שינויים

==המלך בשדה==[[קובץ:שופר באלול.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תקיעת שופר בחודש אלול. ציור: [[זלמן קליינמן]]]]ב'''חודש אלול''' הוא החודש השנים-עשר בשנה לפי הספירה מחודש [[לקוטי תורהתשרי]] לוהחודש השישי מחודש [[אדמוניסן]] מכונה בשם '''חודש הרחמים והסליחות'''.עשרים ותשעת ימי חודש אלול הם ימים בהם "ר הזקן[[המלך בשדה]] מביא אדמו"ר הזקן - [[הקדוש ברוך הוא]] קרוב לכל [[משליהודי]] למשמעות החודש. המשל מספר ומתגלה אליו באופן אישי על מלך שיצא לשדהידי הארת [[י"ג מידות הרחמים]], אשר אז רשאים ויכולים כל בני העיר להקביל את פניו והמלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. מה שאין כן כאשר נמצא המלך בארמון מלכותוובימים אלו מתכוננים ל[[ראש השנה]], אשר אז רק יחידי סגולה יכולים לראות את פניו[[עשרת ימי תשובה]] ו[[יום הכיפורים]].

בנמשל חודש ==מעלת החודש ועניינו=====המלך בשדה==={{ערך מורחב|ערך=[[המלך בשדה]]}}[[אדמו"ר הזקן]] מביא משל ב[[לקוטי תורה]] הממחיש את אופן התגלותם של [[י"ג מידות הרחמים]] בחודש אלול . וזה לשונו: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=..הנה נודע שבאלול הוא החודש בו המלך - הקבזמן התגלות [[י"ה - יוצא לשדהג מדות הרחמים]], אשר אז כולם יכולים ולהבין זה כי למה הם ימות החול ואינם יום טוב... ובוודאי יש הפרש גדול בין [[יום הכיפורים]] ובין אלול. אך הנה יובן על פי משל למלך שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו ב[[שדה]] ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת להקביל פניו הוא מקבל את פניו והוא מראה כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם. ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו. ואחר כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות ואף גם זאת המובחרים שבעם ויחידי סגולה. וכך הענין על דרך משל בחודש אלול יוצאין להקביל אור פניו יתברך בשדה.. |מקור=לקוטי תורה פרשת ראה לב, ב.}}משל זה מבאר את מעלתו של חודש אלול כחודש שה' קרוב לכל יהודי ב[[אתערותא דלעילא]], ו[[שלוש עשרה מידות הרחמים]] מתגלים לכל אחד, לא משנה מה מצבו, גם אם הוא נמצא ב"שדה" - מקום שאינו של קדושה בגלוי, וכאשר יהודי יודע זאת - הוא מתעורר ב[[אתערותא דלתתא]] וחוזר ב[[תשובה]] לקראת [[ראש השנה]] ו[[יום הכיפורים]].

בריבוי ===חודש הרחמים===ב[[מאמריםספר המנהגים]] מובא: {{ציטוטון|הוא חודש הרחמים שבו מאירות [[שלוש עשרה מדות הרחמים]]. החודש הזה הוא חודש הרחמים, אשר בו נפתחים שערי רחמים לכל הבא לגשת אל הקודש לעבודת הבורא ברוך הוא בתשובה תפילה ותורה. החודש הזה הוא האחרון משנה החולפת ועוברת מההווה אל העבר, והוא חודש של חשבון הנפש לחשוב ולהתבונן במה עברה עליו השנה, להתחרט על הלא טוב בחרטה גמורה, ולקבל על עצמו להיות זהיר על להבא בקיום המצות בהידור, לשקוד בתורה ותפילה ולהתרגל במדות טובות. החודש הזה הוא חודש ההכנה, לקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות}}. ===חודש החשבון===חודש אלול נקרא חודש החשבון, בהיותו החודש האחרון בשנה, שבו צריכים לעשות חשבון הנפש, חשבון צדק של העבודה במשך השנה שחלפה{{הערה|ראה ספר המאמרים אידיש ע' 75, 78, 129. וראה לקוטי מהרי"ל הל' ימים הנוראים. ל"ת להאריז"ל עה"פ (תצא כא, יג) ובכתה גו' ירח ימים. טואו"ח ר"ס תקפא. ועוד. [[רבותינו נשיאנודבר מלכות עקב|שיחת ש"פ עקב תנש"א]] הם מבארים .