אחת בשנה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מ (הגהה) |
||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:יום הכיפורים אילוסטרציה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|"אחת בשנה" - יום הכיפורים]] | |||
[[יום הכיפורים]] נקרא בכתוב '''אחת בשנה'''{{הערה|תצוה ל, י. אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|[[עטרת ראש]] שער יום הכיפורים פ"ב ואילך. ועוד.}} שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה"[[יחידה]] שבנפש"{{הערה|ומציינים לתוס' ד"ה עד אחת במנחות יח, א וזה לשונו: "עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"}} שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה. | [[יום הכיפורים]] נקרא בכתוב '''אחת בשנה'''{{הערה|תצוה ל, י. אחרי טז, לד.}} ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|[[עטרת ראש]] שער יום הכיפורים פ"ב ואילך. ועוד.}} שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה"[[יחידה]] שבנפש"{{הערה|ומציינים לתוס' ד"ה עד אחת במנחות יח, א וזה לשונו: "עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"}} שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==תשובה עילאה בכח גילוי היחידה== | ==תשובה עילאה בכח גילוי היחידה== | ||
מבואר בדרושי חסידות שעבודת התשובה ביום הכיפורים היא [[תשובה עילאה]]{{הערה|לקוטי תורה תצא לו, ג. לז, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב עמ' תתמא. סה"מ תרל"ו ח"ב עמ' שמט. עטר"ת עמ' תרכ ואילך. ועוד.}}. והדרגא הכי נעלית בתשובה עילאה{{הערה|שבת היא שייכת לתשובה עילאה (אגרת התשובה פרק י'), ועל פי זה נמצא שיום הכיפורים שהוא "שבת שבתון" היא תשובה עילאה שהתשובה עילאה}}. | מבואר בדרושי חסידות שעבודת התשובה ביום הכיפורים היא [[תשובה עילאה]]{{הערה|לקוטי תורה תצא לו, ג. לז, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב עמ' תתמא. סה"מ תרל"ו ח"ב עמ' שמט. עטר"ת עמ' תרכ ואילך. ועוד.}}. והדרגא הכי נעלית בתשובה עילאה{{הערה|שבת היא שייכת לתשובה עילאה (אגרת התשובה פרק י'), ועל פי זה נמצא שיום הכיפורים שהוא "שבת שבתון" היא תשובה עילאה שהתשובה עילאה}}. תשובה זו באה לאחר עבודת התשובה של חודש אלול, ולאחר התשובה של ימי הסליחות, ולאחר התשובה עילאה של ראש השנה ועשרת ימי תשובה. | ||
תשובה זו אינה על חטאים ועוונות אלא "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה"{{הערה|לקוטי תורה בלק עד, א ועוד}} דביקות הנשמה בשורשה ומקורה. ולכן תשובה זו היא בשמחה רבה{{הערה|אגרת התשובה פרק י"א}}. וזוהי עבודה מצד בחינת "יחידה שבנפש" - דביקות הנשמה במקורה ושורשה, "יחידה ליחדך", גילוי התקשרות הנשמה באלוקות. | תשובה זו אינה על חטאים ועוונות אלא "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה"{{הערה|לקוטי תורה בלק עד, א ועוד}} דביקות הנשמה בשורשה ומקורה. ולכן תשובה זו היא בשמחה רבה{{הערה|אגרת התשובה פרק י"א}}. וזוהי עבודה מצד בחינת "יחידה שבנפש" - דביקות הנשמה במקורה ושורשה, "יחידה ליחדך", גילוי התקשרות הנשמה באלוקות. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
כוונת הגילוי של הבחינה המיוחדת "אחת בשנה" ביום הכיפורים תכליתה להשפיע על כל ימי השנה, שכל עניין בעבודתו של היהודי יהיה חדור בבחינת היחידה שבנפשו. שיוציא מההעלם אל הגילוח את ההתקשרות העצמית שלו עם מהותו ועצמותו של הקב"ה. ועד שהתקשרותו זו תאיר ותקיף את כל מציאותו של האדם. | כוונת הגילוי של הבחינה המיוחדת "אחת בשנה" ביום הכיפורים תכליתה להשפיע על כל ימי השנה, שכל עניין בעבודתו של היהודי יהיה חדור בבחינת היחידה שבנפשו. שיוציא מההעלם אל הגילוח את ההתקשרות העצמית שלו עם מהותו ועצמותו של הקב"ה. ועד שהתקשרותו זו תאיר ותקיף את כל מציאותו של האדם. | ||
