[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סג"ל לנדא]] הרב '''אברהם צבי סגל סג"ל לנדא''' , (פאלמאן), נולד בז[[ז' טבת ה']] [[תרע"ט בפולין.]] - [[י' אדר א']] [[תשע"ט]]) בשנותיו האחרונות התגורר ב[[קובץ:הרב אברהם צבי סגל לנדא.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי סגל לנדאקראון הייטס]]הוא , היה זקן חסידי חב"ד, מתגורר כיום בקראון הייטס- בן מאה שנים בפטירתו.
==תולדות חיים==
נולד בעיר צאנז בשנת [[תרע"ט ]] (1918) לאביו הרב יהודה סג"ל לנדא שהיה ממשפחה של חסידי שהי' מגזע בעל ה"[[נודע ביהודה]]" וממקושרי אדמו"רי בית רוזין ושוחט , וש"וב בעיר מגורו - רימונוב שבפוליןשבגליציה{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/12_151.jpg הכרטיס בספר החסידים].}}.
בבחרותו למד בישיבה הליטאית בפינסקמכיון שלא היו באותה עת ישיבות מסודרות בגליצי',נסע הבחור אברהם צבי ללמוד תורה בישיבת נובהרדק שהי' בעיר [[ פינסק]], אך שם ספג לעג על שנהג במנהגים חסידיים. בשנת עד שבשנת ת"ש החליט לכתוב אל [[אדמו"ר הריי"ץצ]] אודות רצונו לעבור לישיבת תומכי תמימים. בי"ג ניסן באותה שנה השיב לו אדמו"ר הריי"ץ צ מכתב בו מברכו ומעודדו למלאות רצונו זה ({{הערה|חי"ג אגרת ד' תשס"ב)}}. תיעוד מהגעתו לישיבה מצוי נמצא בדיווח מח"י תמוז של ה[[משפיע]] בשל ישיבת תו"ת בווילנא, הרב [[תומכי תמימיםיהושע אייזיק ברוך]] בווילנא , לאדמו"ר הריי"ץצ, שבי"ב תמוז הגיע מר אברהם צבי "על מנת להשאר תלמיד בתומכי תמימים".
לנדא הפך למנהל איגוד תלמידי הישיבות מזרע החסידים, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות. מתוקף תפקידו היה מדווח מזמן לזמן לאדמור הריי"ץ אודות פעולות האיגוד, ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"ץ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב(עוד לפני שעבר ללמוד בתו"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של תורה".[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|ת) יסד הבחור הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]]]]במלחמת העולם השניה, כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח לנדא לברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ולאחר שיפן הצטרפה למלחמה נגד ארצות הברית, עברו לשנחאי שבסין שם שהו עם יהודים רבים אחרים את שארית שנות המלחמה (נכון לשנת תשע"ט הרב לנדא הוא שריד אחרון מקבוצת תלמידים זו).[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpegכמה מחביריו{{הערה|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי.jpeg]]בכר' כסלו תש"ט נשא את רעייתו חיה (ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים) ביתם של הר' יצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופענישיוסף וינברג]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"שועוד}} אודות תוכן שמו את "אברהם צביאיגוד תלמידי הישיבות מגזע החסידים בישיבות שונות" עפ"י קבלה, אשר היו מתאספים מזמן לזמן במטרה להפיץ את לימוד ודרכי החסידות.
אחרי חתונתו נסע לשליחות שנמשכה מספר שנים בהם ניהל את ישיבת אחי תמימיםכפי בקשתו, בניו הייבן שבקונטיקט. בשנת תשטהיה הבחור אברהם צבי מדווח מזמן לזמן לאדמו"ו כשנוסד ארגון צעירי אגודת חבר הריי"ד המרכזיתצ אודות פעולות האיגוד, נתמנה ליושב ראש הראשון ובאגרת מיוחדת בכסלו תש"א מודה לו אדמו"ר הריי"צ על חלוקת ספרים בין התלמידים מבתים חסידיים שלמדו בשאר הישיבות שהיו באותה תקופה בווילנא, וברכו ב"אריכות ימים ושנים טובים ומאירים באהלה של וועד הארגון, אך עקב עיסוקיו המרובים בתחום החינוך וריחוק מקום מגוריו - נאלץ להעביר את ניהול הארגון לעמיתיו שבוועדתורה".
באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל ע"י המרכז לענייני חינוךמשהגיע הרב לנדא לישיבת תומכי תמימים בווילנא,והרבה מהסיפורים שהופיעו בירחון ותורגמו לכמה שפותסידרו הנהלת הישיבה שילמד בחברותא עם הבחור [[משה אליהו גרליצקי]], הם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודםושניהם ביחד התמסרו בלימוד הנגלה ודא"ח.
