[[תמונהקובץ:אין אנטים.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי דובין]][[קובץ:מרדכי דובין ואדמור הרייצ.jpg|leftשמאל|thumbממוזער|400px300px|הרב דובין (מימין) עם [[אדמו"ר הריי"צ]] (משמאל).]]הרב '''מרדכי דובין''' נולד בשנת ([[כ"ז טבת]] [[תרמ"ט]], למשפחת - [[חסיד|חסידיכ' אלול]] [[חבתשי"דז]]. ) נודע כאחד מהעסקנים היהודים הבולטים באירופה, היה ציר בבית הנבחרים בלטביהב[[לטביה]], ועזר רבות בשחרורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] [[מאסר וגאולת אדמו"ר הרבי הריי"צ|ממאסרו]], ויציאתו מרוסיהמ[[רוסיה]]. במלחמת ב[[מלחמת העולם השניה השנייה]] נתפס על ידי הסובייטים ונשלח למאסר. לאחר שחרורו כתוצאה מחלישותו במאסר נפטר. [[אדמו"ר הריי"צ]] הגדיר אותו כאחד ממנהיגי יהדות אירופה{{הערה|שם=יד|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/ig/14/5335.htm אגרות קודש חלק י"ד אגרת ה'שלה].}}.
==דמותו==
ר' מרדכי נולד ב[[כ"ז טבת]] שנת [[תרמ"ט]] לאביו ר' שניאור זלמן [בער], סוחר מפורסם שהיה חסיד חב"ד. כבר כבחור צעיר החל בעסקנות ציבורית, בהמשך מונה ליו"ר מפלגת "אגודת ישראל". הוא היה ציר בבית הנבחרים הלטבי (וכתוצאה מכך היה עובד באחד ממשרדי השרים בלטביה)לצידו עבד ציר בית בנבחרים האגודאי-חב"די ר' [[שמעון יצחק ויטנברג]]{{הערה|[https://col. ומהעסקנים org.il/news/146860 ר' שמעון יצחק ויטנברג הי"ד]}}. ר' מרדכי דובין היה מהעסקנים היהודים הבולטים באירופהבלטביה. תרם רבות לצדקה ל[[צדקה]] ועקב כך זכה לכינוי 'שר החסד' מאדמומ[[אדמו"ר הריי"צ]]. זהירותו במצוות הייתה באופן יוצא מן הכלל, נזהר שלא לגוז שערות פאות ראשו{{מקור}}, ללכת ל[[טבילה קודם התפילה|טבילה]] בכל יום, נזהר באכילה באופן הכי מהודר, היה [[עניו|ענוותן]] באופן מופלא, ועם זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל נטיה מדת ישראל, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלה. עסקנותו הצבורית לטובת הכלל והפרט הייתה בכל מקום היותו, אם בביתו, ב[[בית המדרש]], בלשכתו או במשרדי המלוכה היו מחכים לו ומסבבים אותו עשרות אנשים ונשים, כל אחד בבקשה פרטית או כללית, עניני הגירה, פרנסה, מסים, משפטים וכו' וכו'. לכל אחד היה מוכרח לתת מזמנו, והי' משיב לכל אחד באופן מתון, למרות כל סוגי האנשים השונים שבאו אליו, ביניהם מרי לב וקשי רוח ששפכו עליו את כל צערם בטענות וזלזולים, ועזר לכל אחד עד כמה שעלה בידו.
