שינויים

'''תכנון המשפחה''' (בלשון ב[[הרביאנגלית]] '''פעמלי פלאן''': family planning; "פעמילי פּלענינג"{{הערה|מקור הביטוי מאנגלית: family planningשם זה מובא בלקוטי שיחות (חלק כ"ה , ע' 37). ובלקוטי שיחות מופיע כינוי זה}}) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות, לעיתים תוך שימוש ב'''אמצעי מניעה''' , שמטרתם להמעיט לצמצם (או למנוע לחלוטין) את מספר הילדים שיוולדו לידת ילדים למשפחה.

[[הרבי]] התייחס פעמים רבות לטענות המצדדות בתכנון המשפחה כפי שיפורט להלן. שולל בתוקף את הגישה של תכנון המשפחה, עשוי להיות מנוגד למצוות וקורא לקיים מצוות [[פריה ורביה]] ללא חשבונות, מתוך [[פרו ורבוביטחון]] ולגרום לאיסור הוצאת זרע לבטלהבקב"ה שיברך בבנים ובבנות ויתן את הכוחות והאמצעים לגדלם. בנוסף, ולכן לפני פעולה בנושא נדרשת התייעצות עם מדגיש הרבי כי גישת תכנון המשפחה מביאה נזק רבלמשפחות ומערערת את היחסים בבית.

{{ערך מורחב|ערך=[[פרו ורבופריה ורביה]]}}מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.}}ויש בה חשיבות מסויימת על כל שאר המצוות{{הערה|ראה בערך [[פריה ורביה]].}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}

ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים: "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).}}. חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.

ובלשון הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן="אף ע"פ על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה , הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח. , שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.|מקור=הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז}}

מלבד ==בתורת הרבי=====עידוד הילודה===הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"לא לתהו בראה לשבת יצרה. במיוחד, יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[תש"מ]]{{הערה|1=ישעיהו מה יחסקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}. שהיא מצוה גדולה שכמה וכמה דברים נדחים מפניה.

על הטענה של נשים שהם מפסידות הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את הקרירה שלהםהמשפחה, ואפילו מהפכים את הפעולות הטובות בעניני טוב וקדושההיוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, כאשר צריכות להקדיש מזמנם לללדת ולגדל עוד בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא הרבי דוגמא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חנהחשבון נפש]] הנביאה אימו אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של שמואל הנביא, שבמשך שנתיים הפסיקה ללכת לעלות לרגל למשכן, בשביל לתת זמן לגדל את בנה שמואלתכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שיחת שם=י"ג תשרי תשד"מ סעיף י}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד ואילךטבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

על המחשבה של הורים שאולי אם תהיה להם משפחה גדולה הם לא יהיו הורים מספיק 'טובים' ולא תהיה להם יכולת לגדל אותם כראוי ולהעניק להם הרבי הדגיש את תשומת הלב הדרושה, הביא הרבי דוגמא ממה שהגמרא מספרת בקשר לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגונים, והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השםחשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, ועליו מצידו לקיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניומשתי סיבות{{הערה|מסכת ברכות דף י'[https://drive.}}google. ואף שנולד אחר כך מנשהcom/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, שמלא את הארץ בעבודה זרה, לבסוף נהיה לגדול בעלי התשובהשיחת נח ג].}}:

==תכנון המשפחה בהיבט ההלכתי==בהיבט ההלכתי* לאחר [[השואה]] שמחתה בגשמיות, תכנון המשפחה באמצעות הפסקה יזומה (הפלה מלאכותית) של הריון שכבר החל - הוא איסור חמור, ולחלק מהדעות נחשב כאיסור רציחה ממש{{הערה|הרב משה פיינשטיין "אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות בה'.}}, והוא מותר רק במידה שהעובר מסכן את חיי האמא{{הערה|מדין רודף. "האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים-איבריםישמרנו, מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו (ויש גורסים ראשו) חלק חשוב מעם ישראל - אין נוגעים בו, שאין דוחין נפש מפני נפש". (משנה, מסכת אהלות, פרק ז', משנה ו') שו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב.}}, ובמידה ואכן יש הכרח בדבר, כדאי להשתדל להפסיק לבנות מחדש את ההריון קודם שעוברים ארבעים יום{{הערה|1=[puah.org.il/מעמדו-של-עובר-קודם-יום-הארבעים/ תשובה הלכתית מפורטת באתר מכון פוע"ה].}}עם ישראל על ידי הוספת ריבוי ילדים.

