פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 1,494 בתים ,  01:44, 20 באוקטובר 2023
הועבר
'''תכנון המשפחה''' (ב[[אנגלית]]: family planning; "פעמלי פלאןפעמילי פּלענינג"{{הערה|מכונה לעיתים עם '''תכנון הילודה'''. מקור הביטוי מאנגלית: family planning. ומופיע שם זה מובא בלקוטי שיחות בכינוי באנגלית(חלק כ"ה , ע' 37).}} ) הוא שם כולל לפעולות התערבות אנושיות שמטרתן להשפיע על מיעוט מספר הילדים במשפחה, לעיתים תוך שימוש ב'''אמצעי מניעה''', שמטרתם לצמצם (או למנוע לחלוטין) לידת ילדים למשפחה.
בהיבט המוסרי והרוחני, אל מול התנועות המודרניות שחדרו גם בתוככי הציבור היהודי הקוראות להצליח ולעשות קריירה, ולהזניח את חיי המשפחה. ולהורים מועטי יכולת 'לקחת אחריות' ולתכנן [[הרבי]] שולל בתוקף את הגישה של תכנון המשפחה כפי שמתאים להם, וקורא לקיים מצוות [[הרביפריה ורביה]] יצא בקריאה גורפת להשתדל להימנע ככל הניתן מפעולות אלוללא חשבונות, כאשר הדבר הכי חשוב של הורים הוא להרבות בילדיםמתוך [[ביטחון]] בקב"ה שיברך בבנים ובבנות ויתן את הכוחות והאמצעים לגדלם. בנוסף, שזה הדבר הכי חשוב הן אצל גברים והן אצל נשים, ולהקדיש מדגיש הרבי כי גישת תכנון המשפחה מביאה נזק רב למשפחות ומערערת את השנים הפוריות לריבוי הילודההיחסים בבית.
הרבי אמר שלעיתים חוסר ילודה נובע מחוסר ==מצוות פריה ורביה=={{ערך מורחב|ערך=[[אמונהפריה ורביה]]}}מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב[[תורה]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצת, ביכולת לפרנס משפחה גדולהוראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', הרבי ביאר שיש להאמין ולהשתדל להרבות ילודה ככל האפשרועוד. הרבי הסביר שילדים זו המתנה הגדולה ביותר שאדם יכול לקבל, ואין זה מן הראוי לסרב למתנה שמקבלים מהמלך, ובאשר לדאגת הפרנסה והכוחות לגדל את הילדים, הרבי קרא לחזק את האמונה ביכולתו של הקב"ה לתת לאדם את מה שנצרך בשביל לגדל את הילדים}}ויש בה חשיבות מסויימת על כל שאר המצוות{{הערה|ראה בערך [[פריה ורביה]].}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}
הרבי אף הקים רשת סיוע עולמית תחת השם 'ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[שפרה ופועהשבע מצוות בני נח]]' במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן {{הערה|מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים: "לא לתהו בראה לשבת יצרה" (ישעיהו מה יח).}}. חיוב המצווה הוא [[לידה|להוליד]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת, אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את התמיכה הנצרכת בשביל להקל צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק (קהלת יא, ו) "בבקר זרע את תקופת הלידה והכרוך בכךזרעך ולערב אל תנח ידך".}}.
