אחת בשנה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
+[[קובץ:יום הכיפורים אילוסטרציה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"אחת בשנה" - יום הכיפורים]]
 [[יום הכיפורים]] נקרא בכתוב '''אחת בשנה'''{{הערה|תצוה ל, י. אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|[[עטרת ראש]] שער יום הכיפורים פ"ב ואילך. ועוד.}} שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה"[[יחידה]] שבנפש"{{הערה|ומציינים לתוס' ד"ה עד אחת במנחות יח, א וזה לשונו: "עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"}} שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה.
@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 ==תשובה עילאה בכח גילוי היחידה==
-מבואר בדרושי חסידות שעבודת התשובה ביום הכיפורים היא [[תשובה עילאה]]{{הערה|לקוטי תורה תצא לו, ג. לז, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב עמ' תתמא. סה"מ תרל"ו ח"ב עמ' שמט. עטר"ת עמ' תרכ ואילך. ועוד.}}. והדרגא הכי נעלית בתשובה עילאה{{הערה|שבת היא שייכת לתשובה עילאה (אגרת התשובה פרק י'), ועל פי זה נמצא שיום הכיפורים שהוא "שבת שבתון" היא תשובה עילאה שהתשובה עילאה}}. לתשובה זו באה לאחרים עבודת התשובה של חודש אלול, ולאחרי התשובה של ימי הסליחות, ולאחרי התשובה עילאה של ראש השנה ועשרת ימי תשובה.
+מבואר בדרושי חסידות שעבודת התשובה ביום הכיפורים היא [[תשובה עילאה]]{{הערה|לקוטי תורה תצא לו, ג. לז, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב עמ' תתמא. סה"מ תרל"ו ח"ב עמ' שמט. עטר"ת עמ' תרכ ואילך. ועוד.}}. והדרגא הכי נעלית בתשובה עילאה{{הערה|שבת היא שייכת לתשובה עילאה (אגרת התשובה פרק י'), ועל פי זה נמצא שיום הכיפורים שהוא "שבת שבתון" היא תשובה עילאה שהתשובה עילאה}}. תשובה זו באה לאחר עבודת התשובה של חודש אלול, ולאחר התשובה של ימי הסליחות, ולאחר התשובה עילאה של ראש השנה ועשרת ימי תשובה.
 תשובה זו אינה על חטאים ועוונות אלא "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה"{{הערה|לקוטי תורה בלק עד, א ועוד}} דביקות הנשמה בשורשה ומקורה. ולכן תשובה זו היא בשמחה רבה{{הערה|אגרת התשובה פרק י"א}}. וזוהי עבודה מצד בחינת "יחידה שבנפש" - דביקות הנשמה במקורה ושורשה, "יחידה ליחדך", גילוי התקשרות הנשמה באלוקות.
@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 כוונת הגילוי של הבחינה המיוחדת "אחת בשנה" ביום הכיפורים תכליתה להשפיע על כל ימי השנה, שכל עניין בעבודתו של היהודי יהיה חדור בבחינת היחידה שבנפשו. שיוציא מההעלם אל הגילוח את ההתקשרות העצמית שלו עם מהותו ועצמותו של הקב"ה. ועד שהתקשרותו זו תאיר ותקיף את כל מציאותו של האדם.
-דרגא זו של אחת בשנה צריכה לפעול בכל ימות השנה, שכל אחד מישראל יהיה במעמד ומצב כזה, שפנימיות ליבו תאיר אצלו בגילוי באופן שכל ענייני תורה ומצוות יהיו אצלו לא רק באופן של עול וכפיה והכרח אלא שזה יהיה חפצו ופנימיות רצונו{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב עמ' 149}}.
+דרגא זו של אחת בשנה צריכה לפעול בכל ימות השנה, שכל אחד מישראל יהיה במעמד ומצב כזה, שפנימיות ליבו יאיר אצלו בגילוי באופן שכל ענייני תורה ומצוות יהיו אצלו לא רק באופן של עול וכפייה והכרח אלא שזה יהיה חפצו ופנימיות רצונו{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב עמ' 149}}.
 ==שלמות העניין בגאולה==
-שלימות גילוי היחידה וה"אחת בשנה" שביום הכיפורים היא בהמשכת העניין על כל השנה כולה שבכל הפרטים יהיה ניכר בגילוי התקשרותם עם ה'. דבר זה יהיה בשלימות בגאולה האמיתי והשלימה כשתהיה דירה לו ית' בתחתונים גילוי מהותו ועצמותו בעולם.
+שלימות גילוי היחידה וה"אחת בשנה" שביום הכיפורים היא בהמשכת העניין על כל השנה כולה שבכל הפרטים יהיה ניכר בגילוי התקשרותם עם ה'. דבר זה יהיה בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה כשתהיה דירה לו ית' בתחתונים גילוי מהותו ועצמותו בעולם.
 גילוי היחידה קשור עם בחינת היחידה הכללית, משיח צדקנו{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב. ועוד.}}, שעל ידו תהיה הגאולה האמיתית והשלימה, שאז כל הגילויים יחדרו בכל העולם כולו על למטה מטה ביותר, ואדרבה בעיקר למטה - "בתחתונים".
@@ שורה 30: / שורה 30: @@
 יום הכיפורים הוא הזמן המסוגל שבו מודגשת ביותר אחדותם של ישראל למציאות אחת, כלומר, לא רק אהבת ישראל סתם, אלא באופן ש"רעך" נעשה "כמוך" ממש, ועד ששניהם נעשים למציאות אחת.
-עניין זה מתבטא במנהג ישראל לומר בתחילת תפילת [[כל נדרי]] הצופית את תפילות היום הקדוש "על דעת המקום ועל דעת הקהל.. אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", כלומר, שמבטלים את כל החילוקים בין בני ישראל, כך שכולם עומדים כאחד, ב"אחת בשנה" לפני "ה' אחד".
+עניין זה מתבטא במנהג ישראל לומר בתחילת תפילת [[כל נדרי]] הפותחת את תפילות היום הקדוש "על דעת המקום ועל דעת הקהל.. אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", כלומר, שמבטלים את כל החילוקים בין בני ישראל, כך שכולם עומדים כאחד, ב"אחת בשנה" לפני "ה' אחד".
 עניין זה מתבטא גם במה שכתוב בשולחן ערוך{{הערה|או"ח תר"ו}} שבערב יום הכיפורים "יתן כל אדם אל לבו.. לפייס לכל מי שפשע כנגדו", "כדי שיהיה לב כל ישראל שלם זה עם זה".
 הדבר קשור גם עם האמור שביום הכיפורים ניתנו הלוחות האחרונות. וכשם שקודם מתן תורה עם ישראל עמדו כאחד "ויחן שם ישראל" כאיש אחד בלב אחד כך גם ביום הכיפורים מודגש עניין האחדות מצד היותו "אחת בשנה" שבחינת היחידה היא חלק מהעצם של הקב"ה ששם בני ישראל מאוחדים והם דבר אחד ממש{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"א עמ' 51. התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 77.}}.
+==לקריאה נוספת==
+*'''[[שערי המועדים]]''' - יום הכיפורים, אחת בשנה
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=175&article=1186 אחת בשנה] ב[[אתר חב"ד בישראל]]
 {{כיפור}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:יום הכיפורים]]