דרגא זו של אחת בשנה צריכה לפעול בכל ימות השנה, שכל אחד מישראל יהיה במעמד ומצב כזה, שפנימיות ליבו | דרגא זו של אחת בשנה צריכה לפעול בכל ימות השנה, שכל אחד מישראל יהיה במעמד ומצב כזה, שפנימיות ליבו יאיר אצלו בגילוי באופן שכל ענייני תורה ומצוות יהיו אצלו לא רק באופן של עול וכפייה והכרח אלא שזה יהיה חפצו ופנימיות רצונו{{הערה|לקוטי שיחות חלק לב עמ' 149}}. | ||
==שלמות העניין בגאולה== | ==שלמות העניין בגאולה== | ||
שלימות גילוי היחידה וה"אחת בשנה" שביום הכיפורים היא בהמשכת העניין על כל השנה כולה שבכל הפרטים יהיה ניכר בגילוי התקשרותם עם ה'. דבר זה יהיה בשלימות בגאולה | שלימות גילוי היחידה וה"אחת בשנה" שביום הכיפורים היא בהמשכת העניין על כל השנה כולה שבכל הפרטים יהיה ניכר בגילוי התקשרותם עם ה'. דבר זה יהיה בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה כשתהיה דירה לו ית' בתחתונים גילוי מהותו ועצמותו בעולם. | ||
גילוי היחידה קשור עם בחינת היחידה הכללית, משיח צדקנו{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב. ועוד.}}, שעל ידו תהיה הגאולה האמיתית והשלימה, שאז כל הגילויים יחדרו בכל העולם כולו על למטה מטה ביותר, ואדרבה בעיקר למטה - "בתחתונים". | גילוי היחידה קשור עם בחינת היחידה הכללית, משיח צדקנו{{הערה|רמ"ז לזח"ג רס, ב. ועוד.}}, שעל ידו תהיה הגאולה האמיתית והשלימה, שאז כל הגילויים יחדרו בכל העולם כולו על למטה מטה ביותר, ואדרבה בעיקר למטה - "בתחתונים". | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
==הדגשת עניין האחדות== | ==הדגשת עניין האחדות== | ||
יום הכיפורים הנקרא בכתוב "אחת בשנה" הוא הזמן המיוחד בשנה שבו מודגש ביותר עניין האחדות. הדבר מתבטא בכך שיום הכיפורים הוא לעולם יום אחד בלבד, בשונה משאר חגי ישראל. | |||
יום הכיפורים הוא הזמן המסוגל שבו מודגשת ביותר אחדותם של ישראל למציאות אחת, כלומר, לא רק אהבת ישראל סתם, אלא באופן ש"רעך" נעשה "כמוך" ממש, ועד ששניהם נעשים למציאות אחת. | |||
עניין זה מתבטא במנהג ישראל לומר בתחילת תפילת [[כל נדרי]] הפותחת את תפילות היום הקדוש "על דעת המקום ועל דעת הקהל.. אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", כלומר, שמבטלים את כל החילוקים בין בני ישראל, כך שכולם עומדים כאחד, ב"אחת בשנה" לפני "ה' אחד". | |||
עניין זה מתבטא גם במה שכתוב בשולחן ערוך{{הערה|או"ח תר"ו}} שבערב יום הכיפורים "יתן כל אדם אל לבו.. לפייס לכל מי שפשע כנגדו", "כדי שיהיה לב כל ישראל שלם זה עם זה". | |||
הדבר קשור גם עם האמור שביום הכיפורים ניתנו הלוחות האחרונות. וכשם שקודם מתן תורה עם ישראל עמדו כאחד "ויחן שם ישראל" כאיש אחד בלב אחד כך גם ביום הכיפורים מודגש עניין האחדות מצד היותו "אחת בשנה" שבחינת היחידה היא חלק מהעצם של הקב"ה ששם בני ישראל מאוחדים והם דבר אחד ממש{{הערה|התוועדויות תשמ"ג ח"א עמ' 51. התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 77.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''[[שערי המועדים]]''' - יום הכיפורים, אחת בשנה | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[http://www.chabad.co.il/?template=article&topic=175&article=1186 אחת בשנה] ב[[אתר חב"ד בישראל]] | |||
{{כיפור}} | {{כיפור}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יום הכיפורים]] | [[קטגוריה:יום הכיפורים]] | ||
גרסה אחרונה מ־03:22, 28 בספטמבר 2023
יום הכיפורים נקרא בכתוב אחת בשנה[1] ומבואר בדרושי חסידות[2] שעבודת כל יהודי ביום זה היא מצד בחינת ה"יחידה שבנפש"[3] שהיא הדרגא החמישית והגבוהה ביותר בנשמתו והיא מאוחדת בתמידות עם בחינת "יחיד" - מהותו ועצמותו של הקב"ה.
יחידה בעולם שנה נפש[עריכה | עריכת קוד מקור]
יום זה, קשור לבחינת ה"יחידה" בכל שלושת הבחינות של עולם שנה נפש. יחידה בזמן - אחת בשנה, יחידה במקום - העבודה בקדש הקדשים, יחידה בנפש - הכהן הגדול, ובדוגמת זה אצל כל יהודי כפסק דין הרמב"ם[4]: "לא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואישה אשר נדבה רוחו אותו.. הרי זה נתקדש קדש קדשים", תואר שנאמר על הכהן הגדול.
תשובה עילאה בכח גילוי היחידה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבואר בדרושי חסידות שעבודת התשובה ביום הכיפורים היא תשובה עילאה[5]. והדרגא הכי נעלית בתשובה עילאה[6]. תשובה זו באה לאחר עבודת התשובה של חודש אלול, ולאחר התשובה של ימי הסליחות, ולאחר התשובה עילאה של ראש השנה ועשרת ימי תשובה.
תשובה זו אינה על חטאים ועוונות אלא "והרוח תשוב אל האלוקים אשר נתנה"[7] דביקות הנשמה בשורשה ומקורה. ולכן תשובה זו היא בשמחה רבה[8]. וזוהי עבודה מצד בחינת "יחידה שבנפש" - דביקות הנשמה במקורה ושורשה, "יחידה ליחדך", גילוי התקשרות הנשמה באלוקות.
מתן תורה של לוחות שניות[עריכה | עריכת קוד מקור]
עבודת התשובה ביום הכיפורים היא תשובה עילאה מצד הקשר לבחינת היחידה, והיות שכך, עניינה של תשובה עילאה הוא התורה, ובה בעצמה הדבר קשור ללוחות האחרונות שניתנו ביום הכיפורים[9], וניתנו באופן של "כפלים לתושיה". וכן מבואר[10] שארבעים הימים שמראש חודש אלול עד יום הכיפורים הם כנגד ל"ט מלאכות שאסורות בשבת, ויום הכיפורים, היום הארבעים הוא כנגד המלאכה המותרת בשבת, מלאכת התורה, ולכן ביום זה ניתנו הלוחות השניות.
השפעת האחת בשנה בכל ימי השנה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כוונת הגילוי של הבחינה המיוחדת "אחת בשנה" ביום הכיפורים תכליתה להשפיע על כל ימי השנה, שכל עניין בעבודתו של היהודי יהיה חדור בבחינת היחידה שבנפשו. שיוציא מההעלם אל הגילוח את ההתקשרות העצמית שלו עם מהותו ועצמותו של הקב"ה. ועד שהתקשרותו זו תאיר ותקיף את כל מציאותו של האדם.
דרגא זו של אחת בשנה צריכה לפעול בכל ימות השנה, שכל אחד מישראל יהיה במעמד ומצב כזה, שפנימיות ליבו יאיר אצלו בגילוי באופן שכל ענייני תורה ומצוות יהיו אצלו לא רק באופן של עול וכפייה והכרח אלא שזה יהיה חפצו ופנימיות רצונו[11].
שלמות העניין בגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלימות גילוי היחידה וה"אחת בשנה" שביום הכיפורים היא בהמשכת העניין על כל השנה כולה שבכל הפרטים יהיה ניכר בגילוי התקשרותם עם ה'. דבר זה יהיה בשלימות בגאולה האמיתית והשלימה כשתהיה דירה לו ית' בתחתונים גילוי מהותו ועצמותו בעולם.
גילוי היחידה קשור עם בחינת היחידה הכללית, משיח צדקנו[12], שעל ידו תהיה הגאולה האמיתית והשלימה, שאז כל הגילויים יחדרו בכל העולם כולו על למטה מטה ביותר, ואדרבה בעיקר למטה - "בתחתונים".
הדבר קשור גם למתן תורה של לוחות שניות ביום זה ששלימותו בגאולה האמיתית והשלימה כשאז יהיה גילוי אלוקות ולא יכנף עוד מוריך באופן נעלה יותר ממתן תורה[13].
הדגשת עניין האחדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
יום הכיפורים הנקרא בכתוב "אחת בשנה" הוא הזמן המיוחד בשנה שבו מודגש ביותר עניין האחדות. הדבר מתבטא בכך שיום הכיפורים הוא לעולם יום אחד בלבד, בשונה משאר חגי ישראל.