}}. כמו שבגשמיות, בעל עסק בכדי שיהיה העסק כדבעי ויתן רוח רב, צריך מזמן לזמן לעשות חשבון ולתקן את המשל הנכל החסרונות. כן הוא גם בעבודה הרוחנית בעבודת השם, שכל השנה הנה כל ישראל עוסקים בתורה ומצות ובמדות טובות, בחדש אלול הוא חדש החשבון אשר כל אחד ואחד מישראל, הן היושב אהל והן הבעל עסק, צריכים לעשות חשבון צדק בנפשם מכל אשר עבר עליהם במשך השנה, ולידע המעלות בעבודתם ולחזקם, ואת החסרונות שבהם ובעבודתם לתקנם. על ידי הכנה טובה זו זוכים לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ל ומדייקים בו בכל מילה ואותז באב|היום יום כ"ז מנחם אב]].}}. עבודת חודש אלול היא הן החשבון צדק (והתיקון ושלימות) של השנה החולפת, והן ההכנה לשנה הבאה{{הערה|ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141 ואילך. וש"נ. [[דבר מלכות ראה|שיחת ש"פ ראה תנש"א]].}}.

'''תורה''': הוספה והתחזקות בלימוד התורה בחודש אלול, נרמזים בפסוק{{הערת שולייםהערה|שמות כא,יג}}: "'''א'''נה '''ל'''ידו '''ו'''שמתי '''ל'''ך". פסוק זה מדבר על [[ערי מקלט ]] ורומז על התורה שכן היא מגינה על האדם מפני יצר הרע, כנאמר{{הערת שולייםהערה|בבלי, מכות י,א}} "דברי תורה קולטין". '''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי), היא נרמזת בפסוק{{הערה|שיר השירים ו, ג}}: "'''א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י". '''צדקה''': העמוד השלישי הוא גמילות-חסדים, יש להרבות ב[[צדקה]] מראש חודש אלול, דבר זה נרמז בפסוק{{הערה|מגילת אסתר ט, כב}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים". ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''. זו נרמזת בפסוק "'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''אמר"{{הערה|שמות טו, א}}.הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת. עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.וכן מובאים ומבוארים ב [[ שערי המועדים]] אלול הר"ת ארון לוחות ושברי לוחות ואוי לרשע ואוי לשכנו וכן מובא ומבואר שם שאלול אותיות לא לו [[קובץ:שופר אלול.jpg|שמאל|ממוזער|350px|מבצע שופר בחודש אלול]] ==הנהגות ומנהגי החודש=====איחולי "כתיבה וחתימה טובה"===יש להשתדל לברך (ולהתברך) איש את רעהו ואשה את רעותה, וכן הטף, ילד לחבירו וילדה לחברתה, לכל אחד ואחד בפרטיות ולכלל ישראל, בברכת "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", הן בעל-פה, פנים אל פנים, והן בכתב, כמובא באחרונים אשר ברכתו של איש ישראל, ובפרט בעת רצון, חודש הרחמים, כשהמלך בשדה כו' ומראה פנים שוחקות לכולם וממלא בקשותיהם כו' - מוסיפה בברכתו של [[הקב"ה]] למלא משאלותיהם של כל אחד ואחד מישראל, בכל המצטרך להם, בגשמיות וברוחניות גם יחד{{הערה|משיחת ב' דר"ח אלול [[תשמ"ח]].}}.  