תפילות ראש השנה – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:נתנה תוקף מחזור ישן.jpg|ממוזער|הפיוט "[[ונתנה תוקף]]" הנאמר ב[[תפילת מוסף]] בראש השנה, מתוך מחזור עתיק]] | [[קובץ:נתנה תוקף מחזור ישן.jpg|ממוזער|הפיוט "[[ונתנה תוקף]]" הנאמר ב[[תפילת מוסף]] בראש השנה, מתוך מחזור עתיק]] | ||
ל'''[[תפילה|תפילות]] [[ראש השנה]]''' ישנה חשיבות מיוחדת, בתור יום הדין והיום בו ממליכים את ה' למלך. נוסח התפילה החב"די לראש השנה נקבע על ידי [[אדמו"ר הזקן]], ומאוחר יותר על ידי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], ונדפס ב[[מחזור לראש השנה]] בהוצאת [[קה"ת]]. באופן | ל'''[[תפילה|תפילות]] [[ראש השנה]]''' ישנה חשיבות מיוחדת, בתור יום הדין והיום בו ממליכים את ה' למלך. נוסח התפילה החב"די לראש השנה נקבע על ידי [[אדמו"ר הזקן]], ומאוחר יותר על ידי [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], ונדפס ב[[מחזור לראש השנה]] בהוצאת [[קה"ת]]. | ||
באופן יוצא מן כלל, שולבו בתפילות ראש השנה (וכן ב[[יום הכיפורים]]) פיוטים ותפילות בתוך [[חזרת הש"ץ]], בשונה מהנהוג בחב"ד בדרך כלל. מ[[רבותינו נשיאנו]] נודעה חשיבות גדולה לכוונה בתפילות ביום זה, ובפרט ל[[תפילת ערבית]] של הלילה הראשון של ראש השנה - התפילה הראשונה בשנה. כמו כן ישנם מנהגים רבים מיוחדים לתפילות אלו. | |||
==מעלת התפילות בראש השנה== | ==מעלת התפילות בראש השנה== | ||
| שורה 12: | שורה 14: | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]], בימי החול וב[[שבת]] בלבשו ה[[טלית]] על כתפיו, הייתה נראית ככנפי יונה, ובמקום הכתפים הקדושים יצאו כנפי הטלית לחוץ הכתפיים, והמשי שתחת הטלית לא היה נראה כלל. ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]] היה כולו מעוטף בטלית בעת התפילה, ובשעת פיוט וקריאת התורה היה מלובש בטלית כמו בכל שבת ויום טוב{{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' ק.}}. | [[אדמו"ר הרש"ב]], בימי החול וב[[שבת]] בלבשו ה[[טלית]] על כתפיו, הייתה נראית ככנפי יונה, ובמקום הכתפים הקדושים יצאו כנפי הטלית לחוץ הכתפיים, והמשי שתחת הטלית לא היה נראה כלל. ב[[ראש השנה]] וב[[יום הכיפורים]] היה כולו מעוטף בטלית בעת התפילה, ובשעת פיוט וקריאת התורה היה מלובש בטלית כמו בכל שבת ויום טוב{{הערה|[[רשימות דברים]], ב, עמ' ק.}}. | ||
בשנים קודמות, אחר אמירת התהלים שלפני תפילת ערבית, היה הרבי מתחיל לנגן "[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]", וכן קודם כל התפילות בראש השנה. בשנת [[תשד"מ]] לא נגנו "אבינו מלכנו" קודם תפילות ערבית (שאין אומרים בהן "אבינו מלכנו" בפועל), ונתבאר הטעם בשיחת היום השני של ראש השנה באותה שנה. ומאז לא | בשנים קודמות, אחר אמירת התהלים שלפני תפילת ערבית, היה הרבי מתחיל לנגן "[[אבינו מלכנו (ניגון)|אבינו מלכנו]]", וכן קודם כל התפילות בראש השנה. בשנת [[תשד"מ]] לא נגנו "אבינו מלכנו" קודם תפילות ערבית (שאין אומרים בהן "אבינו מלכנו" בפועל), ונתבאר הטעם בשיחת היום השני של ראש השנה באותה שנה. ומאז לא הייתה דומה שנה לחברתה, הן ב[[תפילת ערבית]] והן בשאר התפילות. בשנת [[תשנ"ב]], נגנו "אבינו מלכנו" רק קודם תפילת ערבית של היום השני. | ||
==הכנת הש"ץ לתפילות ראש השנה== | ==הכנת הש"ץ לתפילות ראש השנה== | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
רבותינו נשיאנו הפליאו במעלתה של תפילת ערבית בלילה הראשון של ראש השנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר את העבודה של תפילת הלילה הראשון: {{ציטוטון|בתחילה צריך המתפלל להתחרט מעומק הלב על העבר, ויעורר [[רחמים]] רבים על נפשו בתחנונים ובבכי מעומק הלב ופנימיות כוחות נפשו שמתחנן על נפשו כי יקבלוהו לעבד . . עינינו לך תלויות אשר תקבלנו לעבדים . . לעבוד את ה' יתברך בקיום התורה ומצוות. עבודה זו היא העבודה בקבלת עול מלכותו יתברך בראש השנה, והקבלת עול מתקבלת למעלה וגורמת נחת רוח, ובזה מעוררים הרצון למלוכה}}{{הערה|על פי [[ספר המאמרים]] [[תש"ג]], עמ' 19 ו-42}}. | רבותינו נשיאנו הפליאו במעלתה של תפילת ערבית בלילה הראשון של ראש השנה. [[אדמו"ר הריי"צ]] מבאר את העבודה של תפילת הלילה הראשון: {{ציטוטון|בתחילה צריך המתפלל להתחרט מעומק הלב על העבר, ויעורר [[רחמים]] רבים על נפשו בתחנונים ובבכי מעומק הלב ופנימיות כוחות נפשו שמתחנן על נפשו כי יקבלוהו לעבד . . עינינו לך תלויות אשר תקבלנו לעבדים . . לעבוד את ה' יתברך בקיום התורה ומצוות. עבודה זו היא העבודה בקבלת עול מלכותו יתברך בראש השנה, והקבלת עול מתקבלת למעלה וגורמת נחת רוח, ובזה מעוררים הרצון למלוכה}}{{הערה|על פי [[ספר המאמרים]] [[תש"ג]], עמ' 19 ו-42}}. | ||
רבותינו נשיאנו עצמם נהגו להאריך רבות בתפילה זו. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מאריך מאוד בתפילה זו, לא פחות משלוש או ארבע שעות{{הערה|[[לקוטי ספורים]], עמ' רא.}}, ונמשכה תפילתו לערך שתי שעות אחר תפילת הציבור{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכח.}}. כמו כן | רבותינו נשיאנו עצמם נהגו להאריך רבות בתפילה זו. [[אדמו"ר הרש"ב]] היה מאריך מאוד בתפילה זו, לא פחות משלוש או ארבע שעות{{הערה|[[לקוטי ספורים]], עמ' רא.}}, ונמשכה תפילתו לערך שתי שעות אחר תפילת הציבור{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכח.}}. כמו כן הייתה התפילה רווייה בבכיות{{הערה|ראה תיאור מהתפילה ב[[קובץ התמים]] כרך ב', עמ' קלא קלב. ובסה"ש תש"א דלהלן.}}. אדמו"ר הריי"צ סיפר: {{ציטוטון|זכורני מימי ילדותי את הנהגות עבודתו של [[אדמו"ר הרש"ב|אבי]] בתפילת ערבית דראש השגה, באריכות גדולה, בניגון התשוקה והביטחון של [[אדמו"ר הזקן]], בקול קורע לב, פניו הקדושים שהיו כלהב אש ורוויי בכיות, ה'לשנה טובה תכתבו ותחתמו' שנאמרה ב[[אהבת ישראל]], ופניו הקדושים והמהורהרים במשך היממה הראשונה של ראש השנה}}{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תש"א]], עמ' 27.}}. | ||
