חוגי חן למשנת חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף

"'''חוגי חן במשנת חב"ד'''". הינו שיעור חסידות בתורת החסידות בעיקר בתורתו של [[אדמו"ר הזקן]] מאז שנות היו"דס בירושלים. ברוב שנותיו נמסר השיעור על ידי הרב [[עדין אבן ישראל]].

==השתשלשלות השיעור==

בבית<ref>ראה ספר אבני חן עמוד 344. פרק שלושים ואחת, ובפרק עשרים ותשע.</ref> הרב [[אברהם חן]], בשכונת רחביה בירושלים, היה שיעור חסידות שבועי, ובין המשתתפים בו היה מר זלמן שז"ר ועוד משמנה וסלטה של ירושלים.

 

לאחר פטירות ביום כיפור תשי"ח החליטו ידידיו מוקרי זכרו להמשיך את השיעור בביתו, בשם "'''חוגי חן במשנת חב"ד'''".

 

כאשר את מקומו של הרב חן בשיעור החליף [[הרב זוין]].

המגיד שיעור הראשון<ref>מכונה במבוא ל[[ספר הק"ן]] כ"מרונו הראשון בחגנו". </ref> היה הרב הראש ישיבה בתורת אמת, הרב [[משה אריה לייב שפירא]], לעיתים מסר הרב [[אברהם חן]] אחריו מסר השיעור [[הרב זוין]]<ref>ככה מצויין בסקירה על השיעור במרכז למד את עמי של הרב [[עדין אבן ישראל]], ובעטד מקומות</ref>, ואחריו הרב [[עדין אבן ישראל]].

 

המוסרי שיעור היו מידידיו ותלמידו של הרב חן.

בעשרות שונות קיומו, עוסק השיעור בלימוד של תורת חב"ד, מן הספרים היסודיים ביותר של תורה זו – [[ספר התניא]], [[ליקוטי תורה]], [[דרך מצוותיך]] [[מאמרי אדמו"ר הזקן (ספר)|מאמרי אדמו"ר הזקן]], וכיום ב[[סידור עם דא"ח]].

בין המשתתפים הבולטים בחוג ניתן היה למצוא את מר [[זלמן שז"ר]] - נשיאה השלישי של מדינת ישראל - שהשתתף בשיעור גם בעת כהונתו, הפרופסור שמואל הוגו ברמן, מלומדים ואישי ציבור נוספים. במסגרת השיעור אף יצא לאור ספר הק"ן, המוקדש ל150 שנה לפטירתו של האדמו"ר הזקן.

השיעור פנה לשמנה וסולתה של הציבור בישראל באותם ימים – אישי ציבור ואינטלקטואלים. השיעור התקיים בביתו של הרב חן ברחביה.

השפעת השיעור ואישיותו המיוחד של הרב [[אברהם חן]], שהיה לו השפעה רבה אף על חוגי שמאל בארץ, הביאה שהעיתון של "ההסתדרות הכללית" כתב ידיעה על האוירה בכללות בבית הרב חן, ובמיוחד על השיעור:

"בקרן רחוב רמב"ן בירושלים עומד ביתו של הרב אברהם חן, איש חב"ד, בעיתות עונג שבת בימי חג ומועד ביל שמחת תורה. יאזין הלך לקול זמר חסידי העולה מן הבית, זמר חרשי בכסופים, חצות ואחר חצות ולפנות שחר ובין זמר לזמר יסלסל הרב בסוד דברי תורה, יתעלה בסוד אומה, עולם ואדם.  

מי אמר שלמלים אין ממש, שערטילאיות הן, יסור לבית ויאיר עניו! המובים הם בני חוגים שונים, ציבור מגוון, לא רק רבנים וישישים, וחסדים ופרחי רבנים, גם צעירי ישיבות אקמאים, שופטים, וסופרים ומן פרופסורים".

השיעור שהחל בביתו של הרב חן, נדד עם השנים למקומות רבים. ביניהם – בית הסטודנט בשכונת טלביה, בית הכנסת "הצבי ישראל" שבאותה שכונה (שם נמסר השיעור במשך שנים רבות) וגם בביתו של הנשיא המדינה מר [[זלמן שז"ר]].

בשנת תש"ע לערך כנפתח מרכז שטיינזלץ בשכונת נחלאות – והשיעור השבועי – בא אל המנוחה ואל הנחלה.

==הרבי והשיעור==

הרבי מאוד התערב והתענין בשיעור.

כבר בתשי"ט אנו מוצאים את  שז"ר מתייעץ עם הרבי על השיעור, כפי שנמצא באגרת של הרבי מיום י"א אדר א', תשי"ט

"בשאלתו בהנוגע ללימוד התניא, אולי המענה שלי כבר מאורח, אבל לדעתי מכמה טעמים נכון להמשיך, גם בשאר חלקי התניא, אגרת התושבה, ואגרת הקדש.

בשנת תשכ"ד נועץ שז"ר ברבי בטלפון בנוגע לחומר ללימוד בשיעור<ref>ראה ספר [[אבני חן]] פרק כ"ט.</ref>.  

בתחילת שנת תש"כ שז"ר שלח מברק בשאלה מה ילמדו, הרבי השיב באגרת מיום כ"ב חשון{{הערה|אגרות קודש אגרת ז'פד https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7084.htm}}:

בנועם קבלתי המברק של כ', ועונה לו במכתב מהיר דחוף, ולא במברק כדי שיהי' ברור יותר, וחושבני שההבדל בימים אחדים לא מעלה ולא מוריד.

שואלים מה ילמדו בהמשך לסיום התניא.

לרגל<ref>ראה: https://chabad.info/magazine/612692/</ref> שנת המאה וחמישים להסתלקות אדמו"ר הזקן בשנת תשכ"ג, מר זלמן שזר יזם להוציא ספר מאמרים מחקריים אודות אדמו"ר הזקן ומר שזר כתב על ההצעה לרבי ובאגרת מחנוכה תשכ"ג, השיב הרבי כי היוזמה גורמת לשביעות רצון, אך הרבי מסתייג וכותב כי מקוה כי כל המאמרים שיופיעו בקובץ יהיו מתאימים לגמרי לתורתו של רבנו הזקן, ואם כך יהיה הדבר, יוכל להביע את דעתו הגלויה כי שבע רצון מכך.

שזר הגה רעיון להוציא את הקובץ באמצעות משתתפי "חוגי חן" למשנת חב"ד.  

הרב עדין המגיד שיעור של חוגי חן הופקד על מלאכת עריכת הקובץ הייחודי בו כתבו אישים חשובים, אך מפני סיבות שונות הוצאת הקובץ נדחתה שש שנים, ולרגל הילולת אדמו"ר הזקן כ"ד טבת בשנת תשכ"ט יצא הקובץ בשם "ספר הקן" ובו 170 עמודים. הקובץ נפתח בדברי הקדמה של שזר.

הרב שמואל זלמנוב כתב דו"ח לרבי על השתתפות בשיעור בי"ד כסלו תשכ"ה על פי בקשת מר [[זלמן שז"ר]]:

 

 

 

 

 

מר שזר התערב איזה פעמים בהויכוחים בהבנה העניינם וכו', עכ"פ יש בשיעור לימוד כזה משום חידוש גדול ובטח מקרב לבבות לחסידות.

*הרב [[אברהם חן]]<ref>לפי כמה מקורות משמע שבתחילה מסר את השיעור הרב שפירא, ואח"כ הרב חן.</ref>

*פרופסור שמואל הוגו ברגמן<ref>פרופ' שמואל הוגו ברגמן היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.</ref>