31,176
עריכות
(עריכה כללית) |
(←ראו גם) |
||
(39 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | '''נפש''' זהו חלק רוחני מופשט המקיים והמחיה את האדם. ב[[עבודת ה']], 'נפש' היא החוויה הנפשית המניעה את האדם לקיים בפועל את ה[[תורה]] וה[[מצוות]]. ערך זה עוסק בנפש ככינוי כללי לחלק הרוחני שבאדם הכולל נפש אלוקית ונפש הבהמית, ולא לחלק הפרטי שבנשמה הנקרא נפש. | ||
==מבנה | הנפש עצמה היא אור פשוט בלי התחלקות של [[שכל]] ו[[מידות]] ביחס ל[[מחשבה דיבור ומעשה]], שהם לבושים ממש. בכוחותיה של הנפש יש שינויים; ב[[מוחין]] ובמידות יש קטנות וגדלות. וכל זה אינו שייך בעצמיות ה[[נשמה]] שהיא אינה מקבלת שינויים כלל. | ||
==מבנה הנפש== | |||
===הרמב"ם והרמב"ן=== | ===הרמב"ם והרמב"ן=== | ||
ישנה מחלוקת בין גדולי | ישנה מחלוקת בין גדולי [[הראשונים]] אם מדובר ב[[נשמה]] אחת בעלת חלקים שונים, או שמא מדובר בכמה נשמות, שלכל אחת פעולה נפרדת. [[הרמב"ם]] סובר שמדובר בנשמה אחת, המחולקת לג' פעולות. [[הרמב"ן]] סובר שמדובר בשלוש נשמות ממש. שלושת החלקים או הפעולות נקראות בשם "נפש השכלית", "נפש החיונית", ו"נפש הטבעית". | ||
===תורת החסידות=== | ===תורת החסידות=== | ||
בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי נשמות שהן ה[[נפש הבהמית]] וה[[נפש אלוקית]]. | בחסידות מוסבר שיש ליהודי שתי [[נשמה|נשמות]] שהן ה[[נפש הבהמית]] וה[[נפש אלוקית]]. הנפש בהמית ביהודי שורשה היא מ[[קליפת נוגה]] והנפש אלוקית היא חלק אלוקה ממעל ממש. למי שאינו יהודי יש [[נפש]] אחת, והיא נפש הבהמית שאינה מקליפת נוגה כמו ב[[יהודי]], אלא מ[[ג' קליפות הטמאות]]. | ||
כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא | כאשר גר נתגייר, התברר למפרע כי נפשו הבהמית לא הייתה מג' קליפות הטמאות כבכל הנכרים, אלא מ[[קליפת נוגה]] כמו היהודי. | ||
בנוגע למבנה הנפש לדעת הרמב"ם | בנוגע למבנה הנפש לדעת [[הרמב"ם]] ו[[הרמב"ן]] שהובאו לעיל, החסידות פוסקת כדעת הרמב"ם ואומרת שנפש השכלית והנפש הטבעית הם חלקים של הנפש הבהמית. במקום אחר בחסידות מוסבר שהנפש השכלית היא ממוצע בין ה[[נפש הבהמית]] ל[[נפש האלוקית]]. מוסבר כי הנפש השכלית היא גם מ[[קליפת נוגה]] אך היא [[מוחין]] ולא [[מידות]] כמו הנפש הבהמית, והיא מהדרגות העליונות שב[[קליפת נוגה]]. | ||
== | ====דרגות הנפש האלוקית==== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[נפש אלוקית]]}} | |||
בנפש האדם חמש דרגות; נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה (או בקיצור '''נרנח"י'''). שלושת הדרגות הראשונות (נפש, רוח ונשמה) מתייחסים לכוחות ה[[פנימי]]ים באדם והשתיים האחרונים (חיה ויחידה) הם כוחות המקיפים. | |||