כאשר מדובר על תכנון מראש באמצעות נטילת גלולות רפואיות על ידי האשה* כיון שנמצאים בדור "[[עקבתא דמשיחא]]", או באמצעות התקן פיזי המונע את קליטת ההריוןואמרו חז"ל "אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף (אוצר נשמות הקרוי "גוף")"{{הערה|בשונה מהתקנים שונים הקשורים לבעליבמות סב, שאסורים באופן גורף וחד משמעי בשל האיסור של א ורש"י. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ'הוצאת זרע לבטלהב'.}}, הדבר כרוך במספר בעיות:#ביטול מצוות עשה של 'פרו ורבו'.#גרמא של איסור הוצאת זרע לבטלהיש לעשות ככל התלוי בנו להוסיף עוד ילדים ו[[הבאת המשיח|להביא את המשיח]].

כיון שחיובים הלכתיים אלו מוטלים בעיקרם על הבעל, ניתן למצוא היתרים הלכתיים במידת הצורך{{הערה|במידה ולבני הזוג יש כבר בן ובת, כיון שקיימו את עיקר החיוב מהתורה, יהיה קל יותר מבחינה הלכתית להתיר במידת הצורך שימשו באמצעי מניעה.}} להשתמש באמצעים שונים שידחו את האפשרות של האשה להיכנס להריון{{הערה|בדרך כלל נטילת גלולות קלה יותר מבחינה הלכתית כיון שהיא דומה יותר לדוגמא שמביאה הגמרא על שתיית הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם 'כוס של עיקרין[[שפרה ופועה]]' על ידי האשה הנוטלת ממנה (לחלוטין) את האפשרות להיכנס להריון, אך במידה ומדובר בהיתר הלכתי גורף (כאשר לאשה יש סכנה להיכנס להריון, לאחר ניתוח לדוגמא), ייתכן והרב יעדיף להורות על שימוש בהתקן פיזי, שנמנע מהתערבות הורמונלית שעלולה לשבש במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את המערכות לתקופה ארוכה יותר גם לאחר הפסק לקיחת הגלולות הרפואיות).}}, וזאת בכפוף להתייעצות הלכתית עם רב מורה הוראה המכיר את פרטי המצב המשפחתי{{הערה|אף בהוראת ובהמלצת רופא, יש לפנות לרב שיאשרר התמיכה הנצרכת בשביל להקל את הדיאגנוזה הרפואית ויתן לכך גושפנקא הלכתית.}}תקופת הלידה והכרוך בכך.

