שינויים

[[קובץ:מצויני צהל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עם מצוייני צה"ל ישראל לאחר ה[[שיחה]]]]

'''מצוייני צה"למצויינים בישראל''' הוא כינוי אותו הציע [[הרבי]] כתחליף לשם '''נכי צה"ל''' בו נקראו פצועי המלחמות שניהלה ה[[מדינת ישראל|מדינה]], על מנת להדגיש את המעשה הטוב בשלו נגרמה הפציעה ולא את התוצאה השלילית.

ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשל"ו]] (1976), הגיעה לביקור אצל [[הרבי]] קבוצה של נכי ״מצוייני [[צה"ל]]- ביטוי אשר טבע הרבי, עבור אלו שנפצעו בגופם ונפשם בהגנה על עם ישראל וארץ ישראל במלחמות שניהלה המדינה , שהיו בדרכם חזרה מתחרות ספורט בטורונטו, ועצרו בדרכם ב[[ניו יורק]], וביקשו להיפגש עם הרבי. הנכים קבוצת המצויינים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי [[770]] באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון.

המארגנים היו בטוחים כי הרבי ידבר כדרכו באידיש והעמידו לשם כך בתור מתורגמן את הרב [[יצחק גנזבורג]] שנתן דברי רקע על הפגישה עם הרבי וניגן עם הנכים המצויינים שירים חסידיים שונים, אך כאשר . הרבי נכנס הרבי הוא החל והחל לומר את ה[[שיחה]] ב[[עברית]], לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזית היות שהורגל בהדיבורו בההברה האשכנזית.

הרבי דיבר על הכוח המיוחד שניתן לאדם יחד עם מגבלה מסוימת המגבלה המסוימת, על מנת שיוכל להתגבר עליה, ובפרט כאשר היא נוצרה בעקבות מעשה חסד וגבורה שלו, ובין . בין הדברים אמר להם כיהרבי: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אין דעתי נוחה מהשם שנותנים למישהו שהוא נכה כי אם שזהוא מראה משהוא נחיתות וירידה כי אם אדרבה צריך להדגיש בזה שהוא משהוא מיוחד ומצוין, ולכן הייתי מציע, כמנהג יהודי להתערב גם בעניינים שלכאורה אינם שלו, שישנו השם ותקראו מצוינים בישראל}}

היחס שהרבי הראה לחיילים אלה שאיבדו איברים - ששלמו מחיר בגופם בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהייתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי [[רחמים]] או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, [[מזכיר]]יו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה. רק לאחר שבוע, סיפר המזכיר, התאושש הרבי מחווית המפגש.