קליפה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 11 בתים ,  7 בספטמבר 2023
אין תקציר עריכה
 
(4 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''קליפה''' הינה מושג ב[[קבלה]], המובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות|תורת חסידות חב"ד]], בתור שם כולל למציאות הרוע והטומאה בעולם. הקליפה נקרא גם "'''סטרא אחרא'''" (מארמית: הצד האחר, שאינו צד הקדושה) או '''החיצונים'''. (להרחבה אודות ההבדל בין "סטרא אחרא" לבין "טומאה" ראה בערך [[טומאה וסטרא אחרא]]).
{{מפנה|סטרא אחרא|בסטרא אחרא ביחס לטומאה|טומאה וסטרא אחרא}}
 
'''קליפה''' הינה מושג ב[[קבלה]], המובא פעמים רבות ב[[תורת החסידות|תורת חסידות חב"ד]], בתור שם כולל למציאות הרוע והטומאה בעולם. הקליפה נקרא גם "'''סטרא אחרא'''" (מארמית: הצד האחר, שאינו צד הקדושה) או '''החיצונים'''.
הסיבה לשם קליפה, היא כי הרע דומה לקליפת הפרי - אשר מכסה על הפרי עצמו, אף שהיא בעצמה פסולת חסר חשיבות. גם הטומאה והרע ניכרים בעולם, למרות שהם לא אמיתת המציאות, כי אם כיסוי על המציאות האלוקית הקדושה. ועל ידי שבירת הקליפה - מגלים את האמת והטוב שבעולם{{הערה|1=ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/13/56d.htm תורה אור וארא נז, סע"ד] ואילך.}}.
הסיבה לשם קליפה, היא כי הרע דומה לקליפת הפרי - אשר מכסה על הפרי עצמו, אף שהיא בעצמה פסולת חסר חשיבות. גם הטומאה והרע ניכרים בעולם, למרות שהם לא אמיתת המציאות, כי אם כיסוי על המציאות האלוקית הקדושה. ועל ידי שבירת הקליפה - מגלים את האמת והטוב שבעולם{{הערה|1=ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/13/56d.htm תורה אור וארא נז, סע"ד] ואילך.}}.


שורה 15: שורה 15:


==התהוות עולמות הקליפות==
==התהוות עולמות הקליפות==
בקדושה כל העליון עליון יותר יש בו יותר גילוי של אורות, שב[[אצילות]] מאירים כל ה[[עשר ספירות]], שהרי [[אבא עילאה]] שהוא [[ספירת החכמה]] עם שאר הספירות מקננא ב[[אצילות]], וב[[בריאה]] אינו מאיר [[ספירת החכמה]] כי אם [[ספירת הבינה]] ושאר הספירות שלמטה ממנה, וב[[יצירה]] אינו מאיר גם הבינה כי אם [[זעיר אנפין]] בלבד, וב[[עשיה]] אינו מאיר גם ה[[זעיר אנפין]] כי אם רק בחינת אופן בלבד.  
בקדושה כל העליון עליון יותר יש בו יותר גילוי של אורות, שב[[אצילות]] מאירים כל ה[[עשר ספירות]], שהרי [[אבא עילאה]] שהוא [[ספירת החכמה]] עם שאר הספירות מקננא ב[[אצילות]], וב[[בריאה]] אינו מאיר [[ספירת החכמה]] כי אם [[ספירת הבינה]] ושאר הספירות שלמטה ממנה, וב[[יצירה]] אינו מאיר גם הבינה כי אם [[זעיר אנפין]] בלבד, וב[[עשיה]] אינו מאיר גם ה[[זעיר אנפין]] כי אם רק בחינת [[אופן]] בלבד.  


