שינויים

|שם=רבי יעקב ישראל קנייבסקי

|תמונה=[[תמונה:קנייבסקי.jpg|200px]]|תיאור=

|תפקידים נוספים= |רבותיו= |תלמידיו=

הרב '''יעקב ישראל קנייבסקי''' (מכונה '''הסטייפלר''') ([[ט' בתמוז]] [[תרנ"ט]] - [[כ"ג באב]] [[תשמ"ה]]) כיהן כראש ישיבת נובהרדוק בבפינסק וב[[בני ברק]] וממנהיגי הציבור הליטאי-[[מתנגד]]י ב[[ארץ הקודש]], יחסיו עם [[חסידות חב"ד]] ו[[הרבי]] היו מורכבים.

הסטייפלר נולד ב[[עיירה]] הורון-סטייפלא בשנת [[תרנ"ט]] לאביו ה[[חסיד]] ר' חיים פרץקנייבסקי, חסידו של ה[[אדמו"ר]] רבי [[מרדכי דב טברסקי (נכד אדמו"ר האמצעיהורונסטפייל)|מרדכי דב טווערסקי-שניאורסאהן מסטייפלא-טאמשאפל]], שהיה נכדו של [[אדמו"ר האמצעי]] ובנו של ר' [[מנחם נחום (בן אדמו"ר האמצעי)]]. הוא נקרא ע"ש מייסד השושלת, רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]], בנו של ר' [[מרדכי מטשרנוביל]] וחתנו של [[אדמו"ר האמצעי]], בעל בתו [[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]]. ר' מרדכי היה הסנדק שלו.<ref>{{הערה|את הערכתו לשורשיו החסידיים ניתן ללמוד מהסיפור הבא: "הרה"ג והרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] ראש ישיבת "כוכב מיעקב" טשיבין סיפר בשם בעל ה"קהילות יעקב"' שנקרא על שמו של רי"י: בהיות אבותיו תושבי העיר הורנסטייפל ונמנו על חסידיו שכל ה[[יראת שמים]] שיש לו הוא בגלל שאביו היה לומד עמו בילדותו כל בוקר מתוך הספר "עמק תפלהתפילה" [להרי"י מטשערקאס]." (תולדותיהם של צדיקים דף י')</ref>. הוא נהג ללמוד מידי שב"ק בספה"ק [[נועם אלימלך]] כשראשו חבוש [[שטריימל]] שהיה של הרה"ק מטשערקאס, וישנה גם תמונה שלו בשטריימל. הוא גם מביא בכתביו מעניני החסידות. בנו [[חיים קנייבסקי|הגר"ח]] שליט"א העיד שאביו היה הוגה ב'''כל''' ספרי החסידות{{מקור}}, {{הבהרה}}.}}.

הוא גדל ב[[תורה]] וב[[עבודת ה']] ועד מהרה יצא לו שם של 'עילוי', ומונה על ידי ה'סבא' מנובהרדוק לשמש כראש ישיבה בכמה מסניפי הישיבה. בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] גוייס לצבא הקומוניסטי, שם שמר מצוות ב[[מסירות נפש]] על ה[[יהדות]]<ref>{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1200 ראה מאמר בנושא מאת החוקר החב"די הרב יהושע מונדשיין ובו מביע תמיהות רבות על סיפורי המסי"נ הללו]</ref>}}.

בשנת [[תרפ"ה]] פירסם את חיבורו הראשון שעורר רעש בעולם התורני{{הערת שולייםהערה|[[שבועון כפר חב"ד]] גל' 205}} קונטרס חידושי תורה בשם: 'שערי תבונה', בראש ספרו זה הופיעו הסכמות של גדולי חכמי ה[[חסידות]] - רבי [[יחיאל מאיר מאוסטרובצה]] והגה"ח ר' [[מנחם זמבא]], וכן של ר' [[חיים עוזר גרודז'ינסקי]].