[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא- יפן.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי (במרכז) מגיע יחד עם חבריו לישיבה לעיר קוֹבֶּה שב[[יפן]] עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]]]]ב[[מלחמת העולם השנייה]], כשליטא נכבשה על ידי רוסיה הצליח הרב לנדא שימש שנים רבות כשליח ציבור בהימים הנוראיםלברוח, יחד עם שאר תלמידי התמימים שבווילנא - תחילה הגיעו לעיר קוֹבֶּה שביפן, ובמיוחד בהבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב ולאחר תקופה קצרה החליטו היפנים להעביר את הפליטים היהודיים ל[[אליהו ייאכיל סימפסוןשנחאי]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"ץ) כרבשבסין, שם הם נאלצו לגור בתוך הגטו היהודי תחת תנאים קשים מאוד, ואת שארית שנות המלחמה הם בילו שם יחד עם הרבה פליטים יהודים אחרים.
במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק[[קובץ:אברהם צבי סגל לנדא אצל הרבי.jpeg|ממוזער|הרב אברהם צבי אצל הרבי]]בשנת [[תש"ו]] הגיע הרב אברהם צבי לארצות הברית בגפו, ונודע לו שחוץ מאח אחד, וזכה לקבל מככל בני משפחתו נרצחו על ידי הנאצים. [[אדמו"ק אדר הריי"ש כמה הוראות אודות עבודתו זוצ]] שימש כדמות אבהית לו ולחביריו והוא נתן להם הדרכה צמודה בהרבה פרטים בחייהם האישיים, כמו שידוכין וכדומה.
במשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודהבאותה תקופה גרו הרבה מאנ"ש בשכונת [[בראונזוויל]] הסמוכה לקראון הייטס, עסק במבצעיםגם הבחור אברהם צבי התגורר שם בביתו של הרב [[מרדכי אברהם ישעיה גרונר]]. וכך זה קרה שבליל הסדר של שנת [[תש"ז]] הלך הוא וחברו הת' [[יצחק דוד גרונר]], ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב בבית הכנסת ברגל מבראונזוויל ל-[[770]], שם זכו להשתתף ב'הסדר' של חסידי ויזניץ[[אדמו"ר הריי"צ]].
בערך בשנת ב[[כ' כסלו]] [[תש"ע עבר ט]] נשא את רעייתו חיה {{הערה|ששרדה את מחנות ההשמדה של הנאצים}} בתו של הרב לנדא לגור בשכונת המלך קראון הייטסיצחק הלוי ויוטא רבקה קליין. ביחידות שלפני חתונתו שאל את אדמו"ר הריי"צ האם להתענות ביום הזה (היות שזה יומא דפגרא), והרבי ענה לו "יע פאסטן" (כן להתענות), עם חיוך.
==משפחתו==בשבת ה[[אויפרופעניש (שבת חתן)|אופרופעניש]] שלפני חתונתו דיבר [[הרבי]]{{הערה|שכונה אז - קודם הנשיאות - הרמ"ש}} אודות תוכן שמו "אברהם צבי" על פי קבלה. אחרי חתונתו נסע למשך זמן לשליחות בישיבת אחי תמימים בניו הייבן שבקונטיקט. לאחר מכן עבר לגור בשכונת בורו פארק - על פי הדרכתו של הרבי שיגור בסמיכות למקום עבודתו. בנו[[קובץ: רTehillim Rebbetzin Chana 1.png|ממוזער|ימין|תהלים של [[הרבנית חנה]] שכרך הרב לנדא]]בתחילת שנות ה' יהודה, ניו יו"ד'זרסי(תשי"ב - תשי"ג) התעסק הרב לנדא בכריכת ספרים, וכמו כן כרך את ספר התהלים של [[הרבנית חנה]]. הרב לנדא היה ידוע בשל הסגנון המיוחד והאוטנטי בה היה מספר סיפורים חסידיים. הרב [[יוסף גולדשטיין]]{{הערה|הידוע בכינוי Uncle Yossi}} פעם נענה ואמר, שהרב לנדא הוא זה שלימד אותו איך לספר סיפורים באופן שיחזיק את תשומת לב הנוכחים. באותה תקופה היה גם אחד מהכתבים עבור הירחון "שמועסן מיט קינדער און יוגנט" שי"ל על ידי המרכז לענייני חינוך, ויש מהסיפורים החסידיים שהופיעו בהירחון ותורגמו אחרי זה לכמה שפות, שהם