אדמו"ר הריי"צ התפלל מידי שנה בליל ראש השנה, מהתחלת הלילה ועד השעה אחת עשרה וחצי{{הערה|ממכתב הרה"ח ר"י פייגין הי''ד, אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7.}}. בשנת [[תרצ"ט]] ציווה לחסידים שהמתינו במקום לשמוע את תפילתו, שלא יסתפקו בשמיעת תפילתו לבד, אלא יאמרו [[תהלים]] בקול רם דוקא{{הערה|ממכתב הרב [[יחזקאל פייגין]], אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 17; [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ' 291.}}. | אדמו"ר הריי"צ התפלל מידי שנה בליל ראש השנה, מהתחלת הלילה ועד השעה אחת עשרה וחצי{{הערה|ממכתב הרה"ח ר"י פייגין הי''ד, אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7.}}. בשנת [[תרצ"ט]] ציווה לחסידים שהמתינו במקום לשמוע את תפילתו, שלא יסתפקו בשמיעת תפילתו לבד, אלא יאמרו [[תהלים]] בקול רם דוקא{{הערה|ממכתב הרב [[יחזקאל פייגין]], אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 17; [[ספר השיחות]] [[תרצ"ט]], עמ' 291.}}. | ||
| שורה 53: | שורה 55: | ||
==תפילת מוסף== | ==תפילת מוסף== | ||
בתפילת מוסף של ראש השנה באופן נדיר מתפללים תשע ברכות (ולא שבע, כבכל שבת וחג). תוספת הברכות היא בגלל שלושת הברכות הנאמרים בתפילה זו: | בתפילת מוסף של ראש השנה באופן נדיר מתפללים תשע ברכות (ולא שבע, כבכל שבת וחג). תוספת הברכות היא בגלל שלושת הברכות הנאמרים בתפילה זו: מלכויות זכרונות ושופרות. לאחר ברכות אלו תוקעים 10 קולות אחר בכל פעם, בתפילת לחש ובחזרת הש"ץ, סך הכל עוד 60 קולות. | ||
בחזרת הש"ץ אומרים מספר פיוטים. הבולט שבהם הוא [[ונתנה תוקף]] הנאמר לפני [[קדושה]]. | בחזרת הש"ץ אומרים מספר פיוטים. הבולט שבהם הוא [[ונתנה תוקף]] הנאמר לפני [[קדושה]]. | ||
בחזרת הש"ץ נוהגים לערוך [[כריעה]] על הרצפה באמירת "ואנחנו כורעים". אין נוהגין כאותם המדקדקים לשטוח מטפחת וכהאי גוונא על רצפת קרשים{{הערה|שם=מנהגים}}. כורעים ב"עלינו" גם כשחל בשבת{{הערה|מחזור}}. נפילת "כורעים" אינה על היד כב[[נפילת אפים]], אלא ה[[ראש]] נוגע בקרקע, הידים קפוצות והבוהן אינה כפופה לתוכן{{הערה|מנהג הרבי.}}. בעת | בחזרת הש"ץ נוהגים לערוך [[כריעה]] על הרצפה באמירת "ואנחנו כורעים". אין נוהגין כאותם המדקדקים לשטוח מטפחת וכהאי גוונא על רצפת קרשים{{הערה|שם=מנהגים}}. כורעים ב"עלינו" גם כשחל בשבת{{הערה|מחזור}}. נפילת "כורעים" אינה על היד כב[[נפילת אפים]], אלא ה[[ראש]] נוגע בקרקע, הידים קפוצות והבוהן אינה כפופה לתוכן{{הערה|מנהג הרבי.}}. בעת ההשתחוואות, היה אדמו"ר הרש"ב כורע ומשתרע מלא קומתו על הרצפה (העשויה מקרשים), ראשו הקדוש היה נוגע ברצפה, עד שלפעמים היה ניכר אבק על המצח{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30., וכן מסר הרב רפאל הכהן}}. אמרו, כי בעת ההשתחוואה היה נשען על ארבעה בהונות הידים והרגלים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 30.}}. | ||