==קשריו עם חסידות חב"ד=====אות בספר התורה - תש"בשל משיח===[[תמונהקובץ:אות בסת.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|שמו של הסטייפלר מופיע ברשימת רוכשי האותיות המוצגת ב[[ספריית חב"ד]]ונדפסה בספר מבית הגנזים.]]

==הסטייפלר היה כבד שמיעה והפניה אליו נעשתה בכתב. הוא סימן להם בשאלה: "מה רצונכם?" והם כתבו לו על דף נייר: "היות ומסיימים ס"הסטייפלר ירא שמייםת של משיח ברצוננו לזכות אותו באות" הוא ענה שאין ברצונו להשתתף, כי ידוע על מספר פעמים שגדולי ישראל דיברו על הקץ וקם כנגדם גדול בישראל ונשבע שמשיח לא יבוא באותו קץ, והנימוק לשבועה היה, כי אם ח"ו יגיע התאריך ומשיח לא יבוא ח"ו, ויש ליצור עמו קשרשלא תיגרם חלישות באמונה כי יתלו את אי-ביאת המשיח בכך שהצדיק נשבע שלא יבוא"==.

בטרם צאתו של הרב [[אוריאל צימר]] לארץ הקודש בראשית קיץ [[תשט"ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[הציבור החרדי]]. בין השאר אמר הם ענו לו הרבי "יש ל[[חזון איש]] גיס (הסטייפלר) שאומרים עליו שהוא [[יראת שמים|ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]בכתב: ". הביקור כאן לא יצא אל הפועל מסיבות צדדיות<ref>עדות מקורבו של הרב צימרמדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיח, הרב [[טוביה בלוי]], [[פרד"ס חבאלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץ"ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה.</ref>.

==אות בספר התורה הסטייפלר נעמד על רגליו ואמר: "אתם [[חסיד]]ים של [[הרבי]] שלכם ואתם חייבים לשמוע בקולו ואם הרבי הוא ה[[משיח - תש]] גם אני ארוץ אחריו, אבל בגלל הסיבה שאמרתי קודם, אני לא משתתף"ל==. השניים איחלו לו ערב טוב ופנו לצאת מהבית.

גם בשנת כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כל כך הרבה יהודים, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם". המטבע הובא לסטייפלר, ושמו נוסף לרשימה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=52100#full עדות הרב קופצ'יק], שליחו של [תש"ל[הרבי מלך המשיח]] קנה הסטייפלר אות ב[[ספר תורה של משיחחדרה]].}}.

היה זה בחודש במקום אחר{{הערה|[[שבטשבועון כפר חב"ד]]גליון מס' 205. }} מסופר, כי בהזדמנות זו נעמד על מנת לסיים את הספר, יצאו ה[[תמימים]] לזכות [[יהודי]]ם בקניית אותיות. ב[[בני ברק]] החתימו התמימים רגליו לכבודו של [[קלונימוס קופצ'יקהרבי]] ו[[אליהו אריה פרידמן]]. הם סבבו בין בתי כנסת וגדולי תורה.

כשעברו ליד בית הסטייפלר ברח' רשבציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות ב[[ספר תורה של משיח]], התבטא מספר פעמים: "אנו קרובים מאוד לביאת המשיח"ם, הציע פרידמן להיכנס אליו. עקב ידיעה שהתפרסמה בימים ההם שראש ישיבה בפוניבזבנו ר' טען [[חיים קנייבסקי]] אף התבטא כי עניין הס"ת שייך ללאבא היה מעיל מיוחד לביאת משיח"{{הערה|1=ראה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53556 יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח], [[עבודה זרהחב"ד אינפו]], והלה היה מידידיו הטובים ביותר של הסטייפלר חשש קופצ'יק שגם הסטייפלר מחזיק בדעותיו, אמנם פרידמן התעקש, והם עלו, דפקו בדלת. הרבנית פתחה את הדלת, והם נכנסו לסלון}}.

