4,291
עריכות
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "( [וש]?)יתכן([^א-ת])" ב־"$1ייתכן$2") |
אין תקציר עריכה |
||
| (9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''יוחנן טברסקי''' ([[מנחם אב]] [[תר"ס]] - [[כ' בכסלו]] [[תשמ"ב]]) ה[[אדמו"ר]] מרחמסטריבקא, היה בנו של רבי דוד מרחמסטריבקא, ונכדו של רבי [[מנחם נחום מרחמסטריבקא]]. הוכתר ל[[אדמו"ר]] לאחרי פטירת אביו בשנת [[תש"י]], ומיד כאשר החל למלא את מקום אביו, התחילו קשרי ידידות והערצה עם הרבי. | |||
רבי '''יוחנן טברסקי''' | |||
==קשריו עם הרבי== | ==קשריו עם הרבי== | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
באותה הזדמנות אמר לו הרבי: "[[ישראל מאיר מראדין|החפץ חיים]] היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". | באותה הזדמנות אמר לו הרבי: "[[ישראל מאיר מראדין|החפץ חיים]] היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה". | ||
בהמשך לאותה יחידות החל לומר דברי תורה וחסידות בשולחנו בשבת, בשונה ממנהגו מקדם כדרך אבותיו שלא נהגו לומר דברי תורה בשולחנם בשבת. נכדו הרב טברסקי מציין שזהו בעקבות מה שהרבי דיבר עימו על לימוד תורת החסידות. | בהמשך לאותה יחידות החל לומר דברי תורה וחסידות בשולחנו בשבת, בשונה ממנהגו מקדם כדרך אבותיו שלא נהגו לומר דברי תורה בשולחנם בשבת. נכדו הרב טברסקי מציין שזהו בעקבות מה שהרבי דיבר עימו על [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]]. | ||
===בא | ===בא לארצות הברית בכדי להחזיר יהודי בתשובה=== | ||
באגרת ז'תתפח, מיום כ"ה ב[[מנחם אב]] [[תשי"א]], עונה לו הרבי על ההודעה מחתונת בנו בכורו הגה"צ רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]], ומבאר לו שם את ענין שלשת המקיפים הנמשכים בעת החופה. באגרת א'רי מכ"ג [[אלול]] [[תשי"א]] כותב מעניני חודש אלול, וגם בשנים שלאחרי זה קיבל עוד הרבה מכתבי ברכה מהרבי לשמחות שהיו במשפחתו. | באגרת ז'תתפח, מיום כ"ה ב[[מנחם אב]] [[תשי"א]], עונה לו הרבי על ההודעה מחתונת בנו בכורו הגה"צ רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]], ומבאר לו שם את ענין שלשת המקיפים הנמשכים בעת החופה. באגרת א'רי מכ"ג [[אלול]] [[תשי"א]] כותב מעניני חודש אלול, וגם בשנים שלאחרי זה קיבל עוד הרבה מכתבי ברכה מהרבי לשמחות שהיו במשפחתו. | ||
בשנת [[תשי"ד]] בא רבי יוחנן לניו יורק, לחתונת בנו [[חי יצחק טברסקי|האדמו"ר מרחמסטריבקא | בשנת [[תשי"ד]] בא רבי יוחנן לניו יורק, לחתונת בנו [[חי יצחק טברסקי|האדמו"ר מרחמסטריבקא ארצות הברית]], והוא נכנס ל[[יחידות]] לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אחר כך, החזיר לו הרבי ביקור באכסנייתו (יודעי דבר מציינים, שזהו הביקור היחידי שהחזיר הרבי לגדולי תורה שביקרוהו). | ||
כשהיה ב[[יחידות]] דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו ל[[ארצות הברית]] עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר [[ראש בני ישראל]]{{הערה|1=עמ' 273.}} ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: "בוודאי כת"ר חושב שבא | כשהיה ב[[יחידות]] דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו ל[[ארצות הברית]] עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר [[ראש בני ישראל]]{{הערה|1=עמ' 273.}} ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: "בוודאי כת"ר חושב שבא לארצות הברית בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלימה"... | ||
==לקריאה נוספת== | |||
[[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] גיליון 465. | |||
{{סדרה|הקודם=רבי [[דוד טברסקי (הראשון)|דוד טברסקי]]|רשימה=אדמו"רי [[רחמסטריבקא]]|שנה=[[תש"י]]-[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]|הבא=רבי [[ישראל מרדכי טברסקי]] - [[ארה"ק]]{{ש}}רבי [[חי יצחק טברסקי]] - [[בורו פארק]]}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|טברסקי יוחנן]] | [[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|טברסקי יוחנן]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ב]] | |||