זהירותו במצוות היתה באופן יוצא מן הכללב[[שמחת תורה]] [[תרפ"ט]] אמר לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: איר זייט אַ איש הטוב והחסד בעצם, נזהר שלא לגוז שערות פאות ראשואָבער דאָס איז נאָך ניט קיין עבודה. עבודה איז בירור וזיכוך, ללכת לאַז איינער האָט מדות לא טובות און על ידי עבודה איז ער זיי מזכך (תרגום: אתה הרי איש הטוב והחסד בעצם אבל זה עדיין ללא [[טבילה קודם התפילה|טבילהעבודה]] בכל יום, נזהר באכילה באופן הכי מהודר, היה עבודה פירושה [[בירור]] ו[[זיכוך]] כשלאחד יש [[ענו|ענוותןמדות]] באופן מופלא, ועם זה עמד בתוקף וקנאות נגד כל נטיה מדת ישראל, הן במפלגות השונות וזרמים השונים בחוג היהודים והן בחוגי הממשלהלא טובות ועל ידי עבודה הוא מזככם).
עסקנותו הצבורית לטובת הכלל והפרט הייתה בכל מקום היותו, אם בביתו, ב[[בית המדרשמלחמת העולם הראשונה]], בלשכתו או במשרדי המלוכה היו מחכים לו ומסבבים אותו עשרות אנשים ונשים, כל אחד בבקשה פרטית או כללית, עניני הגירה, פרנסה, מסים, משפטים וכו' וכו'. לכל אחד הי' מוכרח לתת מזמנו, והי' משיב לכל אחד באופן מתון, למרות כל סוגי האנשים השונים שבאו אליו, ביניהם מרי לב וקשי רוח ששפכו עליו את כל צערם בטענות וזלזולים, ועזר לכל אחד עד כמה שעלה בידוסייע במשלוחי [[מזון]] לאלפי [[יהודי]]ם.
ב==מאסרו של [[שמח"ת]] [[תרפ"ט]] אמר לו אדמו"ר הריי"צ: איר זייט אַ איש הטוב והחסד בעצם, אָבער דאָס איז נאָך ניט קיין עבודה. עבודה איז בירור וזיכוך, אַז איינער האָט מדות לא טובות און ע"י עבודה איז ער זיי מזכך. (תרגום: אתה הרי איש הטוב והחסד בעצם אבל זה עדיין ללא [[עבודה]], עבודה פירושה [[בירור]] ו[[זיכוך]] כשלאחד יש [[מדות]] לא טובות וע"י עבודה הוא מזככם)==
בבשנת [[מלחמת העולם הראשונהתרפ"ז]] סייע במשלוחי מזון לאלפי , בעת מאסר [[יהודיאדמו"ר הריי"צ]]ם, הפעיל דובין לחצים כבדים, ואיים על מדינת [[רוסיה]] בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביה, עסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלא.
==מאסרו לאחר מכן המשיך ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליציאתו של אדמוהרבי מ[[רוסיה]], ובאישור להוצאת ספרייתו של הריי"צ במשך חודשים אלו שבין שחרור הריי"צ מהכלא ב[[י"ב תמוז תרפ"ז]], ועד ליציאתו מ[[רוסיה]] ב[[תשרי]] שנת [[תרפ"ח]], הגיע ר הריי' מרדכי ל[[רוסיה]] מספר פעמים כדי לעזור ולפעול ליציאתו מרוסיה, ואכן מאמציו עלו בהצלחה, והריי"צ==הורשה לעזוב את רוסיה.
בשנת לאחר מכן התיישב [[תרפאדמו"ר הריי"זצ]], בעת מאסר בעירו של ר' מרדכי ריגא. מאוחר יותר במסעו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[תרפ"ט]], הפעיל לארה"ב ליווהו הרב דובין לחצים כבדים, ואיים על מדינת במשך כחודשיים.[[קובץ:התוועדות בריגא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב דובין מחלק [[לחיים]] ב[[התוועדות חסידית]] ב[[ריגא]]]]==מאסרו הראשון==בשנת [[רוסיהתרצ"ד]] בהפסקת חלק מהמסחר עם מדינת לטביהחוסלו כל המפלגות בלטביה, אך דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותר, עסקנותו בנוסף לעסקנים נוספים הצליחה להביא לשחרורו מהכלאעקב הכרת הטוב שרחש לו מנהיג המדינה.