הם ענו בטרם צאתו של הרב [[אוריאל צימר]] לארץ הקודש בראשית קיץ [[תשט"ז]] הטיל עליו [[הרבי]] ב[[יחידות]] בת כמה שעות שורה של הוראות לביצוע באה"ק, רובן בהקשר ל[[הפצת המעיינות]] ב[[ציבור החרדי]]. בין השאר אמר לו בכתב: הרבי "יש ל[[חזון איש]] גיס (הסטייפלר) שאומרים עליו שהוא [[יראת שמים|ירא שמים]] וכדאי לסור אליו להשפיע עליו ללמוד [[חסידות]]"כאן . הביקור לא מדובר בתאריך שיתגלה המשיח - אלא בתאריך שבו עומדים לסיים את כתיבת ספר-התורה שאיתו יצאו לקראת המשיחיצא אל הפועל מסיבות צדדיות{{הערה|עדות מקורבו של הרב צימר, אלא שהליצנים שברחוב אומרים שהכוונה לקץהרב [[טוביה בלוי]], [[פרד"ס חב"ד]] גליון 14 עמ' 165 בהערה.}}.

כאשר יצאו לחדר המדרגות יצא אחריהם בזמן המאבק על [[מיהו יהודי]] חתם הסטייפלר ואמר: "כתיבת ס"ת היא מצווה חשובה מאוד, ובמיוחד ס"ת שמשתתפים בו כל כך הרבה יהודיםיחד עם מאות גדולי תורה, ולכן אני מבקש מאתנו שתזכו לי בפרוטה משלכם". המטבע הובא לסטייפלר, ושמו נוסף לרשימה<ref>עדות הרב קופצעל כרוז למען המאבק{{הערה|קובץ 'בית מנחם' עמ'יק, שליחו של [[הרבי מלך המשיח]] ב[[חדרה]]16.</ref>}}.

בזמן המאבק על [[מיהו יהודיקובץ:מחאת המנגדים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלער]] חתם הסטייפלר, יחד עם מאות גדולי תורהבימים הסוערים כשרב בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, על כרוז למען המאבק<ref>קובץ באמצעות העיתון 'בית מנחם[[יתד נאמן]]' עמאשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' 16והסטייפלער, נלחמו ב[[חסידות]] וב[[רבי]], הרב [[טוביה בלוי]] עמד כנגדם והחזיר מלחמה שערה.</ref>לאחר שנים העיד הרב בלוי: "מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה ב[[חסידות]] אך הוא נשאר נאמן לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף על סירובו להצטרף למעשים אלו".

==עמידה בפרץ נגד המלחמה בחסידות=נאבק במקווה חב"ד===כמו כן הצטרף הסטייפלר לדעת גיסו החזון איש בהתנגדות לתקנת ה[[תמונה:מחאת המנגדים.jpg|left|thumb|250px|מחאה נגד התהלוכות עליה חתום גם הסטייפלערמקווה]]בימים הסוערים כשרב מסוים בציבור הליטאי וראשי הציבור הליטאי, באמצעות העיתון 'יתד נאמן' אשר התייסד על ידי ראש ישיבת פונוביז' והסטייפלער, נלחמו ב[[חסידותבור על גבי בור]] ובשל [[רביאדמו"ר הרש"ב]], {{הערה|הרב [[טוביה בלוילוי יצחק הלפרין]] עמד כנגדם והחזיר מלחמה שערה, ראש 'המכון המדעי-טכנולוגי להלכה' מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנה}}.

