שינויים

הניגון ה'''[[ניגון]] קָטֹנְתִּי''' הוא ניגון עתיק שהתאימו [[חסידי חב"ד ]] למילים "קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים.."{{הערה|וישלח לב, יא-יג}} בהם [[יעקב אבינו ]] מתפלל אל ה' לקראת הפגישה עם [[עשיו ]] אחיו, תוך כדי שהוא מזכיר לה' את ההבטחותיו אליו בעבר{{הערה|פירוש רש״י [[רש"י]] על פסוק זה — ״נתמעטו - "נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי, לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו״עשו".}}.

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ ::כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת::::: הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים::::: וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב:|מקור=וישלח לב, יא-יג}}

באגרת שכתב [[אדמו"ר הזקן]], על הפסוק ״קטנתי "קטנתי מכל החסדים ומכל...״ "{{הערה|[[אגרת הקדשהקודש]] סי' סימן ב}}, מסביר שבכל חסד שה' עושה עם האדם צריך לגרום לו להיות שפל רוח, כי החסד הוא ״קרבת "קרבת אלקים ממש״ממש", וככל שהחסד רב יותר, הרי זה יותר ״קמיה״ "קמיה" (לפני הקדוש־ברוך־הואהקדוש ברוך הוא), והאדם צריך להיות בטל יותר כלפי ה' ״כלא ואין ואפס״"כלא ו[[אין ואפס]]". ולכן אמר יעקב ״קטנתי "קטנתי מכל החסדים...״. " שעל ידי כל החסדים שעשה לו ה' נעשה יעקב קטן יותר בעיניו. וזוהי ההתבטלות האמיתית הנגרמת על ידי קרבה.