שינויים

'''עתיד חזיר להטהר''' הינו הוא אחד מהיעודים שיתרחשו ב[[ימות היעודים העתידים להתרחש בימות המשיח]] בו [[טהור|יטוהר]] ויותר אכילתו על פי דברי חז"ל. גדולי ישראל פרשני חז"ל התחבטו לבאר את העתיד להתרחש, חלקם פרשו זאת כפשוטו ויש שפרשו שהכוונה לרובד הרוחני של הדברים. תורת החסידות מסבירה כי קליפת החזירבעולם הקליפות משמשת כמקור היניקה לחיות של כל הקליפות, בכך יהפוך ולעתיד יתבטל מקור זה ויטהר. החזיר מסמל גם את עניינה של [[מאכלות אסורות|מאכל אסור]] להיתר גמורהגלות האחרונה גלות אדום, עבודת עם ישראל בגלות היא לברר קליפתה לבררה ולטהרה.

בחלק מהם מובא בשם חז"ל סתם ובאחרים בשם מדרש תנחומא או בראשית רבה. הלשון בכמה מהם הוא: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}{{הערה|פירוש אור החיים על התורה ויקרא יא, ג.}} או {{ציטוטון|שעתיד לחזור לישראל/לנו}}{{הערה|חידושי [[הריטב"א ]] [[קידושין ]] מ"ט, ב. מעין זה ברבנו בחיי ויקרא יא ז שו"ת הרדב"ז חלק ב סימן תתכ"ב.}} בחלקם הלשון {{ציטוטון|"עתיד חזיר לחזור ולהיטהר}}{{הערה|של"ה פרשת חיי שרה אות י תורה אור פרשת וישלח ועוד.}} וכיוצא בזה.דרשת השם חזיר מלשון חזרה נמצאת בדרשת חז"ל בויקרא רבה (י"ג ,ה) "ולמה נקרא שמה חזיר שמחזרת עטרה לבעליה".היות ומאמר זה לא הובא במפורש בספרי חז"ל היו שפקפקו באמינותה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42119&st=&pgnum=97 יפת תואר לויקרא רבה פרק יג ג].}}, אולם הרבי תמה על כך לאחרי שמציין את ריבוי גדלי ישראל מכל הדורות המציינים למאמר חז"ל זה ומכמה מקומות{{הערה|שם=עתיד}}. התרת הבהמות האסורות לעתיד היא דעה במדרש שוחר טוב{{הערה|תהלים פרק קמ"ו.}} הדורשת את הפסוק{{הערה|תהלים קמו, ז.}}: "ה' מַתִּיר אֲסוּרִים", אלא שלמבואר שם אינו בדווקא לחזיר אלא לכל החיות והבהמות. וזה לשון המדרש:{{ציטוט|מקור=מדרש תהלים מזמור קמו|תוכן=מהו מתיר אסורים, יש אומרים כל ה[[בהמה]] שנטמאת בעולם הזה מטהר אותה [[הקדוש ברוך הוא]] לעתיד לבוא, וכן הוא אומר: "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה" (קהלת א ט), ומה שנעשה - טהורים היו מקודם לבני נח, וכן הוא אומר להן: "כירק עשב נתתי לכם את כל" (בראשית ט ג), מה ירק עשב נתתי לכל, אף החיה וה[[בהמה]] לכל מתחלה, ולמה אסר אותה, לראות מי שמקבל דבריו, ומי אינו מקבל, ולעתיד לבוא הוא מתיר את כל מה שאסר. ויש אומרים אינו מתירן לעתיד לבוא, שכה"א אוכלי [[בשר]] החזיר וגו' (ישעיה סו יז), ומה אם למי שהיה אוכלם הוא מכרית ומאביד, ה[[בהמה]] הטמאה לא כל שכן...}} לדעה החולקת ההיתר לעתיד לא יהי בנוגע לאכילה אלא בנושאים אחרים כמבואר במדרש שם.

