שידוך יצחק ורבקה – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה" תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ הגהה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שידוך יצחק ורבקה.PNG|ממוזער|שידוך [[יצחק]] ו[[רבקה]]. משמאל למטה: אליעזר ורבקה ליד באר המים. מימין: אליעזר נותן כסף ללבן הארמי. משמאל למעלה: רבקה באוהל לאחר שנשאה ליצחק.]] | [[קובץ:שידוך יצחק ורבקה.PNG|ממוזער|שידוך [[יצחק]] ו[[רבקה]] במכחולו של [[יחיאל אופנר]]. | ||
'''שידוך יצחק ורבקה''' הוא המאורע שבו [[שליח|נשלח]] | משמאל למטה: אליעזר ורבקה ליד באר המים. מימין: אליעזר נותן כסף ללבן הארמי. משמאל למעלה: רבקה באוהל לאחר שנשאה ליצחק.]] | ||
'''שידוך יצחק ורבקה''' הוא המאורע שבו [[שליח|נשלח]] [[אליעזר עבד אברהם]] לחרן, בשביל למצוא אישה ל[[יצחק]]. | |||
==רקע== | ==רקע== | ||
| שורה 9: | שורה 10: | ||
בהיות רבקה בת שלוש שנים ויום אחד, שאז נעשתה ראויה ל[[נישואין]], קרא אברהם לעבדו - אליעזר, ו[[שבועה|השביע]] אותו ב[[מילת אברהם|מילתו]] (שהייתה החפץ היחיד של קדושה שבאותו הזמן{{הערה|רש"י בראשית כ"ד ב'.}}), שיקח ליצחק אשה ממולדתו - חרן, ושבשום אופן, לא יקח אשה מבנות הכנענים. | בהיות רבקה בת שלוש שנים ויום אחד, שאז נעשתה ראויה ל[[נישואין]], קרא אברהם לעבדו - אליעזר, ו[[שבועה|השביע]] אותו ב[[מילת אברהם|מילתו]] (שהייתה החפץ היחיד של קדושה שבאותו הזמן{{הערה|רש"י בראשית כ"ד ב'.}}), שיקח ליצחק אשה ממולדתו - חרן, ושבשום אופן, לא יקח אשה מבנות הכנענים. | ||
אליעזר שרצה שיצחק ישא את בתו, נסה לדבר על כך עם אברהם. באומרו{{הערה|כ"ד, ל"ט}}: {{ציטוטון|אלי לא תלך האשה אחרי}} - בכתיב חסר שכונתו "אלי" - לי (לביתי) ינשא יצחק. על כך ענה לו אברהם{{הערה|רש"י}}: {{ציטוטון|בני ברוך, ואתה ארור. ואין ארור מדבק בברוך}}. | אליעזר שרצה שיצחק ישא את בתו, נסה לדבר על כך עם אברהם. באומרו{{הערה|כ"ד, ל"ט.}}: {{ציטוטון|אלי לא תלך האשה אחרי}} - בכתיב חסר שכונתו "אלי" - לי (לביתי) ינשא יצחק. על כך ענה לו אברהם{{הערה|רש"י.}}: {{ציטוטון|בני ברוך, ואתה ארור. ואין ארור מדבק בברוך}}. | ||
==הנסיעה== | ==הנסיעה== | ||
אליעזר לקח מבית אברהם, עשרה מ[[גמל|גמלי]] אברהם{{הערה|שהיו עם זמומים בפיהם, שלא יאכלו משדות אחרים.}}, שהיו מלאים בכל טוב. אברהם כתב שטר {{הערה|"דיאתיקי"}} שבו נתן את כל נכסיו ליצחק, כדי שירצו להנשא לו, ונתנו לאליעזר{{הערה|רש"י כ"ד, י'.}}. | אליעזר לקח מבית אברהם, עשרה מ[[גמל|גמלי]] אברהם{{הערה|שהיו עם זמומים בפיהם, שלא יאכלו משדות אחרים.}}, שהיו מלאים בכל טוב. אברהם כתב שטר{{הערה|"דיאתיקי"}} שבו נתן את כל נכסיו ליצחק, כדי שירצו להנשא לו, ונתנו לאליעזר{{הערה|רש"י כ"ד, י'.}}. | ||
לאליעזר ארעה [[קפיצת הדרך]], ובאותו יום שיצא מארץ כנען - הגיע לחרן. כמו שאמר להורי רבקה{{הערה|כ"ד, מ"ב.}}: {{ציטוטון|ואבוא היום}} - היום יצאתי, והיום הגעתי. | לאליעזר ארעה [[קפיצת הדרך]], ובאותו יום שיצא מארץ כנען - הגיע לחרן. כמו שאמר להורי רבקה{{הערה|כ"ד, מ"ב.}}: {{ציטוטון|ואבוא היום}} - היום יצאתי, והיום הגעתי. | ||
