ברכת אירוסין – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "{{חלונית | ניקוד = כן | כותרת = ברכת אירוסין | תוכן = בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָע..." |
אין תקציר עריכה |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{קשר חב"די}} | |||
{{חלונית | {{חלונית | ||
| ניקוד = כן | | ניקוד = כן | ||
| שורה 13: | שורה 14: | ||
ברכת האירוסין מופיעה בתלמוד{{הערה|בבלי, מסכת כתובות, ז', ב'.}} והיא עוסקת באיסור של הכלה לחתן אחרי הקידושין ולפני החופה, כלומר בתקופת האירוסין. ההיתר אחרי הברכה, מורכב משני השלבים גם יחד, ה[[קידושין]] וה[[חופה]], שכן לפי ההלכה לא ניתן להינשא בלא קידושין. | ברכת האירוסין מופיעה בתלמוד{{הערה|בבלי, מסכת כתובות, ז', ב'.}} והיא עוסקת באיסור של הכלה לחתן אחרי הקידושין ולפני החופה, כלומר בתקופת האירוסין. ההיתר אחרי הברכה, מורכב משני השלבים גם יחד, ה[[קידושין]] וה[[חופה]], שכן לפי ההלכה לא ניתן להינשא בלא קידושין. | ||
בימי הראשונים החל להתפשט המנהג לאחד את הקידושין והנישואין ולקיימם באירוע אחד, וכך מקובל היום. | בימי [[הראשונים]] החל להתפשט המנהג לאחד את הקידושין והנישואין ולקיימם באירוע אחד, וכך מקובל היום. | ||
==נוסח הברכה== | ==נוסח הברכה== | ||
הברכה מובאת בתלמוד בבלי | הברכה מובאת בתלמוד בבלי ב[[מסכת כתובות]]{{הערה|ז', ב'.}}: | ||
{{ציטוט|תוכן=בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׁוּאוֹת (לָנוּ) עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ (עַמּוֹ) יִשְׂרָאֵל (עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין).}} | {{ציטוט|תוכן=בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׁוּאוֹת (לָנוּ) עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ (עַמּוֹ) יִשְׂרָאֵל (עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין).}} | ||
| שורה 24: | שורה 25: | ||
===ואסר לנו את הארוסות=== | ===ואסר לנו את הארוסות=== | ||
פירוש הדבר ש[[חכמים|מדרבנן]] אסור לחתן לקיים יחסי אישות עם הכלה בלא "ברכת חתנים". המילה "אסר" נסובה על "ה' אלוקינו" שבתחילת הברכה, אף על פי שהוא לא אסר בתורה את הארוסות, כשם שמברכים על הדלקת [[נרות חנוכה]]: "'''וציוונו''' להדליק", שכן ציווה לציית לדברי החכמים {{הערה|[[מסכת שבת]], כ"ג, א'.}}, כך ניתן לומר "ואסר לנו את הארוסות" {{הערה|[[רש"י]], כתובות ז', ב', ד"ה "ואסר".}}. | פירוש הדבר ש[[חכמים|מדרבנן]] אסור לחתן לקיים יחסי אישות עם הכלה בלא "ברכת חתנים". המילה "אסר" נסובה על "ה' אלוקינו" שבתחילת הברכה, אף על פי שהוא לא אסר בתורה את הארוסות, כשם שמברכים על הדלקת [[נרות חנוכה]]: "'''וציוונו''' להדליק", שכן ציווה לציית לדברי החכמים{{הערה|[[מסכת שבת]], כ"ג, א'.}}, כך ניתן לומר "ואסר לנו את הארוסות"{{הערה|[[רש"י]], כתובות ז', ב', ד"ה "ואסר".}}. | ||
===והתיר לנו את הנשואות על ידי '''חופה וקידושין'''=== | ===והתיר לנו את הנשואות על ידי '''חופה וקידושין'''=== | ||
