שינויים

הרה[[אדמו"ח ר' ]] '''לוי יצחק גוטרמן מסיראטשין''' נולד ב[[ורשא]] למשפחת ה[[היה מצאצאי אדמו"רי ראדזימין, שהנהיג עדה מחסידי חב"ד במשך 25 שנה, כממלא מקומו של חותנו האדמו"ר]] מראדזימין. לאחר שנפטרה אשתו הראשונה נישא לבת ר' [[חיים שניאור זלמן (בן אדמומחב"ר הצמח צדק)|חייים שניאור זלמן מ]][[ד-ליאדי]].

==תולדות חיים==נולד בעיר [[ווארשה]] לאביו ר' ישראל מאוסטרובצה, בנו של הרה"ק ר' יעקב אריה מראדזמין. ר' לוי יצחק נהג ללמוד שעות חסידות, והיה ל[[משכיל]] גדול.

בשנת שמו יצא לפניו, וכבר היתה לפניו הצעת רבנות, אך בתוך כך נפטרה אשתו, ולאחר שהוא נלקח כחתן בזיווג שני לבתו{{הערה|אלמנת בת דודה הרב [[תרשניאור שניאורסון (נכד אדמו"מר הצמח צדק)|שניאור שניאורסון]] כאשר בן רבי [[הסתלקות|הסתלקיעקב שניאורסון]]] חותנו עבר ל, בנו השישי של אדמו"ר הצמח צדק.}} של האדמו"ר [[סיראטשיןחיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] והחל להנהיג שם חסידים. רביםפ מ, והוא הציב לו תנאי שישאר ב[[אנ"שליאדי]] חסידי ולא יחזור ל[[חב"דפולין]] קיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו. בסוף ימיו עבר לורשא, קבע את מגוריו בליאדי.

הסתלק בכבשנת [[תר"ג מ]] לאחר [[הסתלקות]] חותנו, מרבית החסידים נהרו אחר בנו רבי [[טבתיצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], בעל 'סידור מהרי"ד', בעוד רבי לוי יצחק הנהיג עדה קטנה יותר במשך מספר שנים בליאדי, ובשנת [[תרמ"ב]] התיישב בעיר סיראטין ונהג שם בנשיאות ורבים מ[[תרסחסידי חב"הד]]היו נוסעים אליו לאחר שקיבלו אותו עליהם וראו בו המשך ישיר של חותנו.

בשנת [[תרס"ה]] נסע ל[[וורשה]] ל[[ברית]] של אחד מצאצאיו, ושם נסתלק במפתיע ב[[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]]. מנוחתו כבוד בוורשה, באוהל זקנו האדמו"ר מראדזימין.  ==משפחתו==בנו הרב יהודה ירחמיאל מילא את מקומו, אך נפטר בקיצור ימים ושנים{{הערה|נסע לריגה שבלטביה לדרוש ברופאים ונפטר שם.}} והותיר אחריו יתומים קטנים, וחסידיו התפזרו בין [[אדמו"ר הרש"ב]] לאדמו"רי [[ראדזימין]]. בנו הבכור רבי חיים אליעזר שרד את השואה ועלה לארץ אך סירב למלא את מקום אבותיו, בנו הרב יהודה מכהן כמנהל רוחני בישיבת פוניבז' לצעירים. בנו הרב טוביה אשר גוטרמן, החזיק באוצר כתבי היד שהיה ברשות אביו. ==ספרו==בזמן מגוריו בליאדי, הוציא לאור מכתב יד את תורתו של סבו האדמו"ר רבי יעקב אריה מראדזימין, בשם 'דברי אבי"ב' - על מדרש רבה לספר בראשית{{הערה|בהמשך יצאו לאור על ידי בני משפחה נוספים, בני הדודים למשפחת אדמו"רי בית גור את הספרים 'ביכורי אבי"ב' - על התורה והמועדים, ו'לקוטי אבי"ב'.}}. שם הספרים נקרא 'אבי"ב' המהווים ראשי תיבות של סבו: "יעקב אריה בן בינה (בונא)". ==קישורים חיצוניים==*'''[https://daat.ac.il/daat/Kitveyet/pardes/pardes15.pdf חב"ד וראדזימין]''', מאמרו של הרב [[עמרם בלוי]] בבטאון 'פרדס חב"ד' גליון 15 עמוד 121 {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות חב"ד - ליאדי|ליאדי]]|שנה=? - [[כ"ג טבת]] [[תרס"ה]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]] ו[[חסידות ראדזימין]]}}{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} {{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:גוטרמן, לוי יצחק}}[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]][[קטגוריה:אדמו"רי בית רביחב"ד]][[קטגוריה:אישים בוורשה]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ה]]