נוהגין כשכותב אדם לחבירו איגרת שלומים מן ראש-חודש אלול עד יום-הכיפורים, רומז לו בתחילתו או בסופו, שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה, להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים{{הערה|מטה-אפרים, תקפא אות ט. מובא במכתב הרבי, [[לקוטי-שיחות]] כד, עמ' 642/}}.  הרבי נוהג{{הערה|רשימה מורחבת על המנהג ועל הנהגת הרבי בזה מאת הרב אליהו יונחן גוראריה ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1876 עמוד 78.}} לאחל בסופי המכתבים "כתיבה וחתימה טובה", והחל בכך מא' דראש-חודש אלול (וכאמור{{הערה|שיחת ליל א' דר"ח אלול [[תשמ"ו]].}} שיש להקדים את הברכה כבר מהיום הראשון של ראש- החודש). אך נמצא גם מכתב מערב ר"ח אלול שמאחל כך{{הערה|[[אגרות-קודש]], טו, עמ' שסט/}}. ופעם גם מצינו איחולי "כתיבה וחתימה טובה" במכתב מיום ה' מנחם-אב{{הערה|שם, ג, עמ' שסב/}}. ובהתוועדויות תשנ"א ח"ד עמוד 179 כתוב לאחל מחמשה עשר באב בערך בימי ח"י אלול החל הרבי לאחל "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה", "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות ורוחניות". בין כסה לעשור איחל: "חתימה וגמר חתימה טובה". בין יום-הכיפורים לסוכות איחל בדרך-כלל: "גוט יום-טוב", אך מצינו גם שבמוצאי יוהכ"פ מאחל: "חתימה וגמר חתימה טובה"{{הערה|שם, כא, עמ' רלג.}}. ===אמירת "לדוד ה' אורי"===מראש חודש אלול, עד אחר הושענא רבה - אחר שיר-של-יום, ובמנחה קודם עלינו - '''אומרים מזמור "לדוד ה' אורי.'''{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}} אם מתפלל במנין שבו נוהגים לומר "לדוד אורי" אחרי "עלינו", יאמר "עלינו" עם הציבור ואחר-כך "לדוד אורי"{{הערה|על-פי [[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], חי"ט, עמ' תל.}}.  ל[[מנהגי חב"ד|מנהגינו]] מתחילין לומר "לדוד ה' אורי" ביום הראשון של ראש-חודש אלול{{הערה|[[ספר המנהגים]]. '[[היום יום]] עמ' פג. וכן הוא במנהגי קארלין וקוידנוב}} אמנם העולם ברובו מתחיל לומר ביום השני{{הערה|[[קיצור שולחן ערוך]] סימן קכ"ח סעי' ב'.}}. אמירת הקדיש שאחר "לדוד אורי" עולה גם לשיר-של-יום, וכן במנחה הקדיש שאחר עלינו עולה גם לקאפיטל "לדוד אורי" - "וכן שמעתי מהרב ר' [[הלל מפאריטש]] שכן צריך לנהוג" כי שיטת אדמו"ר בסידורו לבל הרבות בקדישים, רק מה שתיקנו הקדמונים{{הערה|[[שער הכולל]] יא, כט. ספר המנהגים, עמ' 17.}}. ===הוספה באמירת תהלים===מא' אלול (היום השני של ראש-חודש אלול) עד יום-הכיפורים אומרים בכל יום שלושה מזמורי [[תהלים]] לפי הסדר: ביום א' אלול - פרקים א, ב, ג. ב' אלול - ד, ה, ו וכו'. וביום-הכיפורים - שלושים ושישה מזמורים: קודם כל נדרי - קטו עד קכג. קודם ה[[שינה]] קכד עד קלב. אחר מוסף - קלג עד קמא. אחר נעילה - קמב עד קנ{{הערה|[[ספר המנהגים]].}}.

'''תפילה''': התפילה ענינה הוא קשר וחיבור של האדם (אני) עם הבורא (דודי)מי שלא התחיל מיום שני דראש-חודש, יתחיל באותו יום שהוא עומד בו, ואת אשר החסיר ישלים, היא נרמזת בפסוקאבל לא יותר משלשה מזמורים בכל יום{{הערת שולייםהערה|שיר השירים ו[[קובץ מכתבים]],ג}}: "שם. וב'היום יום'שם, בהשמטת המשפט האחרון "אבל לא יותר" וכו'א'''ני '''ל'''דודי '''ו'''דודי '''ל'''י".}}.

