פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 8,754 בתים ,  10:17, 12 בספטמבר 2023
מ
[[קובץ:הרב יעקב בידרמן.pngjpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יעקב יצחק בידרמן נואם ב[[התוועדות]] [[י"ט בכסלו]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]] ([[תשע"ז]])]]הרב '''יעקב יצחק בידרמן''' ([[תשי"ח]]) הוא [[שליח]] [[הרבי]] למדינת [[אוסטריה]] ומנהל מוסדות חב"ד בווינהבו[[וינה]], מייסד ויו"ר האוניברסיטה היישומית "בית ספר לאודר לעסקים" וסגן נשיא קרן לאודר.
==תולדות חיים==
הרב בידרמן נולד ביום [[הז' בכסלו]] שנת [[תשי"ח]] ב[[ירושלים]]. אביו הוא הרב דוד צבי ישראל בידרמן, בנו של האדמו"ר מ[[לעלוב]], רבי [[משה מרדכי בידרמן]]{{הערה|1= על הקשר בין הרב בידרמן לאדמו"ר מלעלוב, רבי שמעון נתן נטע בידרמן, ראו: [http://shturem.net/index.php?section=news&id=38668 "הרבי ממש אימץ את האדמו"ר זצ"ל כבן"] - אתר שטורעם.}}. אמו, מרת אסתר חנה, היא נכדתו בתו של ה[[חסיד]] הרב [[אברהם פרשן]].
בילדותו למד בהרב בידרמן גדל בתל אביב ולקראת הגיעו לבר מצווה, בשנת [[תל אביבתשל"א]] ובבחרותו , עבר הרב בידרמן ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים מונטריאול]] שב[[קנדה]] ובישיבת . בשנים [[תשל"ה]]-[[תשל"ו]], למד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שב[[צרפת]]. בתקופת לימודיו בבשנת [[צרפתתשל"ז]] שלח הרב בידרמן את חידושי התורה לסבו, הרב אברהם פרשן, שמצא לנכון לשלוח אותם לרבי. כתגובה, קיבל הסב מענה מהרבי: "בוצין בוצין מקטפיה ידיע". עם סיום לימודיו בצרפת, נסע ללמוד המשיך בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]] שב[[ניו יורק]], שם הוסמך מאוחר יותר לרבנות בידי על ידי ראשי הישיבה, הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]] והרב [[מרדכי מנטליק]].
בשנת [[תשל"ח]] נשלח על ידי [[הרבי]], יחד עם קבוצת בחורים, לייסד את ישיבת "אור אלחנן-חב"ד" ב[[לוס אנג'לס]]. בהזדמנות זו הוענק לכל אחד מהשלוחים [[קונטרס אהבת ישראל]] שיצא באופן מיוחד לחלוקתו ל[[משפיע]]ים כאשר הרבי חתם באופן אישי בתוך כל קונטרס.
בשנת [[תשל"ט]] [[נישואין|נשא לאשה ]] ל[[אשה]] את רעייתו אדלה לבית , בת הרב [[יששכר דב גורביץ']], מנהל מוסדות [[בית רבקה]] שב[[צרפת]]. לאחר נישואיו, המשיך את לימודיו ב"[[כולל אברכים שעל ידי מזכירות הרבי]]" ב[[קראון הייטס]].
==השליחות בוינהבווינה==[[קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי עם מקורב.jpeg|ממוזער|הרב בידרמן (במרכז) אצל הרבי עם מר קלמן טייכמן, מראשוני תומכי מוסדות חב"ד בווינה]][[קובץ:אחד מבנייני המכללה עש לאודר.jpg|שמאל|ממוזער|אחד מבנייני האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול"]]בשנת [[תש"מ]], כחצי שנה כשנה לאחר נישואיןנישואיו, נקרא הרב בידרמן לחדר מזכירו של [[הרבי]], הרב [[מרדכי אייזיק חודקוב]], שאמר שם נאמר לו כי נבחר לשמש כ[[שליח]] [[הרבי]] לאוסטריה. הרב בידרמן נסע לווינה שבאוסטריה והחל את שליחותו. במהלך השנים הקים מוסדות רבים (ראו פירוט להלן)כשבועיים לאחר מכן יצא שליחות עם רעייתו, פעל להדפסת תרגומים לגרמנית כאשר אוטובוס של ספרי חב"ד וכתבי עת יהודיים[[חסיד]]ים מלווה אותם משכונת [[קראון הייטס]] לשדה התעופה קנדי, מפרסם מאמרים תורניים ומרצה בנושאי יהדותבהוראת הרבי. הרב בידרמן אף יזם הם קבעו את הקמת האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול" ובצמוד אליה את "המרכז למורשת היהדות"מרכז שליחותם בו[[וינה]], בירת אוסטריה.
במהלך השנים הקימו בני הזוג בידרמן מוסדות רבים (ראו פירוט להלן). הרב בידרמן פעל להדפסת תרגומים לגרמנית של [[ספרי חב"ד]] וכתבי עת [[יהודי]]ים, פרסם מאמרים תורניים והנו מרצה בנושאי יהדות. בשנת תש[[תשס"סג]] יזם הרב בידרמן את הקמת האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול", כדי לתת מענה לסטודנטים יהודים, היה שלא יאלצו ללמוד באווירה נכרית שמעודדת התבוללות{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=54732 הרב בידרמן ממקימי לשלוחים: שילחו את המקורבים]}}. היוזמה זכתה להסכמה של גדולי תורה{{הערה|1=[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אוניברסיטה מצילת נפשות בלב אירופה] - תיאור הקמת האוניברסיטה בתוך גיליון [[מרכז רבני אירופה]] אשר פועל מבריסל, והנו חבר הנהלת בארגוןעמוד 13.}}. במקביל משמש כסגן נשיא בהמשך הוקם בצמוד אליה "מרכז למורשת היהדות"{{הערה|1=[[קרן http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=33201 לאחר 20 שנות תרומות, לאודרחזר לוינה לקטוף פירות]], אשר מושבה בניו יורק, והוא האחראי על תחום החינוך בקרן- דיווח באתר חב"ד און ליין.}}.
עם התרחבות השליחותבשנת [[תש"ס]], הגיעו תחת היה הרב בידרמןממקימי [[מרכז רבני אירופה]] אשר פועל מבריסל, 18 זוגות נוספים של שלוחיםוהנו חבר הנהלת גוף רבני זה. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי אירופה במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב"ד בהם, ביניהם בערים זלצבורגבמקביל משמש כסגן נשיא [[קרן לאודר]], מינכןאשר מושבה ב[[ניו יורק]], פרנקפורט ובודפשטוהוא האחראי על תחום ה[[חינוך]] בקרן.
במסגרת שליחותועם התרחבות עבודת השליחות בווינה, דאג הרב בידרמן להכירות בין מספר אישים ידועים לבין הרביהצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחים. ביניהםכמו כן, הפסיכולוג נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי אירופה במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב"דבהם, ביניהם בערים [[ויקטור פרנקלזלצבורג]], ממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה", מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"[[מינכן]], מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארה"ב לאוסטריה{{הערה|מר ויזנטל ביקר כמה פעמים אצל [[הרביפרנקפורט]] ואף קיבל אגרת מו[[הרביבודפשט]] בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.}}.
באמצעות הרב בידרמן נודע או אף נוצר קשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם: הפסיכולוג ד"ר [[ויקטור פרנקל]], ממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה"; מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=מוסדות 30014 פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"ד בווינה=='''רשת גני ] - אתר חב"ד''' - נוסד בשנת און ליין.}}; מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארצות הברית לאוסטריה{{הערה|מר לאודר ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]] ואף קיבל אגרת מ[[תשמ"בהרבי]], וכיום כולל קייטנות, צהרונים, ורשת של תשעה גני ילדים לקהילה היהודיתבה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.}}.
הרב בידרמן נושא בתארים אקדמיים. את הדואר דוקטור קיבל בשנת [[תשמ"ה]] על עבודתו בנושא השוואה בין מקורות בכתבי רבי חסדאי קרשקש למקורות ה[[קבלה]] וה[[חסידות]]. בשנת [[תשס"ב]] קיבל תואר פרופסור מטעם ה"אקדמיה להכשרת מורים יהודים" אותו יסד בשנת [[תשס"א]]. ===מוסדות חב"ד בווינה===[[קובץ:בית ספר לאודר-חבד (1280x609).jpg|שמאל|ממוזער|אחד ממבני בית הספר "לאודר - חב"ד"]][[קובץ:המרכז הקהילתי בית הלוי-חבד.jpg|שמאל|ממוזער|המרכז הקהילתי "בית הלוי-חב"ד"]]*'''רשת גני חב"ד''' - נוסד בשנת [[תשמ"ב]], וכיום כולל קייטנות, צהרונים, ורשת של תשעה גני ילדים לקהילה היהודית. *'''המרכז הספרדי''' - מבנה שהוקם הוקם בשנת [[תשמ"ט]], וכולל בתוכו שני [[בית כנסת|בתי כנסת]], אולם אירועים ומועדון לנוער. המרכז הספרדי הוא חלק מפעילות רחבה למען מהגרים יהודים ממדינת משמש את קהילות יוצאי [[בוכרה]], ו[[גיאורגיה]] ו[[קווקז]] שהיגרו לווינה בשנות ה-80. (מוסד זה הוקם בהנחיית הרבי וביוזמת חב"ד. נבנה על שטח השייך לקהילה היהודית ובבעלותה. כיום מתנהל באופן עצמאי, ללא קשר לחב"ד).
*'''בית כנסת "היכל מנחם-ליובאוויטש"''' - הוקם בשנת [[תשמ"ו]] ברובע 9 בווינה ומיועד לקהילה . הרבי אמר שיחה קצרה לכבוד חנוכת בית זה{{מקור}}. הרב בידרמן משמש כ[[רב]] בית הכנסת.  *'''מעונות יום "עולם חדש"''' - הוקם בשנת [[תשנ"ב]] בפארק "פרטר" בווינה, בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר אלכסנדר כהנה.  *'''מוסדות חינוך "קמפוס לאודר חב"ד"''' - נוסד בשנת [[תשמ"ד]] כחטיבת ביניים בהמשך נפתח בית ספר יסודי. בשנת [[תש"ס]] נוסף גם בית ספר תיכון, ונפתחו כתות "חיידר" לילדי אנ"ש. בשנת [[תשע"ד]] הוקמה מגמה מקצועית. הקמפוס שוכן בפארק האוגרטן בווינה, ונבנה בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר רון לאודר. בניית הקמפוס החלה בשנת [[תשנ"ט]] ובטקס הנחת אבן הפינה, נכחו נציגי מהממשל האוסטרי וראש ממשלת ישראל דאז, [[בנימין נתניהו]]. בשנת [[תשס"ח]] הורחב הקמפוס ונבנתה קומה נוספת שנחנכה באירוע מיוחד{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=19886 אוסטריה חגגה עם הנשיאים]}}. *'''מוסדות גן שרה - חב"ד''' - נוסדו בשנת [[תשס"ב]] וכוללים גן ילדים ו[[תלמוד תורה]]. מוסדות אלו שוכנים במבנה ע"ש חיים ושרה שאלף, נדבת בנם מר מרטין שלאף, וממוקמים ברובע ה-19 בווינה.  *'''בית חב"ד, רובע 2 וינה''' - נוסד בשנת [[תשע"א]] וכולל [[בית כנסת]], מרכז תורני, מועדון לסטודנטים יהודים, תוכניות לילדים ובית אירוח לתיירים. *'''מרכז קהילתי "בית הלוי-חב"ד"''' - נוסד בשנת [[תשס"ו]] בעזרת הנדיבים [[לב לבייב]]ית בעירו[[צבי הירש בוגולובוב]] ועוד תורמים. הרב בידרמן משמש כהמרכז כולל בית כנסת, תלמוד תורה, ארגון נשים, תנועת נוער ואולם אירועים{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=27335 נחנך מרכז "בית הלוי" בוינה] - דיווח באתר חב"ד און ליין}}. *'''לאודר ביזנס סקול''' - נוסד בשנת [[רבתשס"ג]] בית הכנסת. זוהי אוניברסיטה יהודית יחידה במינה במערב אירופה. האוניברסיטה יישומית ומוכרת ומעניקה תואר ראשון ושני בתחומי הכלכלה. קמפוס האוניברסיטה שוכן ברובע ה-19 בווינה במתחם הכולל ארבעה מבנים ופארק פרטי, כאשר הבניין המרכזי הוא ארמון הנסיכות ההיסטורי של המלכה מריה תרזה.
*'''מעונות יום "עולם חדש"המכון למורשת היהדות''' - הוקם בשנת פועל בצמוד לאוניברסיטה "לאודר ביזנס סקול". מציע מעונות, חדר אוכל [[תשנ"בכשר]] בפארק "פרטר" בווינה, בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר אלכסנדר כהנהכמו גם שיעורי תורה ואירועי [[שבת]] ו[[חג]].
*'''מוסדות חינוך "קאמפוס לאודר חב"ד"בית הכנסת אהל אברהם''' - נוסד בשנת [[תשמתשס"דח]] והנו גם בית ספר יסודי וחטיבת ביניים. בשנת [חב"ד ומרכז קהילתי המשרת את יהודי הרובע ה-19 בווינה{{הערה|1=[תש"ס]] נפתח גם בית ספר תיכוןhttp://shturem. הקמפוס שוכן בפארק האוגרטן בווינה, ונבנה בסיוע העירייה המקומית ובנדבת מר רון לאודר (שגריר ארצות הברית לאוסטריה ולאחר מכן נשיא הקונגרס היהודי העולמי)net/index. בניית הקאמפוס החלה בשנת [[תשנ"ט]] ובטקס הנחת אבן הפינה, נכחו נציגי מהממשל האוסרטי וראש ממשלת ישראל דאזphp?section=news&id=51826 וינה מציגה, [[בנימין נתניהו]כך בונים מרכז יהודי עדכני לצעירים]- דיווח באתר שטורעם}}.
'''מוסדות חינוך ==התייחסות מהרבי==[[קובץ:הרב בידרמן אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב בידרמן אצל הרבי ב[[חלוקת דולרים]] ([[סיוון]] [[תש"נ]])]]עם הגיעו של הרב בידרמן לקנדה, תחילה לקמפ במונטריאול, פעל הרבי אישית ובאמצעות אחרים להשפיע עליו כנער שיישאר ללמוד בישיבת חב"ד''' - כולל גן ילדים ושם. לקראת ה[[תלמוד תורהבר מצווה]], התקבל יחד עם אחותו מיכלא בריינדל ע"ה ליחידות במאור פנים מיוחד. נוסדו בשנת בתקופת לימודיו ב[[תשס"בצרפת]]הגיעו לידי הרבי דברי תורה שכתב, וממוקמים ברובע ה-19 בווינה. מוסדות אלו שוכנים במבנה עוהרבי ציין על הדפים "בוצין בוצין מקטפיה ידיע"ש חיים ושרה שאלף, נדבת בנם מר מרטין שלאף{{הערה|על פי עדות סבו הרב אברהם פרשן}}.
'''בית חבביום [[כבחשוון]] [[תשמ"ה]] הגיעו בני ה[[אדמו"ר]] רבי [[משה מרדכי בידרמן]] מלעלוב (לימים אדמו"רים לבית לעלוב, רבי שמעון ורבי אלתר), רובע 2 וינה''' - נוסף בשנת תשסבשליחות אביהם, ל[[יחידות]] אצל הרבי. בסיומה התייחס הרבי לנכדי האדמו"ר ובין הדברים אמר "מסרו לאביכם כי הנכד בווינה פועל גדולות ונפלאות"ב וכולל {{הערה|[[בית כנסתחיינו (גיליון)|גיליון בית חיינו]], מועדון לסטודנטים יהודים[http://yomanim.com/images/e/ec/%D7%9E%D7%A8-%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%22%D7%94_-_%22%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95%22.pdf כ"ג-כ"ט מר חשוון תשמ"ה, גיליון ג']{{PDF}}.}}. באותה תקופה רק החלה השליחות בווינה וטרם נראו תוצאות בשטח. בשובם שנשאל האדמו"ר מלעלוב לפשר דברי הרבי בזה, הרכין האדמו"ר את ראשו בשתיקה ממושכת ונענה: "דעו לכם, צדיקים רואים עבר הווה ועתיד בהעלם אחד ("אויף איין מאל"), ואם הרבי מליובאוויטש אמר מה שאמר אז זה כך. אם עוד לא עכשיו אז כך יהיה בעתיד"{{הערה|על פי עדות הרב דוד בידרמן, תוכניות לילדים ומרכז אירוח לתייריםאביו.}}.
'''מרכז קהילתי "בית הלוי - חב"ד"''' - נוסד בשנת [[תשס"ו]] ע"ש ובנדבת בהזדמנויות שונות בכתב ובעל פה, התייחס הרבי לשליחותו בווינה: במכתב לשגריר ישראל מר יששכר בן יעקב. ביחידות של הרב בנימין אליהו גורדצקי. במכתב לשגריר ארצות הברית באוסטריה מר [[לב לבייב]]רון לאודר. המרכז כולל בית כנסתבעת חלוקת דולרים למר אייב בידרמן, תלמוד תורהסגן ראש עריית ניו יורק, בעת חלוקת דולרים להרב גבריאל צינר טרם נסיעתו לווינה, ועוד. לכשהוצע לרב בידרמן לכהן כרבה הראשי של מינכן שבגרמניה, ארגון נשיםהפנה את ראשי הקהילה לשאול את הרבי, תנועות נוער ואולם אירועיםהרבי השיב להם באיגרת כי לצערו הוא נאלץ לסרב לבקשתם שכן המועמד אינו יכול לעזוב את משרתו באוסטריה.
==משפחתו==
'''בניו:
*הרב אברהם בידרמן, נשוי לדבורה לבית דייטש, רב בית כנסת חב"ד ברובע השני, וינהבוינה*הרב משה מרדכי בידרמן, וינהנשוי לאסתר לבית פדר, ר"מ בישיבת תומכי תמימים בוינה
'''בנותיו:
*הגברת סגל, אשת הרב מרדכי סגל, מנהל בית רשת בתי חב"ד בוינה
*הגברת בוטמן, אשת הרב יחיאל מיכל בוטמן, מנהל פעילות חב"ד בוינה
*הגברת וולוסוב, אשת הרב ישראל אריה לייב וולסוב, ירושליםמנהל רוחני ורב קמפוס בתי ספר חב"ד בוינה
==קישורים חיצוניים==
*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2243653 לא להתייאש]''' - הרב בידרמן מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
* [httphttps://wwwhe.colchabad.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=library/article_cdo/aid/1775759 מסר מהרבי, רגע לפני שד"ר ויקטור פראנקל התייאש] - הרב בידרמן מספר על הקשר בין ד"ר פרנקל לרבי {{בית חב"ד}}* {{קישור חבד און ליין|101575 |סיפורים אישיים ומסר עוצמתי ● בנאום המרכזי בהתוועדות י"ט כסלו תשע"ז בכפר חב"ד]||כ' כסלו תשע"ז}}* {{קישור שטורעם|9782|news|אוסטריה: אורות וצללים, ראיון עם הרב בידרמן במדור מילה של חסיד|מנחם בן שלמה|ז' בחשוון תשס"ז}} {{קישור שבור|ג' סיון תשפ"ג}}*{{colקישור חבד און ליין|99372|מסרו לאדמו"ר מלעלוב: "הנכד בווינה - פועל גדולות ונפלאות", מתוך שבועון "משפחה"||ב' אלול תשע"ו}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:בידרמן, יעקב יצחק}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:שלוחים באירופה]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשי"ח]]
[[קטגוריה:אישים באוסטריה]]