במהלך ובלשון הרמב"ם: {{ציטוט|תוכן=אף על פי שקיים אדם מצות פריה ורביה, הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל שנות הנשיאות הרבי עסק בעניןזמן שיש בו כח, מראשית השנשיאות לאחר השואה המרה, רבים מהניצולים לא רצו להקים משפחה, והרבי שכנע אותם בטיעון שזה נותן נצחון והמשך עבודות של הצורר הנאצי, ובשנים שלאחר מכן שהגיע שנות רווחה ליהודים, ויהודים ובמיוחד נשים רצו להיות שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולם.|מקור=הלכות אישות פרק ט"מוצלחות" בחיים, הרבי עסק בזה פעמים רבות, ובמיוחד בשנת תשו הלכה ט"מ והסמוכות לה, שההצלחה הכי גדולה של אישה זה להוליד ולהוסיף לעם ישראל עוד ילד.ז}}
==רקעבתורת הרבי=={{ערך מורחב|ערך=[[פרו ורבו]]}}==עידוד הילודה===הרבי הרעיש אודות החיוב של מצוות [[פריה ורביה]] היא המצווה הראשונה הכתובה ב, ונגד "תכנון המשפחה". במיוחד, יצא הרבי בתעמולה רחבה בנושא בקיץ של שנת [[תורהתש"מ]]{{הערה|1=או לנח באופן שונה קצתסקירה מקיפה, וראה גם מסכת סנהדרין נ"ט עמ' ב', ועוד.}}'[https: {{ציטוט|תוכן=וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹקִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹקִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ|מקור=ספר בראשית פרק א פסוק כח}}//derher. ויש אומרים שהיא גם אחת מ[[שבע מצוות בני נח]]org/wp-content/uploads/Kislev-5780-Preview. אך המצוה לעצמה החיוב המצווה הוא [[לידה|להולידpdf How To Plan A Family]] לכל הפחות בן אחד ובת אחת''', אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה להמשיך ולהשתדל להרבות את צאצאיו{{הערה|1=יבמות סב, ב. וראה גם ציטוט הפסוק בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (קהלת יא, ובאנגלית) "בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך".}}.
ובלשון הרמבהרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון: הברכה הגדולה ביותר היא בריבוי ילדים. ניתן לראות בכל הדורות, כאשר חיו חיים נורמליים - שאז ידע והבין כל אחד שילד נוסף הוא ברכה. ואילו מאז שהחלה להתפשט הגישה של "תכנון המשפחה" - הדבר הביא נזק עצום וערעור היחסים שבין איש לאשתו, ובגללה נזקקים רבים כל כך לטיפולים פסיכולוגיים וכדומה. אם כן, מופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שיחות שבת פרשת נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"ם:פ קרח תש"מ.}}. ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{ציטוטהערה|תוכןשם=י"אף עג תשרי תשד"פ שקיים אדם מצות פריה ורביה הרי מ}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל מלפרות ולרבות כל זמן שיש בו כח, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"ה{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"א. שכל המוסיף נפש אחת בישראל כאילו בנה עולםשיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}.
מלבד מצוות ישוב העולם שמוטלת גם על גויים "לא לתהו בראה לשבת יצרה"הרבי הדגיש את חשיבות ריבוי הילודה דווקא בדורנו, משתי סיבות{{הערה|1=ישעיהו מה יח[https://drive.google.com/file/d/1l9L2zB_Pu1nrBkeIXyfMYXnZj_yv0sc_/view לקוטי שיחות חלק כה, שיחת נח ג].}}. שהיא מצוה גדולה שכמה וכמה דברים נדחים מפניה.:
על הטענה של נשים שהם מפסידות את הקרירה שלהם, ואפילו את הפעולות הטובות בעניני טוב וקדושה, כאשר צריכות להקדיש מזמנם לללדת ולגדל עוד ילדים, הביא הרבי דוגמא מ* לאחר [[חנההשואה]] הנביאה אימו של שמואל הנביאשמחתה בגשמיות, שבמשך שנתיים הפסיקה ללכת לעלות לרגל למשכןה' ישמרנו, בשביל לתת זמן לגדל חלק חשוב מעם ישראל - יש לבנות מחדש את בנה שמואל{{הערה|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף י"ד ואילך.}}עם ישראל על ידי הוספת ריבוי ילדים.
על המחשבה של הורים שאולי אם תהיה להם משפחה גדולה הם לא יהיו הורים מספיק 'טובים' ולא תהיה להם יכולת לגדל אותם כראוי ולהעניק להם את תשומת הלב הדרושה, הביא הרבי דוגמא ממה שהגמרא מספרת בקשר לחזקיהו המלך טען בפני ישעיהו שאינו עוסק בפריה ורביה * כיון שרואה ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם הגוניםשנמצאים בדור "[[עקבתא דמשיחא]]", והוא הוכיח אותו על כך שמתערב במעשי השם, ועליו מצידו לקיים את רצון השם והוא יעשה הטוב בעיניוואמרו חז"ל "אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף (אוצר נשמות הקרוי "גוף")"{{הערה|מסכת ברכות יבמות סב, א ורש"י. וראה [[דרך מצותיך]] דף יב' עמ' ב'.}}. ואף שנולד אחר כך מנשה, שמלא יש לעשות ככל התלוי בנו להוסיף עוד ילדים ו[[הבאת המשיח|להביא את הארץ בעבודה זרה, לבסוף נהיה לגדול בעלי התשובההמשיח]].
==תכנון המשפחה בהיבט ההלכתי==בהיבט ההלכתי, תכנון המשפחה באמצעות הפסקה יזומה (הפלה מלאכותית) של הריון שכבר החל - הוא איסור חמור, ולחלק מהדעות נחשב כאיסור רציחה ממש{{הערה|הרב משה פיינשטיין "אגרות משה", ח"מ ח"ב סימן ס"ט אות בהרבי אף הקים רשת סיוע עולמית בשם '[[שפרה ופועה]]'.}}, והוא מותר רק במידה שהעובר מסכן במטרה לסייע ליולדות ולהעניק להן את חיי האמא{{הערה|מדין רודף. "האשה שהיא מקשה לילד, מחתכין התמיכה הנצרכת בשביל להקל את הולד במעיה ומוציאין אותו איברים-איברים, מפני שחייה קודמין לחייו. יצא רובו (ויש גורסים ראשו) - אין נוגעים בו, שאין דוחין נפש מפני נפש". (משנה, מסכת אהלות, פרק ז', משנה ו') שו"ע, חושן משפט סימן תכ"ה, ב.}}, ובמידה ואכן יש הכרח בדבר, כדאי להשתדל להפסיק את ההריון קודם שעוברים ארבעים יום{{הערה|1=[puah.org.il/מעמדו-של-עובר-קודם-יום-הארבעים/ תשובה הלכתית מפורטת באתר מכון פוע"ה].}}תקופת הלידה והכרוך בכך.
כאשר מדובר ===מענה לטענות===*'''חששות כלכליים''': את הדאגה מהקושי לפרנס משפחה גדולה, הגדיר הרבי כקטנות אמונה{{הערה|לפי דברי [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Chasidim.519?lang=he ספר חסידים, סימן תקיט]: "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני: אם אבא אל אשתי, שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא כל מי שחושב כך" (הובא בלקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 71).}}, ותיאר את הדואגים {{ציטוטון|יש להם "רחמנות" על תכנון מראש באמצעות נטילת גלולות רפואיות על ידי האשההקב"ה, וברצונם לחסוך לו עבודה - וטענתם, או באמצעות התקן פיזי המונע שאין צורך בילד שהקב"ה יזדקק ללכת ולחפש עבורו מזון!}}{{הערה|שם=נשא}}. יש להאמין ו[[ביטחון|לבטוח]] בקב"ה שיתן את קליטת ההריוןפרנסתו של כל ילד{{הערה|בשונה מהתקנים שונים הקשורים לבעלשם=שם|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחות אור לכ"ד טבת תשי"א. ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ. ש"פ יתרו תשד"מ. ועוד.}}.:בנוסף, כל ילד שנולד, שאסורים באופן גורף וחד משמעי בשל האיסור פותח צינור חדש של ברכת ה'הוצאת זרע לבטלה'. לפרנסה{{הערה|שם=שם}}, הדבר כרוך במספר בעיות:#ביטול מצוות עשה וריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחות ו'פרו ורבותשרי תשמ"א. כ'אייר תשמ"ב. ועוד.}}.#גרמא :הרבי גם הדגיש את חשיבותו של איסור הוצאת זרע לבטלה. כיון שחיובים הלכתיים אלו מוטלים בעיקרם על הבעלסדר עדיפויות: את הכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, ניתן למצוא היתרים הלכתיים במידת הצורךורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים{{הערה|במידה ולבני הזוג יש כבר בן ובתשיחת י' שבט תשמ"א.