| שורה 55: | שורה 56: | ||
בעל ההגהות מיימוניות כתב: "ברוב מקומות ובקהילות נוהגין כשמקדשין בשעת נישואין, שמברכין ברכת אירוסין תחילה, והדר (=ולאחר מכן) מקדשין". כלומר, ברוב הקהילות האשכנזיות הבחינו בין מקרים בהם האירוסין והנישואין התקיימו באותו מעמד, שאז ברכו לפני הקידושין, ואילו כאשר קידשו בנפרד מהנישואין, היו מברכים לאחר הקידושין. | בעל ההגהות מיימוניות כתב: "ברוב מקומות ובקהילות נוהגין כשמקדשין בשעת נישואין, שמברכין ברכת אירוסין תחילה, והדר (=ולאחר מכן) מקדשין". כלומר, ברוב הקהילות האשכנזיות הבחינו בין מקרים בהם האירוסין והנישואין התקיימו באותו מעמד, שאז ברכו לפני הקידושין, ואילו כאשר קידשו בנפרד מהנישואין, היו מברכים לאחר הקידושין. | ||
לעומת זאת, הובא מנהג אשכנזי שאף כאשר האירוסין והנישואין היו בנפרד ברכו את ברכת האירוסין בשעת הנישואין{{הערה|מרדכי כתובות קלא, רמ"א אה"ע לד,ג.}}. | לעומת זאת, הובא מנהג אשכנזי שאף כאשר האירוסין והנישואין היו בנפרד ברכו את ברכת האירוסין בשעת הנישואין{{הערה|מרדכי כתובות קלא, רמ"א אה"ע לד, ג.}}. | ||
יש שאינם רואים ברכה זו כברכת המצוות אלא כברכת השבח, ומסבירים בזה את הנוסח הארוך של הברכה, בשונה משאר ברכת המצוות אשר מופיע בהם רק הנוסח "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצווה פלונית". כך גם מוסברת העובדה שנהוג לברכה לאחר המצווה{{הערה|רא"ש (כתובות א,יב), וכן דעת ה[[ריטב"א]]. ראו גם שו"ת הר צבי יורה דעה א'.}} וכן דעת ר' יחיאל מפריז שהנהיג שהחתן יברך לפני הקידושין: "לקדש את האישה", שהיא מצוות הברכות של הקידושין לדעתו{{הערה|הובא בהגהות סמ"ק קפ"ג, ובהגהות מיימוניות.}}, וכן שנהוג לכבדה מישהו אחר ולא את החתן, עושה המצווה{{הערה|עם זאת, יש "מסדרי קידושין" שמקפידים לכוון להוציא ידי חובה את החתן, לחשוש לדעת הרמב"ם.}}. | יש שאינם רואים ברכה זו כברכת המצוות אלא כברכת השבח, ומסבירים בזה את הנוסח הארוך של הברכה, בשונה משאר ברכת המצוות אשר מופיע בהם רק הנוסח "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו על מצווה פלונית". כך גם מוסברת העובדה שנהוג לברכה לאחר המצווה{{הערה|רא"ש (כתובות א, יב), וכן דעת ה[[ריטב"א]]. ראו גם שו"ת הר צבי יורה דעה א'.}} וכן דעת ר' יחיאל מפריז שהנהיג שהחתן יברך לפני הקידושין: "לקדש את האישה", שהיא מצוות הברכות של הקידושין לדעתו{{הערה|הובא בהגהות סמ"ק קפ"ג, ובהגהות מיימוניות.}}, וכן שנהוג לכבדה מישהו אחר ולא את החתן, עושה המצווה{{הערה|עם זאת, יש "מסדרי קידושין" שמקפידים לכוון להוציא ידי חובה את החתן, לחשוש לדעת הרמב"ם.}}. | ||
כשמברכים לפני הקידושין ומברכים על היין, יש לשתות את היין לפני הקידושין כדי לא להפסיק בין ברכת "בורא פרי הגפן" שנאמרה לפני ברכת האירוסין לשתייה. | כשמברכים לפני הקידושין ומברכים על היין, יש לשתות את היין לפני הקידושין כדי לא להפסיק בין ברכת "בורא פרי הגפן" שנאמרה לפני ברכת האירוסין לשתייה. | ||