שינויים

'''תכנון המשפחה''' (בלשון ב[[הרביאנגלית]] '''פעמלי פלאן''': family planning; "פעמילי פּלענינג"{{הערה|מקור הביטוי מאנגלית: family planning. ובלקוטי שם זה מובא בלקוטי שיחות מופיע כינוי זה(חלק כ"ה , ע' 37).}}) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות, לעיתים תוך שימוש ב'''אמצעי מניעה''' , שמטרתם להמעיט לצמצם (או למנוע לחלוטין) לידת ילדים למשפחה. [[הרבי]] שולל בתוקף את מספר הילדים שיוולדו למשפחההגישה של תכנון המשפחה, וקורא לקיים מצוות [[פריה ורביה]] ללא חשבונות, מתוך [[ביטחון]] בקב"ה שיברך בבנים ובבנות ויתן את הכוחות והאמצעים לגדלם. בנוסף, מדגיש הרבי כי גישת תכנון המשפחה מביאה נזק רב למשפחות ומערערת את היחסים בבית.

{{ערך מורחב|ערך=[[פרו ורבופריה ורביה]]}}מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצת, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.}}ויש בה חשיבות מסויימת על כל שאר המצוות{{הערה|ראה בערך [[פריה ורביה]].}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}

ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]{{הערה|מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים : "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).}}. חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.

ובלשון הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן="אף ע"פ על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה , הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח. , שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם".|מקור=הלכות אישות פרק ט"ו הלכה ט"ז}}

על הטענה ==בתורת הרבי=====עידוד הילודה===הרבי הרעיש אודות החיוב של נשים שהם מפסידות את הקריירה שלהם ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדיםמצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, הביא יצא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה אימו בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[שמואל הנביאתש"מ]], שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן בשביל לתת זמן לגדל את בנה שמואל{{הערה|שם1=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף טסקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"ו ואילךפ (באנגלית).}}.

על המחשבה של הורים שאולי אם תהיה להם משפחה גדולה הם לא יהיו הורים מספיק 'טובים' ולא תהיה להם יכולת לגדל אותם כראוי ולהעניק להם הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את תשומת הלב הדרושההיוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא הרבי דוגמא ממה שהגמרא מספרת בקשר לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגוניםנזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, והוא הוכיח אותו על ובגללה נזקקים רבים כל כך שמתערב במעשי השםלטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, ועליו מצידו לקיים מופרך לדחות בידיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניואחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|מסכת ברכות דף שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י'"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}}. ואף שנולד אחר כך מנשהאם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, שמלא את הארץ בעבודה זרהיש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, לבסוף נהיה לגדול בעלי התשובההקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.

==בהיבט האמוני=====הרבי הדגיש את חשיבות המצווה===מצוות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, משתי סיבות{{הערה|[[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]https://drive.google.com/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, והיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני שיחת נחג]] המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה היא חיוב בסיסי והכרחי.}}:

* לאחר [[ספר החינוךהשואה]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודיםשמחתה בגשמיות, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה אה'. וכן כתב השל"ה (בראשיתישמרנו, תורה אור ב).}}חלק חשוב מעם ישראל - יש לבנות מחדש את עם ישראל על ידי הוספת ריבוי ילדים.

* כיון שנמצאים בדור "[[בעלי התוספותעקבתא דמשיחא]] כתבו", ואמרו חז"ל "אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף (אוצר נשמות הקרוי "גוף")"{{הערה|מסכת שבת דיבמות סב, א, דיבור המתחיל ורש"י. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ'וכיב'.}}, שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברך, מותר לעבור על איסור שחרור עבד כנעני{{הערהיש לעשות ככל התלוי בנו להוסיף עוד ילדים ו[[הבאת המשיח|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותו.}} כדי שיקיים פרו ורבולהביא את המשיח]].

היבט נוסף המופיע בספריםהרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]', הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכך.

