אברהם יעקב פרידמן (השני): הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה|אחר= | {{פירוש נוסף|נוכחי=בנו של רבי ישראל פרידמן מסדיגורה|אחר=האדמו"ר הקודם מסדיגורה|ראו=אברהם יעקב פרידמן (השלישי)}} | ||
[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] (שלישי מימין)]] | [[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] (שלישי מימין)]] | ||
רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' ([[ח' במנחם אב]] [[תרמ"ד]] - [[ה' בטבת]] [[תשכ"א]]) היה ה[[אדמו"ר]] מסדיגורה ונינו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. ידידם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | רבי '''אברהם יעקב פרידמן''' ([[ח' במנחם אב]] [[תרמ"ד]] - [[ה' בטבת]] [[תשכ"א]]) היה ה[[אדמו"ר]] מסדיגורה ונינו של רבי [[ישראל מרוז'ין]]. ידידם של [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]]. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
גיסו של הרב פרידמן, האדמו"ר מקופיטשניץ, היה מחותן לבית ליובאויטש, דבר שחיזק את הקשר בינו ובין [[חסידות חב"ד]]. | גיסו של הרב פרידמן, האדמו"ר מקופיטשניץ, היה מחותן לבית ליובאויטש, דבר שחיזק את הקשר בינו ובין [[חסידות חב"ד]]. | ||
בביקורו של | בביקורו של בן-אחיינו של הרב פרידמן, האדמו"ר הרב [[אברהם יעקב פרידמן]], ביום [[ד' בתמוז]] [[תש"מ]], שוחחו בין היתר על הפגישה בין הרב פרידמן (השני) לאדמו"ר הריי"צ. | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | [[קטגוריה:אדמו"רי רוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"א]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"א]] | ||
[[קטגוריה:משפחת פרידמן (2)]] | |||
גרסה מ־17:18, 12 באוקטובר 2023
רבי אברהם יעקב פרידמן (ח' במנחם אב תרמ"ד - ה' בטבת תשכ"א) היה האדמו"ר מסדיגורה ונינו של רבי ישראל מרוז'ין. ידידם של אדמו"ר הריי"צ והרבי.
תולדות חיים
הרב אברהם יעקב פרידמן נולד ביום ח' במנחם אב תרמ"ד לרבי ישראל מסדיגורה. לאחר פטירת אביו, ביום י"ג בתשרי שנת תרס"ז, החל למלא את מקומו באדמו"רות. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה, שם הנהיג חצרו עד למלחמת העולם השנייה. כשנכנסו הנאצים לוינה עבד בעבודת כפיה בטאטוא רחובות. בזמן העבודה נדר שאם הוא יזכה להינצל ולעלות לארץ ישראל, יטאטא את רחובות אדמת הקודש. בשנת תרח"ץ הצליח להגיע לתל אביב וקיים את נדרו והחל לטאטא את המדרכה שממול ביתו בכל יום לפנות בוקר, עד שראוהו והפסיק. הרב פרידמן הקים בית מדרש ומרכז חסידי בתל אביב וביתו היה מוקד למבקשים.
בשנותיו האחרונות חלה ועבר שני ניתוחים קשים ולאחר 54 שנות אדמו"רות, ביום ה' בטבת תשכ"א, נפטר ומנוחתו כבוד בבית העלמין "נחלת יצחק" בחלקת אדמו"רי בית רוז'ין.
כתביו סודרו על ידי בן משפחתו ויצאו לאור בשנת תשכ"ד בספר "אביר יעקב".
קשריו עם רבותינו נשיאנו
הרב פרידמן היה בידידות גדולה עם אדמו"ר הריי"צ ונפגש עמו בשנת תרצ"ח. הוא השתתף מספר פעמים בהתועדויות שנערכו בתל אביב, ביקר במוסדות התורניים בכפר חב"ד וסיפר בהזדמנויות שונות על הערצתו את הרבי על פעולותיו ברחבי העולם.
גיסו של הרב פרידמן, האדמו"ר מקופיטשניץ, היה מחותן לבית ליובאויטש, דבר שחיזק את הקשר בינו ובין חסידות חב"ד.
בביקורו של בן-אחיינו של הרב פרידמן, האדמו"ר הרב אברהם יעקב פרידמן, ביום ד' בתמוז תש"מ, שוחחו בין היתר על הפגישה בין הרב פרידמן (השני) לאדמו"ר הריי"צ.
ראו גם
לקריאה נוספת
- שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמ' 96.