4,103
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "הקב"ה " ב־"הקב"ה ") |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבי יצחק נפחא''' הוא אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של [[רבי יוחנן]] שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על רבי יוחנן בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה ל[[אברהם אבינו]], לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{ | '''רבי יצחק נפחא''' הוא אחד מה[[אמוראים]] הראשונים שנקרא בשם זה, והיה תלמידו של [[רבי יוחנן]] שהיה נקרא "בר נפחא". הוא נחלק על [[רבי יוחנן]] בזהותו של ה[[מלאך]] שנתגלה ל[[אברהם אבינו]], לפי רבי יוחנן לילה שמו, כמוכח מהפסוק "ויחלק עליהם לילה", ואילו רבי יצחק סובר "שעשה עמו מעשה לילה"{{הערה|[[סנהדרין]] צו ע"א.}} באותה הזדמנות התבטא [[ריש לקיש]]: "טבא נפחא מדבר נפחא", כלומר טוב יותר מאמרו של רבי יצחק נפחא, מרבי יוחנן שנקרא "בר נפחא". | ||
הוא היה זקן מעט מ[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], שהיו יונקים מתורתו{{ | הוא היה זקן מעט מ[[רבי אמי]] ו[[רבי אסי]], שהיו יונקים מתורתו{{הערה|ראה [[בבא קמא]] ס ע"ב.}}. | ||
אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{ | אחד ממאמריו של רבי יצחק נפחא הוא{{הערה|מדרש רבה, בא פט"ו דף קל"א ע"ב על פי.}}: "משל למטרונא שהייתה מקטרגת למלך נתנה בפילקי (ב[[בית הסוהר]]) והלך לו, היה ה[[מלך]] עמה בפילקי, אמרו לו מה איכפת לך, אמר להם כל הימים שאני עמה אינה נוטלת שם רע, כך נשתעבדו ישראל במצרים ונגלה [[הקב"ה]] עמהם שנא' אנכי ארד עמך כו', גלו ל[[בבל]] ונגלה עמהם שנא' למענכם שלחתי בבלה כו'". מכאן נלמד בספרי החסידות ענין גלות ה[[שכינה]] שעל ידי זה הוא הקיום של ישראל, וכמאמר חז"ל כבשה א' בין ע' זאבים והיא מתקיימת, והוא הקיום שלהם בגופם ובנפשם{{הערה|[[אדמו"ר מוהרש"ב]] המשך תער"ב חלק ב' שבת פרשת נצבים, העת"ר א'קלח.}}. על פי הסבר של [[אדמו"ר מהר"ש]] הכוונה היא שעל ידי השראת קדושתו יתברך עליהם היה להם לשומר ולהגין שלא יבואו לידי עבירה{{הערה|[[תורת שמואל]] תר"ם חלק א' מאמר מצה זו קיד.}}. | ||
===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי=== | ===זיהוי עם רבי יצחק האמורא שבתלמוד הבבלי=== | ||
לשיטת [[רש"י]] "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".{{ | לשיטת [[רש"י]] "רבי יצחק" שבכל התלמוד הוא רבי יצחק נפחא, ונקרא גם בשמות הבאים: "יצחק בן טבלא"; "יצחק בן חקלא"; "יצחק בן אלעא"; "יצחק בן אחא דשמעתא"; ו"יצחק בן פנחס".{{הערה|בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ד, א'.}}. | ||
לשיטת [[רשב"ם]] קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי [[הלכה]] בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר ב[[אגדתא]] ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".{{ | לשיטת [[רשב"ם]] קיים חילוק בין דברי אגדה ודברי [[הלכה]] בתלמוד. חמשת הכינויים הללו מתייחסים לאמורא המוזכר ב[[אגדתא]] ששמו האמיתי הוא "יצחק בן פנחס", ואילו "רבי יצחק" המוזכר בהלכה בשמו האמיתי הוא "יצחק בן אחא".{{הערה|שם.}}. | ||
==זהותו== | ==זהותו== | ||
יש להבדיל בינו לבין תנא מהדורות הראשונים, שגם הוא נקרא בשם זה{{ | יש להבדיל בינו לבין תנא מהדורות הראשונים, שגם הוא נקרא בשם זה{{הערה|ערכי תנאים ואמוראים עמ' תרנ"ה.}}, ו[[רבי יהודה]] מצטט ממנו. | ||
ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים{{ | ישנו מאמר של רבי יוחנן בר יצחק נפחא, שהראשונים{{הערה|רבינו יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר, רבו של הרוקח, מחבר הספר הנ"ל.}} מסתפקים אם הוא היה תנא או אמורא, ומשערים שככל הנראה מדובר בתנא, בנו של רבי יצחק נפחא זה{{הערה|שם.}} אם כי יש אומרים שהוא היה אביו של [[רבי יוחנן]]{{הערה|שנקרא פעמים רבות בש"ס בשם "בר נפחא".}} | ||
{{אמוראים}} | {{אמוראים}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אמוראים]] | [[קטגוריה:אמוראים]] | ||