לאחר שנים העיד הרב בלוי: ===מחאה נגד תהלוכת ל"מחרחרי הריב ניסו לנצל את שמו למלחמה בג בעומר===הסטייפלער חתם יחד עם ראש ישיבת פוניבז' על מחאה חריפה במילים בוטות נגד [[חסידותתהלוכת ל"ג בעומר]] הראשונה בארץ הקודש- בשנת [[תש"מ]], כרוז שהתפרסם בעיתון 'המודיע'. עם זאת, יש מבני משפחתו{{הערה|נכדו הרב ברים.}} הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו{{מקור}}, אך הוא נשאר נאמן לחסידות וברוב המקרים אף סיכל את מזימותיהם בעמדו בתוקף לא ידוע על סירובו להצטרף למעשים אלו"הכחשה מצידו למחאה שהתפרסמה בראש גיליון המודיע.

פעם אחת חרג ממנהגו וחתם יחד ===מחלוקת עם ראש ישיבת פוניבז' על כרוז נגד [[תהלוכת להגרא"ג בעומר]] - בשנת [[תש"מ]]. עם זאת, יש מבני משפחתו<ref>נכדו הרב ברים.</ref> הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו.ח נאה===

==עם הגראבתקופת הפולמוס ההלכתי אודות שיעורי תורה בין [[החזון איש]], לבין הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]], תקף הסטייפלער בחריפות את דברי הרב נאה תוך הגנה על שיעורי החזון איש ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. במסגרת הפולמוס אף הוציא הסטייפלער קונטרס בשם "שיעורין של תורה" על מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה. בספרו הוא תומך בשיטת גיסו החזון אי"ח ש בניגוד לשיטת הרב נאה==.

בתקופת הפולמוס ההלכתי בין גיסו, [[החזון איש]], לבין הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]]כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנז, תקף הסטייפלער את דברי ועל כך מסופר: הרב נאה בכדי להגן על שיעורי גיסו ואף הוציא לאור מספר קונטרסים לתקוף את שיעורים אלו. במסגרת הפולמוס אף הוציא הסטייפלער קונטרס בשם החל לכתוב תשובותיו והשגותיו{{הערה|חלק-שני לקונטרס "שיעורין דאורייתאאבני צדק" ובו ציטוטים מסולפים מהספר שנדפס בסוף-ספר "שיעורין של תורהשיעור מקוה" }} להשיב על חיבורו של ר חיים נאה. ר' חיים נאה טען כי הסטייפלער מזייף שוב ושוב הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את דבריוהשגותיו בעניין השיעורים. לאחר מכן הסטייפלער עצמו הודה שלא עיין במקורות המדברים בנושאי השיעוריםגמר העבודה כשרצה הרב [[ברוך נאה]] להכניסו לדפוס, לא הסכים הגרא"ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, ועל כך יצא הקצף של כשהוא מתבטא לבנו ר' חיים ברוך ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו"{{הערה|הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז [[תשס"ט]].}}.

<!-- הסטייפלר בתגובותיו לדעת הרב חיים נאה בענין שיעורי תורה, כתב כמה קונטרסים ומכתבים חריפים ביותר להשיב לו. וקונטרס אחד גנזדברים שאינם מדוייקים, והרב חיים נאה מחה נגדו פעם אחר פעם כי הוא מעוות את הדברים כדי לתקוף, וכאשר ראה שדבריו אינם נשמעים על ידי הצד השני, ועל כך מסופר: כתב הרב חיים נאה החל לכתוב תשובותיו והשגותיוכי הוא מותיר לעצמו את האפשרות לתבוע את הסטייפלער לדין תורה על הזיופים והעיוותים {{הערת שולייםהערה|חלקנודע בשיעורים פרק כג -שני לקונטרס "[[אבני צדק]]" שנדפס בסוףהמחלוקת עם החזון איש -ספר "[[שיעור מקוה]]"עמוד 276}} להשיב . --><!-- אין ראוי לכתוב בצורה בוטה כזו על רבנים , גם אם הם מתנגדים! ובפרט על חיבורו של הסטייפלר כשהוא סותר ותוקף בחריפות את השגותיו בעניין השיעורים. לאחר גמר העבודה כשרצה הרב [[ברוך נאה]] להכניסו לדפוס, שידוע שבאמת לא הסכים הגרא"ח בשום פנים ואופן להדפיסו ואף קרעו לקרעים וגנזו, כשהוא מתבטא לבנו ר' ברוך ואומר: "כי מה שכותבים בעידנא דריתחא אין להדפיסו".<ref>הרב ישראל נאה, המבשר, מוסף תורני, כ' תמוז [[תשס"ט]].</refהיה מתנגד אלא היה לו שורשים אמיתיים ואחיזה בדרך החסידות! -->

כמו כן התנגד הסטייפלר לתקנת ה===הקפדה על מנהג חסידי===היה מקפיד על המנהג החסידי לאכול [[מקווהמצה]] ב[[בור על גבי בורפסח שני]] של על אף ש[[אדמו"ר הרשהגר"בא]]{{הערת שוליים|הרב לא נהג כן וגיסו ה[[לוי יצחק הלפריןחזון איש]], ראש [[המכון המדעי-טכנולוגי להלכה]] מספר כי בנו, ר' חיים תומך בתקנהשלל זאת ואף קבע שיש בזה חשש של בל תוסיף{{הערה|אורחות רבינו}}.

===מכתבו אודות תפילה על דעת הבעש"ט והצמח צדק===באחד ממכתביו הנדפס בספרו קריינא דאיגרתא כתב אודות בחור חסיד חב"ד שהתמודד עם החסיד רמחשבות זרות ונהג לערוך לפני התפילה מסירת מודעה שמתפלל על דעת האריז"ל וכו' זלמן לייב אסטולין==עד הבעש"ט והצ"צ, כשבשעת התפילה עצמה כיוון להתפלל "בהתחברות צדיק המפורסם" כשככל הנראה הכוונה ל[[רבי]]. הסטייפלער מסיים את תיאור המעשה באומרו שהאריך בסיפורו כדי שיוכל ללמוד מזה מי שמתמודד עם בעיה דומה וזה לשון המכתב:

הגאון ה[["למעלת כבוד ידידי... קבלתי מכתבו... הדעת נותנת שכל אלו המחשבות הבלתי טהורות... אין בהם ממש: היה לי ג"כ עסק עם בחור יקר אחד אשר נתבלבל במחשבות עבודה זרה רחמנא ליצלן כו', ונתברר שהועיל לו מאוד כשעשה לפני התפילה מסירת מודעה שהוא מתפלל על דעת האריז"ל והט"ז והש"ך והמגן אברהם '''וזה שטיפלתי עמו הי' חסיד]] רואמר גם כן על דעת הבעל שם טוב והצמח צדק ואחר כך בשעת התפילה התכוון שהוא מתפלל בהתחברות צדיק מפורסם''' [[זלמן לייב אסטולין]] היה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכנסת של הסטייפלער. בתקופה זו.. ונודע לי שזה הועיל לו לגמרי כמעט להתפלל בלי מחשבות רעות... גם הבחור שעסקתי עמו הוא כיום אברך יקר ומוצל מכל הרהורים תודה לשם יתברך, נוכח הסטייפלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותרונתרפא לגמרי כפי הנראה מדבריו.. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה רהארכתי בזה כי אולי יהי' זלמן לייב ניגש אל הסטייפלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשוןזה להצלתו. כך כיבדו זה את זה, והיו משוחחים בקביעות בדברי תורה. מכרי הרב קנייבסקי מספרים שהסטייפלער נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט"{{הערה|קריינא דאגרתא עמ' קסא - ב}}.

אף את בר-המצוה של [[חיים קנייבסקי|בנו דוד-אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה<ref>ספר ]] העיד שאביו היה מתפלל נוסח האריז"ל ב[[גאון וחסידסידור תהלת ה']].</ref>, אך הורה לבנו להתפלל נוסח אשכנז.

