שינויים

ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=7&daf=2&format=pdf מסכת ביצה]''' הינה מסכת העוסקת בדיני יום טוב, בה יש כ-5 פרקים ו39 וכ-39 דפיםב[[גמרא]].== ביאורי הרבי ==

בסיום המסכת עוסקת בדיני יום טובמובא, כי "אין משקין ושוחטין את המדבריות", כלומר, למרות שמותר לשחוט, אין לשחוט את הבהמות המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הביתות.===הלכות שחיטה===בגמרא נשאלת השאלה, מהי אריכות הלשון "משקין ושוחטיו", ומתרץ שהחידוש הוא שעל אדם להשקות את ה[[בהמה]] לפני השחיטה. [[הרבי]] מביא כי יש בכך שני טעמים:

== ביאורי הרבי ==א. שתהא נוחה להפשיטה, ולא יהא העור נדבק בבשר.  ב. כדי שאם תהא סירכה על הריאה, תשמט הסירכה, וכך לא יהיו צריכים להטריף את הבהמה.

בסיום המסכת שנינו: אין משקין ושוחטין את המדבריות, כלומר למרות שמותר לשחוט, אין לשחוט את הבהמות המדבריות, אבל משקין ושוחטין את הביתות. ===הלכות שחיטה===בגמרא נשאלת השאלה, מה אריכות הלשון "משקין ושוחטיו", ומתרץ שהחידוש הוא שעל אדם להשקות את הבהמה לפני השחיטה. יש בכך שני טעמים: א. שתהא נוחה להפשיטה, ולא יהא העור נדבק בבשר. ב. כדי שאם תהא סירכה על הריאה, תשמט הסירכה, וכך לא יהיו צריכים להטריף את הבהמה.===איסור תחומין ביו"טביום טוב===בהמשך הגמרא מובאבגמרא: {{ציטוטון|תנו רבנן, אלו הם בתיות ואלו הן מדבריות, מדבריות כל שיוצאות בפסח ורועות באפר ונכנסות לישוב ליישוב ברביעה ראשונה, ואלו הן ביתות כל שיוצאות ורועות חוץ לתחום ולנות בתוך התחום}}. ומכאןהרבי מביא מכאן, שהיתר השחיטה הוא רק בבהמות הנמצאות בתוך התחום, אבל או רלצאת לצאת ולקחת בהמות מחוץ לתחום כדי לשוחטן.

הרבי מקשה, כשם שכשם שהתירו מלאכות אוכל נפש ביום טוב, כך יתירו איסור תחומין ג"כגם כן. ומביא את תירוצו של ה[[חתם סופר]], שאיור שאיסור תחומין אינו בכלל מלאכה, אלא הוא איסור חדש ונפרד, ובזה אינו ההיתר של מלאכת אוכל נפש.

לכאורה יש ומוסיף הרבי להקשות, כי לכאורה הרי איסור תחומין נאמר בשבת ב[[שבת]] "אל יצא איש ממקומו ביום השביעי", ומנין שהוא קיים אף ביו"טביום טוב. ומסביר והרבי מבאיר את הסבר החתם סופר, שמכיון שפסוק זה נאמר לגבי המן, שלא ירד גם ביום טוב, מההכרח ש"ביום השביעי" הוא לאו דווקא.====שיטת המהרש"א====אם כי תירוץ זה הוא דווקא לפי הדיעה שהמן לא ירד גם ביום טוב, אך קיימת גם דיעה אחרת{{הערת שוליים|ביצה ב, ב. תוד"ה והיה.}}, ולפי זה מההכרח לומר שאיסור תחומין ביו"ט הוא בכלל מלאכה. כן משמע גם מדברי המהרש"א ב[[כתובות]]{{הערת שוליים|ז, א.}}, שהקשה למה לא התירו תחומין לצורך כשם שהתירו שאר מלאכות גמורות. המהרש"א מסיים את קושייתו "ויש ליישב", ועל פי הסברם של מפרשי המהרש"א כוונתו היא כי ההיתר של מלאכת אוכל נפש היא רק בגוף האוכל נפש, ולא לקרב עצמו אל האוכל נפש.

בזאת מתרץ הרבי קושיא אחרת: מקשה, למה צריך לכתוב במסכת ביצה שצריך להשקות את הבהמה ה[[בהמה]] לפני השחיטה, הלא דין זה כבר כתוב ב[[מסכת תמיד]], "השקו את התמיד בכוס של זהב" וכן ההיפך למה צריך ללמוד במסכת תמיד. ומתרץ, שיש שני חילוקים: הצורך לכתוב גם במסכת תמיד -, כי בדברי חול יכול לעשות כרצונו גם דברים שאינם מוכרחים, בשונה מקדשים שאסור לעשות עבודות מיותרות, ולכן היה אפש"ל שאין זה בכלל עבודה, ואם כן אסור לעשותו ביו"טביום טוב. והצורך לכתוב גם במסכת ביצה הוא מכיון שדווקא בקדשים יש קפידא מיוחדת שכל הבשר ה[[בשר]] יהיה למזבח וכל העור לכהנים משא"כ מה שאין כן בחול. ב. במקרה שיש סירכא, שלא יקלקל את [[בהמה ]] מלהקריבה על המזבח, למרות שלפי האמת לא היתה הייתה דבוקה ונמצא מקלקל קדשים ומאבד צורתה לחינם{{הערת שולייםהערה|1=[[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25046&hilite=40edc2bc-dba6-454d-96e8-afaecc7ced07&st=%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%90&pgnum=281 חלק י"ד].}}.

*'''לט א.''' מי שמילא מבור של הפקר ביו"טביום טוב. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=171 שערי המועדים ח"חלק א ' עמ' קפ (עמ' 171)]

*'''מ א.''' אין משקין ושוחטין את המדבריות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25066&hilite=c79d1412-8e2d-42f4-afa7-b3108ec817a9&st=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F&pgnum=278 תורת מנחם חל"ד [[תשכ"ב ח"]] חלק ג ' עמ' 251 (עמ' 362)]

*'''מ א.''' [[רש"י ]] ד"ה משום סרכא דמשכא. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14929&st=&pgnum=163&hilite= לקוטי שיחות ח"ו עמ' 152 (עמ' 153)]==ביאורי נשיאי חב"ד==