}}.*'''חששות רוחניים''': חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, כיון שקיימו או שמשפחה גדולה תצמצם את עיקר החיוב מהתורההאפשרויות לפעול ב[[הפצת המעיינות]] וכדומה - אין להתחשב בהם, יהיה קל יותר מבחינה הלכתית להתיר במידת הצורך שימשו באמצעי מניעהולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.}} להשתמש באמצעים שונים שידחו . הרבי הביא בהקשר זה את האפשרות של האשה להיכנס להריוןסיפור הגמרא{{הערה|בדרך כלל נטילת גלולות קלה יותר מבחינה הלכתית כיון שהיא דומה יותר לדוגמא שמביאה הגמרא ברכות י, א.}} על שתיית 'כוס של עיקרין' [[חזקיהו המלך]], שחשש לעסוק בפריה ורביה כי ראה שיהיו לו בנים שאינם הגונים, וננזף על ידי האשה הנוטלת ממנה (לחלוטין) את האפשרות להיכנס להריון[[ישעיהו הנביא]]: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, אך במידה ומדובר בהיתר הלכתי גורף (כאשר לאשה יש סכנה ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" [מדוע לך להיכנס להריוןבסתריו של הקב"ה? מה שנצטוית עליך לעשות, לאחר ניתוח לדוגמא)ומה שנוח לפני הקב"ה יעשה].*'''העומס והטירחה בגידול הילדים''': פעמים רבות הדגיש הרבי שהתענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, ייתכן והרב יעדיף להורות גידולו והתקדמותו על שימוש בהתקן פיזיידה, שנמנע מהתערבות הורמונלית שעלולה לשבש בודאי מכריע את הסיבות לדחות את המערכות לתקופה ארוכה יותר גם לאחר הפסק לקיחת הגלולות הרפואיות)הילודה - בגלל הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים. כאשר מתבוננים בתענוג והנחת מהזכות לגדל ילד נוסף שבתוכו שוכן הקב"ה, לא תהיה תפיסת מקום לטירחה והקושי{{הערה|שיחות י' שבט תשמ"א. ט"ז אדר תשמ"ז. ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.:במענה לטענת הנשים המפסידות את הקריירה, וזאת בכפוף להתייעצות הלכתית עם רב מורה הוראה המכיר ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה, כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים - הביא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה, אימו של [[שמואל הנביא]], שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן כדי לגדל את פרטי המצב המשפחתיבנה שמואל{{הערה|אף בהוראת ובהמלצת רופא, יש לפנות לרב שיאשרר את הדיאגנוזה הרפואית ויתן לכך גושפנקא הלכתיתשם=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.}}. ==בהיבט האמוני=====חשיבות המצווה===מצוות *'''המתנה לשיפור המצב בבית''': גם כשמצב [[פריה ורביהשלום בית|שלום הבית]] היא המצווה הראשונה הכתובה באו רמת ה[[תורהצניעות]]בבית טעונים שיפור, והיא גם אחת מאין זו סיבה לדחות את הילודה עד לשיפור. הרבי הוכיח זאת מפרשת [[שבע מצוות בני נחסוטה]] המוטלת על כל האנושות, דבר המוכיח עד כמה שעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם בעלה, כאשר היא טהורה מתברכת מה' "ונזרעה זרע" - מכאן, שגם במצב כזה, ריבוי ילדים הוא ברכה{{הערה|שיחות ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ.}}.*'''רווח בין הלידות''': הרבי שלל גם את ההפסקה לצורך "ריווח" ומנוחה בין לידה ללידה, כי כיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של הריווח, היא חיוב בסיסי והכרחירק מניעת ההריון כעת, ואולי אם לא עכשיו אימתי. כמו כן, ההריון עדיף ככל שהאישה צעירה יותר{{הערה|שם=מא|ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.
