שינויים

|תמונה=[[קובץ:הרב הס.jpg|תיאור=הרב ישראל הס]]

|תפקידים נוספים= [[רב]] הקמפוס באוניברסיטת בר-אילן

הרב '''ישראל הס''' ([[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] - [[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]) היה מראשי רבני ה[[ציונות דתית]] , הקים את ישיבת בני עקיבא ב[[רעננה]] והיה רב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן. היה בקשר קרוב עם [[הרבי]], וכן היה מתנהג ומתלבש כ[[חסיד חב"ד]].

נולד ב[[כ"ג ניסן]] [[תרצ"ה]] בארץ ישראל ב[[קריית מוצקין]] לאביו הרב דוד הס ולאימו צילה, שעלו מ[[גרמניה]] לפני [[מלחמת עולם השנייה]]. בבחרותו למד בישיבות מדרשית נועם, ישיבת הדרום ובישיבת מרכז הרב, באותם ימים הצטיין בלימודו. בשנת [[תשי"ט]] בעידודו של הרב [[משה צבי נריה]] הקים את ישיבת מרכז הרב ב[[רעננה]]. בשנת [[תשכ"א]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[תשל"ג]] מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת אילן, במשך תפקידו דאג להפצת היהדות באונבירסיטה, ובהקמת [[בית כנסת]] במקום.בשנת [[תשמ"ג]] עבר ל[[ירושלים]] שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד בנפרד והיה מסור אליו עד הסוף.הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי [[עמלק]] ולכן חובה להשמידם. הרב הס נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]].

בשנת [[תשי"ז]] התחתן עם אסתר, ביתו של המקובל הרב מרדכי עטיה. בשנת [[תשי"ט]] בעידודו של הרב [[משה צבי נריה]] הקים את ישיבת מרכז הרב ב[[רעננה]] שבה עמד בראשות הישיבה במשך 15 שנה. בשנת [[תשכ"א]] [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]]. בשנת [[תשל"ג]] מונה לרב הקמפוס באוניברסיטת בר אילן, בתפקיד זה, נתן הדרכה רוחנית לסטודנטים, שיעורים, שיחות אישיות, ניהל את [[בית כנסת|בית הכנסת]], ערך חופות, דאג ל[[כשרות]] המזון ב[[אוניברסיטה]], ו[[פסק הלכה]] לסטודנטים. בשנת [[תשמ"ג]] עבר ל[[ירושלים]] שם החל ללמד במכללת אורות. תלמידיו זוכרים אותו כאחד שדאג לכל תלמיד ותלמיד במיוחד ובמסירות גדולה. הרב הס היה מנהל ויכוחים פומביים כנגד רבנים רפורמים וחברי כנסת מהשמאל, וכן טען שהערבים הם צאצאי [[עמלק]] ולכן חובה להשמידם. הרב הס נפטר ב[[כ"ה אלול]] [[תשנ"ז]]. ==הקשר קשריו עם חב"ד==

|מקור=[[חב"ד און ליין]], הרב [[שמעון אייזנבך]]

ת.ד 927 ירושלים

קביעות שיעורי דא"ח אני לומד עם עוד תלמיד מישיבתינו אצל הרב ש"י שליט"א זוין בכל ש"ק (דרך מצוותיך לכ"ק אדמו"ר צ"צ נ"ע) ואי"ה אלמד כנראה עתה ספר הק' תניא אצל הרב חן שליט"א. לשיעורים ולהתוועדויות הנערכות בביהמ"ד איני מופיע עדיין ואי"ה אולי אבוא עוד, יש עיכובים גם מצד שאיני מגזע אנ"ש ולא ממקורביהם ונתקרבתי לחב"ד רק ע"י על ידי שיעורים בתניא שלמדתי בשנה שעברה בישיבת הדרום ברחובות ע"י על ידי ר' אריה נ"י גנזבורג מבני ברק.

בעת לימודו בישיבת הדרום ב[[רחובות]] התוודע הרב הס לשיעורי ה[[תניא]] של הרב [[אריה גינזבורג]] מ[[בני ברק]] והחל להשתתף בשיעורים, מאז הוא החל להתוודע להתקרב ל[[חב"ד]]. במשך השתתפותו בשיעורים החל הרב הס ללמוד עוד מתורתיהם מתורתם של [[רבותינו נשיאנו]], בין השאר היה הולך להתוועדויות חסידיות מידי מדי פעם וכן החל לבקר אצל זקני החסידים ב[[ירושלים]].

אחד הרבנים החב"דים שאיתם שמר הרב הס בקשר קרוב היה שמר על קשר טוב עם הרב [[שלמה יוסף זווין]], מידי פעם היה הרב הס הולך לרב זווין ולומד ממנו את תורת מתורת חב"ד. לאחר שגמר את לימודיו בישיבה החל הרב הס לקנות את ספרי ספרים חב"דדיים, וללמוד אותם לבדו. מידי מדי פעם היה שולח מכתבים ל[[צא"ח]] בבקשה לעזרה לקניית ספרים.

