שינויים

{{דמות|שם= דוד הלוי סגל|תאריך לידה=שמ"ו|מקום לידה=וולדימיר|תאריך פטירה=[[כ"ו שבט]] תכ"ז.|מקום פעילות=פולין|השתייכות=|תחומי עיסוק=רבנות ופסיקה|תפקידים נוספים=|רבותיו=רבי יצחק הלוי, רבי [[יואל סירקיש]]|בני דורו=רבי [[שבתי כהן]], הש"ך}}רבי '''דוד הלוי סגל''' (ה'שמ"ו - [[כ"ו שבט]] ה'תכ"ז. ) ידוע בכינוי '''הט"ז''' על שם חיבורו "טורי זהב") היה אחד מגדולי וחשובי הפוסקים שקמו לעם ישראל. נודע בעיקר בשל חיבורו ההלכתי על ונושאי כלי ה[[השולחן שלחן ערוך]], ורבן של קהילות רבות ב[[פולין]].

בהגיעו לגיל רבי דוד הלוי סגל נולד בשנת ה'שמ"ו בלודמיר שבפלך וולהינה לאביו רבי שמואל הלוי, כצאצא למשפחה רבנית מפורסמת. אביו רבי שמואל היה [[נישואיןעשירות|עשיר]] התחתן עם בתו של רבו המובהק רבי יואל סירקיש הידוע בכינוי הב"ח. במשך שנים רבות היה סמוך על שולחן חותנו וניצל את זמנו ללימוד גדול ואת ימי בחרותו ניצל בלימוד התורה ולעבודת ובעבודת ה', כשאת עיקר כוחותיו הקדיש ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקיםמתוך הרחבת הדעת.

בצעירותו למד אצל אחיו רבי יצחק סגל{{הערה|מחבר שו"ת מהר"י הלוי.}} ואצל רבי [[יואל סירקיש]], הב"ח. בהגיעו לגיל [[נישואין]] התחתן עם בתו של רבו המובהק הב"ח. במשך שנים רבות היה סמוך על שולחן חותנו וניצל את זמנו ללימוד התורה ולעבודת ה', כשאת עיקר כוחותיו הקדיש ללימוד יסודי בש"ס ובפוסקים. בצעירותו כאשר שימש כרבה של העיר קראקא נפטרו לו שני ילדים, והוא תלה זאת בכך שהתגורר מעל בית הכנסת בדירת הקהילה{{הערה|'טורי זהב' הלכות תפילה.}}. במשך הזמן היטלטל במשרות רבניות כשבע פעמים בגלל שהיה צריך לעבור ממקום למקום, במשך זמן בזמן זה מצבו הכלכלי התדרדר והוא סבל ממחסור ממשי, אך מנגד שמו הלך והתפרסם ברחבי העולם והוא נודע כפוסק בעל שם. ייסוריו הסתיימו כאשר הוזמן לכהן כרב בעיר אוסטרוג שהייתה מלאה חכמים וסופרים. ראשי הקהילות בעיר סייעו לו בעבודתו הספרותית ועודדו אותו להשלים את חיבורו ה'הטורי טורי זהב' על השולחן ערוך, בעוד שהוא עצמו חשש מפרסום הספר בהיותו איש עניו וצנוע שהיה נחבא לכליםשנחבא אל הכלים. בשנת ה'ת"א הגיע לעיר אוסטרהה ומונה לשמש כרב העיר, שם כתב את ספרו טורי זהב. רבי [[יואל בעל שם]] שלח את בנו רבי אורי ללמוד בישיבתו של רבי דוד הלוי באוסטרא{{הערה|על פי [[אדמו"ר הריי"צ]] בספר הזכרונות פרק ס'}}.