יום הכיפורים הוא הזמן המסוגל שבו מודגשת ביותר אחדותם של ישראל למציאות אחת, כלומר, לא רק אהבת ישראל סתם, אלא באופן ש"רעך" נעשה "כמוך" ממש, ועד ששניהם נעשים למציאות אחת.
עניין זה מתבטא במנהג ישראל לומר בתחילת תפילת כל נדרי הפותחת את תפילות היום הקדוש "על דעת המקום ועל דעת הקהל.. אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", כלומר, שמבטלים את כל החילוקים בין בני ישראל, כך שכולם עומדים כאחד, ב"אחת בשנה" לפני "ה' אחד".
עניין זה מתבטא גם במה שכתוב בשולחן ערוך[14] שבערב יום הכיפורים "יתן כל אדם אל לבו.. לפייס לכל מי שפשע כנגדו", "כדי שיהיה לב כל ישראל שלם זה עם זה".
הדבר קשור גם עם האמור שביום הכיפורים ניתנו הלוחות האחרונות. וכשם שקודם מתן תורה עם ישראל עמדו כאחד "ויחן שם ישראל" כאיש אחד בלב אחד כך גם ביום הכיפורים מודגש עניין האחדות מצד היותו "אחת בשנה" שבחינת היחידה היא חלק מהעצם של הקב"ה ששם בני ישראל מאוחדים והם דבר אחד ממש[15].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שערי המועדים - יום הכיפורים, אחת בשנה
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| יום הכיפורים |
|---|
| ערב יום כיפור |
| כפרות · לעקאח · קרעפאלאך · מלקות · קיטל · ברכת הבנים · ברכת התמימים |
| סדר התפילות |
| כל נדרי · ערבית · שחרית · תפילת יזכור · מוסף · סדר עבודה · אלה אזכרה · מפטיר יונה · תפילת נעילה · המארש · לשנה הבאה בירושלים · קדיש בימים נוראים · קריאת התורה · אבינו מלכינו · מוצאי יום כיפור |
| ענינים כלליים |
| אחת בשנה · עצמו של יום מכפר · להחיותם ברעב · בשם השם |
| קרבנות היום |
| הקטרת הקטורת בקודש הקודשים · פר ושעיר של יום הכיפורים · שעיר לעזאזל · העבודה במקדש ביום כיפור |
| ניגונים ליום כיפור |
| ונסלח · יעלה תחנוננו · דרכך אלוקינו · כי הנה כחומר · כי אנו עמך (א) · כי אנו עמך (ב) · רחמנא דעני · אבינו מלכנו · מכלכל חיים · האדרת והאמונה (צרפת והב') · ניגון טעמים · ניגון קודם קדיש מוסף · ניגון קדיש (ברדיצ'וב) · והכהנים · כאהל הנמתח · היום תאמצנו · אתה הבדלת · שובו שובו · מארש נפוליאון |
הערות שוליים
- ↑ תצוה ל, י. אחרי טז, לד.
- ↑ עטרת ראש שער יום הכיפורים פ"ב ואילך. ועוד.
- ↑ ומציינים לתוס' ד"ה עד אחת במנחות יח, א וזה לשונו: "עד אחת. במגילת סתרים דרבינו נסים גריס עד לאחת פירוש עד מאד כדמתרגמינן מאד לחדא וי"מ עד אחת עד הנפש שנקראת יחידה"
- ↑ סוף הלכות שמיטה ויובל
- ↑ לקוטי תורה תצא לו, ג. לז, ד. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב עמ' תתמא. סה"מ תרל"ו ח"ב עמ' שמט. עטר"ת עמ' תרכ ואילך. ועוד.
- ↑ שבת היא שייכת לתשובה עילאה (אגרת התשובה פרק י'), ועל פי זה נמצא שיום הכיפורים שהוא "שבת שבתון" היא תשובה עילאה שהתשובה עילאה
- ↑ לקוטי תורה בלק עד, א ועוד
- ↑ אגרת התשובה פרק י"א
- ↑ משנה תענית כו, ב ובפרש"י. גמרא שם ל, ב.
- ↑ ספר השיחות תש"נ ח"ב עמ' 648 ובהנסמן שם
- ↑ לקוטי שיחות חלק לב עמ' 149
- ↑ רמ"ז לזח"ג רס, ב. ועוד.
- ↑ התוועדויות תשמ"ח ח"א עמ' 124
- ↑ או"ח תר"ו
- ↑ התוועדויות תשמ"ג ח"א עמ' 51. התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 77.