צדקה: העמוד השלישי הוא גמילותנוהגין -חסדיםוכן נהג הרבי (בערב יום-הכיפורים ועוד) - לומר את שלושת המזמורים בציבור, יש להרבות בצדקה מראש חודש אלולאחר שיעור התהלים היומי, דבר זה נרמז בפסוק{{הערת שוליים|מגילת אסתר ט,כב}}: "'''א'''יש '''ל'''רעהו '''ו'''מתנות '''ל'''אביונים"לפני קדיש-יתום.

ראשי התיבות החמישי שמביא הרבי הוא: '''גאולה'''לבד מתקנה זו - בחודש אלול מרבים באמירת תהלים. זו נרמזת בפסוק [[אדמו"ר הרש"'''א'''שירה '''ל'''ה' '''ו'''יאמרו '''ל'''ב]] אמר, שבחודש זה היא העונה ("דער סעזאן") של אמירת תהלים{{הערת שולייםהערה|שמות טושמועות-וסיפורים,א, עמ' צז}}.הגאולה היא מטרת קיום התורה והמצוות ותכליתם. יתירה מכך, הגאולה היא גם חלק מעבודת הבורא כעת, שכן האמונה בביאת המשיח והצפייה לבואו היא מעיקרי הדת . עוד מסביר הרבי שעל היהודי לעבוד את הבורא מתוך תחושת גאולה אישית מכל הדברים המפריעים ומבלבלים אותו. יהודי צריך להתייצב בתחושה של גאולה - שהוא בן-חורין לעבוד את אלוקים, ושאין שום ממשות בכל ההפרעות למיניהן.

==[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]]=====אירועיםתקיעות===*ביום [[א' באלולקובץ:תקיעת שופר 770.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] מאזין לתקיעת שופר ב[[תקפ"בזאל הקטן]] - רבי של [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך770]], בן . התוקע הוא הרב [[אדמו"ר האמצעייעקב יוסף רסקין]], התחתן.]]*במשך היום הראשון דראש-חודש אלול תוקעין להתלמד, ומתחילין לתקוע אחר התפילה ביום השני דראש חודש. [[עניינה של ה"תקיעה להתלמד" שביום הראשון - ומעלתה על התקיעה שבשאר הימים - נתבארו{{הערה|בשיחת א' באלול]] דר"ח אלול [[תקלתשמ"זב]] .}} שהוא כענין ה"תקיעה אחת" דיום- רבי [[מנחם מענדל מויטעבסקהכיפורים]] הגיע ל{{הערה|ספר המנהגים.}}.  התקיעות דחודש אלול - '''תשר"ת תש"ת תר"ת'''{{הערה|ספר המנהגים.}}. ויש לומר שזהו כנגד עשר כחות הנפש. שמזה מובן, שגם התשובה דאלול, אף שבעיקר היא רק הזזה כללית, שייכת היא מכל מקום לכל הכחות{{הערה|[[ארץ הקודשלקוטי-שיחות]], יחד עם קבוצה ב. עמ' 446 ושם ט', עמ' 131.}}. ===בדיקת תפילין ומזוזות==={{ערך מורחב|בדיקת תפילין ומזוזות}}בספר "מטה אפרים" של שלוש מאות רבי אפרים זלמן מרגליות מובא בנוגע לחודש אלול: {{ציטוטון|אנשי מעשה נוהגין שבחודש הזה מפשפשים בדקדוקי מצווה להיות בודק ובוחן [[חסידתפילין]]ים שהתיישבו בומזוזות שלהם}}{{הערה|1=[[צפת]http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38909&st=&pgnum=9 מטה אפרים סימן תקפא, סעיף י].}}.*ביום על יסוד הנהגה זו עורר הרבי בשנת [[י' באלולתשל"ד]] בהמשך ל[[תקנמבצע מזוזה]] שכל אחד ישתדל לבדוק את התפילין והמזוזות שבביתו בימי חודש אלול, אף אם נקנו מסופר ירא שמים ונכתבו בהידור. הרבי אף הוסיף {{ציטוטון|שעל ידי זה יתוסף בברכת ה' בכלל, ובפרט בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. וכדאי ונכון ביותר, שכל אחד ואחד ישתדל לפרסם זה - נוסף על הקיום בעצמו - בכל מקום שידו מגעת, בכל מקום ומקום, לכל אחינו בני-ישראל שליט"א}}{{הערה|משיחת ב' דר"חאלול תשמ"ח.