באותו זמן בו בשנת ת"ו הוציא רבי רבי דוד הלוי את חיבורו "הטורי זהב", באותה שנה יצא ב[[וילנאווילנה]] הספר הענק "השפתי שפתי כהן" של רבי [[שבתי הכהן ככהן]] המכונה הש"ץך, ולמרות למרות שהיו ביניהם מחלוקות בין רבי דוד הלוי ורבי שבתי הכהן בדעותיהם התורניות עדיין היו באחווה ורעות חריפות בענינים תורניים, עמדו בקשרים טובים והיו ידידים גדולים מאוד ועוד שבמשך נאמנים. במשך הזמן שיתפו ביניהם פעולה והדפיסו ביחד מהדורה חדשה של ה[[שולחן ערוך]] , ביחד עם חיבוריהם לצידי המסביב לשולחן ערוך והגהות [[הרמ"א]], כמו פירושי [[רש"י]] ו[[תוספות]] מסביב ל[[שולחן גמרא]]. כך נדפס השלחן ערוךעד היום, כשבצידיו ספרי הט"ז והש"ך. על אף שהט"ז היה מבוגר מהש"ך בכ-35 שנים, לא היסס הש"ך לחלוק עליו, וכתב עליו השגות בשם "נקודות הכסף", הט"ז השיב עליהן בקונטרס שנקרא "דף אחרון", והש"ך תקף את התשובות "קונטרס אחרון". בהקדמתו להשגותיו על הט"ז כתב הש"ך:{{ציטוט|תוכן=אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי זהב או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו "את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים|מרכאות=כן|מקור=הקדמת הש"ך לספרו 'נקודות הכסף'}} הט"ז התכתב גם עם גדולי ישראל נוספים, ביניהם: רבי [[מרדכי יפה]](ודברי הרמבעל "הלבושים"), ר' נתן נטע שפירא (המגלה עמוקות), ועוד. == גזרות ת"ח ות"ט והסתלקותו == בשנת ת"ח בעת ה[[פרעות ת"ח ות"ט|פרעות]], כיהן כרב העיר אליק שבליטא, כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו, מיד אחר כך ברח הט"ז לעיר לובלין. לאחר סיום הפרעות התיישב הט"ז בעיר [[לבוב]], ובשנת תי"ד מונה לשמש כרב העיר במקום רבי יוסף גץ שנפטר לפני כן. בשנת תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסתים, ועד יומו האחרון לא נתן מרגוע לנפשו בעקבות זאת. ב[[כ"ו שבט]] תכ"ז הסתלק הט"ז ונטמן בלבוב. לאחר כמאתיים שנה על פי פקודת השלטונות הוצרכו לפנות את בית הקברות וכשפתחו את קברו מצאוהו שלם. ==אצל רבותינו נשיאנו== [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר: [[אדמו"ר הרש"ב|אבי אדמו"ר]] כותב ששמע בשם [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]], שכל המחברים עד הט"ז והש"ך{{הערה|במקומות אחרים הגירסא היא "עד [[המהרש"א) מימינם ומשמאלם כמו ]]".}}, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש, וענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה סוף פרק ג' דשקלים שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה{{הערה|מובא ב[[המשך תרס"ו|המשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו]], [[ספר השיחות]] אדמו"ר הריי"צ, וב[[לוח היום יום]] [[ו' שבט]].}}. בהתוועדות [[כ' מנחם אב]] [[רשתש"י]] ותוספות מסביב לגמראאמר הרבי שרבי [[נחמיה מדוברובנה]] היה מדייק בלשון הט"ז וה[[מגן אברהם]] ומוציא מזה ענין להלכה{{הערה|[[תורת מנחם]] חלק א' עמ' 153.}}.

