שינויים
אין תקציר עריכה
'''שושלת קרטשניף''' נתייסדה על ידי הצדיק הקדוש רבי [[מאיר רוזנבוים]] מקרטשניף בן רבי מרדכי לייפער מנדבורנא נצר לרבי מאיר הגדול מפרימישליאן, מייסד שושלת פרימישליאן. לאחר הסתלקותו [[הסתלקות]]ו בל' [[סיוון]] [[תרס"ח]], מילא את מקומו בנו בכורו רבי [[אליעזר זאב רוזנבוים]] מקרטשניף - סיגט עד להירצחו על ידי הנאצים ימ"ש במחנה המוות ההשמדה [[אושוויץ]] בכ"ז [[אייר]] [[תש"ד]].היה מפורסם בתפילותיו הנלהבות. דברי תורתו ומעשיות עליו הודפסו בספר רזא דעובדא שיצא על ידי נכדו רבי צבי הירש מקרטשניף-כפר אתא. בנוסעו ברכבת לאושוויץ הסמיך את בנו רבי דוד משה לכהן כאדמו"ר. לבנו רבי דוד משה אמר: "מעתה נתונות הברכות בידיך. אתה תישאר בחיים כי עם ישראל זקוק לך"[דרוש מקור]לאחר ה[[שואה]] עלה בנו הצעיר של ר' אליעזר זאב - רבי [[דוד משה רוזנבוים]] מקרטשניף ל[[ארה"ק]] והחל למלא את מקום אביו ב[[רחובות]], עד ל[[הסתלקות]]ו בט"ו [[תמוז]] [[תשכ"ט]] באמצע מסע לקברי אבותיו ברומניה.
== התפצלות החסידות ==
לאחר [[קובץ:קרטשניף רחובות.JPG|שמאל|ממוזער|;150px|רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניףהסתלקות]]לאחר הסתלקותו ו של ר' רבי דוד משה התפצלה החסידות והחסידים התפזרו התחלקו בין בניו האדמו"רים.
א. רבי מנחם מענדיל אליעזר זאב רוזנבוים מקרטשניף. נקרא בשם "מנחם מענדיל" ע"ש הרה"ק על שם רבי [[מנחם מנדל מרימינובמענדיל מקאסוב]] שאביו חש קשר נפשי עמוק אליו ובכל [[יום שישי]] היה מדליק נר לכבודו תוך שהוא מבקש מ[[הקב"ה]] שבניו יזכו להיות ת"ח. שמו (רבו של סביו רבי אליעזר זאב מבוטשעטש), ו"אליעזר זאב" הוא ע"ש על שם סבו הק' הי"ד.
בהגיעו לפרקו התחתן עם בתו של האדמו"ר רבי יואל בער מראצפערד מראצפערט - ברזיל. בחתונתו השתתף אביו הק, רבי אהרן יחיאל לייפער מנאדבורנא [בעיה"ק צפת ת ''ו] שנודע בקשריו עם חב'' ד, וכן הרה"ק רבי אליעזר זאב רוזענבוים מראחוב, הרה"ק רבי [[אהרן יחיאל לייפער]] מנדבורנא - באניא - צפת, המחותן האדמו"ר מראצפערד זצללה"ה מראצפערט ועוד.
אביו האדמו"ר החשיבו מאוד. לפני נסיעתו של אביו לרומניה - ממנה לא חזר - הגיע אחד החסידים לאביו ובפיו שאלה כל-שהיא. ר' דוד משה לא ענה לא על שאלתו רק אמר לו "תשאל את בני ר' מענדיל". לעוד חסיד שהגיע גם להתייעץ עם ר' דוד משה ענה רד"מ "תשאל בעוד שבועיים את מי שיישב על הכסא הזה".
לאחר ההסתלקות ה[[הסתלקות]] - על אף היות האדמו"ר עול לימים - מונה למלא את מקום אביו, ובגין היותו הבכור ביסס את אדמו"רותו בבית מדרשו של אביו שב[[רחובות]]. פיתח את החסידות ומוסדותיה, וכיום מונה החסידות כ-500 משפחות. משמש כדמות מרכזית בדרום ורבים נהנים מעצתו וברכתו.
[[קובץ:רוזנבוים 4.jpg|שמאל|ממוזער|200px|רבי ניסן רוזנבוים]]ב. רבי [[ישראל ניסן רוזנבוים]] מקרטשניף קרית קריית גת. ממלא את מקום אביו ב[[קרית קריית גת]] משנת [[תשכ"ט]] עד עצם היום הזהלפטירתו בחשוון [[תש"פ]]. הוא נודע בקשריו עם חב"ד ו[[הרבי]] בפרט.
ג. רבי [[זיידא שמואל שמעלקע רוזנבוים]] מביטשקוב . שימש כ[[אדמו"ר]] משנת [[תשמ"ח]] עם [[הסתלקות ]] חמיו הגה"ק רבי משה זאב פרידמן ששימש כאב"ד יפו בד בבד ותוך כדי שהוא ממלא את מקום חמיו ברבנות יפו. למרות שהיה [[אדמו"ר]] לחסידי אביו קרא את החסידות בשם "ביטשקוב" ע"ש על שם אחי אביו רבי שמואל שמעלקע רוזנבוים מביטשקוב הי"ד, שהוא עצמו נקרא ע"שעל שם. הוא היה קשור מאוד לאדמו"רי חב"ד וזאת בהשפעת חותנו שהגדיר את-עצמו כחסיד [[חב"ד]] ממש, נפטר ב[[כ"א אדר שני]] [[תשע"ד]],
בנו הוא האדמו"ר רבי [[דוד רוזנבוים]] מביטשקוב.
ד. רבי [[מאיר רוזנבוים (פרימישלן)|מאיר רוזנבוים]] מפרימישליאן. ממלא את מקום אביו הק' מזה למעלה מ-20 שנה בקרית בקריית הרצוג שב[[בני ברק]]. הוא חש הערצה מופלאה לרבי והוא אף ביקר ב[[ארה"בארצות הברית]] בהיותו אברך והלך לראות את [[הרבי]] ואף זכה ש[[הרבי]] יקחהו וידבר עמו.==משפחתו==*חתנו, האדמו''ר רבי מרכי יצחק לייפער - האדמו"ר מקאליש בן האדמו"ר מנדבורנא צפת זצ"ל מתגורר ברמת בית שמש ג 2
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]