3,698
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{לעריכה}}
'''התייסדות קהילת חב"ד בלטביה''' החלה עוד בזמן [[אדמו"ר הזקן]], זמן קצר היא הייתה המרכזית בחב"ד אולם נכחדה בשואה.
==התיישבות הראשונה של חסידי חב"ד בדווינסק==
{{ערך מורחב|דווינסק}}
עוד בתקופת [[אדמו"ר הזקן]] החלה התיישבות חסידי חב"ד בלטביה, רבה של העיר [[דווינסק]] היה רבי [[זלמן זזמר]] תלמידו של [[אדמו"ר הזקן]].
ארבעת הרבנים הראשונים של [[דווינסק]] היו חסידים, אולם מאז החל פילוג ברבנות והחל להיות רב אחד ליטאי ואחד חסידי.
===בית הכנסת החב"דים===
באת תקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] היו כארבעה בתי כנסת חב"דים בעייר [[דווינסק]] ששמותיהם היו:
*'''מניין הצבעים'''
*'''בית-המדרש של אידל רייסקעס'''
השיעור קיבל את ברכתו של [[אדמו"ר הריי"צ]], וכך כותב מארגן השיעור:
{{ציטוט|תוכן=מכתב קדשו מכ"ט כסלו ש.ז. קבלתי, ואוכל להודיע לכ"ק, אשר החלטתנו לקבוע לימוד דא"ח יצאה לפועל באופן מזהיר. בכל מוצש"ק לומדים אנו 2 פרקים מתניא, ונוסף לזה עוברים על השיחות, או חוזרים איזו מאמר מד"ח. לימודינו מצא הד בעיר, ומתאספים חוץ מהצעירים גם אנ"ש מדור הישן. הפעמים האחרונות באו מ40-50 מ40–50 איש כ"י.}}
==ההתיישבות החב"דית ב[[ריגה]]==
באותו העת היו כארבעה בתי כנסת חב"דיים בריגה.
==ההתיישבות ב[[ליבוי]]==
{{ערך מורחב|ליבוי}}
[[קובץ:הרב לנדא בקורניץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|[[יעקב לנדא|הרב לנדא]] בתקופת כהונתו כרבה של ליבוי]]
בשנת [[תר"נ]] הוקמה קהילת חב"ד בליבוי, אז גם הוקם בית הכנסת.
עם הגעתו לריגה החל אדמו"ר הריי"צ בשליחת מכתבים למען יהודי רוסיה.
עם הגעתו לריגה ביקשו הקהילה בורשה בוורשה ישבוא אליהם, אולם אדמו"ר הריי"צ סירב אולם הסכים לבקר בעיר, בדרך לביקור הוא עצר בעיר [[דווינסק]] וחיזק את הקהילה החב"דית.
בקיץ של שנת [[תרפ"ח]] נסע אדמו"ר הריי"צ לעיירת נופש הסמוכה לריגה.
בשנת [[תרפ"ט]] - [[תר"צ]] היה [[אדמו"ר הריי"צ]] בביקורים בארה"ק ובארה"בובארצות הברית.
אדמו"ר הריי"צ נשאר שנתיים בריגה עכב עקב מצבו הבריאותי ובשנת [[תרצ"ג]] עבר לפולין.
==לאחר שנת [[תרצ"ג]]==
בהתאסף כל הבאים לחוג אתנו בערך עשרה מנינים כן ירבו, והאחד אשר נבחר לקראתה, עמד וקרא בקול רם במתינות ונעימות, וכֻלנו יושבים באֹזן קשבת ושומעים כל מילה ומילה היוצא מפיו של הקורא, וממש מרגישים רוח חדשה...
חפצתי לידע אֵיך היתה הייתה פעולתה של המגילה הזאת במנינים אחרים, ונודעתי כי עוד בתוספות ויתר שאר הוסיפה חיות – לעבעדיקייט – והֶחליפה כֹח של כל אחד ואחד מהשומעים אותה...
בליל י"ט כסלו, כמו בכל שנה חגגו בהמנינים דרייסן, ובהמנין הגדול דבאזאר בערג, הנקרא עתה "ביהמ"ד חב"ד (חוק חדש יצא מהממשלה ליתן שם מיוחד לכל מנין ומנין).
אנחנו אנ"ש דמנין אדמו"ר שליט"א נקראנו לבא לחוג אתם, אני בחרתי לבא להמנין חב"ד, מצאתי שלחן שולחן ערוך בהיכל גדול סעודה גדולה ועשירה, נכנסתי לההיכל, ומה מאד נשתוממתי על המראה היפה, יושבים צפופים סביב השלחן, רבנים, שו"בים, גבירים, בעלי בתים, ויתר מעשרה מנינים כן ירבו, ועל כולם שררה דומי' ארוכה, וידידינו הר"ש שי' בלינר עומד וקורא בשפה ברורה, את המגילה החדשה, וכל אחד ואחד בפנים רצינית ובלב שמח יושב ושומע ברוב קבלת עול...
בתוך הסעודה חלקו את הש"ס על כל השנה, וידידינו הר"ש שי' בלינר דבר דברי-התעוררות על פי דרך החסידות...