[[ספר החינוך]] כותב שמצווה זו חשובה מכל המצוות הרבי הוסיף, כי "בסיבתה מתקיימות כל המצוות"כאשר מתבגרים, ההורים שלא ניצלו את הזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה, יישארו בודדים בזקנותם ויתחרטו על כך, מול אלו שזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים{{הערה|שהרי בלא שנולדים יהודים, אין מי שמקיים את המצוות. מצווה א'. וכן כתב השל"ה (בראשית, תורה אור ב).שם=נשא}}.
[[בעלי התוספות]] כתבו===תעמולה בנושא===הרבי קרא לעורר בכל הזדמנות על עידוד הילודה ושלילת תכנון המשפחה, ותמה כיצד לא עוסקים בכינוסים שונים בנושא עיקרי זה{{הערה|מסכת שבת ד, א, דיבור המתחיל 'וכי'שם=נשא|שיחת ש"פ נשא תש"מ.}}. יש לעורר בנושא זה גם [[גוי|אינם יהודים]], שמצווה זו גדולה משאר המצוות, כפי שניתן לראות בעובדה שלמרות שאין אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חברךשאף הם מצווים על "לשבת יצרה", מותר לעבור ואדרבה: כאשר מעורר את האינו-יהודי יפעל הדבר גם על איסור שחרור עבד כנעניהיהודי עצמו{{הערה|במקרה שהוא היה שייך לשני שותפים ואחד מהם שחרר אותושיחות ש"פ שלח תש"מ. ש"פ קרח תש"מ.}} כדי שיקיים פרו ורבו.
היבט נוסף המופיע בספרים, הוא העובדה שזוהי המצווה היחידה באמצעותה זוכה האדם להיות שותף עם הקב"ה ביצירה{{הערה|רבינו בחיי (בראשית א, כח) על פי דרשת רז"ל בקידושין ל, ב. חזקוני (בראשית א, כח). ועוד.}}. הרבי הצביע על כך ש[[במענה לטענה: כיצד ניתן להתערב בחייו הפרטיים של אדם הראשון]] נברא יחידי כדי ללמד שכל יהודי הוא עולם מלאאחר, וממילא כל עוד ויש אפשרות, על האדם להשתדל להעמיד 'עולם' נוסף{{הערה|שיחת ערב ראש השנה תשמ"ג.}}, והוסיף, שזו אחת מחמש השאלות ששואלים את הנשמה בבית דין של מעלה לאחר הפטירה. הרבי הוסיף ודייק ששואלים האם '''עסקת''' בכך, כלומר שלא רק שעל האדם לעשות זאת, אלא הוא צריך לעשות זאת באופן של 'עסק', שיהיה אכפת כמה ילדים יהיו לו מכך ולהשקיע בזה{{הערה|משיחת ט"ו שבט תשמ"א.}}, ועוד, שמכיון שבקיום מצווה זו תלוי זירוז ביאת משיח, שהוא [[תכלית בריאת העולם]], יש להשתדל במיוחד במצווה זו{{הערה|שיחת י' שבט תש"ל.}}. ב[[תלמוד ירושלמי]] מוכיחים מהפסוקים שהקדוש ברוך הוא מחבב מצווה זו אפילו יותר מבניין [[בית המקדש]]{{הערה|ירושלמי כתובות ה, ז.}}. === קירוב ה[[גאולה]] ===? השיב הרבי הצביע על כך שכבר ב[[גאולת מצרים]], נפעלה הגאולה בזכות ההשתדלות של נשות ישראל להתעקש וללדת ילדים למרות הקושי והגזירות{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ תיעוד משיחת הרבי בנושא] {{וידאו}}}}, ובדומה לכך גם בנוגע לגאולה העתידה, למצווה זו כי יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמראמקרים בהם הממשלה מתערבת בחיי האזרחים: אין [[משיח|בן דוד]] בא עד שיכלו כל ה[[נשמה|נשמות]] שבגוף". [[רש"י]] מפרש כי יש אוצר [[נשמה|נשמות]] הקרוי "גוף"{{הערה|יבמות סבכאשר מחלקת הבריאות מגלה מוצר המזיק לבריאות, א. וראה [[דרך מצותיך]] דף ב' עמ' ב'}}. זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל{{הערה|שם=במדבר|שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.