==בהיבט האמוני=====חשיבות המצווהמענה לטענות===מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]*'''חששות כלכליים''': את הדאגה מהקושי לפרנס משפחה גדולה, והיא גם אחת מהגדיר הרבי כקטנות אמונה{{הערה|לפי דברי [[שבע מצוות בני נח]] המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחיhttps://www.sefaria.org.il/Sefer_Chasidim. [[519?lang=he ספר החינוךחסידים, סימן תקיט]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי : "בסיבתה מתקיימות לא יחשוב הצדיק כשהוא עני: אם אבא אל אשתי, שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השלשחושב כך"ה (בראשיתהובא בלקוטי שיחות חלק כה שם, תורה אור בהערה 71).}}. [[בעלי התוספות]] כתבו, ותיאר את הדואגים {{הערהציטוטון|מסכת שבת דיש להם "רחמנות" על הקב"ה, אוברצונם לחסוך לו עבודה - וטענתם, דיבור המתחיל 'וכי'.שאין צורך בילד שהקב"ה יזדקק ללכת ולחפש עבורו מזון!}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.שם=נשא}} כדי שיקיים פרו ורבו. היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקביש להאמין ו[[ביטחון|לבטוח]] בקב"ה ביצירהשיתן את פרנסתו של כל ילד{{הערה|רבינו בחיי (בראשית שם=שם|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחות אור לכ"ד טבת תשי"א, כח) על פי דרשת רז. ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"ל בקידושין ל, במ. חזקוני (בראשית א, כח)ש"פ יתרו תשד"מ. ועוד.}}. הרבי הצביע על כך ש[[אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלא:בנוסף, וממילא כל עוד ויש אפשרותילד שנולד, על האדם להשתדל להעמיד פותח צינור חדש של ברכת ה'עולם' נוסף לפרנסה{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.שם=שם}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא וריבוי ילדים מביא לא רק שעל האדם לעשות זאתלהסתדרות בפרנסה, אלא הוא צריך לעשות זאת לברכה מיוחדת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזה[[עשירות]]{{הערה|משיחת ט"שיחות ו שבט ' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}.:הרבי גם הדגיש את חשיבותו של סדר עדיפויות: את הכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זוורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים{{הערה|שיחת י' שבט תשתשמ"לא.}}. *'''חששות רוחניים''': חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, או שמשפחה גדולה תצמצם את האפשרויות לפעול ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדשהפצת המעיינות]]וכדומה - אין להתחשב בהם, ולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו{{הערה|ירושלמי כתובות ה, זלקוטי שיחות חלק כה שם. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.}}. === קירוב ה[[גאולה]] ===הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירותהביא בהקשר זה את סיפור הגמרא{{הערה|1=[https://chabadברכות י, א.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין על [[משיח|בן דודחזקיהו המלך]] בא עד שיכלו כל ה, שחשש לעסוק בפריה ורביה כי ראה שיהיו לו בנים שאינם הגונים, וננזף על ידי [[נשמה|נשמותישעיהו הנביא]] שבגוף: ". [[רשבהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד"י]] מפרש כי יש אוצר [[נשמה|נשמות]] הקרוי מדוע לך להיכנס בסתריו של הקב"גוףה? מה שנצטוית עליך לעשות, ומה שנוח לפני הקב"{{הערה|יבמות סב, אה יעשה]. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב*'''העומס והטירחה בגידול הילדים' עמ' ב'}}: פעמים רבות הדגיש הרבי שהתענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, גידולו והתקדמותו על ידה, בודאי מכריע את הסיבות לדחות את הילודה - בגלל הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים. זוהי הסיבה שהשמחה בלידת כאשר מתבוננים בתענוג והנחת מהזכות לגדל ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליונוסף שבתוכו שוכן הקב"ה, אלא של כלל ישראללא תהיה תפיסת מקום לטירחה והקושי{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשישיחות י' שבט תשמ"א. ט"ז אדר תשמ"ז. ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}. מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם :במענה לטענת הנשים המפסידות את הקריירה, ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה, כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים - הביא הרבי דוגמא מ[[מיתה|מתוחנה]] בניוהנביאה, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני אימו של [[נשמה|נשמותשמואל הנביא]] לעולם וקירב , שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן כדי לגדל את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"בנה שמואל{{הערה|שם=במדברי"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.}}. ===בתורת הסוד===*'''המתנה לשיפור המצב בבית''': גם כשמצב [[אדמו"ר הצמח צדקשלום בית|שלום הבית]]{{הערה|או רמת ה[[אור התורהצניעות]] בבית טעונים שיפור, אין זו סיבה לדחות את הילודה עד לשיפור. הרבי הוכיח זאת מפרשת [[פרשת פינחססוטה]], שייך לפסוק עולת תמידשעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם בעלה, אכאשר היא טהורה מתברכת מה'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא [[יחוד (קבלה)|יחוד]] [[זו"נ]]ונזרעה זרע" - מכאן, ואילו מ[[לימוד התורה|צוות תלמוד תורה]] היא יחוד גבוה יותר של [[אבא ואמא]]שגם במצב כזה, ובכלל מאתים מנהריבוי ילדים הוא ברכה{{הערה|וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא שיחות ש"פ נשא אשה ועסק בתורהתש"מ. י"ז סיון תש"מ.}}.==פעולות *'''רווח בין הלידות''': הרבי==בהיבט המוסרי והרוחנישלל גם את ההפסקה לצורך "ריווח" ומנוחה בין לידה ללידה, כי כיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של הריווח, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור היהודי הקוראות להצליח ולעשות קריירההיא רק מניעת ההריון כעת, ולהזניח את חיי המשפחהואולי אם לא עכשיו אימתי. ולהורים מועטי יכולת 'לקחת אחריות' ולתכנן את המשפחה כפי יכולתם הכלכליתכמו כן, [[הרבי]] יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ההריון עדיף ככל הניתן מפעולות אלושהאישה צעירה יותר{{הערה|שם=מא|ליקוט מענות קודש תשמ"א, כאשר הדבר הכי חשוב של הורים הוא להרבות בילדים, שזה הדבר הכי חשוב הן אצל גברים והן אצל נשים, ולהקדיש את השנים הפוריות לריבוי הילודהמענה שבעים.}}.