לאחר מכן המשיך ר' מרדכי במאמצים רבים להביא ליצאתו של הרבי מבשנת [[רוסיהתש"א]]פלשו הרוסים ללטביה, ובאישור להוצאת ספרייתו של הריי"צ במשך חודשים אלו שבין שחרור הריי"צ מהכלא דובין נאסר והושפל על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעבר וישב בבית המאסר ב[[י"ב תמוז תרפ"זסרטוב]]. לקראת סוף השנה הודיעו לו על שחרורו ממאסר{{הערה|הרוסים שחררו אותו בערב שבת בשעת ערב מאוחרת, ומכיון שהיה עם החבילה של החפצים שלו ולא יכל לטלטל ללא עירוב, ועד ליציאתו מרוסיה ב[[תשרי]] שנת [[תרפ"ח]]נותר לעמוד במקומו יממה שלימה עד צאת השבת, הגיע ר' מרדכי לרוסיה מספר פעמים כדי לעזור ולפעול ליציאתו מרוסיהובעקבות כך התקרר ונפל למשכב, ואכן מאמציו עלו בהצלחהוחסידי חב"ד סייעו לו עד שהצליח לשוב לאיתנו ולחזור לקויבשוב.}}. דוקא{{דרושה הבהרה|איך גרם?}} צער זה שנגרם לו מתוצאת המאסר, והרייגרם להצלתו מידי הגרמנים ימ"צ הורשה לעזוב ש. אשתו של דובין מרת פייגה ובנו יחידו שניאור זלמן דובין יחד עם כלתו איידל פאפנהיים לא שרדו את רוסיההמלחמה, ומרדכי דובין נשאר ללא משפחה.
לאחר מכן התיישב אדמו"ר הריי"צ בעירו של ר' מרדכי ריגא==אחר שחרורו==אחרי שחרורו התגורר דובין במוסקבה. מאוחר יותר במסעו של אדמו"ר הריי"צ ב[[תרפ"ט]]שם המשיך לעזור ליהודי רוסיה, לארה"ב ליווהו הרב דובין במשך כחודשייםלפרנס אותם ואף להבריח חלקם את הגבול. את הכסף קיבל על ידי ידידים שתמכו במעשיו.
==מאסרו==בשנת הוא בעצמו שקל לצאת בצורה לא לגלית וכפי הנראה הצליח לשאול את הרבי הריי"צ. במכתב{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ חלק ט אגרת ג'א}} לחתנו ר' [[תרצ"דשמריהו גוראריה]] חוסלו כל המפלגות בלטביה, אך מציע הרבי שיעביר מסר לר' מרדכי דובין היה היחיד שנשאר בעל השפעה, ומפלגתו הייתה החזקה ביותרעל ידי ר' [[בנימין גורדצקי]] שעל מנת להצליח עליו לעבור למושב ולהתלבש כאיכר ולגדל שערותיו, עקב טובה ששמר לו מנהיג המדינהואז יוכל להצליח לברוח את הגבול. הדבר לא יצא לידי פועל.
==מאסר שני ושחרור==בשנת [[תתש"ש]] פלשו הרוסים ללטביה, דובין ח נאסר והושפל שוב על ידי הסובייטים עקב מעמדו הבכיר ומעשיו בעברעל המשך פעולתו, לאחר ולאחר מכן נשפט לעשר שנות מאסר בסיבירב[[סיביר]].[[קובץ:מכתב הרבי הקודם לשזר והרצוג.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכתב אדמו"ר הריי"צ ל[[שז"ר]] והרצוג]]אדמו"ר הריי"צ מאד השתדל להצלתו, בחודש [[אלול]] בשנת [[תש"ח]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב לרב הראשי לישראל דאז הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|שם=יד}}, בו הרבי הריי"צ מפליא במעלותיו של ר' מרדכי ומבקש מהרב הרצוג לפנות לגורמים ב[[ארץ ישראל]] (בניהם השר [[משה שרת]]), וב[[רוסיה]], שיפעלו לשחרורו מהכלא הרוסי. זמן קצר אחר כך כתב הרבי מכתב ל[[שז"ר]] בו הרבי מבקשו גם לפעול בענין. בחודש [[כסלו]] [[תש"ט]] שוב שלח הרבי מכתב לרב הרצוג לפעול שוב בשיא המרץ בענין זה.