הסכמת כל הפוסקים היא כי לא יהיה שינוי ב[[הלכה]], "וזאת התורה לא תשתנה" ומסיבה זו הסיקו המפרשים ביאורים שונים במאמר חז"ל זה.{{הערה|ראה שדי חמחמד מערכת ג' סימן ז. שם בפאת השולחן אות ז. שו"ד ת עטרת פז חלק א כרך ב פאת השולחן אות ז- יורה דעה סימן ו.}} . גם אלו המבארים שהרעיון הוא כפשוטו כי חזיר בעצמו יטהר, הוא משום שלדעתם תשתנה המציאות ויתחדשו בו סימני הטהרה החסרים ויעלה גרה כשאר הבהמות הטהורות.{{הערה|יבא לוי פ' פרשת שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' פרשת שמיני}}ה[[אור החיים]] מסביר כי יעוד זה רמוז בתורה בפסוק האוסר את אכילת החזיר {{הערה|ויקרא יא, ז.}} "וְאֶת־הַחֲזִיר.. וְהוּא גֵּרָה לֹֽא־יִגָּ֑ר טָמֵא הוּא לָכֶם". המילים והוא גרה לא יגר מפר מפרש כתנאי שכל זמן שאין היא שאינה מעלה גרה היא טמאה ובעת ש'יתחדש' בה שתעלה גרה תהיה טהורה.{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז.}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.}}.

רבים מהמפרשים מבארים כי מאמר חז"ל זה אינו כפשוטו. רבינו בחיי מבאר כי כוונת המאמר היא שעתידה כוחו שעתיד כוח הרע של החזיר (המשמש [[משל ]] לאומות העולם - מלכות אדום) לחזור לטובת עם ישראל ועל דרך נבואת הנביא ישעיהו{{הערה|ישעיהו יא, ו}}: "וְגָר זְאֵב עִם־כֶּבֶשׂ". גם [[הריטב"א ]] בחידושיו מפרש כן בפשטות{{הערה|[[קידושין ]] מ"ט, ב.}}. כעין זה ביאר בשו"ת הרדב"ז{{הערה|חלק ב סימן תתכ"ב.}} על דרך הסוד, שיש [[מלאך ]] למעלה ששמו חזריא"ל והוא קטיגור של ישראל. ועל דרך הפשט מסביר "כי יהיו ישראל אוכלים משמנים כאלו כאילו הותר להם [[בשר ]] חזיר , לא שיותר להם [[בשר ]] חזיר ח"ו". ביאור נוסף{{הערה|אור יקרות (זולצבאך תצ"א) פרשת שמיני. שו"ת גנזי יוסף רס"י מז}} (על הלשון "שעתיד להחזירו לנו") הוא שהכוונה לדג השיבוטא שטעם מוחו הוא כחזיר, דג זה גלה עם ישראל בגלות בבל{{הערה|פתיחה לאיכה רבתי פרק ד}} ועתיד לחזור בגאולה.[[תורת החסידות]] נראה שנקטה את הפירוש כפשוטו שאכן תטהר החזיר וכביאור האור החיים אלא שביאורו שהיתר זה נובע מביטול קליפת החזיר כדלהלן.

את חילוקי בנוגע לזמן טהרתו מבואר על יסוד החילוק שבין המדרשות אם דלעיל. באחדים מבואר כי רק חזיר החזיר יטהר שניתן וניתן להבין מכך ששאר שאר החיות לא ייטהרו, והמדרש תהילים ובמדרש [[תהלים]] מבואר שכל החיות יטהרו לעתיד . מבאר הרבי{{הערה|אגרות קודש ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm תקז]), חלק ג' ע' קנג.}} על יסוד המבואר ב[[אגרת הקודש]]{{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/26.htm תניא, אגרת הקדש סימן כו].}} ש[[ימות המשיח#שתי תקופות|שני תקופות]] הן שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה ואילו בתקופה השניה בזמן [[תחיית המתים]] על תקופה זו אמרו "מצוות בטלות לעתיד לבוא"{{מקור}}שעליה נאמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ{{הערה|נראה שבעניין זה גופא ישנה מחלוקת שהרי במדרש תהילים [[תהלים]] שם נחלקו מה יבטל ועל פי המבואר במכתב היינו בתקופה זו שנאמר עליה שמצוות בטלותשעליה נאמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.}} כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות.

