שינויים

רבי '''אליהו יוסף ריבלין מדריבין ''' ([[תקס"ה]] - [[י"ב תמוז]] [[תרכ"ה]]) היה גאום גאון עצום ומגדולי ה[[חסיד|חסידים]] של [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]]. בתחילה היה רב ו[[משפיע]] בעיר דריבין. אחר כך עבר לעיר [[פולוצק]] שם שימש כמשפיע ורב כ[[משפיע]] ו[[רב]] לקהל החסידים.

אדמו==תולדות חיים==נולד כנראה בעיירה אולע שברוסיה הלבנה לערך בשנת תקס"ה, לאביו ר הצמח צדק התבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים"' אריה ליב מאולע - מחסידי רבנו הזקן, אחד מהם היה רבי אליהו יוסףולאמו בתו של ר' [[צבי הירש מאולע]].

בשנת למד תורה מפי אביו ומפי הגאון ר' [[תרי"זמנשה מאיליה]] עלה ל, בעל מחבר ספר אלפי מנשה. בתחילה היה ממקורבי הגר"א מוילנה, ודבק לאחר מכן בתורת אדמו"ר הזקן{{הערה|בספר [[ארץ הקודשבית רבי]]לא נזכר כלל אודות התקשרותו לאדמו"ר הזקן, אך כך משמע במכתבי הרבי (ראה לדוגמה אג"ק א ע' שיז, ט ע' רכב ועוד)}}.

על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שבשולחן ערוך נחלקו ה"בית יוסף" והרמ"א אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע לארץ ישראל, כי שם הרי ה"בית יוסף" הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותובשנת [[תר"ז]] עלה ל[[ארץ הקודש]].

על עלייתו לארץ מסופר שחלה במחלה קשה והרופאים לא מצאו לו תרופה. מחלתו הייתה כזאת, שב[[שולחן ערוך]] נחלקו [[הבית יוסף]] ו[[הרמ"א]] אם מחלה כזאת נמצאת בבהמה. הבית יוסף מכשיר והרמ"א מטריף. אמר רבי אליהו יוסף: "מצאתי לעצמי תקנה, אסע ל[[ארץ ישראל]], כי שם הרי [[הבית יוסף]] הוא המרא דאתרא, ושם תהיה הלכה כמותו". לאחר שקיבל את אישורו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע לארץוקבע את מגוריו ב[[ירושלים]], שם חי עוד 18 שנים.

מ[[ירושלים]] היה נוסע לאדמו"ר הצמח צדק ומסופר שאדמו"ר הצמח צדק היה יוצא לקראתו כשנני כששני נרות דלוקים בידיו.

רבי אליהו היה זה שהקים את [[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] על פי ציוויו של אדמו"ר הצמח צדק, והיה מגדולי תלמידיו עד שזכה שיתבטא עליו פעם: "יש לי שנים וחצי חסידים", כשרבי אליהו יוסף היה אחד מהם.

מנוחתו נפטר ב[[י"ב בתמוז]] [[תרכ"ה]], ומנוחתו כבוד ב[[בית העלמין הר הזיתים|בית העלמין בהר הזיתים בירושלים]] ב[[ירושלים]].חיבר ספר בשם אהלי יוסף על הלכות קידוש השם ווסתות

בשנת תשט"ז הוציאו לאור צאצאיו את חידושיו לראשונה, אחד מצאצאיו שפיקד על המלאכה, היה פרופסור יואל יוסף ריבלין (אביו של נשיא המדינה מר [[ראובן ריבלין]]) זכה לקבל מכתב ברכה מ[[הרבי]] להדפסת הספר{{ימי חבהערה|אגרת מערב חג הפסח תשט"דז}}.

==ספרו==*'''אוהלי יוסף''' - הלכות קידוש השם ווסתות.  ==משפחתו==* שניאור זלמן ריבלין* בנימין ריבלין נשא את מרת שרה פריידא בת הרב [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]] חתן [[אדמו"ר האמצעי]].* דוד צבי ריבלין, נשא את מ' ראשע, נכדת הגאון ר' [[שמעון מנשה חייקין]], רבה של חברון.* מרת ליבא סלאווע אשת הרב [[זאב דב סלונים]] ב"ר [[יהודה לייב סלונים]].* מרת אסתר (המכונה אלטושע), נפטרה ט' טבת תרנ"ו, אשת הרב אריה ליב הורוויץ לאמזער מירושלים.*חתנו (בזיווג ראשון), ר' [[דובער אטינגר]] ==לקריאה נוספת==*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 111-120.*'''[[אוצר חסידי חב"ד]] חלק ב'''', עמוד 13*'''[https://chabadpedia.co.il/images/7/7a/Hebrewbooks_org_40751.pdf ספר אוהלי יוסף]''' {{PDF}} {{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:ריבלין, אליהו יוסף}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הזקן]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי|ר]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ר]][[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]][[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת הצמח צדק]][[קטגוריה:אישים בירושלים]][[קטגוריה:משפחת ריבלין]]