פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 577 בתים ,  21:26, 29 באוגוסט 2023
אין תקציר עריכה
[[קובץ:דבש.jpg|ממוזער|דבש]]
[[קובץ:תפוח בדבש.jpg‏|שמאל|ממוזער|250px|[[תפוח]] בדבש - נהוג לאכלו בלילה הראשון של [[ראש השנה]]]]
'''דבש''' הוא נוזל מתוק משבעת המשקים המכשירים פרי לקבל טומאה. על הדבש מברכים שהכל{{הערה| סדר ברכת הנהנין לאדמו"ר הזקן, פרק ז, הלכה א.}}. ==ביהדות==ישנם שני סוגי דבש, האחד המוזכר בתורה - דבש תמרים, והשני המוזכר בעיקר בדברי חז"ל - דבש המיוצר על ידי דבורים ב[[כוורת]]. על  הדבש מברכים שהכל{{הערה| סדר ברכת הנהנין לאדמו"ר הזקןטהור למרות שהדבורה טמאה, פרק זמכיוון שהדבש לא נוצר בגוף הדבורה (כמו חלב), הלכה אאלא הוא צוף פרחים שעובר עיבוד בגופה ובכוורת. ב[[ראש השנה]] אוכלים תפוח טבול בדבש – כדי שיחדש עלינו שנה טובה ומתוקה.}} נהוג שבהגיע ילד לגיל שלוש ולתחילת לימוד תורה, הוא מלקק את צורת האותיות הכתובה בדבש, על מנת שלימוד התורה יהיה לו מתוק כדבש.
==בחסידות==
אדמו"ר הזקן סיפר שכאשר היה במעזריטש שמע מהמגיד ממעזריטש בשם הבעל שם טוב שחלת דבש מקמח דגן -'קארענע לעקאך' - מעוררת המשכת הלב לתורה, כי דגן ודבש בשרשם הם כלים לתורה{{הערה|ליקוטי דיבורים ח"ב רסו, א. ספר השיחות תרצ"ו ע' 91.}}. (ראו גם בערך: לעקאח).
 
== שאור ודבש ==
כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה' (ויקרא ב, יא). על פסוק זה אמר אדמו"ר המהר"ש:
"וכל דבש" – רומז לאדם שהוא תמיד 'מתוק', בבוקר ובערב, בשבת בחג ובימות החול. הוא 'מתוק' לעצמו ו'מתוק' לאחרים.
"לא תקטירו ממנו אשה לה'" – משתי ההנהגות האלה אי-אפשר להביא קרבן לה'{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 151.}}.
 
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מאכלים ומשקאות]]
משתמש אלמוני