דרגת ה[[קליפה]] של חזיר היא [[קליפת נוגה]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7128&st=&pgnum=78 מאורי אור מערכת ח אות ו].}} בקליפה זו עצמה היא השורש והמקור היונק את החיות מהקדושה, זה הסיבה שהחזיר מפריס פרסה, משום שעניין הפרסה הוא ה"פתח ומקור לחיצונים" לקבל יניקה מקדושה.{{הערה|שם=תקס"ז|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32911&st=&pgnum=339 ספר המאמרים תקס"ז עמוד שכ"ח].}} ולכן היא ראש ומקור ל[[ג' קליפות הטמאות]], משום שהיא ה"[[ממוצע]]" בין קליפת נוגה לג' קליפות הטמאות לגמרי לתת לה חיות.{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\46\3\B0563.tif&ilIF=G&ilSC=50 התוועדויות תשמ"ו חלק ג עמוד 563].}} ומצד זה ניגודה של קליפת חזיר לקדושה גדולה יותר אפילו מג' קליפות להיותה שורש היניקה והראש לכל חיות הקליפה.{{הערה|שם=תשנתנש"א|1=[http://www.otzar770.com/cgi-bin/ImageService.exe/convert?ilFN=c:\projects\otzar770\ocr_files\main\tora\51\1\B0352.tif&ilIF=G&ilSC=50 התוועדויות תשנתנש"א חלק א עמוד 352 ובהערות]}}וכן מצד "קרבתה" אל הקדושה להיותה "ראש" שממנה ראשית היניקה היא מנגדת ומרשעת יותר{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&st=&pgnum=242 אור התורה ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט].}}.

על אופן ודרגת שורש יניקתה של החזיר נאמר{{הערה|"תהלים פ, יד.}}: "יְכַרְסְמֶ֣נָּה חֲזִיר מִיָּעַר". משום ששורש החיות של [[שבעים שרים דנוגה]] הוא מדרגת "יער" שהוא עולם ה[[מלאכים]], שהם מקבלים שפע אלוקי מ[[שבע המידות דאצילות]] (וכשהם שבע כפול עשר הרי זה שבעים - 'ע' {{הערה|שם=תקס"ז}}). שהמלאכים שה[[מלאכים]] להיותם מציאות נרגשת הם מקור ל[[יניקה]] לקליפות. ולעתיד בעת הבירור תתבטל אפשרות זו ולא יהיה יניקה לקליפה. (מ"יער" יעשה "עיר אלוקינו") {{הערה|[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/29/30b.htm לקוטי תורה פרשת ראה ל, ב].}}{{הערה|ראה בספר המאמרים תקס"ז שם שמשמע שמפרש הפסוק הנ"ל אודות הזמן של דלעתיד לבוא על אופן ביטול היניקה.}}

זהו גם הביאור באופן הטהרה של החזיר לעתיד לבוא שיעלה גרה (כאמור לעיל). ההעלת גרה עניינה "בירור" כבאכילה שעניינה לעיסה פעם נוספת. ותוכנה הפנימי היא שגם דרגות נמוכות ביותר כחזיר יתברר לעתיד לבוא. בירור זה שייך משום שגם בג' קליפות ישנה הניצוץ אלוקי שבה אלא שהיא בתכלית החשכות עד שאי אפשר לבררה כלל, רק לעתיד כשאת הרוח הטומאה יעביר מן הארץ.{{הערה|[ סה"מ תשל-תשל"א עמוד 320].}} (לעיתים מוסבר כי בירור החזיר הוא בירור של שלש קליפות {{הערה|אגרות קודש חלק ג' ([http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/507.htm תקז])}} ולעיתים מוסבר כי הבירור הוא בקליפת נוגה שורש החיות ובג' קליפות שייך רק העברה מהעולם {{הערה|שם=תקס"ז}}).

מסיבה זו נמשל עשיו לחזיר זאת על אף שבהיותו נלחם נגד אחיו [[יעקב]] נלחם בגלוי, בעודו אצל אביו [[יצחק]] היה מראה עצמו צדיק, כלומר צביעותו גברה על צביעות [[לבן הארמי]] שבעוד לבן לא הציג עצמו כצדיק, עשיו הרשיע יותר שרימה את אביו בהציגו את עצמו כצדיק. זו גם הסיבה ש[[גלות]] האחרונה היא גלות אדום ונמשכת ריבוי שנים. היות ואופן הגלות וההסתר בזמן גלות אדום היא של רע הנעלם ועיקר העבודה היא בבירור רע זה (כביאור ה[[אדמו"ר הזקן]] בביאור חז"ל{{הערה|יומא, ט, ב.}} אודות אריכות זמן הגלות ואי ידיעת זמן הקץ שהוא משום ש"לא נתגלה עוונם", שפירושו שהעוון והרע הוא נעלם (- לא נתגלה).{{הערה|מאמרי [[אדמו"ר הזקן ]] - הקצרים, עמוד תנב-ג.}}) ולכן נמשכת הגלות ריבוי זמן לצורך עבודה מייגעת זו. וזהו המשמעת עתיד חזיר ליטהר שלעתיד בביאת המשיח יבררו גם את הרע הנעלם וגם חזיר יטהר.{{הערה|לקוטי שיחות חלק לה עמוד 115 ואילך.}}