}}.  הרבי הבהיר{{הערה|1=ראו [http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 לקט קטעי וידאו עם הוראות הרבי לבדיקת התפילין והמזוזות בחודש אלול]] .}}, שלמרות שמצד הדין הבדיקה צריכה להיעשות רק פעם בשלוש וחצי שנים, הרי {{ציטוטון|בשעה שיש איזה צורך בתוספת ברכה מלמעלה על דרך כבחודש אלול אזי נעשה מיד מנהג טוב לבדוק המזוזות והתפילין}}{{הערה|1=[http://www.sichos.com/5772/lahak/12- נפתח התיק הפלילי נגד 01.pdf שיחת כ"ף [[רבינו הזקןמנחם אב]]תשל"ד]. הגנרל-פרוקורור מגיש את המלשינות אל הקיסר}}, ובפרט, שבשונה מדורות עברו שהכל נעשה בכשרות ובהידור, היום ישנו חשש גדול יותר שהתפילין נעשו שלא בהידור, והם עלולות להיפסל.*ביום ===הפטרת [[יראש חודש]]===כשחל ראש-חודש בשבת, מפטירין "השמים כסאי". ואז מוסיפין בסוף הפטורת שבת פרשת תצא "עניה סוערה" וגו' באלולעד גמירא. כשחל ראש-חודש באחד בשבת, מפטירין "עניה סוערה" ומוסיפין פסוק ראשון ואחרון של הפטורת "מחר חודש"{{הערה|[[ספר המנהגים]] .}}.  ===[[תרנ"אניגון ד' בבות]] - הרב === זקיני נזהרו שלא לנגן את ניגונו של [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטייןהזקן]] נישא למרת אלא בזמנים מיוחדים בלבד: ראש השנה, חודש אלול וכו'{{הערה|משיחת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטייןפורים]], בת [[אדמותרפ"ר המהר"שח]].}}. *ביום בליובאוויטש היו מנגנים את "הניגון הגדול" [של רבינו הזקן] רק בזמנים קבועים.. וכן בראש חודש אלול{{הערה|[[י"א באלוללקוטי דיבורים]] , עמ' 204. אך ב'ליקוטי רשימות' שבראש ספר-הניגונים, עמ' כד, נעתק מאותו מקור: וכן בחודש אלול בשעת התפילה (כשמתפללים ב[[תרל"היחידות]] - באריכות).}}.  ידוע בשם [[אדמו"ר הרש"בהצמח-צדק]] נישא למרת , שאת ניגונו של [[שטערנא שרה שניאורסון (אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסוןהזקן]]בעל ארבע הבבות, אין מנגנים אלא בזמנים ידועים, נכדה של כגון חודש אלול, ימי הסליחות המעוררים לתשובה...{{הערה|ספר השיחות [[אדמותש"ר הצמח צדקא]]עמ' 85.}}*ביום ===נישואין===בחודש אלול עושים החופה בכל ימי החודש [גם במחציתו השניה], כיון שהוא חודש הרחמים{{הערה|[[י"ב באלולספר המנהגים]] עמ' 76.}}.  בחודש אלול שעה טובה ומוצלחת ל[[תרפ"טנישואין]] - במשך כל החודש, כי חודש ה[[רחמים]] ורצון (כימים ראשונים) הוא, ומזלו בתולה. וכמובא באחרונים{{הערה|אגרות-קודש אדמו"ר הריימה"מ ח"צ]] הגיע לביקור כ, עמ' דש.}}.  על-דבר קביעת עת חתונה בחודש אלול - על-פי מנהג ישראל בכמה וכמה מקומות... מסוגל אלול לזה ביתר שאת - ועד שאפילו בחצי השני דהחודש קובעים{{הערה|שם, כב, עמ' שיג-שיד.}}.  === סליחות ==={{ערך מורחב|סליחות}}ב[[ארצות הבריתחודש אלול]]נהוג לומר סליחות בכל תפוצות ישראל, כחלק מעבודת התשובה.*ביום מנהגנו לומר הסליחות בשבוע של [[י"ג באלולראש השנה]] או בשבוע שלפניו - ודלא כמו שכתוב ב[[תרנלקוטי תורה]]{{הערה|דברים יד, א.}}: "ולכן אומרים סליחות וי"ג מדות מראש חודש אלול ואילך"{{הערה|לקוטי שיחות, ט, עמ' 458, וכמה כת"זי של מאמר זה בלקוטי תורה גורסים: "ולכן יש נוהגים לומר סליחות מראש חודש" - לקוטי שיחות, שם, עמ' 311.}}. סדר הסליחות לקודם [[ראש השנה]] - שהורה [[אדמו"ר הריי"צ]] נישא למרת - הוא מתאים לסדר במחזור 'כל בו', ולמנהג [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסוןליטא]]רייסין זאמוט, בשינויים קלים{{הערה|'ליקוט טעמים ומקורות' לסליחות.}}. *ביום  ===הנהגת תלמידי ישיבות [[י"ד באלולתומכי תמימים]] === בשני ימי [[תש"בא' אלול|ראש-החודש]] - מרת מסדר ה[[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)משגיח|חיה מושקא הורנשטייןמנהל-רוחני]], בתו של את סדר לימוד ה[[אדמו"ר המהר"שחסידות]]בחודש אלול, הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.*ביום כי ב[[ט"ו באלולחודש אלול]] מוסיפים זמן ל[[תרנ"זלימוד החסידות|לימוד חסידות]] וכן לתפילה במתינות. בשני הלילות דראש- חודש [[אדמו"ר הרש"בפארבריינגען|מתוועדים]] הודיע על יסוד ישיבת - ומדברים ביחוד בדבר הנהגת [[חב"דחודש אלול]] בשם "ותשרי, הן בענייני לימוד החסידות, הן באופן התפילה בהתעוררות והן בהטבת המידות, לא רק בהכרח ביעור המידות הרעות אלא בהכרח לקנות מידות ולהדר בענייני [[תומכי תמימיםיראת שמים]]". היה זה בסעודת החתונתה של  במשך [[אדמו"ר הריי"צחודש אלול]].*ביום מרבים ללמוד מאמרי חסידות, ולא הלימוד עיקר כי-אם העבודה בחשבון הנפש, קודם [[י"ז באלולקריאת שמע שעל המיטה]] , קודם ה[[תק"גשינה]] - נישאו הוריו של וקודם [[אדמו"ר הזקןתפילת שחרית]], ר' ותפילה בהתעוררות. ואיש את רעהו יעוררו בתיקון ה[[ישראל ברוך פוזנרמידות טובות|ישראל ברוךמידות]] ומרת ובהבטחת ההנהגה{{הערה|[[רבקה (אם 'תקנות' אדמו"ר הזקן)|רבקההריי"צ לתלמידי ישיבות תומכי תמימים]] פוזנר.*ביום [[י"ז באלולהקריאה והקדושה]] , [[תשמ"חערב ראש חודש]] - [[הרביטבת]] הניח את אבן הפינה להרחבת בית המדרש [[770תש"א]]}}.*ביום אל תלמידי הישיבות: התלמידים שמוצאם מגזע החסידים, או אלו החפצים ללמוד תורת החסידות, הנה בשני חדשים אלו [[י"ח באלולאלול]] ותשרי, יקבעו להם מועד וזמן מיוחד ללמוד תורת החסידות, והלימוד יהיה שנים שלושה חברים יחדיו ילמדו מאמר אחד איזה פעמים. ולקבוע זמנים להתוועד לשוחח בענייני חסידות{{הערה|[[תצאגרות-קודש מוהריי"דצ]] - , ד, עמ' קלא}}.  הרבי הורה לתלמידי [[הבעל שם טובישיבות תומכי תמימים]], בהיותו בן שלושים וששללמוד בזמן זה את העניינים השייכים לאלול, הצטווה על ידי כגון: [[אחיה השילונידרך חיים]] להתגלות בעולם.