביאים{{הערה|ש"פ קרח תש"מ.}}.
לאחר ה[[שואה]], רבים מהניצולים לא רצו להקים משפחה, והרבי שכנע אותם בטיעון שזה נותן ניצחון והמשך לעבודתו של הצורר הנאצי, ובשנים שלאחר מכן{{הערה|פעמים רבות, ובריבוי בשנת תש"מ.}} כשהגיע שנות רווחה ליהודים, ויהודים ובמיוחד נשים רצו להיות "מוצלחות" בחיים, בהזדמנות מסויימת ביקש הרבי התבטא שההצלחה הכי גדולה של אישה זה להוליד ולהוסיף לעם ישראל עוד ילד. ===עידוד הילודה===הרבי הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}. הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את לחקור בפרוטרוט בשמו כל אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שבת פרשת נשא תש"מ.}}, ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה ואחת מהנהלת ארגון [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכנשי ובנות חבטבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}. ===מענה לטענות===ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}, ואם הקב"ה מפרנס - מה עשו כדי לעודד את כל העולםהילודה, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחד{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א.}}. בחודשים הרבים בהם דיבר הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד ל[[שלום בית]] בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיית הברכהבנושא{{הערה|י"ז סיון ליקוט מענות קודש תש"מ. ושבועיים קודם לכן, בקשר ל[[מבצע והשיב לב אבות על בנים|מבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים']] בחג השבועות תש"מ התבטא הרבי: "מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה"מענה קצג.}}.
===הוראות והדרכות===
כאשר יהודי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."{{הערה|סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.}}.
==שפרה ופועה==לפעמים, יש מצבים שלפי התורה יש להימנע מעיסוק בפריה ורביה עקב סיבות בריאותיות וכדומה. אמנם, בענין זה מוכרח לקבוע רב מורה הוראה{{ערך מורחבהערה|ערך=[[שפרה ופועה]]לקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 76.}}בשנת [[תשל. יש להזהר שלא להיות "נבל ברשות התורה"ז]], בהפסקה הקצרה של [[יום כיפור]] בין תפילת שחרית למנחהולשאול רב שאינו נוגע בדבר, קרא הרבי למזכירו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ואמר לו שצריך להקים ארגון שיעזור ליולדות ב[[כפר חבשיתן היתר ברור בלי סיבות צדדיות ובלי שלחצו עליו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"ד]]מהרבי גם הציע את השם אור לכ"שפרה ופועהד טבת תשמ" על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי ישראל במצריםא. הרבי ציין שהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לו. לאור קריאת הרבי, במשך השנים נוסדו מאות סניפים של הארגון ברחבי הארץ והעולם, המסייעות לנשים בתקופת הלידה בהכנת ארוחות חמות ומזינות, נקיון הבית, שמרטפות, עזרה כספית, ועוד}}.
===רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי===
בשנת [[תש"מ]], לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו [[נשי ובנות חב"ד]] בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, ומכתביהם פורסמו בחודש [[מנחם-אב]] תש"מ בכותרת: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. וקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, והרחקת בואו של בן דוד".
על מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של [[העדה החרדית]] בראשות הרב [[יצחק יעקב וייס]], הרב [[עובדיה יוסף]], הרב [[בצלאל ז'ולטי]], הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], הרב [[יוסף שלום אלישיב]], הרב [[יעקב לנדא]], רבי [[ישראל אבוחצירא]] וועד הרבנים של [[אגודת ישראל]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 על הרחבת בתי ישראל בטהרה], גליון התקשרות.}}.
בחורף של שנת [[תשע"ג]] יצאו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת [[הפלה|הפלות ]] שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/6/6e/מכתב_הרבנות_הראשית.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.
==ראו גם==
*[[לידה]]
*[[מבצע והשיב לב אבות על בניםהפלה]]
==לקריאה נוספת==
*'''שולחן מנחם חלק ו' עמוד ח''''
*'''עת ללדת''', ד"ר חנה קטן, ספריית משעול
===שיחות הרבי בענין===
*יום א' פ' שלח טו"ב סיון ה'תש"מ, לנשי ובנות חב"ד.
== קישורים חיצונים ==
;משיחות הרבי בנושא
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר]''', ליקוט משיחות הרבי בנושא עידוד הילודה, מבית מגזין "דרך המלך", [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה {{PDF}}* [https://thedailysicha.com/topics?topic=מצות%20%22פרו%20ורבו%22,%20ושלילת%20תכנון%20המשפחה משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה] באתר השיחה היומית{{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188715 שיחת ו' תשרי תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3570951 כ"ד טבת תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2432494 א' שבט תשמ"א] {{בית חבד}}
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 הרחבת בתי ישראל בטהרה]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות גליון 936
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&hilite=1b1107f9-00f5-4fbe-a25a-e5f8a8331694&st=פריה+ורביה&pgnum=346 שיחות קודש תשכ"ט חלק א' (346)]
;וידאו
;מאמרים וכתבות
*'''[https://chabad.info/magazine/432888 עידוד הילודה: הקשיים, השאלות, התפילות והנחת]''', כתבה על עידוד הילודה באתר {{חב"ד אינפו}}
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר]''', מוסף בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה {{PDF}}
*'''[https://daat.ac.il/he-il/mishpacha/holadat/tichnun/ מאמרים בנושא 'תכנון המשפחה' באתר דעת]'''
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/680.pdf מבצע לא תרצח]''', מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
*לוי ליברוב, '''[https://chabadinfo.com/magazine/assimilation-the-silent-holocaust-family-planning-the-silent-abortion/ השואה השקטה]''' {{אינפו}} (אנגלית)
{{לידה}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]
[[קטגוריה:הריון ולידה]]
55

עריכות