===מענה לטענות===*'''חששות כלכליים''': את הדאגה מהקושי לפרנס משפחה גדולה, הגדיר הרבי הצביע על כך שכקטנות אמונה{{הערה|לפי דברי [[אדם הראשוןhttps://www.sefaria.org.il/Sefer_Chasidim.519?lang=he ספר חסידים, סימן תקיט]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי : "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני: אם אבא אל אשתי, שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא עולם מלא, וממילא כל עוד ויש אפשרותמי שחושב כך" (הובא בלקוטי שיחות חלק כה שם, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג71).}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים ותיאר את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת לו מכך ולהשקיע בזההדואגים {{הערהציטוטון|משיחת טיש להם "רחמנות" על הקב"ו שבט תשמה, וברצונם לחסוך לו עבודה - וטענתם, שאין צורך בילד שהקב"א.ה יזדקק ללכת ולחפש עבורו מזון!}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.שם=נשא}}. ביש להאמין ו[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדשביטחון|לבטוח]]בקב"ה שיתן את פרנסתו של כל ילד{{הערה|ירושלמי כתובות ה, שם=שם|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחות אור לכ"ד טבת תשי"א. ש"פ נשא תש"מ. י"זסיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ. ש"פ יתרו תשד"מ. ועוד.}}. === קירוב ה[[גאולה]] ===הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]]:בנוסף, כל ילד שנולד, נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות פותח צינור חדש של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירותברכת ה' לפרנסה{{הערה|1שם=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}שם}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידהוריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, למצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין אלא לברכה מיוחדת באופן של [[משיח|בן דודעשירות]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סב, שיחות ו' תשרי תשמ"א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמכ' אייר תשמ"ב'. ועוד.}}. זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית :הרבי גם הדגיש את חשיבותו של בני משפחתתו והקרובים אליוסדר עדיפויות: את הכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, אלא של כלל ישראלורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשיי' שבט תשמ"זא.}}. מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו*'''חששות רוחניים''': חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, קיים או שמשפחה גדולה תצמצם את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני האפשרויות לפעול ב[[נשמה|נשמותהפצת המעיינות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השנייהוכדומה - אין להתחשב בהם, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"ולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כה שם=במדבר. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.}}. ===בתורת הסוד===[[אדמו"ר הצמח צדק]]הרבי הביא בהקשר זה את סיפור הגמרא{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמידברכות י, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה [[חזקיהו המלך]], שחשש לעסוק בפריה ורביה נעשית כי ראה שיהיו לו בנים שאינם הגונים, וננזף על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא [[יחוד (קבלה)|יחודישעיהו הנביא]] [[זו: "נ]]בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ואילו מומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" [[לימוד התורה|צוות תלמוד תורה]] היא יחוד גבוה יותר מדוע לך להיכנס בסתריו של [[אבא ואמא]הקב"ה? מה שנצטוית עליך לעשות, ומה שנוח לפני הקב"ה יעשה].*'''העומס והטירחה בגידול הילדים''': פעמים רבות הדגיש הרבי שהתענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, גידולו והתקדמותו על ידה, בודאי מכריע את הסיבות לדחות את הילודה - בגלל הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים. כאשר מתבוננים בתענוג והנחת מהזכות לגדל ילד נוסף שבתוכו שוכן הקב"ה, ובכלל מאתיים מנהלא תהיה תפיסת מקום לטירחה והקושי{{הערה|וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורהשיחות י' שבט תשמ"א. ט"ז אדר תשמ"ז. ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}. ==בתורת הרבי==בהיבט המוסרי והרוחני:במענה לטענת הנשים המפסידות את הקריירה, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור היהודי הקוראות להצליח ולעשות קריירה, ולהזניח את חיי המשפחה. ולהורים מועטי יכולת 'לקחת אחריות' ולתכנן ואפילו את המשפחה כפי יכולתם הכלכליתהפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה, כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים - הביא הרבי דוגמא מ[[הרביחנה]] יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ככל הניתן מפעולות אלוהנביאה, כאשר הדבר הכי חשוב אימו של הורים הוא להרבות בילדים, שזה הדבר הכי חשוב הן אצל גברים והן אצל נשים, ולהקדיש את השנים הפוריות לריבוי הילודה. הרבי אמר שלעיתים חוסר ילודה נובע מחוסר [[אמונהשמואל הנביא]] ביכולת לפרנס משפחה גדולה, הרבי ביאר שיש להאמין ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשר. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן כדי לגדל את הילדים, הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקבבנה שמואל{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל את הילדיםו ואילך.}}. הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם *'''המתנה לשיפור המצב בבית''': גם כשמצב [[שפרה ופועהשלום בית|שלום הבית]]' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן או רמת ה[[צניעות]] בבית טעונים שיפור, אין זו סיבה לדחות את התמיכה הנצרכת בשביל להקל את תקופת הלידה והכרוך בכךהילודה עד לשיפור. לאחר ההרבי הוכיח זאת מפרשת [[שואהסוטה]], רבים מהניצולים לא רצו להקים משפחהשעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם בעלה, כאשר היא טהורה מתברכת מה' "ונזרעה זרע" - מכאן, והרבי שכנע אותם בטיעון שזה נותן ניצחון והמשך לעבודתו של הצורר הנאצישגם במצב כזה, ובשנים שלאחר מכןריבוי ילדים הוא ברכה{{הערה|פעמים רבות, ובריבוי בשנת שיחות ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ.}} כשהגיע שנות רווחה ליהודים, ויהודים ובמיוחד נשים רצו להיות .*'''רווח בין הלידות''': הרבי שלל גם את ההפסקה לצורך "מוצלחותריווח" בחייםומנוחה בין לידה ללידה, הרבי התבטא שההצלחה הכי גדולה כי כיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של אישה זה להוליד ולהוסיף לעם ישראל עוד ילדהריווח, היא רק מניעת ההריון כעת, ואולי אם לא עכשיו אימתי. כמו כן, ההריון עדיף ככל שהאישה צעירה יותר{{הערה|שם=מא|ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.

===עידוד הילודה===הרבי הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביההוסיף, כי כאשר מתבגרים, ההורים שלא ניצלו את הזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה, יישארו בודדים בזקנותם ויתחרטו על כך, ונגד "תכנון המשפחה"מול אלו שזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים{{הערה|1שם=סקירה מקיפה, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview.pdf How To Plan A Family]''', בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).נשא}}.

===תעמולה בנושא===הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדםותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|שבת פרשת שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}, ואף אם . יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה לעורר בנושא זה גם [[חשבון נפשגוי|אינם יהודים]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|שם=י, שאף הם מצווים על "ג תשרי תשדלשבת יצרה"מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"הואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על היהודי עצמו{{הערה|שיחת אור לכשיחות ש"ד טבת תשיפ שלח תש"אמ. שיחת כש"ג אייר תשמפ קרח תש"במ.}}.

===מענה לטענות===ריבוי במענה לטענה: כיצד ניתן להתערב בחייו הפרטיים של אדם אחר, כמה ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסהיהיו לו? השיב הרבי, כי יש מקרים בהם הממשלה מתערבת בחיי האזרחים: כאשר מחלקת הבריאות מגלה מוצר המזיק לבריאות, אלא לברכה מיוחדת באופן היא מזהירה את הצרכנים ומפסיקה את הייצור, למרות שזו התערבות בחייהם הפרטיים. כאשר מתוודעים לנזק העצום שהביא תכנון המשפחה - הן הנזק הרוחני של [[עשירות]]{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}הדורות הבאים שלא יזכו להיוולד, והן הנזק האישי של המתח וערעור העצבים, כפי שאפשר להיווכח אצל המטפלים בתחום - ברור, ואם הקב"ה מפרנס שעל הממשלה להתערב ולמנוע את כל העולםהתכניות של תכנון המשפחה, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחדעל הנזק העצום שמביאים{{הערה|שיחת אור לכש"ד טבת תשיפ קרח תש"אמ.}}.

בהזדמנות מסויימת ביקש הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד ללחקור בפרוטרוט בשמו כל אחת ואחת מהנהלת ארגון [[שלום ביתנשי ובנות חב"ד]] בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה- מה עשו כדי לעודד את הילודה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיית הברכהבחודשים הרבים בהם דיבר הרבי בנושא{{הערה|י"ז סיון ליקוט מענות קודש תש"מ. ושבועיים קודם לכן, בקשר למבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים' בחג השבועות תש"מ התבטא הרבי: "מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה"מענה קצג.}}.

==שפרה ופועה==לפעמים, יש מצבים שלפי התורה יש להימנע מעיסוק בפריה ורביה עקב סיבות בריאותיות וכדומה. אמנם, בענין זה מוכרח לקבוע רב מורה הוראה{{ערך מורחבהערה|ערך=[[שפרה ופועה]]לקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 76.}}בשנת [[תשל. יש להזהר שלא להיות "נבל ברשות התורה"ז]], בהפסקה הקצרה של [[יום כיפור]] בין תפילת שחרית למנחהולשאול רב שאינו נוגע בדבר, קרא הרבי למזכירו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ואמר לו שצריך להקים ארגון שיעזור ליולדות ב[[כפר חבשיתן היתר ברור בלי סיבות צדדיות ובלי שלחצו עליו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. אור לכ"ד]]טבת תשמ"א.}}.

==רבנים שהצטרפו לקריאת הרבי גם הציע את השם ==בשנת [[תש"שפרה ופועהמ]], לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו [[נשי ובנות חב" ד]] בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, ומכתביהם פורסמו בחודש [[מנחם-אב]] תש"מ בכותרת: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל במצריםכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. הרבי ציין שהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לווקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, והרחקת בואו של בן דוד".

לאור קריאת הרביעל מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של [[העדה החרדית]] בראשות הרב [[יצחק יעקב וייס]], הרב [[עובדיה יוסף]], במשך השנים נוסדו מאות סניפים של הארגון ברחבי הארץ והעולםהרב [[בצלאל ז'ולטי]], המסייעות לנשים בתקופת הלידה בהכנת ארוחות חמות ומזינותהרב [[שלמה זלמן אוירבך]], נקיון הביתהרב [[יוסף שלום אלישיב]], שמרטפותהרב [[יעקב לנדא]], עזרה כספיתרבי [[ישראל אבוחצירא]] וועד הרבנים של [[אגודת ישראל]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 על הרחבת בתי ישראל בטהרה], ועודגליון התקשרות.}}.

===רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי===בחורף של שנת [[תשע"ג]] יצאו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], יצאו בחורף של שנת [[תשע"ג]] בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת [[הפלה|הפלות ]] שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/6/6e/מכתב_הרבנות_הראשית.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.

*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר]''', ליקוט משיחות הרבי בנושא עידוד הילודה, מבית מגזין "דרך המלך", [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה {{PDF}}* [https://thedailysicha.com/topics?topic=מצות%20%22פרו%20ורבו%22,%20ושלילת%20תכנון%20המשפחה משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה] באתר השיחה היומית{{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188715 שיחת ו' תשרי תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3570951 כ"ד טבת תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2432494 א' שבט תשמ"א] {{בית חבד}}

*'''[https://chabad.info/magazine/432888 עידוד הילודה: הקשיים, השאלות, התפילות והנחת]''', כתבה על עידוד הילודה באתר {{חב"ד אינפו}} על עידוד הילודה*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר]''', מוסף בנושא עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה {{PDF}}