ועוד כתב השהרבי כותב{{הערה|ב[[רשימות]]יו ע' רנב.}}: "כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"ך בעצמו אודות השגותיו א הי' בלאדמיר, והי' ... על ציון אבי הט"ז, בה מתאר את ביקורו [הרב ר' שמואל הלוי] וחותנו [הרב ר' יצחק בצלאל'ס] וגיסו (של אבי הט"ז אצלו: {{ציטוט|תוכן=אל יעלה על לב הקורא בספרי זה שמפני שהיה לי ח"ו מחלוקת עם הבעל טורי [) [זהבהרב ר' אברהם פאלאק]] או שיש לי בלבי איזו טינא עליו חברתי השגות על ספרו, כי הלא נודע לכל כי נתקיים בנו שם."את והב בסופה", והתורה מחזרת אחר אכסניה שלה, שנעשיתי אכסניה להבעל טורי זהב, והיה אצלי שלשה ימים וכבדתיו כבוד גדול אשר לא יאומן כי יסופר וגם הוא נתכבד בי הרבה עד שנשקני על ראשי ושמח בי ממש כשמחת בית השואבה. ואל אלהים יודע ועד שלא חיברתי ספרי נקדות הכסף הלז רק לשם שמים|מקור=הקדמתו לספרו נקודות הכסף|מרכאות=כן}}

== גזרות ה'ת"ח ות"ט ו[[הסתלקות]]ו ספריו== בשנת ה'ת"ח בעת הגזירה, כיהן כאב"ד בעיר אליק שבליטא, כאשר הגיעו החיילים אל העיר פתאום נפל עליהם פחד וחזרו. ברח ללובלין שם נפגש עם ר' השיל מקראקא. לאחר פטירת ר' יוסף גץ בשנת ה'תי"ד מונה במקומו כאב"ד ור"מ בלבוב בה כיהן במשך 13 שנה. בשנת ה'תכ"ד שני בניו ר' מרדכי ור' שלמה נהרגו על קידוש השם בפרעות הכפריים המוסטים ועד ליום מותו לא נתן מרגוע לנפשו.===טורי זהב===

גדולי עולם התכתבו עמוחיבורו המפורסם של הט"ז, על שמו הוא נקרא, ר' מרדכי יפה (בעל הוא ה"הלבושיםטורי זהב"), ר' נתן נטע שפירא (מגלה עמוקות), ר' שבתי הכהן (הש"ך) ועודחיבור על ה[[שולחן ערוך]] אותו כתב בכדי לפתור את המחלוקות הרבות שהיו באותו זמן. ר' יעקב (הפני יהושע) נתן את הסכמתו על ספרו ה"טורי זהב" ובו הוא כותב, שהחותמים זלהנקרא גם בשם "מגן דוד"ה מחסרים למ{{הערה|וביחד עם הספר "ד וצריכים לחתום זללהמגן אברהם"ה – זכרונו לברכה לחיי העולם הבא. כמו כן העיד שבשל רבי [[חלוםאברהם אבלי גומבינר]] גילו לו תירוצים ופרושים שוניםנקראו "מגיני ארץ".}}.

בכבר הפלוגתא המרכזי של הט"ז הוא הש"ך{{הערה|ראה לעיל בפיסקה [[דוד הלוי סגל#עם הש"ך|עם הש"ך]].}}, ופסקי הט"ז הם שהתקבלו במדינות [[פולין]] ו ה'תכ[[גרמניה]], אך עם השנים התקבלו יותר פסקי הש"ך. [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שלחן ערוך אדמו"ז השיב את נשמתו הקדושה ליוצרה ולאחר כמאתיים שנה על פי פקודת השלטונות הוצרכו לפנות את בית הקברות וכשפתחו את קברו מצאוהו שלםר הזקן|שולחנו]] לא פוסק בצורה גורפת כאחד מהם.

== ספריו =דברי דוד===הרבי הריי"צ אמר: [[אדמו"ר הרש"ב|אבי אדמו"ר]] כותב ששמע בשם [[אדמו"ר הזקן|רבינו הזקן]], שכל המחברים עד הט"ז והש"ך, והם בכלל, עשו החבורים שלהם ברוח הקודש, וענין [[רוח הקודש]] איתא בקרבן העדה סוף פרק ג' דשקלים שזהו שמגלים לו רזי תורה, שזהו מבחינת העלם דחכמה{{הערה|מובא בהמשך יום טוב של ראש השנה תרס"ו, ספר השיחות של הרבי הריי"צ ובלוח היום יום תאריך ו' שבט.}}.