}}. מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים היא מזהירה את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב הצרכנים ומפסיקה את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניההייצור, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה"{{הערה|שם=במדבר}}למרות שזו התערבות בחייהם הפרטיים===בתורת הסוד===[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא [[יחוד (קבלה)|יחוד]] [[זו"נ]], ואילו מ[[לימוד התורה|צוות תלמוד תורה]] היא יחוד גבוה יותר כאשר מתוודעים לנזק העצום שהביא תכנון המשפחה - הן הנזק הרוחני של [[אבא ואמא]]הדורות הבאים שלא יזכו להיוולד, ובכלל מאתים מנה{{הערה|וזוהי הסיבה של בן עזאי שלא נשא אשה ועסק בתורה.}}. ==עידוד הילודה==בשנת [[תש"מ]] הרעיש הרבי אודות החיוב והן הנזק האישי של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"{{הערה|1=סקירה מקיפההמתח וערעור העצבים, '''[https://derher.org/wp-content/uploads/Kislev-5780כפי שאפשר להיווכח אצל המטפלים בתחום -Preview.pdf How To Plan A Family]'''ברור, בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).}}. הרבי התבטא שאנשי התנועות המודרניות הקוראות לתכנן את המשפחה, מהפכים שעל הממשלה להתערב ולמנוע את היוצרות ושמים חושך לאור וטוענים שהברכה בבית תלויה במשפחה מצומצמת, בעוד ההיפך הוא הנכון והברכה היא דווקא בריבוי ילדים, ומופרך לדחות בידיים את אחת הברכות הגדולות ביותר שהקב"ה נותן לאדם{{הערה|שבת פרשת נשא תש"מ.}}, ואף אם יש לאדם תירוצים הלכתיים מדוע הדבר מותר, אם האדם יעשה [[חשבון נפש]] אמיתי מהו רצון השם ומהיכן נובע הרצון התכניות של תכנון המשפחה - יגיע ללא ספק למסקנה שעליו להשתדל להרבות ככל האפשר בהרחבת המשפחה{{הערה|משיחת י"ג תשרי תשמ"ד.}}, ומכיון שמדובר במעשה המשותף להורים ולקדוש ברוך הוא, יש להתחשב בדעתו של השותף השלישי, הקב"העל הנזק העצום שמביאים{{הערה|שיחת אור לכש"ד טבת תשיפ קרח תש"א. שיחת כ"ג אייר תשמ"ב.}}. ===מענה לטענות===ריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחת ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}, ואם הקב"ה מפרנס את כל העולם, בוודאי שיכול לפרנס עוד ילד יהודי אחד{{הערה|שיחת אור לכ"ד טבת תשי"אמ.}}.
בהזדמנות מסויימת ביקש הרבי שלל גם טענות רוחניות שיש להמתין עד ללחקור בפרוטרוט בשמו כל אחת ואחת מהנהלת ארגון [[שלום ביתנשי ובנות חב"ד]] בין בני הזוג או להתחזקות בפרטים מסויימים בשמירת המצוות כגון צניעות וכדומה- מה עשו כדי לעודד את הילודה, ואם הקב"ה מחליט שבני הזוג יפקדו בילד נוסף, אין שום צדק בדחיית הברכהבחודשים הרבים בהם דיבר הרבי בנושא{{הערה|י"ז סיון ליקוט מענות קודש תש"מ. ושבועיים קודם לכן, בקשר למבצע 'והשיב לב אבות על ידי בנים' בחג השבועות תש"מ התבטא הרבי: "מי שנמנעים מלידת ילדים נוספים, מסירים מעצמם במו ידיהם ברכה עיקרית שביכולתם לקבל מהקב"ה"מענה קצג.}}.