עם השנים החל הרב הס להתלבש במלבושים חבשינה את מלבושיו לחב"דים לכל דבר,{{הערה|מכתב שכתב שי פירון שמבטא את לבושו כחסיד חב"ד {{ציטוטון|שבת בבית המדרש של ישיבת 'מרכז הרב' הפגישה רבנים השונים זה מזה. במזרח ישבו ר' אברום שפירא והרב ישראלי זצ"ל. לפניי ישבו בשבתות 'חיל לבנון' -– הרב יעקב לבנון וילדיו, זקופים כמו חיילי חי"ר הנכונים לקרב; ומאחורי אחת הספריות שבפאתי בית המדרש עמד בתפילה הרב צבי טאו שליט"א. בחלק אחר ישב בבגדים חב"דיים הדורים הרב ישראל הס זצ"ל. עוד רבים וגדולים היו שם. עד היום אני מתגעגע לאווירת התפילה המיוחדת ההיא, לשירת 'לכה דודי' מלאת העוצמה שהייתה מיוחדת לבית הגדול ההוא"}}}}. עם ה[[מגבעת קנייטש|קנייטש]] והכול, מלבושים החב"דים השפיעו שהשפיעו על תלמידיו מה שגרם וגרמו לרבים מה להיות [[חסידי מהם להפוך לחסידי חב"ד]] בעצמם{{הערה|ע"פ עדות בנו}}.

בשנת [[תשכ"ג]] רשם את עצמו ל[[ספר החסידים]] ע"פ הוראת [[הרבי]]. ספריו ותורתיו מבוססים אודות תורתיהם של [[שאב השראה לחלק מספריו מתורת רבותינו נשיאנו]] ומהם שאב את ההשראה לספריו, בספרו "אמונות" הוא כותב בהקדמה שספר זה הינו בא להסביר כיצד להיות פנסאי, ע"פ פתגמו הידוע של [[אדמו"ר הרש"ב]]: {{ציטוט|תוכן="תפקידו של כל יהודי" – "למצוא פנסים שאינם דולקים עדיין ולהאירם, גם אם לא נתבקש לכך... זו מהותה של אהבת ישראל. ספר "אמונות" מבקש להיות 'פנסאי' המעורר את קדושת הנשמה האלוקית|מרכאות=כן}}

וכן באחת הפעמים ששאל את [[הרבי]] האם הינו הרבי קורא את המכתבים , ענה הרבי:

{{ציטוט|תוכן="מובן ופשוט שכל המכתבים הנכתבים אלי קוראם הנני בעצמי, וגם המענה שעליהם בא בהוראתי, אפילו אם חתומים הם מכמה טעמים ע"י על ידי המזכירות, וזהו גם בהנוגע למכתבו הקודם שקבל מכבר, אלא שלשלול השאלה שלו בזה, הנה בתור יוצא מן הכלל באתי עה"ח גם כן.|מרכאות=כן}}.

===ישיבת מרכז הרב רעננה===בשנת [[תשכ"א]] הקים הרב הס לאחר שהקים את יישבת מרכז הרב הישיבה ב[[רעננה]] בעידודו של , חיזק ועודד אותו הרבי על פעולותיו למען חינוך תלמידי הישיבה. על פי הוראת הרבי היה הרב הס מלמד את תלמידי הישיבה מ[[משה צבי נריהתורת החסידות]] . וכן בעידודו של הורה הרבי לרב [[הרביישראל ליבוב]]למסור לו 180 לירות בשביל הוצאות כספי הישיבה{{הערה|ופעולותיו}}.

לאחר הקמת הישיבה ב[[רעננה]] חיזק ועודד אותו הרבי על פעולותיו למען חינוך תלמידי היה שולח לו מכתבים רבים בנושא הישיבה. על פי הוראת הרבי , במכתבים היה הרב הס מלמד את תלמידי הישיבה מ[[תורת החסידות]]. וכן הורה [[הרבי]] לרב [[ישראל ליבוב]] למסור לו 180 לירות בשביל הוצאות כספי הישיבה{{הערה|ופעולותיו}}מעודדו מאוד.

===קהילת חב"ד באילת===עמד בקשר עם הקהילה ב[[אילת]] וכן עם שליח הרבי לאילת הרב [[שמעון אייזנבך]].

==התבטאויות התבטאויותיו על הרבי==* לאחד ששאל אותו על כתיבה לרבי, ענה הרב הס: {{ציטוט|תוכן=אם הם היו מבינים מי הוא הרבי, הם לא היו מבזבזים את זמנו היקר והקדוש עבור דברים של מה בכך.}}. בהמשך גם * בהזדמנות אחרת אמר: