|
|
(37 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) |
שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מבישטניא פ"ת רוכש ספרי קה"ת]] | | [[קובץ:האדמו"ר מבישטנא פ"ת.jpg|שמאל|ממוזער|300px|האדמו"ר מבישטינא רבי [[יששכר בער לייפער]] ב[[התוועדות]] [[י"א ניסן]] המרכזית ב[[כפר חב"ד]]]] |
| '''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה מהעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה. | | [[קובץ:בישטינא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי [[יששכר בער לייפער]] רוכש ספרים המכילים את [[תורת חסידות חב"ד]] ב[[סניף קה"ת כפר חב"ד]]]] |
| | '''חסידות בישטינא''' היא חסידות שמקורה בעיר בישטינא השוכנת בחבל מרמרוש שבמדינת רומניה. |
|
| |
|
| לעיר זו נודעת עבר יהודי חסידי. רבי מרדכי מנדבורנה עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן היתה בעיירה [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנה נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כירושה מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן. | | לעיר זו נודעת עבר אדמו''ר [[חסידי]]. רבי מרדכי מ[[נדבורנא]] עבר לדור בעיר זו באמצע ימי חייו, ושם המשיך את חצרו החסידית אשר מקודם לכן הייתה ב[[עיירה]] [[נדבורנא]]. רבי מרדכי מנדבורנא נודע כבעל מופת שרבים נושעו על ידו ועד עצם היום הזה הוא נודע בעולם הספרות החסידי כגדול בעלי המופתים, וזאת כ[[ירושה]] מאת דודו הצדיק רבי מאיר מפרמישלן. |
|
| |
|
| == רבי אתמר מבישטינא == | | == רבי איתמר לייפער מבישטינא == |
|
| |
|
| לאחר פטירת רבי מרדכי מנדבורנה (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' אתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מסטמר בוכניא. ר' אתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כהמורה הוראה לכל הסביבה הסמוכה לעיירה זו. בימי חייו כתב ר' אתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם נאבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי השואה בתאריך ח' סיון [[תש"ד]]. | | לאחר פטירת רבי מרדכי לייפער מנדבורנא (ב[[סוכות]] שנת [[תרנ"ה]]) מילא את מקומו בעיר זו נכדו ר' איתמר מבישטינא בן בנו ר' ישכר בער מנדבורנא- סאטמר . ר' איתמר נודע כגאון גדול בתורה, היה חתן הגאון המפורסם בדורו ר' ישראל חיים פרידמן רבה של ראחוב ובעל החיבור ההלכתי ליקוטי מהרי"ח, ובכהנו כאדמו"ר בעיר בישטינא פתח ישיבה לבחורים מתעלים בתורה ויראה, ושימש שם כ'מורה הוראה' לכל הסביבה הסמוכה ל[[עיירה]] זו. בימי חייו כתב ר' איתמר הרבה חידושי תורה והרבה תשובות בהלכה אשר רובם ככולם אבדו בשואה. נהרג על ידי הנאצים בימי [[השואה]] בתאריך ח' [[סיוון]] [[תש"ד]]. |
|
| |
|
| == רבי מרדכי לייפר מבישטינא == | | == רבי מרדכי לייפער מבישטינא == |
| | | |
| בנו ר' מרדכי לייפר, נולד לאביו רבי איתמר, בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, נשא את בת זוגתו. הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור בברוקלין שבארה"ב. ברב ענוונותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמורי"ת, למרות שבביתו לא שרר מאומה ואף פת לאכול, גם בקשותיו של האדמו"ר [[אהרן רוקח]] מ[[בעלזא]] ממנו כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמורו"ת לא נענו. למרות שהאדמו"ר מבלז הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמורו"ת תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעא על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך במסירות נפש ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא בבורו פרק שבארה"ב. | | בנו היה ר' מרדכי לייפער. בהגיעו לפרקו, עוד קודם המלחמה, [[נישואין|נשא]] את זוגתו בת הרה"צ ר' ברוך יהודה לעבאוויטש זצ"ל (שהיה חתן הרה"ק ר' שרגא שמואל שניצלער מטשאבא) הוא היה לעזר לאביו בהנהגת הבית הוראה ובהשבת תשובות לשואלים. ר' מרדכי ניצל מהמלחמה ועבר לדור ב[[ברוקלין]] שב[[ארצות הברית]]. ברב ענוותנותו וצניעותו לא רצה לקבל עליו שום משרה רבנית או אדמו"רית, למרות שבביתו לא נותר מאומה ואף פת לאכול. גם בקשותיו של רבי [[אהרן רוקח]] מ[[בעלז]] כמה וכמה פעמים להמשיך את הנהגת אבותיו באדמו"רות לא נענו. למרות שרבי אהרן הבטיח לו, שאם יקבל על עצמו את האדמו"רות תהיה לו עדה של עשרות יהודים בבית מדרשו, ותהיה לו פרנסה ברווח, הוא העדיף לשבת בצנעה על התורה והעבודה, למרות שזה היה כרוך ב[[מסירות נפש]] של ממש מאין כסף. בסוף ימיו כשקשתה עליו היציאה מהבית נעתר לבקשת חסידיו ומעריציו ובביתו נפתח בית המדרש דחסידי בישטינא ב[[בורו פארק]] שב[[ארצות הברית]]. |
|
| |
|
| ר' מרדכי לייפר מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] וע"פ בקשתו הובא מיטתו למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]]. | | ר' מרדכי לייפער מבישטינא נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תשנ"ב]] ועל פי בקשתו הובא למנוחות ב[[ארץ ישראל]] ב[[בית הקברות]] העתיק שבעיר [[טבריה]] לא הרחק מציוניהם של תלמידי [[הבעל שם טוב]]. |
|
| |
|
| == רבי ישכר בער מבישטינא == | | ==משפחתו== |
|
| | {{ערך מורחב|ערך=[[יששכר בער לייפער]]}} |
| בנו של [[ר' מרדכי]] הוא רבי ישכר בער לייפר שליט"א. לאחר מות אביו קיבל עליו את המשך האדמורו"ת. בתחילה דר בבני ברק ובשנת [[תשנ"ט]] העתיק את ביתו לשכונת [[עמישב]] שבפאתי העיר [[פתח תקוה]]. שם פתח את בית מדרשו אשר מהוה מוקד משיכה לכל דורש ומבקש השם. גם נודע הוא כאוהב ישראל גדול ובזכות זה מאחד הוא בבית מדרשו יהודים מכל החוגים, ורבים הוא משיב מעוון. ייחוד בית המדרש [[בישטינא]] ב[[פתח תקוה]] מהווה בכך שמאכלס בתוכו את כל גווני היהדות. חילונים, דתיים, [[יהדות ספרד|ספרדים]], אשכנזים, [[חסידים]], [[חסידי חב"ד]] וליטאים.
| | *בנו, רבי יששכר בער לייפער - מכהן כהאדמו"ר מבישטינא ב[[פתח תקווה]] ומקורב גדול ל{{ה|רבי}}, ל[[חסידות חב"ד]], ל[[תורת חסידות חב"ד|תורתה ולמשנתה]]. |
| | |
| ר' [[ישכר בער]] הינו בזיו"ר חתנו של ר' נפתלי מוסקוביץ ממעליץ באשדוד. בזיו"ש הינו חתנו של ר' משה חיים מקובר ע"ה - מחשובי חסידי [[אלכסנדר]].
| |
| | |
| ר' [[ישכר בער]] אדוק ומקושר ברבותיו. למרות שהיה גם מקושר לאדמו"ר ר' משולם פייש לוי מ[[טאש]], ורבי [[צבי הירש רוזנבוים]] מקרטשניף, הוא היה ידוע במיוחד בהתקשרותו לרבי מליובאוויטש.
| |
| | |
| מידי שנה בשנה עולים רבים וחוגגים את חג הגאולה י"ט כסליו במחיצתו של האדמו"ר מבישטינא, הנמנה על חשובי מפיצי החסידות בדורינו. רבים משחרים לבית מדרשו בפרט בימי שלישי בהם הוא מוסר שיעור בספר 'דרך מצוותיך' ובימי חמישי בהם מוסר שיעור בספר ה'תניא' או ב'ליקוטי תורה' לסירוגין.
| |
| | |
| לצד החסידים השונים מצויים גם רבים מאנ"ש חסידי חב"ד בפתח תקוה המגיעים להתוועד עד השעות הקטנות של הלילה. בשנת תשס"ז לאחר סיום ההתוועדות בבישטינא בשעה 3:00 לפנות בוקר נסע האדמו"ר ירושלימה - יחד עם רבים מאנ"ש - להשתתף בהתוועדות שערך המשפיע ר' חיים שלום שיחי' דייטש.{{הערת שוליים|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=20781 שטורם].}}
| |
|
| |
|
| בשנת [[תשס"ח]] השתתפו ב[[התוועדות]] הרב [[שמואל הבר]] ראש ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[קראון הייטס]] שנאם על חובת הדור בלימוד החסידות, המשפיע הרב חיים פרוס מכפר חב"ד והמשפיע הרב וועלוול סלאווין מכפ"ח. ראשון הנואמים היה האדמו"ר מבישטינא שקרא לכל חסידיו ומעריציו הרבים להוסיף בלימוד החסידות ולהשתתף בשיעורים בתורת החסידות המתקיימים בבית מדרשו ואף ייסד באותו הזדמנות שיעור נוסף והוא בספר דרך מצותיך. גם השתתפו הרב שניאורסאהן מכפ"ח, והרב אשר דייטש שליח הרבי לפתח תקוה. לקראת סוף ההתוועדות אמר האדמו"ר מבישטינא את המאמר החסידי המפורסם "פדה בשלום נפשי".
| |
| {{הערות שוליים}}
| |
| {{חצרות}} | | {{חצרות}} |
| [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] | | [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]] |