הרבי אמר שלעיתים חוסר ילודה נובע מחוסר [[אמונה]]הוסיף, ביכולת לפרנס משפחה כי כאשר מתבגרים, ההורים שלא ניצלו את הזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה, הרבי ביאר שיש להאמין ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשר. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבליישארו בודדים בזקנותם ויתחרטו על כך, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל את הילדים, הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקב"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל את הילדיםמול אלו שזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים{{הערה|שם=נשא}}.

===תעמולה בנושא===הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית תחת השם 'קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[שפרה ופועהגוי|אינם יהודים]]' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן , שאף הם מצווים על "לשבת יצרה", ואדרבה: כאשר מעורר את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכךהאינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}.

במהלך כל שנות הנשיאות הרבי עסק בענין, מראשית הנשיאות לאחר השואה המרה, רבים מהניצולים לא רצו להקים משפחה, והרבי שכנע אותם בטיעון שזה נותן נצחון והמשך עבודות במענה לטענה: כיצד ניתן להתערב בחייו הפרטיים של הצורר הנאצי, ובשנים שלאחר מכן שהגיע שנות רווחה ליהודים, ויהודים ובמיוחד נשים רצו להיות "מוצלחות" בחייםאדם אחר, כמה ילדים יהיו לו? השיב הרבי עסק בזה פעמים רבות, ובמיוחד בשנת תש"מ והסמוכות לה, שההצלחה הכי גדולה של אישה זה להוליד ולהוסיף לעם ישראל עוד ילד. ==עידוד הילודה==בשנת [[תש"מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"{{הערה|1=סקירה מקיפה, '''[httpsכי יש מקרים בהם הממשלה מתערבת בחיי האזרחים://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]'''כאשר מחלקת הבריאות מגלה מוצר המזיק לבריאות, בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}. הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן היא מזהירה את המשפחה, מהפכים הצרכנים ומפסיקה את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמתהייצור, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שבת פרשת נשא תש"מלמרות שזו התערבות בחייהם הפרטיים.}}, ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של כאשר מתוודעים לנזק העצום שהביא תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|משיחת י"ג תשרי תשמ"ד.}}הן הנזק הרוחני של הדורות הבאים שלא יזכו להיוולד, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו והן הנזק האישי של השותף השלישיהמתח וערעור העצבים, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}. ===מענה לטענות===ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסהכפי שאפשר להיווכח אצל המטפלים בתחום - ברור, אלא לברכה מיוחדת באופן שעל הממשלה להתערב ולמנוע את התכניות של [[עשירות]]{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}תכנון המשפחה, ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחדעל הנזק העצום שמביאים{{הערה|שיחת אור לכש"ד טבת תשיפ קרח תש"אמ.}}.