אדמו"ר הריי"צ מאד השתדל להצלתו, בחודש ' מרדכי נפטר בגולה על יד העיר [[אלולטולא]] בשנת ב[[תש"חכ' אלול]] כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב לרב הראשי לישראל דאז הרב [[יצחק אייזיק הרצוג]], בו הרייתשי"צ מפליא במעלותיו של ר' מרדכי ומבקש מהרב הרצוג לדאוג בדרגים הסובייטים ב[[ארץ ישראלז]], ובבתחילה נקבר בעיר [[רוסיהטולא]] לשחרורו מהכלא הרוסי. זמן קצר אחר כך כתב הרבי מכתב לובשנת [[שזתשמ"רז]] בו - ע"פ הוראת הרבי מבקשו גם לפעול בענין. בחודש [[כסלו]] - ארונו הועבר במבצע חשאי ל[[תש"טמלחובקה]] שוב שלח הרבי מכתב לרב הרצוג לפעול שוב בשיא המרץ בענין זהומצבה מכובדת הוקמה על קברו.
לאחר שחררו נדד ממקום למקום==לקריאה נוספת==*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 267-266.*יצחק גינזבורג, '''ראיתי יהודי זקן שוכב על ספסל ומשמיע אנחות''', עד שהגיע לעיר [[קובישוב]] ושם נפטר בכר' [[אלולראובן זייטשיק]] מתראיין ל[[תשישבועון כפר חב"חד]], מחמת חולשתו וטלטוליו הרבים. בתחילה נקבר בעיירה טולא ע"י השלטונות, אחות יהודיה מקומית גילתה לחסידים על מותו וקבורתו של הרב דובין, ארונו נלקח במבצע חשאי ונקבר ב[[מלחובקה]] ומצבה מכובדת הוקמה על קברו.
==קישוריםחיצוניים==* [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=32521 הסיפור המלא שמאחורי קבורתו] - באתר [[חב"ד און ליין]]{{בםך}}* זלמן רודרמן, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2677 עליתו ונפילתו של 'מלך היהודים' בלטביה], סיפור חייו המלא, באתר [[שטורעם נט]] {{שטורעם}}* [http://www.col.org.il/חדשות_חבד_מדהים_החוויות_של_האנטישמי_בתא_המשותף_עם_החסיד_83121.html החוויות של האנטישמי בתא משותף עם החסיד], יומן חוויות של האנטישמי וואסילי שלוגין על ר' מרדכי דובין, באתר [[חב"ד און ליין]] {{בםך}}*'''[https://anash.org/when-the-first-lady-tried-to-save-reb-mordechai-dubin/ כאשר הגברת הראשונה ניסתה להציל את הרב דובין]''' {{אנש}} (אנגלית)*'''[https://col.org.il/news/137575 הספד בטרם עת: העיתונאי ספד לעסקן החב"די עשור טרם נפטר]''' {{COL}}*'''[https://chabad.info/musicnews/602567/ מרומם: ניגון געגועים לר' מרדכי דובין]'''*[https://chabad.info/news/994802/ לאחר 75 שנה: הנצחת זכרו של גדול עסקני היהדות בלטביה{{אינפו}}]
*{{הערות שוליים}}{{מיון רגיל:דובין, מרדכי}}[המבצע להעלאת קברו של הרב מרדכי דובין[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] באתר [[קטגוריה:עסקנים חב"ד און לייןדיים]]. [[קטגוריה:אישים בלטביה]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמואישים שנולדו בשנת תרמ"ר הרייט]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשי"צ|דובין מרדכיז]]