שינויים

[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג"ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג"ל לנדא''', ([[ז' טבת]] ה'[[תרע"ט ]] - [[י' אדר ראשון א']] [[ה'תשע"ט]] ) בשנותיו האחרונות התגורר בקראון ב[[קראון הייטס והיה ]], היה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.

===בצעירותו===נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע"ט ]] (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהנו שהי' מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]", חסיד של וממקושרי אדמו"רי בית רוזין, וש"וב בקהילה היהודית שברימונוב גליצי' בעיר רימונוב שבגליציה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_151.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.

בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסקמכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה ({{הערה|חי"ג אגרת ד' תשס"ב)}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח ה[[משפיע]] של ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[יהושע אייזיק ברוך]], לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים". בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור העשע פאלמאן [כמו שקראו להרב לנדא אז], יחד עם כמה מחביריו [ר'[[יוסף וינברג]] ועוד] את "איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.

כפי בקשתובווילנא, היה הת' אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"צ אודות פעולות האיגודת) יסד הבחור הרב לנדא, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר הריי' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את "צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר איגוד תלמידי הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנאמגזע החסידים בישיבות שונות", וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה"אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.

משהגיע הרב לנדא לישיבת תוכפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"ת צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הת' [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודאוברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה"ח.

משהגיע הרב לנדא תיאר פעם בערגה את הלילה הראשון שעשה בתו"ת שבווילנא. הבחורים היו הולכים לישון על מחצלות ארוכות שהיו פרושות על הריצפהלישיבת תומכי תמימים בווילנא, והוא נזכר איך שהבחור "וועלוועל לאד'זער" סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [ כך כינו אותו חביריו של הרב [[מנחם זאב גרינגלסמשה אליהו גרליצקי]] באותם ימים] עורר אותו קלות באמצע הלילה - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלת, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום..ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא"ח.

בשנת [[תש"ו ]] הגיע הת' הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע"י על ידי הנאצים. [[אדמו"ר הריי"צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.

באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת [[בראונזוויל ]] הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז ]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]] , ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]] .

===נישואים===ביום הבהיר ב[[כ' כסלו ]] [[תש"ט ]] נשא את רעייתו חיה ({{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם }} בתו של הר' הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.

בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" עפ"י על פי קבלה.

אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. אחרי זה לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - עפ"י על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו.

[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]בתחילת שנות ה'יודיו"ד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים. יום אחד קרא לו הרבי, והראה לו וכמו כן כרך את ספר ההתהלים של [[תהילים]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו, והרבי ביקש ממנו לכרוך אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית "חנה שניאורסאהן". כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה"ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמו.

הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאיטי והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]] ע"ה ({{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi), }} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.

באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י על ידי המרכז לענייני חינוך,והרבה ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.

הרב לנדא גם היה מדייק לשיר שישירו ניגונים חסידיים באופן אותנתי אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובפרט בהבית בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן ידידו הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה. ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפלת בתפילת מנחה של יום הכיפורים (ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה) בהמניין שבה-זאל }} במניין שבזאל הקטן שבב-770.

מרגלי' בפומי' של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : " מען דארף אליין פארשטיין" (חייבים להבין לבד). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי"צ בלי בעי', וביחידות שלאח"ז ידע לתרגם בשביל אחיו בעריש, שלא יכל להבין מעצמו. במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י"ט כסלו ]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקףעמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה.

אחר ג' תמוז תשנהרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש"ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיחע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש"ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.

בערך בשנת תש"ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטס. נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר ראשון א']] [[תשע"ט ]] כשהוא בן מאהשנה, והובא למנוחות בו ביום.

* בנו: , ר' יהודה, - [[ניו דג'זרסירסי]]* בנו: , ר' ישראל דוד, - [[קראון הייטס]]* בנו: ר' , הרב [[יוסף, לנדא]] - שליח הרבי ורבה של ס. לואיס , מיזורי* בתו: , רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון - [[קראון הייטס]]

* [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ"ד אדר א' ה'תשע"ט(הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}})* '''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fc/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf "א חסיד איז ווייניקער גערעדט, מער געטראכט, און נאך מער געטאן"]''', תשורה שהוציאה לאור משפחת הרב לנדא, ובה מכתבי רבותינו נשיאנו אליו, תמונות ומידע נוסף*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4297496/jewish/Rabbi-Avraham-Tzvi-Landa-100-Last-Survivor-of-Chabad-Yeshivah-in-Shanghai.htm הניצול האחרון מישיבת חב"ד בשנחאי]''' {{בית חבד}} אנגלית)

{{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]][[קטגוריה:משפחת לנדא]]