==תפילת מנחה== | ==תפילת מנחה== | ||
[[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[תשליך]] בראש השנה (צולם על ידי נוכרי)]] | [[קובץ:הרבי_תשליך.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי ב[[תשליך]] בראש השנה תשט"ז (צולם על ידי נוכרי)]] | ||
אחרי תפילת מנחה של היום הראשון נהוג לערוך [[תשליך]]. | אחרי תפילת מנחה של היום הראשון נהוג לערוך [[תשליך]]. | ||
אחרי תפילת מנחה של היום השני, נהוג אצל הרבי לקיים התוועדות מיוחדת, בה מנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו. | אחרי תפילת מנחה של היום השני, נהוג אצל הרבי לקיים התוועדות מיוחדת, בה מנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו{{הערה|ראה ערך [[חיבור החגים עם ימות החול]].}}. | ||
==הפיוטים בתפילות ראש השנה בנוסח חב"ד== | ==הפיוטים בתפילות ראש השנה בנוסח חב"ד== | ||
| שורה 70: | שורה 72: | ||
הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]] והרב [[חיים מאיר היילמן]] הדפיסו בשנת [[תרע"ג]] מחזור תפילה כפי מנהג חסידי חב"ד, והכניסו בו פיוטים מסויימים. בהקדמתם כתבו: {{ציטוטון|ידוע שאצל [[אנ"ש]] המתפללים נוסח רבינו - הנקרא בשם נוסח חב"ד ממעטים באמירת הפיוטים הארוכים, ומעט מהרבה אומרים. ומקיימים המאמר "טוב מעט בכוונה". ובוודאי מה שאומרים מקובל הוא אצל אבותינו שכן היו אומרים אצל [[רבינו הגדול]]}}. | הרב [[חיים אליעזר ביחובסקי]] והרב [[חיים מאיר היילמן]] הדפיסו בשנת [[תרע"ג]] מחזור תפילה כפי מנהג חסידי חב"ד, והכניסו בו פיוטים מסויימים. בהקדמתם כתבו: {{ציטוטון|ידוע שאצל [[אנ"ש]] המתפללים נוסח רבינו - הנקרא בשם נוסח חב"ד ממעטים באמירת הפיוטים הארוכים, ומעט מהרבה אומרים. ומקיימים המאמר "טוב מעט בכוונה". ובוודאי מה שאומרים מקובל הוא אצל אבותינו שכן היו אומרים אצל [[רבינו הגדול]]}}. | ||
כאשר הדפיס [[הרבי]] את [[סידור תורה אור]] בשנת תש"א, קבע את הפיוטים בתפילות ראש השנה בהתבססו על מחזור זה, אך ערך בו שינויים מסויימים לפי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]]. | כאשר הדפיס [[הרבי]] את [[סידור תורה אור]] בשנת [[תש"א]], קבע את הפיוטים בתפילות ראש השנה בהתבססו על מחזור זה, אך ערך בו שינויים מסויימים לפי הוראות [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/service/524016/ נוסח התפילות לראש השנה] מהרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]], ש"ץ ב-770 {{אינפו}} | *[https://chabad.info/service/524016/ נוסח התפילות לראש השנה] מהרב [[מרדכי צבי ברקוביץ]], ש"ץ ב-770 {{אינפו}} | ||
{{ראש השנה}} | {{ראש השנה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה:ראש השנה]] | [[קטגוריה:ראש השנה]] | ||