שינויים

[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג"ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סג"ל לנדא''' (פאלמאן), (נולד בז[[ז' טבת ה]] [[תרע"ט]] - [[י'תרעאדר א']] [[תשע"ט בפולין]]) הוא בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], היה זקן חסידי חב"ד, מתגורר כיום בקראון הייטס- בן מאה שנים בפטירתו.

===בצעירותו===נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע"ט ]] (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהינו מצאצאי משפחת שהי' מגזע בעל הנודע ה"[[נודע ביהודה, חסידם של ]]" וממקושרי אדמו"רי בית רוזין ושוחט , וש"וב בעיר מגורו - רימונוב שבפוליןשבגליציה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_151.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.

בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסקמכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"ץצ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה ({{הערה|חי"ג אגרת ד' תשס"ב)}}. תיעוד מהגעתו לישיבה מצוי נמצא בדיווח מח"י תמוז של ה[[משפיע]] בשל ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[תומכי תמימיםיהושע אייזיק ברוך]] בווילנא , לאדמו"ר הריי"ץצ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".

בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור הרב לנדא תיאר פעם בערגה , יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את הלילה הראשון שעשה בתו"ת שבווילנאאיגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", איך שהבחורים אשר היו הולכים לישון מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על מחצלות ארוכות חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו פרושות על הריצפהבאותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה". הוא נזכר איך שהבחור וועלוועל לאד'זער (כינוי של  משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[מנחם זאב גרינגלסמשה אליהו גרליצקי]] באותם ימים, ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא"ח. [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) עורר אותו קלות באמצע הלילה מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]]]ב[[מלחמת העולם השנייה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - אחרי שהוא סיים שעות של לימוד- כדי לבקש ממנו לעשות לו קצת מקום על המחצלתתחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, שיוכל לישון כמה שעות לפני יום המחרתואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.

בשנת [[תש"ו ]] הגיע הת' הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו כשכמעט , ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נהרגו במלחמהנרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו"ר הריי"ץ צ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה. באותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת [[בראונזוויל]] הסמוכה לקראון הייטס, גם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[אדמו"ר הריי"צ]].

באותה תקופה גרו הרבה מאנב[[כ' כסלו]] [[תש"ש בשכונת בראונזוויל הסמוכה לקראון הייטס, גם אברהם צבי התגורר שם בביתו ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב מרדכי אברהם ישעיה גרונריצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת תש"ז הלך הוא וחברו יצחק דוד גרונר, ברגל מבראונזוויל ל-770, שם זכו להשתתף ב'הסדר' של [[ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ]] האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.

===נישואים===ביום הבהיר כ' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה בשבת ה[[אויפרופעניש (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאציםשבת חתן) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בהיחידות |אופרופעניש]] שלפני חתונתו שאל את אדמודיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו ש}} אודות תוכן שמו "יע פאסטןאברהם צבי" (כן להתענות), עם חיוךעל פי קבלה.

בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני אחרי חתונתו דיבר [[נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" עפ"י קבלהשיגור בסמיכות למקום עבודתו.

אחרי חתונתו נסע לשליחות שנמשכה מספר שנים בהם ניהל את ישיבת אחי תמימים, בניו הייבן שבקונטיקט[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1. בשנת תשטpng|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]בתחילת שנות ה'יו"ו כשנוסד ארגון צעירי אגודת חבד' (תשי"ד המרכזיתב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, נתמנה ליושב ראש הראשון וכמו כן כרך את ספר התהלים של וועד הארגון, אך עקב עיסוקיו המרובים בתחום החינוך וריחוק מקום מגוריו - נאלץ להעביר את ניהול הארגון לעמיתיו שבוועד[[הרבנית חנה]].

[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהילים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]בתחילת שנות ה'יוד' (תשי"ב - תשי"ג) עסק היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב לנדא לפרנסתו בכריכת ספרים. בתקופה ההיא, קרא לו הרבי והראה לו את ספר ה[[תהיליםיוסף גולדשטיין]] של אמא שלו - הרבנית חנה. הספר היה בלוי וחלק מדפיו נשרו{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, והרבי ביקש ממנו לכרוך שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו מחדש ולהוסיף דפים חלקים בסופם עליהם תוכל לכתוב את זכרונותיה. הרב לנדא הזדרז למלאות את רצונו של הרבי והחליט על דעת עצמו להוסיף על הכריכה הטבעת באותיות מוזהבות עם שם הרבנית "חנה שניאורסאהן". כשהחזיר את הספר, שאלו הרבי בחיוך, איך ידעת שם אמי?, לנדא ענה שידע זאת לפי הפתח דבר שנכתב על ידי הרבי לספר התניא ש[[קה"ת]] הדפיסו באותה תקופה בה חתם הרבי בשמו ושם אמוסיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים.

באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י על ידי המרכז לענייני חינוך,והרבה ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בירחון בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, הם שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם.

הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש שנים רבות כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובמיוחד בהבית בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרבהקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, שאליו היה מקורבנקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770.

מרגלי' בפומיה של הרב לנדא האנקדוטא הבא: פעם הוא נכנס ליחידות אצל אדמובמשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ר הרייק אד"צש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, ובאותו תקופה היה כבר מאוד קשה להבין דברי פעם אחרי [[י"ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרביהרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס,(עקב מצבו הבריאותישחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), בראות הרב לנדא שאכן הוא לא מצליח להבין מה הרבי אומר אליווכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אז הוא רצה לפנות להמזכיר הרב סימפסון שהוא יעזור לו להבין את הרבי. או אז פנה אליו הרבי ואמר לו בקול עמוק וברור ובמילים איטיות אמר בתמיה: " מען דארף אליין פארשטייןא ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!" (חייבים לבד להביןראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!). הרב לנדא אומר שהמילים האלו יש בהם לימוד עמוק בשבילו והוא חי עם זה עד היום.ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב עמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.

במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי י"ט כסלו התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב חודוקוב, ואמר לו שהרבי עבר שקד על הכרטיסים של חלוקת הש"סהתורה והעבודה, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה)עסק במבצעים, וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה ולימד תורה ברבים. בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להגיד שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב ענה לו בתוקף, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא נקודהיום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.

במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודההרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, עסק במבצעיםובאיזור שנת [[תש"ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית שם הרבה להתפלל בבית הכנסת דחסידי ויזניץחברה ש"ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי.

בערך בשנת תשנפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע"ע עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטסט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.

* בנו: , ר' יהודה, - [[ניו דג'זרסירסי]]* בנו: , ר' ישראל דוד, - [[קראון הייטס]]* בנו: ר' , הרב [[יוסף, לנדא]] - שליח הרבי ורבה של ס. לואיס , מיזורי* בתו: , רבקה טילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון - [[קראון הייטס]] ==קישורים חיצוניים==* [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ"ד אדר א' ה'תשע"ט (הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}})* '''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fc/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf "א חסיד איז ווייניקער גערעדט, מער געטראכט, און נאך מער געטאן"]''', תשורה שהוציאה לאור משפחת הרב לנדא, ובה מכתבי רבותינו נשיאנו אליו, תמונות ומידע נוסף*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4297496/jewish/Rabbi-Avraham-Tzvi-Landa-100-Last-Survivor-of-Chabad-Yeshivah-in-Shanghai.htm הניצול האחרון מישיבת חב"ד בשנחאי]''' {{בית חבד}} אנגלית)

{{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]][[קטגוריה:משפחת לנדא]]