שינויים

'''{{להשלים|סיבה=הערך דל מאוד וחסר בו דברים מהותיים על המשמעות של רב''' הוא כינוי למורה |כל הערך=כן}}{{פירוש נוסף|נוכחי=תואר המקובל "רב"|אחר=ה[[אמורא]] רב|ראו=[[רב (אמורא)|רב]]. אם התכוונתם לדיין בבית הדין, ראו [[מורה הוראה בישראל]]. הערך [[הרב]] מפנה לכאן , אם התכוונתם לבעל התניא המכונה הרב ראו [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|הרב שניאור זלמן מליאדי]].}}

'''רב''' הוא כינוי למורה הוראה בישראל. הכינוי 'רב' התחיל להיות נפוץ לרבני בבל. כדברי ה[[זוהר]] 'כָּל רַב מִבָּבֶל. וְרִבִּי מֵאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל.{{הערה|זהר חדש ספרא תנינא. הובא ונתבאר ב[[ספר הליקוטים]] לה[[צ"צ]] ערך רב ורבי}}. במשך הדורות, בראש כל קהילה יהודית עומד רב שעוסק בהוראה, בקביעת [[הלכה]], בשיפוט על פי דיני התורה, בפיקוח על [[כשרות]] ובניהול עניני היהדות בקהילה. בכדי שיוכל ה'רב' לפסוק הלכה, הוא נצרך לקבל '[[סמיכה]]' לרבנות. ב[[היום יום]] מובא כי "הרבנים ובעלי תורה נקראים עיני העדה וראשי אלפי ישראל, וכשהראש הוא בריא אזי גם הגוף ה[[גוף]] בריא.<REF> "{{הערה|1= [[תבנית:היום יום/כ"ג אדר א'|לוח היום יום כ"ג אדר א']]</REF>.}}.

{{ערך מורחב|עשה לך רב}}[[הרבי ]] עורר על כך שכל [[יהודי ]] צריך לעשות לו [[רב ]] ומורה דרך, על-פי הוראת המשנה ב[[מסכת אבות]]: "[[עשה לך רב]]".

תרגום מאידיש: אבי אדמו[[הרבי]] מקפיד ביותר על כבודו של רב. כאשר ב[[770]], לא הביאו הגבאים עליות לרבני השכונה ב[[חג השבועות]] [[תשמ"ר ז]], אמר לרב אחד - בעל עבודה ומתמיד בלימודו: רב צריך בכל עת ובכל רגע לזכורהרבי כי כיון שהדבר נעשה בפניו, שתמיד מחויב הוא עומד למחות על הסף שבין מזכי הרבים או חס ושלום מחטיאי הרביםכבוד התורה, ולכן על הגבול של עומק רום ועומק תחתהגבאים להתנצל. אחד מהגבאים התפטר מתפקידו, השני סירב בתחילה להתנצל, וכל העניינים צריכים לנגוע לו בפנימיות נקודת הנפש ממשולאחר שבמשך חצי שנה לא התיחס הרבי אליו, כי בנפשו הוא.<REF> היום יום - כ"ג אדר ב'התנצל הגבאי ברבים.</REF>

== כבוד התורה מרא דאתרא==הרב מכונה בשם 'מרא דאתרא', שפירושו המילולי הוא "אדון המקום", היות ועל פי הלכה על תושבי המקום להישמע להוראותיו, גם כאשר רבנים אחרים פוסקים אחרת ממנו, הן משום כבודו של הרב{{הערה|שו"ת הרשב"א א, רנג.}}, והן על מנת להימנע מהסגת גבולו{{הערה|ערוך השולחן, יורה דעה רמב, סג.}}, וכן יש לכך השלכות הלכתיות נוספות, דוגמת האיסור לרב המתארח במקום לפסוק הלכה לתושבי המקום ללא רשותו, האיסור לחתן זוגות ללא רשותו של רב הקהילה המקומי, להכניס בשר שנשחט ללא רשותו, אף שהוא כשר למהדרין{{מקור}}, החיוב שדווקא הוא יבדוק את סכין השחיטה של השוחטים המקומיים{{הערה|שו"ת שיבת ציון סי' כג.}}, ועוד. הרבי ייחס חשיבות רבה לכבד את המרא דאתרא כבעלי המקום, וציין כי בעבר כאשר רב חשוב היה נוסע ממקום למקום, בכל עיר שהיה נכנס היה מקפיד לערוך ביקור נימוסין בביתו של הרב המקומי, המרא דאתרא{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2561hit1375p.pdf השמטות מהיחידות הראשונה של הרב מרדכי אליהו אצל הרבי בשנת תשד"מ], שבועון התקשרות גליון 1375 עמוד 8].}}. ==תפקידו של רב==על פי הוראות רבותינו נשיאינו, מלבד תפקידו של רב הקהילה כפוסק הלכה, הוא אחראי לכל עניני הקהילה, ובלשון [[אדמו"ר הריי"צ]] "משרת הרב - בנוסח חב"ד - היא עבודה נפשית במסירות נפש לטובת הזולת. לעסוק עם עצמו ובעצמו לא רק למען עצמו, אלא לטובת הרבים"{{הערה|על פי מכתבי הרבי הריי"צ לרב [[דוד משה ליברמן]], בסדרת מכתבים מהתאריכים ג' אדר, ז' אדר, א' ניסן, ז' ניסן, כ"ה ניסן, י"ח סיון תש"ט.}}:*סידור שיעורי תורה קבועים בקהילה, והחזקתם מבלי להתחשב עם מספר המשתתפים*למשוך את אנשי הקהילה והנוער להשתתף בשיעורים*התעניינות במצב הנוער, וסידור שיעורים מיוחדים עבור הנוער*קירוב פנימי לאנשי הקהילה*הנהגה מתונה, ושמירה על קשרי ידידות עם רבני הקהילות האחרות הפועלים בעיר*השתתפות בעבודה ציבורית הכללית של העיר*לעורר את אנשי הקהילה ובני ביתם על שמירת תורה ומצוות, ועל התעסקות בחינוך*להתעניין מזמן לזמן בשיחות פרטיות עם כל אחד מאנשי הקהילה במצבם ובמצב בני ביתם ולסייע להם במה שניתן*להיענות להזמנות לנאום באירועים שונים בעיר, ולנצל את ההזדמנות לעורר על עניני תורה ומצוות

הרבי היה מקפיד ביותר על כבודו של רב. כאשר ב770, לא הביאו הגבאים עליות לרבני השכונה ב[[חג השבועות]] ==לקריאה נוספת==*הרב [[תשמ"חאברהם שמואל בוקיעט]], אמר '''רב - מורה דרך''' - ליקוט משיחות ודברי הרבי כי כיון שהדבר נעשה בפניואודות מרא דאתרא, מחויב הוא למחות על כבוד התורה, ולכן על הגבאים להתנצל. אחד מהגבאין התפטר מתפקידו, השני סירב להתנצל, ואז הרבי הורה על פיטורו.כפר חב"ד תשע"ז