בהזדמנות מסויימת ביקש הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד ללחקור בפרוטרוט בשמו כל אחת ואחת מהנהלת ארגון [[שלום ביתנשי ובנות חב"ד]] בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה- מה עשו כדי לעודד את הילודה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיית הברכהבחודשים הרבים בהם דיבר הרבי בנושא{{הערה|י"ז סיון ליקוט מענות קודש תש"מ. ושבועיים קודם לכן, בקשר למבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים' בחג השבועות תש"מ התבטא הרבי: "מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה"מענה קצג.}}.

==שפרה ופועה==לפעמים, יש מצבים שלפי התורה יש להימנע מעיסוק בפריה ורביה עקב סיבות בריאותיות וכדומה. אמנם, בענין זה מוכרח לקבוע רב מורה הוראה{{ערך מורחבהערה|ערך=[[שפרה ופועה]]לקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 76.}}כבר בשנת [[תשל. יש להזהר שלא להיות "נבל ברשות התורה"ז]], שלוש שנים קודם שיצא הרבי בקריאה פומבית בקשר לתכנון המשפחהולשאול רב שאינו נוגע בדבר, בהפסקה הקצרה של [[יום כיפור]] בין תפילת שחרית למנחה, קרא הרבי למזכירו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ואמר לו שצריך להקים ארגון שיעזור ליולדות בכפר חבשיתן היתר ברור בלי סיבות צדדיות ובלי שלחצו עליו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. אור לכ"דטבת תשמ"א.}}.

==רבנים שהצטרפו לקריאת הרבי גם הציע את השם ==בשנת [[תש"שפרה ופועהמ]], לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו [[נשי ובנות חב" ד]] בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, ומכתביהם פורסמו בחודש [[מנחם-אב]] תש"מ בכותרת: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל במצריםכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. הרבי ציין שהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לווקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, והרחקת בואו של בן דוד".

לאור קריאת הרביעל מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של [[העדה החרדית]] בראשות הרב [[יצחק יעקב וייס]], הרב [[עובדיה יוסף]], במשך השנים נוסדו מאות סניפים של הארגון ברחבי הארץ והעולםהרב [[בצלאל ז'ולטי]], המסייעות לנשים בתקופת הלידה בהכנת ארוחות חמות ומזינותהרב [[שלמה זלמן אוירבך]], נקיון הביתהרב [[יוסף שלום אלישיב]], שמרטפותהרב [[יעקב לנדא]], עזרה כספיתרבי [[ישראל אבוחצירא]] וועד הרבנים של [[אגודת ישראל]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 על הרחבת בתי ישראל בטהרה], ועודגליון התקשרות.}}.

===רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי===בחורף של שנת [[תשע"ג]] יצאו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], יצאו בחורף של שנת [[תשע"ג]] בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת [[הפלה|הפלות ]] שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[forumpicshttp://chabadpedia.a7co.orgil/?file=20130102171127images/6/6e/מכתב_הרבנות_הראשית.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.

*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר]''', ליקוט משיחות הרבי בנושא עידוד הילודה, מבית מגזין "דרך המלך", [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה {{PDF}}* [https://thedailysicha.com/topics?topic=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%22%D7%A4%D7%A8%D7%95מצות%20%D7%95%D7%A8%D7%91%D722פרו%9520ורבו%22,%20%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA%20%D720ושלילת%AA20תכנון%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94 20המשפחה משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה] באתר השיחה היומית{{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188715 שיחת ו' תשרי תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3570951 כ"ד טבת תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2432494 א' שבט תשמ"א] {{בית חבד}}

*'''[httphttps://chabad.info/wp-contentmagazine/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר432888 עידוד הילודה: הקשיים, השאלות, התפילות והנחת]''', מוסף בנושא כתבה על עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה באתר {{PDFחב"ד אינפו}}