רבי יצחק נפחא – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|"
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי יצחק נפחא''' הוא אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של [[רבי יוחנן]] שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה ל[[אברהם אבינו]], לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{הערה|[[סנהדרין]] צו ע"א.}} באותה הזדמנות התבטא [[ריש לקיש]]: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא". 
'''רבי יצחק נפחא''' הוא אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של [[רבי יוחנן]] שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על [[רבי יוחנן]] בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה ל[[אברהם אבינו]], לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{הערה|[[סנהדרין]] צו ע"א.}} באותה הזדמנות התבטא [[ריש לקיש]]: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא". 


הוא היה זקן מעט מ[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], שהיו יונקים מתורתו{{הערה|ראה [[בבא קמא]] ס ע"ב.}}.
הוא היה זקן מעט מ[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], שהיו יונקים מתורתו{{הערה|ראה [[בבא קמא]] ס ע"ב.}}.


אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{הערה|מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב על פי.}}: "משל למטרונא שהיתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (בבית הסוהר) והלך לו, היה ה[[מלך]] עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה [[הקב"ה]] עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו ל[[בבל]] ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות ה[[שכינה]] שעל ידי זה הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם{{הערה|[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב חלק ב' שבת פרשת נצבים, העת"ר א'קלח.}}. על פי הסבר של [[אדמו"ר מהר"ש]] הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו יתברך עליהם היה להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה{{הערה|[[תורת שמואל]] תר"ם חלק א' מאמר מצה זו קיד.}}.
אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{הערה|מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב על פי.}}: "משל למטרונא שהייתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (ב[[בית הסוהר]]) והלך לו, היה ה[[מלך]] עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה [[הקב"ה]] עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו ל[[בבל]] ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות ה[[שכינה]] שעל ידי זה הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם{{הערה|[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב חלק ב' שבת פרשת נצבים, העת"ר א'קלח.}}. על פי הסבר של [[אדמו"ר מהר"ש]] הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו יתברך עליהם היה להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה{{הערה|[[תורת שמואל]] תר"ם חלק א' מאמר מצה זו קיד.}}.


===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי===
===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי===