שינויים

[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]'''הרבנית חנה שניאורסון שניאורסאהן זצ"ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קה. פענוח ראשי התיבות כאן הוא: זֵכֶר צַדֶקֶת לברכה.}}''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]), היא רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסוןשניאורסאהן]] שהיה רבה של [[יקטרינוסלב]], ואימו של [[הרבי]].

לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון ה[[קומוניזם|קומוניסטיהקומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר מלחמת העולם השניה, יצאה מ[[הסתלקות|הסתלקותורוסיה]] עברה את הגבול והגיעה לגור ל[[פוקינג]] ב[[ארצות הבריתגרמניה]] ליד , משם נדדה ל[[פריז]]. הרביהגיע לפריז והביאה ל[[ניו יורק]] ומאז גרה ב[[קראון הייטס]].

==הולדתה וצעירותהתולדות חיים==

הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] בעיר במושבה רומנובקה ששב[[באוקראינהאוקראינה]], לאביה ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].

סב אביה הרב [[אברהם דוד לאוואוט]] היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב [[ישראל לייב ינובסקי ]] החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.

הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה ה[[עיירה]] העיר ניקולייב משכן לקהילה תוססת של [[חסידי חב"ד]], כאשר היה מתקבל [[מאמר חסידות]] מ[[ליובאוויטש]], הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.

===נישואין===בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (10 8 ביוני 1900).

לאחר החתונה שיגר [[אדמו"ר מוהרשהרש"ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.

בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט|שוחטים]]ים, [[רב|רבנים]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע"פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=146 התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך]}}.

==גלות==בשנת תרצ[[תרפ"ט (1939) נאסר בעלה ]], נערכה חתונת בנם הבכור, [[הרבי]] ב[[וורשה]] שב[[פולין]]. על ידי השלטונות בשל מלחמתו הוריו של הרבי נאסר לצאת מ[[רוסיה]] ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצותוהרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.

בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות. לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל[[הסתלקות]]ה] (סוף העמוד ואילך).}}.

לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק ל[[אלמא אטא]] (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר ב[[כ' במנחם אב]] [[תש"ד]] (9 באוגוסט 1944)ושם נטמן.

===בארצות הברית===

בצרפת, הגיעה הרבנית ל[[פריז]], שם פגש אותה בנה, [[הרבי]].

3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.[[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]]הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].

==הסתלקותה==[[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מזיל דמעה ב[[רבי לוי יצחקהלוויה|הלווית]] אמו]][[קובץ:ציון הרבנית חנה. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]]הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב-[[770ו' בתשרי]] ואת שמחות החסידים[[תשכ"ה]] (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה ל[[האוהל|אוהל]] [[נשי ובנות חבהרבי הריי"ד בארצות הבריתצ]]ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.}}.

בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ב[[רוסיהיום הכיפורים]] הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי שחל בתוך ימי ה[[ניסן גורדוןשבעה (אבלות)|שבעה]] שידפיסם ב, ביקש הרבי מר' [[די אידישע הייםדובער יוניק]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך שיארגן מניין לתפילת מנחה בדירתה{{הערה|עדות הרב [[ניסן גורדוןיוסף יצחק חיטריק]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלויכפר חב"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות)ד גליון 1984 עמוד 45.}}.

כ15 שנה לאחר-מכן הרב ===הנצחתה===החל מ[[אליהו אלתר פרידמאןשבת בראשית]] מצפת ערך [[תשכ"ה]] החל הרבי לבאר את הספר פירושי [[רש"י]] על [[אם בישראלפרשת השבוע]]" ותרגם זכרונות אלו ללה"קב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] השבת, וערך אותם מחדש לפי התאריכיםמידי שבוע בשבוע. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.בשנת כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם [[תשנ"גאגרת התשובה]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות הנ"ל, ותקתקו את הכל (מלא טעויות כרימון) והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות)עם הקדשה לזכרה.

בשנת [[תשכ"ה'תשע"]] הרבי התוועד מידי שבוע (בעוד שהרבי היה באותם שנים מתוועד רק ב הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"קשבת מברכים]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה) ו[[מוגה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת להגיה]] את המחברת הראשונה של הזכרונותה[[הנחה]] המלאה מההתוועדות, ולכבוד שבת ונוהג זה נפסק בשבת [[פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים וישלח]]. אך בכל זאת בשנה זו התוועד הרבי בשבתות נוספות מהרגיל ואמר [[מאמר]]ים רבים ממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.}}.

המחברות הועברו להחל משנת [[ספריית אגודת חסידי חבתשכ"דו]] ועד שנת [[תשמ"ח]] ערך הרבי [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] ביום [[ו' תשרי]] - [[יום השנה]], ופעמים רבות סיפר על דמותה. גם בשנים [[תשמ"ט]] ו[[תש"נ]] אמר [[שיחה]]. פעמים רבות בהזדמנויות אלו מעורר הרבי על שלושת המצוות הקשורות לנשי ובנות ישראל הקשורים בשמה: [[הפרשת חלה|חלה]], [[נדה]], ו[[נש"ק|הדלקת הנר]].

נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים בנות רבות ולמרות זאת אצרה נושאות את כאבה ושידרה שמחת חייםהשם חנה, ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.

==הסתלקותה==[[קובץ:הרבי בהלויה הרבנית.jpg|שמאל|ממוזער|250pxבין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות{{הערה|נוסדו על ידי [[הרבי]] מזיל דמעה ב[[הלוויה|הלווית]] אמו]][[קובץ:ציון הרבנית חנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון הרבנית חנה]]הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום ה[[שבת]] ב[[ו' בתשרי]] [[בשנת תשכ"ה]] ו (12 בספטמבר 19641966)}}, ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לשכונת [[האוהל|אוהלנחלת הר חב"ד]] [[בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי הרייבשנת תשכ"צ]] ברובע קווינס שבט (1969)}}, '[[ניו יורקמכון חנה]]' לבנות בעלות תשובה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php? יומן הסתלקותה של הרבנית חנה] {{שטורעם}}.נוסד בשנת תשל"ב (1972)}}.

ביום הסתלקותהבשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב [[שלמה עמאר]], במעמד הנוכחים, עלה באש כסאה שבמקום מושבה לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב'עזרת נשים' ב770}}}}.

לאחר פטירתה החל הרבי לבאר בהתוועדויות השבת פירושי ==זכרונות הרבנית==בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות ב[[רשתשכ"יד]] על התורה. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם , בתוספת פרטים מראיונות שערך [[אגרת התשובהניסן גורדון]] עם הקדשה לזכרההרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).

בכל כ-15 שנה מתוועד הרבי ביום השנה לפטירתהלאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר "[[אם בישראל]]" ותרגם זכרונות אלו ללשון הקודש, ומעורר וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על שלוש המצוות שקשורים לנשות ובנות ישראל הקשורים בשמה:חלהסבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.בשנת [[תשנ"ג]] כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות האמור, נדהותקתקו את הכל והודפס כסדרו ב"[[צדי"ק למלך]]" חוברת ד, והדלקת הנרושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות){{הערה|בהוצאה זו חלו טעויות רבות}}.

===הנצחה===בנות רבות נושאות בשנת [[תשע"ב]] הגיע לידי מערכת [[ועד הנחות בלה"ק]] המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות{{הערה|הזכרונות החלו להתפרסם מהעותק המקורי באידיש, ובתרגום ללשון הקודש, אנגלית, צרפתית ורוסית, והודפסו בחוברות שבועיות בשם "רשימת זכרונות". לקראת שבת פרשת תזריע-מצורע תשע"ב יצאה חוברת כז המסיימת את השם חנה ונוסדו מוסדות המחברת הראשונה של הזכרונות, ולכבוד שבת פרשת אחרי קדושים יצאה לאור חוברת כח שבה החלו להתפרסם הזכרונות מתוך המחברת השניה שלא נדפסה מעולם, אם-כי פרטים רבים לזכרהממנה הובאו בכתבות של ניסן גורדון ב"די אידישע היים" בשנת תשכ"ד.}}.

בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות{{הערה|נוסדו על ידי המחברות הועברו ל[[הרבי]] בשנת תשכ"ו (1966)}}, שכונת [[נחלת הר ספריית אגודת חסידי חב"ד]] בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה{{הערה|נוסדה על ידי הרבי בשנת תשכ"ט (1969)}}, 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה{{הערה|נוסד בשנת תשל"ב (1972)}}.

בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות{{הערה|{{קישור חבד און ליין|70401|הראשון לציון העניק לנשיא קאזחסטן אצרה את זכרונות הרבנית חנה ● וידאו||כ' אב תשע"ב}}}}כאבה ושידרה שמחת חיים.

* אחי בעלה, [[שמואל שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א)|שמואל שניאורסון]] , היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה. * אחי בעלה הרב [[שלום שלמה שניאורסון]] הוא אביה של היה נשוי לרבנית רחל בת הרב [[דוד צבי חן]], ובתם היא [[המשוררת זלדה|זלדה מישקובסקי (שניאורסון)]].

* הרב [[אליהו הכהן פרידמן]], '''אם בישראל''' הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].* '''[[תולדות לוי יצחק]]''', כרך ג', בהוצאת [[קה"ת]].

* [[מנחם הרמן]], הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע"ד (2014)*[[שניאור זלמן ברגר]], '''אם המלכות במחנה הפליטים''', [[שבועון בית משיח ]] גליון 1198 כ"ז טבת תש"פ עמוד 39*'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1842 עמוד 14*'''ביקורי בני שליט"א''', מוסף 'נשי' ל[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1877 עמוד 19

*'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/01/13-01-2021-17-23-34-%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94תשורה-%D7%9C%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%91ליברוב-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%99%D7%9Fברוין.pdf לקט התייחסויות מהרבי לכ"ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית]''', בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ"א {{PDF}}{{אינפו}}*'''[https://col.org.il/news/133657 הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד]''' {{COL}}*'''[https://col.org.il/news/141188 לרגל ו' תשרי: גלריית תמונות מרגשות של הרבנית חנה]''' {{COL}}*[https://col.org.il/news/147816 בעקבות זיכרונות הרבנית על צ'יאלי - אלמא אטא | צפו{{וידאו}}{{col}}]