שינויים

[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג"ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג"ל לנדא''' (פאלמאן), (נולד בז[[ז' טבת ה']] [[תרע"ט בפולין נפטר ]] - [[י' אדר ראשון הא']] [[תשע"ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר בקראון ב[[קראון הייטס והיה ]], היה זקן חסידי חב"ד - בן מאה שנים בפטירתו.

===בצעירותו===נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע"ט ]] (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהי' חסיד של מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]" וממקושרי אדמו"רי בית רוזין ומצאצאי משפחת בעל הנודע ביהודה, ושוחט וש"וב בעיר מגורו - רימונוב שבגליציעשבגליציה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_151.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.

בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסקמכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה ({{הערה|חי"ג אגרת ד' תשס"ב)}}. תיעוד מהגעתו לישיבה נמצא בדיווח מח"י תמוז של ה[[משפיע]] בשל ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[תומכי תמימיםיהושע אייזיק ברוך]] בווילנא , לאדמו"ר הריי"צ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".

בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור הרב לנדא תיאר פעם בערגה , יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את הלילה הראשון שעשה בתו"ת שבווילנאאיגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. הבחורים היו הולכים לישון  כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על מחצלות ארוכות חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו פרושות על הריצפהבאותה תקופה בווילנא, והוא נזכר איך שהבחור וברכו ב"וועלוועל לאד'זעראריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה". משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא" ח. [[ כך כינו אותו חביריו של קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[מנחם זאב גרינגלסיפן]] באותם ימיםעם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]]]ב[[מלחמת העולם השנייה]] עורר אותו קלות באמצע הלילה , כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - אחרי שר' זאב סיים שעות ארוכות של לימוד- ובקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלתתחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, כדי שיוכל לתפוס כמה שעות של מנוחה לפני שיאיר היום..ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.

בשנת [[תש"ו ]] הגיע הת' הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו ע"י על ידי הנאצים. [[אדמו"ר הריי"צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת [[בראונזוויל]] הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]].

באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם הת' אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב ב[[מרדכי אברהם ישעיה גרונרכ' כסלו]] . וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונרט]] , ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של [[הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ]] האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.

===נישואים===ביום הבהיר כ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה בשבת ה[[אויפרופעניש (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאציםשבת חתן) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות |אופרופעניש]] שלפני חתונתו שאל את אדמודיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו ש}} אודות תוכן שמו "יע פאסטןאברהם צבי" (כן להתענות), עם חיוךעל פי קבלה.

בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני אחרי חתונתו דיבר [[נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" עפ"י קבלהשיגור בסמיכות למקום עבודתו.

אחרי חתונתו נסע לשליחות למשך זמן לנהל את ישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1. בשנת תשטpng|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]בתחילת שנות ה'יו"ו כשנוסד ארגון צעירי אגודת חבד' (תשי"ב - תשי"ד המרכזיתג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, נתמנה ליושב ראש הראשון וכמו כן כרך את ספר התהלים של וועד הארגון, אך עקב עיסוקיו המרובים בתחום החינוך וריחוק מקום מגוריו - נאלץ להעביר את ניהול הארגון לעמיתיו שבוועד[[הרבנית חנה]].

[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]בתחילת שנות ה'יוד' (תשי"ב - תשי"ג) עסק היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב לנדא לפרנסתו בכריכת ספרים. בתקופה ההיא, קרא לו הרבי והראה לו את ספר ה[[תהיליםיוסף גולדשטיין]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, והרבי ביקש ממנו לכרוך שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית "חנה שניאורסאהן". כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, הרב לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה"ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמוסיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.

באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י על ידי המרכז לענייני חינוך,והרבה ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בירחון בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.

הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש שנים רבות כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובמיוחד בהבית בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב, שאליו הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה מקורב. מרגלי' בפומיה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי הרבי,(עקב מצבו הבריאותי), בראות הרב לנדא שהוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליו, הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את דברי הרבי. כשהרבי ראה זאת, הוא פנה אליו ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות : " מען דארף אליין פארשטיין" (חייבים לבד להבין). מני אז החל הרב לנדא להבין את דברי הרבי הריי"צ בלי בעי', וביחידות שלאח"ז ידע לתרגם בשביל אחיו בערישבני משפחתו שנרצחו, שלא יכל להבין מעצמונקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.

במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י"ט כסלו ]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקףעמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודה.

אחר ג' תמוז תשנהרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש"ד מצא עידוד רב והנאה מרובה בגליונות בית משיח שעבר עליהם מדי שבוע בשקיקה ולא משו מעל שולחנוע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש"ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.

בערך בשנת תשנפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע"ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטסט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.

נפטר בשיבה טובה י==משפחתו==* בנו, ר' אדר ראשון תשע"ט כשהוא בן מאהיהודה - [[ניו ג'רסי]]* בנו, ר' ישראל דוד - [[קראון הייטס]]* בנו, הרב [[יוסף לנדא]] - שליח הרבי ורבה של ס.לואיס, מיזורי* בתו, רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש - [[קראון הייטס]]

==משפחתוקישורים חיצוניים==* בנו[[אברהם רייניץ]], '''[http: ר//chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]' יהודה'' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, ניו כ"דאדר א'זרסי* בנוה'תשע"ט (הכתבה בשפה האנגלית [https: ר' ישראל דוד//drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], קראון הייטס[https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}})* בנו'''[http: ר//chabadpedia.co.il/images/f/fc/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf "א חסיד איז ווייניקער גערעדט, מער געטראכט, און נאך מער געטאן"]''' יוסף, ס. לואיס מיזוריתשורה שהוציאה לאור משפחת הרב לנדא, ובה מכתבי רבותינו נשיאנו אליו, תמונות ומידע נוסף* בתו'''[https: רבקה טילא, אשת ר//www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4297496/jewish/Rabbi-Avraham-Tzvi-Landa-100-Last-Survivor-of-Chabad-Yeshivah-in-Shanghai.htm הניצול האחרון מישיבת חב"ד בשנחאי]''' מנחם קירש מקראון הייטס{{בית חבד}} אנגלית)

{{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]][[קטגוריה:משפחת לנדא]]