מפרי עטו ממה ששמע מחסידים מהדור הקודם. הרב לנדא גם היה מדייק שישירו ניגונים חסידיים באופן אוטנטי ובאטיות והרבה שנים הוא שימש כשליח ציבור בימים נוראים בבית הכנסת החב"די שבבורו פארק שם כיהן הרב [[אליהו ייאכיל סימפסון]] (מזכירו של אדמו"ר הריי"צ) כרב הקהילה ובשנים מאוחרות יותר היה עובר לפני התיבה בתפילת מנחה ביום כיפור{{הערה|היות שהיארצייט של בני משפחתו שנרצחו, נקבע ליום הזה}} במניין שבזאל הקטן ב-770. במשך שנים שימש גם כמחנך בישיבת באר שמואל שבבורו פארק, וזכה לקבל מכ"ק אד"ש כמה הוראות אודות עבודתו זו. לדוגמה, פעם אחרי [[י"ט כסלו]] התקשר אליו מזכירו של הרבי הרב [[חודוקוב]], ואמר לו שהרבי עבר על הכרטיסים של חלוקת הש"ס, (שחסידים מלאו עם התחייבות של מסכת שילמדו תוך שנה), וכשהרבי ראה הכרטיס שלו, אמר בתמיה: "א ראש מתיבתא נעמט די קלענסטע מסכת אין ש"ס?!"(ראש מתיבתא לוקח את המסכת הכי קטנה בכל הש"ס?!) הרב לנדא ניסה להצטדק שהוא רק מלמד דרדקי (מלמד ילדים קטנים), אך הרב חודוקוב עמד על שלו, הרבי אמר ראש מתיבתא זאת אומרת שהנך ראש מתיבתא.
בנו: ר' ישראל דודבמשך השנים הרבות שהתגורר בבורו פארק שקד על התורה והעבודה, קראון הייטסעסק במבצעים, ולימד תורה ברבים. בכל יום מימות החול אחרי מנחה היה מוסר שיעור בעין יעקב ובתניא לקהל שבבית הכנסת דחסידי ויזניץ.
בנו: ר' יוסףהרב לנדא זכה לזקנה בדעה צלולה, שליח בסובאיזור שנת [[תש"ע]] עבר לגור בשכונת המלך [[קראון הייטס]], שם הרבה להתפלל בבית הכנסת חברה ש"ס ובמנין האברכים שברחוב מונטגומרי. לואיס מיזורי
נפטר בשיבה טובה בערב שבת קודש פרשת [[תצווה]], [[י' אדר א']] [[תשע"ט]] כשהוא בן מאה שנה, והובא למנוחות בו ביום. ==משפחתו==* בנו, ר' יהודה - [[ניו ג'רסי]]* בנו, ר' ישראל דוד - [[קראון הייטס]]* בנו, הרב [[יוסף לנדא]] - שליח הרבי ורבה של ס. לואיס, מיזורי* בתו: , רבקה טילהטילא, אשת ר' מנחם קירש מקראון - [[קראון הייטס]] ==קישורים חיצוניים==* [[אברהם רייניץ]], '''[http://chabadpedia.co.il/images/2/2f/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf ואברהם בן מאת שנה]''' {{PDF}} כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]] גיליון 1156, כ"ד אדר א' ה'תשע"ט (הכתבה בשפה האנגלית [https://drive.google.com/file/d/1ivwupIBpSGvKJa24DCeGbGywU9cj3jRX/view חלק 1], [https://drive.google.com/file/d/1hduAKUWCI-IrGUyg82j2ZsBbokxJaxLP/view חלק 2] {{PDF}})* '''[http://chabadpedia.co.il/images/f/fc/%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%A6%D7%91%D7%99_%D7%A1%D7%92%D7%9C_%D7%9C%D7%A0%D7%93%D7%90.pdf "א חסיד איז ווייניקער גערעדט, מער געטראכט, און נאך מער געטאן"]''', תשורה שהוציאה לאור משפחת הרב לנדא, ובה מכתבי רבותינו נשיאנו אליו, תמונות ומידע נוסף*'''[https://www.chabad.org/news/article_cdo/aid/4297496/jewish/Rabbi-Avraham-Tzvi-Landa-100-Last-Survivor-of-Chabad-Yeshivah-in-Shanghai.htm הניצול האחרון מישיבת חב"ד בשנחאי]''' {{בית חבד}} אנגלית)
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סגל לנדא, אברהם צבי}}[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת בתקופת אדמו"ר שליט"א]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ט]][[קטגוריה:משפחת לנדא]]