| שורה 50: | שורה 51: | ||
יצחק לקח את רבקה לאוהלה של [[שרה]] אמו (שכבר נפטרה), ואהב אותה והתנחם בה מפטירת אמו. המדרש{{הערה|מדרש רבה פרשה ס', ט"ז. הובא ברש"י.}} מסביר, שהתורה מביאה את העובדה שיצחק הביאה {{ציטוטון|האהלה שרה אמו}}, כדי לומר לנו שברבקה היו אותם ניסים שהיו אצל שרה: '''א'.''' שהיה [[ענן]] קשור תמיד על פתחה ("האהלה"). '''ב'.''' שהייתה ברכה מצויה בעיסתה ("שרה" - שנס העיסה מודגש בשרה, שאברהם ביקש ממנה לעשות עוגות ל[[מלאכים]]). '''ג'.''' שהיה לה [[נר]] דולק מ[[שבת]] לשבת ("אמו" - שהדלקת [[נרות שבת]] שיך במיוחד ל[[אמא]]){{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1xjjOIE9ew4IL8y25t2pRIhFe35JBvGur/view ליקוטי שיחות חלק ט"ו, חיי שרה שיחה ג'.] ([[מפתח]])}}. | יצחק לקח את רבקה לאוהלה של [[שרה]] אמו (שכבר נפטרה), ואהב אותה והתנחם בה מפטירת אמו. המדרש{{הערה|מדרש רבה פרשה ס', ט"ז. הובא ברש"י.}} מסביר, שהתורה מביאה את העובדה שיצחק הביאה {{ציטוטון|האהלה שרה אמו}}, כדי לומר לנו שברבקה היו אותם ניסים שהיו אצל שרה: '''א'.''' שהיה [[ענן]] קשור תמיד על פתחה ("האהלה"). '''ב'.''' שהייתה ברכה מצויה בעיסתה ("שרה" - שנס העיסה מודגש בשרה, שאברהם ביקש ממנה לעשות עוגות ל[[מלאכים]]). '''ג'.''' שהיה לה [[נר]] דולק מ[[שבת]] לשבת ("אמו" - שהדלקת [[נרות שבת]] שיך במיוחד ל[[אמא]]){{הערה|[https://drive.google.com/file/d/1xjjOIE9ew4IL8y25t2pRIhFe35JBvGur/view ליקוטי שיחות חלק ט"ו, חיי שרה שיחה ג'.] ([[מפתח]])}}. | ||
==שידוכים כלליים== | ==שידוכים כלליים== | ||
| שורה 72: | שורה 64: | ||
חיבור שני הענינים שבנישואי יצחק ורבקה, הוא גם כל עבודת בני ישראל - חיבור [[בני ישראל]] ו[[הקב"ה]]. שחיבורם החל ב[[מתן תורה]] שאז היו שידוכי בני ישראל וה', וכיום עבודתינו היא [[הבאת המשיח|להביא את המשיח]], שאז יהיה החיבור בשלימות (נישואין). | חיבור שני הענינים שבנישואי יצחק ורבקה, הוא גם כל עבודת בני ישראל - חיבור [[בני ישראל]] ו[[הקב"ה]]. שחיבורם החל ב[[מתן תורה]] שאז היו שידוכי בני ישראל וה', וכיום עבודתינו היא [[הבאת המשיח|להביא את המשיח]], שאז יהיה החיבור בשלימות (נישואין). | ||
הסיבה שבתורה מוסברת באריכות דוקא שליחות אליעזר, ולא עצם שידוכם של יצחק ורבקה הוא, כי בשביל יחוד מ"ה וב"ן, צריך להיות [[שלוחים]] (כאליעזר). כמו שבשליח יש | הסיבה שבתורה מוסברת באריכות דוקא שליחות אליעזר, ולא עצם שידוכם של יצחק ורבקה הוא, כי בשביל יחוד מ"ה וב"ן, צריך להיות [[שלוחים]] (כאליעזר). כמו שבשליח יש שתי נקודות: '''א'.''' מציאות עצמו בתור אדם עצמאי. '''ב'.''' כפי שהוא בטל למשלח, ופועל בדיוק כפי הוראותיו. כך גם בעבודתינו, שכל יהודי הוא [[שליח]] לגלות בגופו את הגילוי האלוקי, שגם כפי שהגוף הוא מציאות בפני עצמה, יתגלה בו האור של הנשמה, ויתבטל אליו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חומש בראשית]] | [[קטגוריה:חומש בראשית]] | ||