שינויים

[[תמונהקובץ:מצויני צהל.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|250px|הרבי עם מצוייני צה"לישראל לאחר ה[[שיחה]]]][[קובץ:מצוייני צה''ל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|העיתונות ה[[עיתון|עיתונות]] בישראל מדווחת בעקבות המפגש עם הרבי]]'''מצויינים בישראל''' הוא כינוי אותו הציע [[הרבי]] כתחליף לשם '''נכי צה"ל''' בו נקראו פצועי המלחמות שניהלה ה[[מדינת ישראל|מדינה]], על מנת להדגיש את המעשה הטוב בשלו נגרמה הפציעה ולא את התוצאה השלילית.

==הפגישה עם הרבי==ב[[כ"ג מנחם אב]] [[תשל"ו]] (1976), הגיעה לביקור אצל [[הרבי]] קבוצה של נכי ״מצוייני [[צה"ל]] - ביטוי אשר טבע הרבי, אשר היו בעיצומו של טיול עבור אלו שנפצעו בגופם ונפשם בהגנה על עם ישראל וארץ ישראל במלחמות שניהלה המדינה , שהיו בדרכם חזרה מתחרות ספורט בטורונטו, ועצרו בדרכם ב[[ניו-יורק]] שאורגן על ידי שלטונות הצבא, וביקשו להיפגש עם הרבי. הנכים קבוצת המצויינים הגיעו אל בית-מדרשו של הרבי ברחוב איסטערן-פארקוויי [[770]] באמצעות עשרה רכבים גדולים, שנשאו אותם בכסאות-הגלגלים מבית-המלון.

בבואם אליו, המארגנים היו בטוחים כי הרבי ידבר כדרכו באידיש והעמידו לשם כך בתור מתורגמן את הרב [[יצחק גנזבורג]] שנתן דברי רקע על הפגישה עם הרבי וניגן עם המצויינים שירים חסידיים שונים. הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ נכנס והחל לומר את ידיהם, חייך אליהם בלבביות והחליף עמם מלות היכרות וברכהה[[שיחה]] ב[[עברית]], ולאחר-מכן הרבי נשא לפניהם דברים - לא לפני שהתנצל על שהוא מדבר אתם בהברה אשכנזיתדיבורו בההברה האשכנזית.

וכך הרבי דיבר על הכוח המיוחד שניתן לאדם יחד עם המגבלה המסוימת, על מנת שיוכל להתגבר עליה, ובפרט כאשר היא נוצרה בעקבות מעשה חסד וגבורה שלו. בין הדברים אמר להם (בתרגום חופשי)הרבי:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=התנהלותכם היא הוכחה שה' נתן לכם כוחות מיוחדים להתגבר על מגבלותיכם ולעלות בכך על הישגיהם של אנשים אחרים. אינכם נכים או מוגבלים אלא אנשים מיוחדיםאין דעתי נוחה מהשם שנותנים למישהו שהוא נכה כי אם שזהוא מראה משהוא נחיתות וירידה כי אם אדרבה צריך להדגיש בזה שהוא משהוא מיוחד ומצוין, כיוון שיש לכם לכם פוטנציאל שאין לאף אחד מאיתנו. לכן אני ולכן הייתי מציע, שמהיום והלאה לא יקראו לכם 'נכי צה"ל' אלא 'מצויני צה"ל' - הגדרה יותר מדויקת של מהותכם.כמנהג יהודי להתערב גם בעניינים שלכאורה אינם שלו, שישנו השם ותקראו מצוינים בישראל}}

בסוף השיחה, הרבי צעד בין כסאות-הגלגלים, לחץ את ידיהם של החיילים, חייך אליהם בלבביות ושוחח עימם קצרות, כשהוא נותן לכל אחד מהם שטר של דולר על מנת שייתנו אותו בשליחות מצווה לצדקה. באותה שנה, גישה זו לא היתה הייתה עדיין מקובלת והיה על הרבי לעשות צעדים משמעותיים כדי לקבעה. יחסם הרשמי של רופאים והמטפלים הרפואיים אל החולים, היה מוגדר עדיין במונחים שליליים, אבל הרבי יישם בהחלטיות את המשנה החסידית רבת השנים - "[[חשוב טוב יהיה טוב]]".

היחס שהרבי הראה לחיילים אלה שאיבדו איברים - ששלמו מחיר בגופם בהגנתם על עם ישראל, היה חם, שמח ואופטימי. אחדים מהם סיפרו לאחר-מכן, שהיתה שהייתה זו הפעם הראשונה שלא נפגשו ברגשי [[רחמים ]] או אשמה מצד הזולת, אלא בתגובה טבעית חמה. עם-זאת, כאשר הרבי חזר אל חדרו, [[מזכיר]]יו האישיים ראו עליו את הרושם הקשה והכאב שנותר בו מהפגישה. רק לאחר שבוע, סיפר המזכיר, התאושש הרבי מחווית המפגש. ==לקריאה נוספת==*'''מעלתם של מצוייני צה"ל''', מכתב הרבי לארגון מצוייני צה"ל כ"א כסלו תשמ"ב, שבועון בית משיח 1203 עמוד 19

*שיחת הרבי ל'מצויינים' - [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1076675 חלק א'] [http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1076680 חלק ב']{{וידאו}}*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=48026 שיחת video/news-video/%D7%97%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA/%D7%9B%D7%90%D7%9F-%D7%9E%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%99%D7%A2-%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%9C%D7%90%D7%9E%D7%A5-%D7%90%D7%AA-%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%94/ 'כאן' מבינים: הגיע הזמן לאמץ את גישתו של הרבי ל] {{אינפו}}*''מצויינים'[https://col.org.il/news/132810 45 שנים לפגישה המיוחדת: "חשנו שהוא באמת אוהב אותנו!"]''' {{שמעCOL}}