===הוראות והדרכות===
כאשר יהודי נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי וסיפר שאשתו רוצה להגדיל את המשפחה והוא מתנגד, קם הרבי מכסאו וזעק (כאשר את הזעקה היה ניתן לשמוע גם מחוץ לחדר): "לשולחן זה מגיעות בקשות להיפקד, ואתה רוצה לעשות ההיפך?!..."{{הערה|סיפורים עם הרבי, בראשית, עמוד 169.}}.
==שפרה ופועה==לפעמים, יש מצבים שלפי התורה יש להימנע מעיסוק בפריה ורביה עקב סיבות בריאותיות וכדומה. אמנם, בענין זה מוכרח לקבוע רב מורה הוראה{{ערך מורחבהערה|ערך=[[שפרה ופועה]]לקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 76.}}כבר בשנת [[תשל. יש להזהר שלא להיות "נבל ברשות התורה"ז]], שלוש שנים קודם שיצא הרבי בקריאה פומבית בקשר לתכנון המשפחהולשאול רב שאינו נוגע בדבר, בהפסקה הקצרה של [[יום כיפור]] בין תפילת שחרית למנחה, קרא הרבי למזכירו האישי הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]], ואמר לו שצריך להקים ארגון שיעזור ליולדות בכפר חבשיתן היתר ברור בלי סיבות צדדיות ובלי שלחצו עליו{{הערה|שיחות ש"פ שלח תש"מ. אור לכטבת תשמ"א.}}.
==רבנים שהצטרפו לקריאת הרבי גם הציע את השם ==בשנת [[תש"שפרה ופועהמ]], לאחר שהרבי עורר על חשיבות העניין, החלו [[נשי ובנות חב" ד]] בירושלים בתעמולה נרחבת בנושא. בעקבות זאת יצאו כמה וכמה רבנים בקריאה על שם המיילדות העבריות שהצילו את ילדי חשיבות הרחבת המשפחה ושלילת תכנון משפחה, ומכתביהם פורסמו בחודש [[מנחם-אב]] תש"מ בכותרת: "גדולי ומאורי הדור, רבותינו שבארץ-ישראל, בתי דין הצדק בקרתא דשופריא ירושלים תובב"א, מתלכדים סביב קריאתו ואזעקתו הגדולה של ראש גולת אריאל הגאון האמיתי עטרת תפארת ישראל במצריםכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש. הרבי ציין שהארגון ידאג לכל דבר שהיולדת זקוקה לווקוראים בזה להרחבת המשפחה בישראל, יחד עם הגברת תודעת טהרת ישראל בלבות התועות והתועים, ומביעים כאב ומחאה נגד תעמולתם של קטני אמונה וחסרי-אחריות יהודית, הטומנת בחובה הירוס האומה הישראלית, מיעוט הדמות, והרחקת בואו של בן דוד".
לאור קריאת הרביעל מכתבים אלו חתמו חברי הבד"צ של [[העדה החרדית]] בראשות הרב [[יצחק יעקב וייס]], הרב [[עובדיה יוסף]], במשך השנים נוסדו מאות סניפים של הארגון ברחבי הארץ והעולםהרב [[בצלאל ז'ולטי]], המסייעות לנשים בתקופת הלידה בהכנת ארוחות חמות ומזינותהרב [[שלמה זלמן אוירבך]], נקיון הביתהרב [[יוסף שלום אלישיב]], שמרטפותהרב [[יעקב לנדא]], עזרה כספיתרבי [[ישראל אבוחצירא]] וועד הרבנים של [[אגודת ישראל]]{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 על הרחבת בתי ישראל בטהרה], ועודגליון התקשרות.}}.