=='המותר בפיך'=עם החסיד הרב זלמן לייב אסטולין===

בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלער על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] בהגאון ה[[ליקוטי אמרים - פרק ל"חחסיד]] בעניין 'המותר בפיך'. הרב [[שלום דובער וולפאזלמן לייב אסטולין]] חיבר ספר לתרץ את קושיית הסטייפלרהיה מתפלל תקופה מסוימת בבית הכנסת של הסטייפלער. יש שכתבו<ref>http://wwwבתקופה זו, נוכח הסטייפלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר.old2לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=20799</ref> כי בנובכלל, הגאון כשהיה ר' [[חיים קנייבסקי]] קיבל זלמן לייב ניגש אל הסטייפלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את הספר והודה לרב וולפאזה, ויש שפקפקו<ref>http://wwwוהיו משוחחים בקביעות בדברי תורה.shturem.net/indexמכרי הרב קנייבסקי מספרים שהסטייפלער נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד.php?section=artdays&id=673</ref>מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט.

הסטייפלר ציפה כל ימיו לביאת המשיח, מלבד קניית האות ==='המותר בפיך'===בספרו 'קריינא דאיגרתא' מקשה הסטייפלער ארבע קושיות על שיטת [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר תורה של משיחליקוטי אמרים - פרק ל"ח]], התבטא מספר פעמים: "אנו קרובים מאד לביאת המשיח"בעניין 'המותר בפיך'. בנו רהרב [[שלום דובער וולפא]] חיבר ספר בשם 'המותר בפיך' , לתרץ את קושיית הסטייפלר ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] אף התבטא כי "לאבא היה מעיל מיוחד לביאת משיח"קיבל את הספר והודה לרב וולפא{{הערה|1=ראה: [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=53556 יוזמה חדשה: עשיית מנוי לקרבן פסח], [[חב20799 כתבה בחב"ד אינפו], [http://old2.ih.chabad.info/php/articleold.php?set=61948&lang=he&action=print המבשר על ספרי הרב וולפא].}}.

===לוחות הברית===

בשנת [[תשמ"א]] יצא [[הרבי]] בקריאה לשינוי ציורי [[לוחות הברית]] מעגולות למרובעות, על יסוד ה[[גמרא]] ב[[מסכת בבא בתרא]] ועוד. הסטייפלר נשאל על הדבר, והשיב שהרבי צודק ובבית מדרשו 'לדרמן' שינו את הלוחות למרובעות<ref> {{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=2247 חב"ד אינפו]</ref>}}. עמיתו, מראשי ישיבת פוניבז' כתב לר' [[יחזקאל סופר]] כי לדעתו הלוחות צריכות להיות עגולות, אבל עקב הוראת הסטייפלר גם הוא תומך בתיקון ציורי הלוחות{{הערת שולייםהערה|המכתב נדפס בחוברת 'על חטא העיגול' מהדורת [[תש"ע]].}}.

*ברכת פרץ*שיעורין של תורה*קהילות יעקבחיי עולם

==לקריאה נוספת==* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [[התקשרות]], סיוע בוויכוח עם בעל ה'קהילות יעקב' גליון א'שנט, י"ז מנ"א תש"פ, עמ' 11, במדור ניצוצי רבי.* הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[נודע בשיעורים]], פרקי חייו של הרב אברהם חיים נאה, בפרקים על מחלוקת השיעורים.* הרב [[שלום דובער לוין]], [[מבית הגנזים]], גנזי ספרית הרבי, צילום רשימת רוכשי אותיות בספר תורה של משיח* הרב [[שלום דובער וולפא]], [[המותר בפיך]], תשובות לקושיות הרב קנייבסקי על אדמו"ר הזקן {{הערות שוליים|טורים=כן}}{{מיון רגיל:קנייבסקי יעקב ישראל}}[[קטגוריה:רבני ליטא|קנייבסקי יעקב ישראל]][[קטגוריה:אישים בבני ברק]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ה]][[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בבני ברק]]