שינויים

הרב '''שלום אליהו וילנקין''' ([[ח' חשון]] [[תרע"חז]]-[[ד' כסלו]] [[תשנ"ה]]), היה [[ר"מ]] ו[[משפיע]] בסניפים המחתרתיים של ישיבות [[תומכי תמימים]] ב[[רוסיה]], ו[[משפיע]] ראשי בקהילת חב"ד ב[[קרית קריית מלאכי]].

==תולדות חייוחיים==

הרב שלום אליהו נולד ב[[דנייפרפטרובסק]] שבאוקראינה שב[[אוקראינה]] ב[[ח' בחשוון]] [[תרע"ז]], להוריו הרב [[שניאור זלמן וילנקין|שניאור זלמן]] ומרת רבקה וילנקין.

כמו שאר אחיו, לא הלך ללמוד בבתי הספר הקומוניסטיים, ובילדותו למד אצל אביו, שהיה 'מלמד' פרטי{{הערה|אביו, הרב שניאור זלמן וילנקין זכה גם לשמש כמלמד כ[[מלמד]] של הרבי בילדותו.}} (במקביל לעבודתו כשוחט).

הוריו התגוררו בעיירה ב[[עיירה]] דנייפרפטרובסק, שם אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] כיהן ברבנות, והוא היה מצטרף אל אביו להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] של רבי לוי יצחק, ובמעמד ה'הקפות' בבית אביו של הרבי ב[[שמחת תורה]].

בשנת [[תרצ"ב]] הצטרף לאחיו הגדול, [[יוסף וילנקין]], ונסע ללמוד בסניף המחתרתי של [[תומכי תמימים]] שהוקם בעיירה ב[[עיירה]] קורסק, ולמד שם יחד עם חבריו, הרב [[אלימלך קפלן]] והרב [[מיכאל טייטלבוים]].

בשלהי שנת [[תרצ"ה]] נסע יחד עם מספר תלמידים מהישיבה בקורסק לווראניז', ופתח יחד עימם סניף של תומכי תמימים לבחורים מבוגרים, ולמדו אצל ה[[משפיע]] הרב [[בצלאל ווילשנסקיוילשנסקי]] והתוועדו איתו לעיתים תכופות. בזמן לימודו בישיבה, עסק בלימודי השחיטה{{הערה|כפי שכתב לאדמול[[אדמו"ר הריי"צ ]] במכתב מי"ט מרחשוון תרצ"ו.}}, אך לא הגיע להיות [[שוחט ]] בפועל.

בשנת [[תרצ"ז]] נקרא לאסיפה של [[תמימים]] מבוגרים שהתקיימה בביתו של ר' [[משה כצמן]], שם קיבל את ההודעה שבעקבות ריבוי המאסרים של [[המשטרה החשאית ]] והגלייתם של ה[[ר"מ|ר"מים]] וה[[משפיע|משפיעים]] בסניפים השונים של ישיבות תומכי תמימים, מוטל עליהם להחליף את מקומם, ולקבל על עצמם ניהול של אחד מהסניפים של הישיבה.

הוא נשלח לסניף הישיבה באודסה ב[[אודסה]] שבאוקראינה. שם היתה הייתה הישיבה מצויה בתאים בתנאים גשמיים קשים, וכשהגיע החורף המצב הפך להיות בלתי נסבל. הוא שלח לר' [[חוניע מרוזוב]] מכתב בקשה דחוף, ובעקבותיו קיבל תקציב של אלף רובל, באמצעותם הצליח לייצב את המצב הגשמי בישיבה. כעבור חצי שנה, נסע למלחובקהל[[מלחובקה]], על מנת לקבל 'תקציב' מהרה"ח ר' מהרב [[אברהם מאיור|אברהם מאיור (דרייזין)]].

בח' [[אלול ]] [[תש"א]], הצליח יחד עם בני משפחת גורליק לעלות על רכבת, ולהימלט ל[[סמרקנד]], ולאחר תלאות רבות ביום האחרון של [[חג החנוכה ]] [[תש"ב]] נישא לרעייתו[[נישואין|נשא]] את רעייתו.

א' מהאורחים שהוזמנו לריקודי השמחה של החתונה{{הערה|לסעודת השמחה עצמה הוזמנו אנשים מעטים, בגלל תנאי הרעב ששררו באותו זמן.}} ששמע את שם משפחתו של החתן, סיפר כי הוא פגש את אביו בקווקז בעיירה ב[[עיירה]] בשם חצ'קלע, ולאחר החתונה, נסע גיסו ר' ליפא ליפמאן שפירא{{הערה|התחתן עם אחותו מרת...}} לקווקז, ופגש שם את חמיו גיסו וגיסותיו, ודאג להפגיש בין האב ובנו.