===רבנים נוספים שהצטרפו לקריאת הרבי===בחורף של שנת [[תשע"ג]] יצאו [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים לישראל]], [[שלמה משה עמאר]] ו[[יונה מצגר]], יצאו בחורף של שנת [[תשע"ג]] בקריאה לכל הרבנים שיפעלו בדרשותיהם "לעידוד הילודה בעם היהודי ומניעת [[הפלה|הפלות ]] שאינן הכרחיות"{{הערה|1=[forumpicshttp://chabadpedia.a7co.orgil/?file=20130102171127images/6/6e/מכתב_הרבנות_הראשית.pdf מכתב הרבנים הראשיים], 2 בינואר 2013.}}.
==ראו גם==
*[[לידה]]
*[[הפלה]]
==לקריאה נוספת==
*'''לכל משפחה – מניין משלה סביב השולחן''', שבועון כפר חב"ד מדור 'חיי רבי' גליון 1896 עמוד 30
*'''שולחן מנחם חלק ו' עמוד ח''''
*'''עת ללדת''', ד"ר חנה קטן, ספריית משעול
== קישורים חיצונים ==
;משיחות הרבי בנושא
*'''[http://chabad.info/wp-content/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר]''', ליקוט משיחות הרבי בנושא עידוד הילודה, מבית מגזין "דרך המלך", [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה {{PDF}}* [https://thedailysicha.com/topics?topic=%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA%20%22%D7%A4%D7%A8%D7%95מצות%20%D7%95%D7%A8%D7%91%D722פרו%9520ורבו%22,%20%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%AA%20%D720ושלילת%AA20תכנון%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9F%20%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%94 20המשפחה משיחות הרבי בנושא מצות "פרו ורבו", ושלילת תכנון המשפחה] באתר השיחה היומית{{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4188715 שיחת ו' תשרי תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3570951 כ"ד טבת תשמ"א], [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2432494 א' שבט תשמ"א] {{בית חבד}}
* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=8784&CategoryID=1647 הרחבת בתי ישראל בטהרה]''', במדור 'ניצוצי רבי', שבועון התקשרות גליון 936
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4599&hilite=1b1107f9-00f5-4fbe-a25a-e5f8a8331694&st=פריה+ורביה&pgnum=346 שיחות קודש תשכ"ט חלק א' (346)]
;וידאו
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/658458/ גאולת מצרים - בזכות נשות ישראל שהתעקשו להתאמץ ולהמשיך לגדל דורות של יהודים]''' {{וידפו}}
;מאמרים וכתבות
*'''[httphttps://chabad.info/wp-contentmagazine/uploads/2015/01/קריאה.pdf אושר ועושר432888 עידוד הילודה: הקשיים, השאלות, התפילות והנחת]''', מוסף בנושא כתבה על עידוד הילודה של מגזין "דרך המלך", מבית [[התאחדות החסידים לקבלת פני משיח]], טבת ה'תשע"ה באתר {{PDFחב"ד אינפו}}
*'''[https://daat.ac.il/he-il/mishpacha/holadat/tichnun/ מאמרים בנושא 'תכנון המשפחה' באתר דעת]'''
*'''[http://www.beismoshiach.org/Lashon_HaKodesh/pdf/680.pdf מבצע לא תרצח]''', מוסף עטרת חיה לשבועון בית משיח גליון 680 עמוד 6
*לוי ליברוב, '''[https://chabadinfo.com/magazine/assimilation-the-silent-holocaust-family-planning-the-silent-abortion/ השואה השקטה]''' {{אינפו}} (אנגלית)
{{לידה}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{מצוות}}
[[קטגוריה:מצוות]]
[[קטגוריה:חתונה]]
[[קטגוריה:הבית היהודי]]
[[קטגוריה:הריון ולידה]]
55

עריכות