אמנם, בעולמות הקליפות הסדר הוא להיפך, שבאצילות דלעומת זה יש רק זי"ן תחתונות בלבד, זי"ן מלכין קדמאין, ובבריאה דלעומת זה יש גם [[חכמה ובינה]], שהוא בחינת עמון ומואב, וביצירה דלעומת זה יש גם כתר דלעומת זה, "אנת הוא רישא דדהבא", ועד שבעשיה דלעומת זה יש גם בחינת עתיק יומין של הקליפה, שהוא תוקף הקליפה ביותר, עד שנקרא בשם עתיק, היינו שהוא נעתק גם מהקליפות מצד גודל תוקף הקליפה שבו.
אמנם, בעולמות הקליפות הסדר הוא להיפך, שבאצילות שלעומת זה יש רק זי"ן תחתונות בלבד, זי"ן [[מלכין קדמאין]], ובבריאה שלעומת זה יש גם [[חכמה ובינה]], שהוא בחינת עמון ומואב, וביצירה שלעומת זה יש גם כתר שלעומת זה, "אנת הוא רישא דדהבא", ועד שבעשיה שלעומת זה יש גם בחינת [[עתיק יומין]] של הקליפה, שהוא תוקף הקליפה ביותר, עד שנקרא בשם עתיק, היינו שהוא נעתק גם מהקליפות מצד גודל תוקף הקליפה שבו.


וטעם הדבר שבקדושה כל העליון ביותר יש בו ריבוי יותר ובקליפה הוא להיפך, הוא, מפני שיסוד ועיקר הקדושה הוא בחינת אין ו[[ביטול]], וכיון שכל הקרוב קרוב יותר הוא בבחינת אין וביטול יותר, לכן מאיר בו יותר אורות דקדושה, כי קדושה הוא ענין ה[[ביטול]]. ומטעם זה עצמו נעשה בקליפה להיפך, שהרי קליפות ענינם [[ישות]], וכיון שכל התחתון ביותר הוא ב[[ישות]] ביותר, לכן יש בו מספר גדול יותר של קליפות, שענינם הוא ישות.
וטעם הדבר שבקדושה כל העליון ביותר יש בו ריבוי יותר ובקליפה הוא להיפך, הוא, מפני שיסוד ועיקר הקדושה הוא בחינת אין ו[[ביטול]], וכיון שכל הקרוב קרוב יותר הוא בבחינת אין וביטול יותר, לכן מאיר בו יותר אורות דקדושה, כי קדושה הוא ענין ה[[ביטול]]. ומטעם זה עצמו נעשה בקליפה להפך, שהרי קליפות ענינם [[ישות]], וכיון שכל התחתון ביותר הוא ב[[ישות]] ביותר, לכן יש בו מספר גדול יותר של קליפות, שענינם הוא ישות.


ה'''זית''' הוא אחד המשלים למרירות שמצד הקליפה, היות שהוא [[מרירות|מר]], כמאמר רז"ל{{הערה|[[מסכת עירובין]] דף י"ח}}, "יהיו מזונותיי מרורין כזית". לכן הזית גם משכח לימוד של שבעים שנה{{הערה|[[מסכת הוריות]] דף י"ג}}, כי השכחה היא מעולם ה[[קליפה|קליפות]]. על ידי כתישת הזית, דהיינו, [[אתכפיא]] סטרא-אחרא, מתגלה ה[[שמן]], בחינת ה[[חכמה]]; היינו ההתבטלות ל[[אלוקות]] (כי [[חכמה]] עניינה [[ביטול]], שהרי תיבת [[חכמה]] היא גם: כח מ"ה - ביטול){{הערה|[[תורה אור]] דף פ"א עמ' ב-ג}}.
ה'''זית''' הוא אחד המשלים למרירות שמצד הקליפה, היות שהוא [[מרירות|מר]], כמאמר רז"ל{{הערה|[[מסכת עירובין]] דף י"ח}}, "יהיו מזונותיי מרורין כזית". לכן הזית גם משכח לימוד של שבעים שנה{{הערה|[[מסכת הוריות]] דף י"ג}}, כי השכחה היא מעולם ה[[קליפה|קליפות]]. על ידי כתישת הזית, דהיינו, [[אתכפיא]] סטרא-אחרא, מתגלה ה[[שמן]], בחינת ה[[חכמה]]; היינו ההתבטלות ל[[אלוקות]] (כי [[חכמה]] עניינה [[ביטול]], שהרי תיבת [[חכמה]] היא גם: כח מ"ה - ביטול){{הערה|[[תורה אור]] דף פ"א עמ' ב-ג}}.
שורה 27: שורה 27:
*[[קליפת נגה]]
*[[קליפת נגה]]
*[[ג' קליפות הטמאות]]
*[[ג' קליפות הטמאות]]
*[[טומאה וסטרא אחרא]]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קליפות]]
[[קטגוריה:קליפות]]
3,904

עריכות