לאחר חתונתו החל לעסוק לפרנסתו בייצור אריגי טקסטיל. הוא היה עובד בביתו, וכך יכל להימנע מלחלל את השבת. בסמרקנד ב[[סמרקנד]] נולדה בתו מרת שרה רבקה, ועם סיום [[מלחמת העולם השניההשנייה]], ניסה להצטרף יחד עם משפחתו לחסידים שהבריחו את הגבול ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים, אך בדרכם לעיר הגבול לבוב נאלצו להתעכב במוסקבה, בעקבות מחלה סופנית שתקפה את חמיו , ר' [[חיים אלעזר גורליק]]. למרבה הצער ב[[ט' כסלו]] [[תש"ז]] נפטר חמיו, ורק לאחר ימי האבל הם המשיכו בדרכם ללבוב, שם התברר להם שכבר לא ניתן להבריח את הגבול.

כאשר החל גל המעצרים הגדול בנסיון לחשוף את הרשת המחתרתית שעסקה בהברחת החסידים, נעצר יחד עם אשתו, אך שוחרר כעבור מספר ימים, והמשיך לצ'רנוביץ, שם התגורר בבית משפחת גיסתו מוסיא קצנלבויגן, וגידל את בתה פייגא{{הערה|בעלה של מוסיא, ר' [[שמעון קצנלבויגן]], הוגלה לסיביר.}}. בצ'רנוביץ' נולד בנו ר' חיים-אלעזר.

בשנת [[תשי"ח]] חזר לסמרקנד ל[[סמרקנד]] בעקבות קשיים בפרנסה, ועסק בחינוך ילדים בשעות אחר הצהריים במקביל לפרנסתו.

בשנת [[תשכ"א]] המפעל בו עבד הועבר לטשקנט, והוא עבר לשם בעקבותיו יחד עם משפחתו. בזמן מגוריו בטשקנט שימש ביתו דירת מסתור לתלמידים, אשתו היתה הייתה דואגת לאוכל מזין לבחורים, וילדיו היו מסייעים בהסתרתם. לאחר סיום שעות העבודה, היה חוזר לביתו ולומד בביתו עם הבחורים.

===[[משפיע ]] בנחלת הר חב"ד===לאורך כל השנים ביקש מהשלטונות הרוסיים אישורי הגירה, על מנת לעלות לישראל, ורק בשנת [[תשל"א]] קיבלו את האישור המיוחל, ובי' [[אלול ]] [[תשל"א ]] עלו לארץ והתיישבו ב[[קרית קריית מלאכי]] בשכונת [[נחלת הר חב"ד]] שהקים הרבי שנתיים קודם לכן.

בשנת [[תשל"ב]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] בפעם הראשונה, ובשעת הוב[[התוועדות]] המרכזים של [[חג הגאולה יש"ט כסלו]] פ ויגש, ז' טבת זכה שהרבי יתייחס אליו באופן מיוחד, ויעניק לו בקבוק [[משקה ]] על מנת לערוך [[התוועדות ]] כשיחזור לקרית לקריית מלאכי{{הערה|באותו מעמד אמר הרבי: "מכיוון שדובר אודות [[יין ]] ישן, יש כאן אותםאלו שנוסעים בחזרה לאחר שבת לארץ הקודש, ובפרט לנחלת-הר-חב"ד, שהם ייקחו איתם מהיין הישן - מהמשקה, ושהם יעשו שם התוועדות. ובנוגע עם מי לשלוח, הרי כולם אהובים כולם ברורים כולם קדושים, אבל יש ביניהם אחד שאני חייב לו משהו, מכיוון שהוא הבן - "ברא כרעא דאבוה" - של זה שהיה ה'מלמד' שלי, שאני למדתי אצלו מקרא ומשנה וגם גמרא במשך הרבה שנים, במילא שייקח את המשקה ה[[משקה]] ויביא לנחלת-הר-חב"ד" ([[שיחות קודש]] תשל"זב, עמוד 300).}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תשל"ז]] ביקש הרבי למנות [[משפיע|משפיעים]] בכל קהילה חב"דית, והוא מונה כמשפיע כ[[משפיע]] של הקהילה בנחלת הר חב"ד לצד המשפיע ה[[משפיע]] ר' [[מיכאל מישולובין]].

בשנותיו האחרונות נחלשה ראייתו, ובקושי יכל לקרוא, אך המשיך להתוועד ולהשתתף בשיעורים הרבים, כשהוא לומד ומלמד ו[[מלמד]] מתוך הזכרון.

נפטר ב[[ד' כסלו]] [[תשנ"ה]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר ב[[הר הזיתים ]] שב[[ירושלים]].

*מרת שרה וילנקיןדינה דוברבסקי.

*שרה רבקה גורליק (אשת הרב [[שלום דובער גורליק]]), [[נחלת הר חב"ד]].*[[דובער וילנקין{{הערה|התחתן עם מרת רישא גופין.}}]], [[כפר חב"ד]].

*תשורה '''[http://wwwteshura.col.org.il/pics/inboxcom/8651392_7822796Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים]''' - בעריכת הרב [[שניאור זלמן ברגר]], נחלת הר חב"ד, ו' תמוז תשס"ח.

 {{מיון רגיל:וילנקין שלום אליהו}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|וילנקין שלום אליהו]][[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א|]][[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]] [[קטגוריה:אישים בסמרקנד]][[קטגוריה:אישים בטשקנט]][[קטגוריה:משפחת וילנקין שלום אליהו]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ז]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ה]]