ובמנין של כ"ק אדמו"ר שליט"א, קורמאנאווא 20/0112.
ליחידי סגולה ממנין אדמו"ר שליט"א, היתה הייתה הַזמנה לבֹא להסעודה למנין ראגאצאוור, לשעה 8 בערב, והקרואים היו הרה"ג הרר"כ שי', הרז"ז שי', הרמ"ח שי', ואני.
באנו בדיוק לשעה הנ"ל, וכבר מצאנו שם עולם רב, כן ירבו ... בתחלה עשו סיום מסכת כתובות, וידידינו הר"ק שי' ראמאנאוו אמר אַ הדרן ע"ד החסידות.
אנחנו היחידי סגולה דמנין אדמו"ר שליט"א לא יכולנו להתמהמה כי מוכרחים היינו לילך על הסעודה להמנין שלנו.
אחר נודעתי, כי אחרי הסיום מסכת, היתה הייתה קריאת המגילה. אח"כ חזר הרה"ג מאמר דא"ח "הסכת ושמע" מאדמו"ר שליט"א. אח"כ דרש הרה"ג קילאוו דרשה לכבוד החג. הסעודה גדולה נמשכה עד שעה מאוחרת בלילה.
"מנין אדמו"ר שליט"א" שמו מוכיח עליו, כי הוא ה"מֶרכז" החסיד'שעֶר של כל המנינים, לשם מתאספים בכל יומא דפגרא השייך לחסידי חב"ד, מכל המנינים בלי שום הזמנה, שם לומדים דא"ח ברבים בכל יום ויום, וכל מי שלבו ער להתקרב לאילנא דחיי, יודע הוא אשר צריכים לבֹא "אין ליובאוויטצר רבי'נס מנין" – כן הוא נקרא בפי כֹל, ונדמה לו כאלו הוא בא להיכל כ"ק אדמו"ר שלט"א. לשם יבֹאו לשאול משלום כ"ק שליט"א? לידע אם בביתו הוא כ"ק שליט"א? מי שנצרך לו לכתוב פ"נ, או מכתב עם שאלת עצה מכ"ק שליט"א, יודע הוא אשר שם "אֻון רֶבינ'ס מנין" ימצא תמיד את מי שישיב לו, ומי שביכלתו להפיק רוחו, שם ישמע חַזרה ממאמרים הַחדשים, שם ישיג אַ קונטרס, אַ שיחה, אַ כשרה'ן ט"ק, אַ ליובאוויצר פעקיל ציצית, שֵם "ליובאוויץ" לא ימוש מפי המתפללים, ושגור תמיד בפי כל אחד ואחד של אנ"ש שי' המתפללים בהמנין כאלו הוא חַי.
===אחות תמימים===
{{ערך מורחב|ערך=[[אחות תמימים ריגה]]}}
התייסדות האגודה החלה בחורף של שנת [[תרצ"ו]] ב[[ריגא]], ובמשך הזמן הלכה והתפתחה, ובראשה הועמד הרב [[מרדכי חפץ]], שעמל להרחיב ולפתח את האגודה, ולכלול בתוכה כמה שיותר מבנות החסידים. את הקמת והתפתחות האגודה ליווה אדמו"ר הריי"צ{{הערה|1=המכתב הראשון שהגיע לידנו, הנו מתאריך כ"ג [[סיוון]] [[תרצ"ז]] (נדפס ב[[אגרות קודש]] אדמו"ר הריי"צ חלק ד' עמ' סב), אך מתוכן הדברים באגרת וכן מאגרות נוספו, מוכח שהאגודה החלה להתייסד עוד חודשים רבים לפני כן.}} בהוראות מפורטות, וביקש לעיתים תדירות שיודיעו לו את פעולות האגודה ותוצאותיה.
נקודת היסוד שעמדה מאחורי הקמת האגודה, היתה הייתה תביעתו של אדמו"ר הריי"צ, שהחינוך החסידי שייך לא רק אצל בני החסידים, אלא אף אצל בנות החסידים, שצריכות אף הן להתחנך ברוחה של [[תומכי תמימים]] ולקבוע עיתים ללימוד החסידות.
בשנת [[תרצ"ח]] נוסד סניף ב[[דווניסק]] לאגודה.
==בשואה==
בעת תקופת השואה נשמדה רוב הקהילה החב"דית ולא נשאר ממנה זכר.קורות הקהילות, הרבנים ובתי הכנסת תועדו באלבום בתי כנסת ורבנים בלטביה ותיעודי מסמכים ישנם בתולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה. ואילו רבני לטביה מתועדים בספר לטביה ורבניה.{{מדינות אירופה}}==לקריאה נוספת==*הרב [[מרדכי גלזמן]], '''לטביה ורבניה''', תשרי ה'תשפ"א, 440 עמודים{{הערה|1=[https://anash.org/latvias-shliach-authors-book-on-countrys-rabbinic-history/ סקירה על הספר בליווי תצלומים מתוכו] {{אנש}}}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:התייסדות קהילות חב"ד|ל]]