*'''נפש''' היא הדרגה הנמוכה ב[[נשמה]]. דרגה זו מתלבשת ב[[גוף]] להחיות אותו. [[נפש]] היא כנגד [[ה"א]] אחרונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת המלכות]]). | |||
*'''רוח''' היא הדרגה השניה בדרגות ה[[נשמה]]. דרגה זו שוכנת ב[[לב]], וענינה הוא ה[[מדות]], [[אהבה]] ו[[יראה]] וכדומה. דרגה זו של הנשמה היא כנגד אות [[וא"ו]] של [[שם הוי"ה]]. אצל גוי יש את חלק הרוח, מה שאין כן אצל [[בהמה]] שיש לה רק נפש. | |||
*'''נשמה''' היא הדרגה השלישית בדרגות ה[[נשמות]], והדרגה הגבוהה ביותר המתלבשת באופן [[פנימי]]. דרגה זו שוכנת ב[[מוח]]. דרגה זו היא כנגד [[ה"א]] ראשונה של [[שם הוי"ה]] ([[ספירת הבינה]]). | |||
בנוסף לזה ה"נשמה" היא כינוי כללי לישות רוחנית המחיה את האדם באשר הוא אדם, בין אם הוא יהודי ובין אם לאו. | |||
כוחות אלו אינם יכולים להתגלות בעצמם, אלא רק הארה מהם, היא שמפעילה את הכוחות הפנימיים. | |||
*'''חיה''' היא הדרגה הרביעית בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן [[פנימי]] אלא היא בבחינת [[מקיף]]. מקיף זה נקרא בשם [[מקיף הקרוב]]. דרגה זו היא כנגד אות [[יו"ד]] של [[שם הוי"ה]] (ו[[ספירת החכמה]]). | |||
*'''יחידה''' היא הדרגה הגלויה העליונה ביותר בנשמה. דרגה זו אינה מתלבשת באופן [[פנימי]] אלא היא בבחינת [[מקיף]], ובפרטות, מקיף זה נקרא בשם [[מקיף הרחוק]]. דרגה זו היא כנגד [[קוצו של יו"ד]] של [[שם הוי"ה]] ([[כתר]]). | |||
==כלות הנפש== | |||
כלות הנפש הינו מצב בו יוצאת ה[[נשמה]] מן ה[[גוף]] בעקבות דבקות יוצאת דופן ל[[הקב"ה|קדוש ברוך הוא]]. בתורת ה[[חסידות]] מוסבר כי תכלית הכוונה וה[[רצון]] האלוקי הוא להישאר עם ה[[נשמה]] בתוך ה[[גוף]] ולעבוד את [[הקב"ה|ה']] יחד עם הגוף. המקום הראשון בו מופיעה בתורה אירוע של 'כלות הנפש' הוא עם בני אהרן - נדב ואביהוא שהתעלו בעבודתם במשכן והגיעו ליציאת ה[[נשמה]] מן הגוף. | |||
ספר המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד'. | ==לקריאה נוספת== | ||
*רמב"ם, תחילת פרק א' מ"שמונה פרקים להרמב"ם" (הקדמתו לפירושו על פרקי אבות). | |||
*הרמב"ן, פירושו על התורה בספר בראשית פרק ב' פסוק ז'. | |||
*ספר-המאמרים קיץ ה'ש"ת ד"ה "אשרינו מה טוב חלקנו" אות ו', ד"ה אם בחקותי תלכו" אות ו' ואות ז', ד"ה "חביב אדם" אות ג' ואות ד' | |||
*ספר המאמרים תש"מ, ד"ה "כי ישאלך בנך" אור לי"א [[ניסן]] ה'תש"מ. | |||
==ראו גם== | |||
*[[לבושי הנפש]] | |||
*[[עליית נשמה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/82068_he_1.pdf שתי נפשות]''' - חוברת קריאה בשפה פשוטה וקלילה המבארת את העולם הפנימי של הנפשות על פי [[תורת החסידות]] {{PDF}} {{אינפו}} | |||
{{ערך חסר}} | |||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] |
עריכות