בשיחת [[פרשת ויצא]] [[תנש"א]] הסביר [[הרבי]] קיימת גם תופעה של מפריס פרסה בעבודת האדם את ה' שני האופנים קיימים. ישנם בני אדם העושים מעשים רבים אולם אינה מעלה גרה מצד מצב כללות כוחות נפשם חסר להם בטוהר הרצון וחיות המניע למעשים, (חסרון באיכות - כחזיר) גם ב[[עבודת השם]]. שני הסימנים גם "מפריס שמפריס פרסה" וגם "ואינו מעלה גרה" תוכנם עניין של כפילות ). ויש בני אדם שמזככים עצמם את שכלם ומידותיהם, כוחות נפשם חדורים ברצון והכרה באלוקות והם בדרגה גבוהה וזכה, אולם בני אדם אלו אינם משקיעים בעשיית מעשים ופעולות בפועל, ("מפריס כשאר בעלי החיים שאינם מפריסים פרסה" הוא פיצול הפרסה לשניים, ו"העלאת אבל מעלים גרה" הוא לעיסת האוכל שוב ושוב). בעבודת ה' עניינה עבודה ללא הפסקה וללא הגבלהמצד דרגתם בני האדם אלו האחרונים נעלים יותר, עליה והתקדמות ללא מנוחהמשום שכוחות נפשם זכים יותר. אולם תנועה זו קיימת בשני רבדיםאמנם את רצון וכוונת הבורא משלימים ומקיימים הראשונים דווקא המשקיעים בעשיה, מפריס פרסה עניינה העבודה וההתמדה בהוספת וכדברי המשנה{{הערה|אבות פרק א משנה יז.}}:"לא המדרש עיקר אלא המעשה". ואודות מעשים אלו אמרו "עתיד חזיר להיטהר" - שעתיד [[הקב"ה]] להשלים ולזכך את אלו שפעלו במעשה בפועל ולזכך ולעלות גם מעשים ותחומי עשיה נוספים (הוספה ב'כמות'). לעומת זאת העלאת גרה תוכנה הוספה בבירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה (הוספה אלו גם באיכות). {{הערה|שם=תנש"א}} == ראו גם ==

ושני אופני עבודה קיימים יתכן שאדם יעשה מעשים רבים אולם מעשים אלו יהיו נחותים ולא זכים (כחזיר שמפריס פרסה ואינו מעלה גרה)* [[קונטרס תורה חדשה מאתי תצא]]*'''[https://drive. ויש אדם שמזכך עצמו והוא בדרגה גבוהה וזכה, אולם אינו משקיע במעשים ופעולות בפועל, (כשאר בעלי החיים שאינם מפריסים פרסה אמנם מעלים גרה)google. מצד דרגתם אלו בני האדם האחרונים נעלים יותרcom/file/d/1HEqH19aTI3Vu-ojMPV0spPuK-wRpoLXk/view החזרת החזיר לעתיד לבוא]''', משום שהם זככו עצמם. אמנם את רצון וכוונת הבורא משלימים ומקיימים הראשונים דווקא שאלו משקיעים בעשיה, וכדברי המשנה{{הערה|אבות פרק א משנה יז.}}:"המעשה הוא העיקר". ועל זה אמרו גליון 'לאפשא לה' ישיבת תות"עתיד חזיר להיטהרל קווינס גליון כ" - שעתיד הקבט כ' מנחם אב תשפ"ה להשלים ולזכך את אלו שפעלו במעשה בפועל ולזככם ולעלותם גם באיכות.ג עמוד 57 {{הערה|שם=תשנ"אPDF}}

* {{קישור אוצר 770|105|128|B|[[הרבי מלך המשיח]] - '''[https://drive.google.com/file/d/15nDId-6EFtZ1uq-0D3rardVTTWomXn8E/view?usp=drive_link לקוטי שיחות כרך כ- חלק ל"ט דבריםה]'''|[[הרבי]] - }} {{הערות שוליים|טורים=כן}}ע' 115, שיחה ג' לפרשת תולדות.

{{תבנית:גאולה ומשיח}}{{הערות שוליים}}