שינויים

[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סגל סג"ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סגל סג"ל לנדא''' (פאלמאן), (נולד בז[[ז' טבת ה]] [[תרע"ט]] - [[י'תרעאדר א']] [[תשע"ט בפולין]]) הוא בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קראון הייטס]], היה זקן חסידי חב"ד, מתגורר כיום בקראון הייטס- בן מאה שנים בפטירתו.

נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע"ט ]] (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהיה ממשפחה של חסידי שהי' מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]" וממקושרי אדמו"רי בית רוזין ושוחט , וש"וב בעיר מגורו - רימונוב שבפוליןשבגליציה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_151.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.

בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסקמכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים. בשנת עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"ץצ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה ({{הערה|חי"ג אגרת ד' תשס"ב)}}. תיעוד מהגעתו לישיבה מצוי נמצא בדיווח מח"י תמוז של ה[[משפיע]] בשל ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[תומכי תמימיםיהושע אייזיק ברוך]] בווילנא , לאדמו"ר הריי"ץצ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים". בווילנא,(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"ת) יסד הבחור הרב לנדא, יחד עם כמה מחביריו{{הערה|ר' [[יוסף וינברג]] ועוד}} את "איגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות", אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. כפי בקשתו, היה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ר הריי"צ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה". משהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא, סידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], ושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא"ח. [[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]]]ב[[מלחמת העולם השנייה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[שנחאי]] שבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.

בכ' כסלו בשנת [[תש"ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, כל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]אדמו"ר הריי"צ] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" עפ"י קבלהשימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.

אחרי חתונתו נסע לשליחות שנמשכה מספר שנים בהם ניהל את ישיבת אחי תמימיםבאותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת [[בראונזוויל]] הסמוכה לקראון הייטס, בניו הייבן שבקונטיקטגם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. בשנת תשטוכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ו כשנוסד ארגון צעירי אגודת חב"ד המרכזיתז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], נתמנה ליושב ראש הראשון שם זכו להשתתף ב'הסדר' של וועד הארגון, אך עקב עיסוקיו המרובים בתחום החינוך וריחוק מקום מגוריו - נאלץ להעביר את ניהול הארגון לעמיתיו שבוועד[[אדמו"ר הריי"צ]].

באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון ב[[כ' כסלו]] [[תש"שמועסן מיט קינדער און יוגנטט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו" שיר הריי"ל עצ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "י המרכז לענייני חינוך,והרבה מהסיפורים שהופיעו בירחון ותורגמו לכמה שפותיע פאסטן" (כן להתענות), הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודםעם חיוך.

הרב לנדא שימש שנים רבות כשליח ציבור בהימים הנוראים, ובמיוחד בהבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[אליהו ייאכיל סימפסוןהרבי]] (מזכירו של אדמו{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "ר הרייאברהם צבי"ץ) כרבעל פי קבלה.

במשך שנים שימש גם כמחנך אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת באר שמואל שבבורו אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו זו.

במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים[[קובץ:Tehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]בתחילת שנות ה'יו"ד' (תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב בבית הכנסת וכמו כן כרך את ספר התהלים של חסידי ויזניץ[[הרבנית חנה]].

בערך בשנת הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל על ידי המרכז לענייני חינוך, ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770. במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י"ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב עמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא. במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, עסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ. הרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, ובאיזור שנת [[תש"ע ]] עבר הרב לנדא לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש"ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע"ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום.

* בנו: , ר' יהודה, - [[ניו דג'זרסירסי]]* בנו: , ר' ישראל דוד, - [[קראון הייטס]]* בנו: ר' , הרב [[יוסף, לנדא]] - שליח בסהרבי ורבה של ס. לואיס , מיזורי* בתו: , רבקה טילהטילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון - [[קראון הייטס]] ==קישורים חיצוניים==* [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ"ד אדר א' ה'תשע"ט (הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}})* '''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fc/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf "א חסיד איז ווייניקער גערעדט, מער געטראכט, און נאך מער געטאן"]''', תשורה שהוציאה לאור משפחת הרב לנדא, ובה מכתבי רבותינו נשיאנו אליו, תמונות ומידע נוסף*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4297496/jewish/Rabbi-Avraham-Tzvi-Landa-100-Last-Survivor-of-Chabad-Yeshivah-in-Shanghai.htm הניצול האחרון מישיבת חב"ד בשנחאי]''' {{בית חבד}} אנגלית)

{{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]][[קטגוריה:משפחת לנדא]]