צעקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 3: | שורה 3: | ||
הצעקה היא היוצאת מעצמה מתוך נקודת הלב ולכן אין בה לא טעמים לא ניגון ולא תיבות אלא קול פשוט ועל כן היא מעוררת למעלה את הרצון הפשוט [[רעווא דכל רעווין]]. | הצעקה היא היוצאת מעצמה מתוך נקודת הלב ולכן אין בה לא טעמים לא ניגון ולא תיבות אלא קול פשוט ועל כן היא מעוררת למעלה את הרצון הפשוט [[רעווא דכל רעווין]]. | ||
וזהו ענין קול ה[[שופר]], שמורה על צעקה בקול פשוט | וזהו ענין קול ה[[שופר]], שמורה על צעקה בקול פשוט{{הערה|1=אדמו"ר האמצעי, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15736&st=&pgnum=43 עטרת ראש] שער ראש השנה.}}. | ||
מבואר בדברי אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרוקע הארץ (תקס"ב}}, על האמור בפסוק "צעק לבם אל ה'", דהיינו שהאדם נתפעל כל כך, והדבר נוגע ללבו ולנפשו עד שאינו יכול לסבול בתוכו אהבה והתפעלות זו ולהסתירה, ולכן הוא צועק לפתע [[צעקה]] גדולה כמי שצועק בשעה שנתוודע לו דבר הנוגע לחיי נפשו, ומכיון שאהבה זו היא אהבה שלמעלה מהכלים, למעלה מהגבול '''שלו''' על כן היא מעוררת למעלה שפע ואהבה בלתי גבולית. | מבואר בדברי אדמו"ר הצמח צדק{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרוקע הארץ (תקס"ב).}}, על האמור בפסוק "צעק לבם אל ה'", דהיינו שהאדם נתפעל כל כך, והדבר נוגע ללבו ולנפשו עד שאינו יכול לסבול בתוכו אהבה והתפעלות זו ולהסתירה, ולכן הוא צועק לפתע [[צעקה]] גדולה כמי שצועק בשעה שנתוודע לו דבר הנוגע לחיי נפשו, ומכיון שאהבה זו היא אהבה שלמעלה מהכלים, למעלה מהגבול '''שלו''' על כן היא מעוררת למעלה שפע ואהבה בלתי גבולית. | ||
[[קטגוריה:עבודת ה']] | [[קטגוריה:עבודת ה']] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
בפולקלור החסידי נפוץ הניגון [[ | בפולקלור החסידי נפוץ הניגון [[קול ביער|א געשריי און א געוואלד]] המתאר את צעקתם של הבנים שנשלחו מעל שולחן אביהם. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה אחרונה מ־18:46, 11 בספטמבר 2023
צעקה היא הוצאת קול בכוח גדול הבאה מתוך התרגשות פנימית.
הצעקה היא היוצאת מעצמה מתוך נקודת הלב ולכן אין בה לא טעמים לא ניגון ולא תיבות אלא קול פשוט ועל כן היא מעוררת למעלה את הרצון הפשוט רעווא דכל רעווין.
וזהו ענין קול השופר, שמורה על צעקה בקול פשוט[1].
מבואר בדברי אדמו"ר הצמח צדק[2], על האמור בפסוק "צעק לבם אל ה'", דהיינו שהאדם נתפעל כל כך, והדבר נוגע ללבו ולנפשו עד שאינו יכול לסבול בתוכו אהבה והתפעלות זו ולהסתירה, ולכן הוא צועק לפתע צעקה גדולה כמי שצועק בשעה שנתוודע לו דבר הנוגע לחיי נפשו, ומכיון שאהבה זו היא אהבה שלמעלה מהכלים, למעלה מהגבול שלו על כן היא מעוררת למעלה שפע ואהבה בלתי גבולית. בפולקלור החסידי נפוץ הניגון א געשריי און א געוואלד המתאר את צעקתם של הבנים שנשלחו מעל שולחן אביהם.
הערות שוליים
- ↑ אדמו"ר האמצעי, עטרת ראש שער ראש השנה.
- ↑ מאמרי אדמו"ר הצמח צדק לרוקע הארץ (תקס"ב).