שידוך יצחק ורבקה – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ב. שורה (שיחה | תרומות)
מ הגהה
 
(5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שידוך יצחק ורבקה.PNG|ממוזער|שידוך [[יצחק]] ו[[רבקה]]. משמאל למטה: אליעזר ורבקה ליד באר המים. מימין: אליעזר נותן כסף ללבן הארמי. משמאל למעלה: רבקה באוהל לאחר שנשאה ליצחק.]]
[[קובץ:שידוך יצחק ורבקה.PNG|ממוזער|שידוך [[יצחק]] ו[[רבקה]] במכחולו של [[יחיאל אופנר]].
'''שידוך יצחק ורבקה''' הוא המאורע שבו [[שליח|נשלח]] אליעזר [[עבד (תואר)|עבד]] [[אברהם]] לחרן, בשביל למצוא אישה ל[[יצחק]].
משמאל למטה: אליעזר ורבקה ליד באר המים. מימין: אליעזר נותן כסף ללבן הארמי. משמאל למעלה: רבקה באוהל לאחר שנשאה ליצחק.]]
'''שידוך יצחק ורבקה''' הוא המאורע שבו [[שליח|נשלח]] [[אליעזר עבד אברהם]] לחרן, בשביל למצוא אישה ל[[יצחק]].


==רקע==
==רקע==
שורה 9: שורה 10:
בהיות רבקה בת שלוש שנים ויום אחד, שאז נעשתה ראויה ל[[נישואין]], קרא אברהם לעבדו - אליעזר, ו[[שבועה|השביע]] אותו ב[[מילת אברהם|מילתו]] (שהייתה החפץ היחיד של קדושה שבאותו הזמן{{הערה|רש"י בראשית כ"ד ב'.}}), שיקח ליצחק אשה ממולדתו - חרן, ושבשום אופן, לא יקח אשה מבנות הכנענים.
בהיות רבקה בת שלוש שנים ויום אחד, שאז נעשתה ראויה ל[[נישואין]], קרא אברהם לעבדו - אליעזר, ו[[שבועה|השביע]] אותו ב[[מילת אברהם|מילתו]] (שהייתה החפץ היחיד של קדושה שבאותו הזמן{{הערה|רש"י בראשית כ"ד ב'.}}), שיקח ליצחק אשה ממולדתו - חרן, ושבשום אופן, לא יקח אשה מבנות הכנענים.


אליעזר שרצה שיצחק ישא את בתו, נסה לדבר על כך עם אברהם. באומרו{{הערה|כ"ד, ל"ט}}: {{ציטוטון|אלי לא תלך האשה אחרי}} - בכתיב חסר שכונתו "אלי" - לי (לביתי) ינשא יצחק. על כך ענה לו אברהם{{הערה|רש"י}}: {{ציטוטון|בני ברוך, ואתה ארור. ואין ארור מדבק בברוך}}.
אליעזר שרצה שיצחק ישא את בתו, נסה לדבר על כך עם אברהם. באומרו{{הערה|כ"ד, ל"ט.}}: {{ציטוטון|אלי לא תלך האשה אחרי}} - בכתיב חסר שכונתו "אלי" - לי (לביתי) ינשא יצחק. על כך ענה לו אברהם{{הערה|רש"י.}}: {{ציטוטון|בני ברוך, ואתה ארור. ואין ארור מדבק בברוך}}.


==הנסיעה==
==הנסיעה==
אליעזר לקח מבית אברהם, עשרה מ[[גמל|גמלי]] אברהם{{הערה|שהיו עם זמומים בפיהם, שלא יאכלו משדות אחרים.}}, שהיו מלאים בכל טוב. אברהם כתב שטר {{הערה|"דיאתיקי"}} שבו נתן את כל נכסיו ליצחק, כדי שירצו להנשא לו, ונתנו לאליעזר{{הערה|רש"י כ"ד, י'.}}.
אליעזר לקח מבית אברהם, עשרה מ[[גמל|גמלי]] אברהם{{הערה|שהיו עם זמומים בפיהם, שלא יאכלו משדות אחרים.}}, שהיו מלאים בכל טוב. אברהם כתב שטר{{הערה|"דיאתיקי"}} שבו נתן את כל נכסיו ליצחק, כדי שירצו להנשא לו, ונתנו לאליעזר{{הערה|רש"י כ"ד, י'.}}.


לאליעזר ארעה [[קפיצת הדרך]], ובאותו יום שיצא מארץ כנען - הגיע לחרן. כמו שאמר להורי רבקה{{הערה|כ"ד, מ"ב.}}: {{ציטוטון|ואבוא היום}} - היום יצאתי, והיום הגעתי.
לאליעזר ארעה [[קפיצת הדרך]], ובאותו יום שיצא מארץ כנען - הגיע לחרן. כמו שאמר להורי רבקה{{הערה|כ"ד, מ"ב.}}: {{ציטוטון|ואבוא היום}} - היום יצאתי, והיום הגעתי.
שורה 50: שורה 51:


יצחק לקח את רבקה לאוהלה של [[שרה]] אמו (שכבר נפטרה), ואהב אותה והתנחם בה מפטירת אמו. המדרש{{הערה|מדרש רבה פרשה ס', ט"ז. הובא ברש"י.}} מסביר, שהתורה מביאה את העובדה שיצחק הביאה {{ציטוטון|האהלה שרה אמו}}, כדי לומר לנו שברבקה היו אותם ניסים שהיו אצל שרה: '''א'.''' שהיה [[ענן]] קשור תמיד על פתחה ("האהלה"). '''ב'.''' שהייתה ברכה מצויה בעיסתה ("שרה" - שנס העיסה מודגש בשרה, שאברהם ביקש ממנה לעשות עוגות ל[[מלאכים]]). '''ג'.''' שהיה לה [[נר]] דולק מ[[שבת]] לשבת ("אמו" - שהדלקת [[נרות שבת]] שיך במיוחד ל[[אמא]]){{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1xjjOIE9ew4IL8y25t2pRIhFe35JBvGur/view ליקוטי שיחות חלק ט"ו, חיי שרה שיחה ג'.] ([[מפתח]])}}.
יצחק לקח את רבקה לאוהלה של [[שרה]] אמו (שכבר נפטרה), ואהב אותה והתנחם בה מפטירת אמו. המדרש{{הערה|מדרש רבה פרשה ס', ט"ז. הובא ברש"י.}} מסביר, שהתורה מביאה את העובדה שיצחק הביאה {{ציטוטון|האהלה שרה אמו}}, כדי לומר לנו שברבקה היו אותם ניסים שהיו אצל שרה: '''א'.''' שהיה [[ענן]] קשור תמיד על פתחה ("האהלה"). '''ב'.''' שהייתה ברכה מצויה בעיסתה ("שרה" - שנס העיסה מודגש בשרה, שאברהם ביקש ממנה לעשות עוגות ל[[מלאכים]]). '''ג'.''' שהיה לה [[נר]] דולק מ[[שבת]] לשבת ("אמו" - שהדלקת [[נרות שבת]] שיך במיוחד ל[[אמא]]){{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1xjjOIE9ew4IL8y25t2pRIhFe35JBvGur/view ליקוטי שיחות חלק ט"ו, חיי שרה שיחה ג'.] ([[מפתח]])}}.
==האריכות בסיפור==
הלכות רבים בתורה, נלמדים מרמזים ומדיוקים על אותיות. לעומת זאת, בסיפור שידוך יצחק ורבקה, התורה מתארת את כל הפרטים בסיפור, ואף חוזרת על כך פעמיים! (כשאליעזר מספר בשינויים קלים, למשפחת רבקה).
[[חז"ל]] אומרים על כך{{הערה|מכליתא על הפסוק "ויהי מקץ שלושים שנה וארבע מאות שנה".}}, {{ציטוטון|יפה שיחתן של עבדי בית אבות, מתורתן של בנים}}. שהדיבורים של ה[[עבד]]ים של שלושת [[האבות]], חשובים יותר מהלימוד תורה של הבנים.
הרבי מסביר{{הערה|שם=ג}}, ש"[[עבד]]" ענינו [[ביטול]] ו[[קבלת עול]]. וזהו "עבדי אבות" - שהעבודה של האבות בקבלת עול, חשובה יותר וממהוה בסיס לתורתן של בנים.
עוד ביאור{{הערה|[[דבר מלכות חיי שרה]].}}, עבודת אליעזר בהכנה לנישואי יצחק ורבקה, מבטאים את העבודה של כל בני ישראל, בגילוי האור האלוקי - בתוך ההעלם הגשמי. ולכן התורה מתארת את כל הסיפור בפרטיות ופעמיים, כדי שהיהודי ילמד בדיוק איך להתנהג בעבודתו בעולם ([[#שידוכים כלליים|להרחבה]]).


==שידוכים כלליים==
==שידוכים כלליים==
שורה 72: שורה 64:
חיבור שני הענינים שבנישואי יצחק ורבקה, הוא גם כל עבודת בני ישראל - חיבור [[בני ישראל]] ו[[הקב"ה]]. שחיבורם החל ב[[מתן תורה]] שאז היו שידוכי בני ישראל וה', וכיום עבודתינו היא [[הבאת המשיח|להביא את המשיח]], שאז יהיה החיבור בשלימות (נישואין).
חיבור שני הענינים שבנישואי יצחק ורבקה, הוא גם כל עבודת בני ישראל - חיבור [[בני ישראל]] ו[[הקב"ה]]. שחיבורם החל ב[[מתן תורה]] שאז היו שידוכי בני ישראל וה', וכיום עבודתינו היא [[הבאת המשיח|להביא את המשיח]], שאז יהיה החיבור בשלימות (נישואין).


הסיבה שבתורה מוסברת באריכות דוקא שליחות אליעזר, ולא עצם שידוכם של יצחק ורבקה הוא, כי בשביל יחוד מ"ה וב"ן, צריך להיות [[שלוחים]] (כאליעזר). כמו שבשליח יש שני נקודות: '''א'.''' מציאות עצמו בתור אדם עצמאי. '''ב'.''' כפי שהוא בטל למשלח, ופועל בדיוק כפי הוראותיו. כך גם בעבודתינו, שכל יהודי הוא [[שליח]] לגלות בגופו את הגילוי האלוקי, שגם כפי שהגוף הוא מציאות בפני עצמה, יתגלה בו האור של הנשמה, ויתבטל אליו.
הסיבה שבתורה מוסברת באריכות דוקא שליחות אליעזר, ולא עצם שידוכם של יצחק ורבקה הוא, כי בשביל יחוד מ"ה וב"ן, צריך להיות [[שלוחים]] (כאליעזר). כמו שבשליח יש שתי נקודות: '''א'.''' מציאות עצמו בתור אדם עצמאי. '''ב'.''' כפי שהוא בטל למשלח, ופועל בדיוק כפי הוראותיו. כך גם בעבודתינו, שכל יהודי הוא [[שליח]] לגלות בגופו את הגילוי האלוקי, שגם כפי שהגוף הוא מציאות בפני עצמה, יתגלה בו האור של הנשמה, ויתבטל אליו.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:חומש בראשית]]
[[קטגוריה:חומש בראשית]]