*ביום {{הערה|ראה גם: {{ציטוטון|מספרי החסידות המתאימים לזמן זה ביחוד - הוא כידוע ספר [[י"ח באלולדרך חיים]] [[תקע"ג]] - ל[[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ. אף שכנ"ל, וכלשון [[קרמנצ'וגרבינו הזקן]] וקבע מקום מושבו בבהקדמתו לספר ה[[ליובאוויטשתניא]], הנה ראיה וקריאה בספרים אינה דומה לשמיעה מפה אל פה, כי אין שכל אדם זה מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל ומתעורר שכל חבירו, עיי"ש. וכבר ידוע מרז"ל וקנה לך חבר}}.*ביום ([[י"ט באלולאגרות-קודש]] הרבי, יא, עמ' ת)}} שער התשובה ושער התפילה, [[ת"שלקוטי תורה]] {{הערה|שכבר מפרשת דברים ואילך מדובר בלקוטי- תורה אודות ה[[אדמו"ר הריי"צתשובה]] נכנס להתגורר ב-.}} [[770עטרת ראש]].הרבי הסביר, שהרי כל העניינים המתרחשים בבריאה צריכים להשתקף אצל תלמידי הישיבה בעניינם הם, שהוא התורה. וכשקרב חודש אלול, זמן "אורי וישעי" וזמן התשובה בעולם, צריך הדבר לבוא לידי ביטוי אצל התלמיד, בלימוד העניינים הללו{{הערה|לקוטי-שיחות, ב, עמ' 632}}.  *ביום הרבי כותב, במכתב, שלמרות שכדברי רבינו הזקן, [[כ"א באלולהמלך בשדה|המלך נמצא בשדה]] ומקבל את כולם בסבר פנים יפות וכו'{{הערה|[[תרצלקוטי תורה]] פרשת ראה, ד"ה אני לדודי}}, מובן וגם פשוט, שצריך להרבות בענייני תפילה תורה ומצות, וכסדר הכתוב "ט[[אני לדודי ודודי לי|אני לדודי]] " (בתחילה) "ודודי לי", ראשי- תיבות "אלול". וכמבואר בספרי [[אדמוקבלה]], [[מוסר]] ו[[חסידות]]. והסדר בזה בכלל, וכמובא באחרונים, שמרבים בתפילה ובתחנונים בערך שאר השנה{{הערה|עיין ברכי-יוסף, הובא במטה-אפרים סימן תקפא סעיף יא, באלף-למטה שם}}. וכן בלימוד התורה, מרבים בחלק השייך לעבודת השי"ר הריית, ולהדר בקיום מצוותיה. ובספרי חב"צד הרי מיוחד לזה: [[אגרת התשובה]] נסע ל(חלק שלישי מספר ה[[ריגאתניא]]), בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה (הוא נשאר שם עד [[כ"ד באדרדרך חיים]] (לבנו, [[תאדמו"שר האמצעי]])וכו'{{הערה|שם, יט, עמ' תלב}}.

*ביום במכתב לישיבה במוטריאל, כותב הרבי: {{ציטוטון|בטח נשמע גם בישיבתם [ב[[כ"א אלול ת"שמונטריאול|מאנטרעאל]] , אשר הייתה כאן הצעתי שיוסיפו תלמידי הישיבה (והראשי-ישיבה וההנהלה לא כל- התקיימה חנוכת הבית לבניין שכן), בלימוד עבודה'דיקע [[770מאמר]]ים ביחוד בימים אלו [ימי אלול, זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[ומה טוב אשר גם [י"ט אלול ת"ש]במאנטרעאל]יעשו כזאת, ומה טוב אשר גם בשאר המקומות}}{{הערה|שם, כא, עמ' רכז}}.

*ביום במיוחד ב[[כ"דור השביעי]] מתאפיין חודש אלול בישיבות תומכי תמימים בלהט וחיות סביב ה אלול[[נסיעה לרבי]] ל[[חודש תשרי|חודש החגים]] נוהג כ"ק אדמו"ר שליט"א לומר קדיש על אחיו דובער הי"ד שנספה בשואה. יום זה נקבע כיום יארצייט מספקוההכנות הרוחניות והגשמיות לשם כך.

==ימי חב"ד=====אירועים===*ביום [[כא' באלול]] [[תקפ"ב]] - רבי [[ברוך (בן אדמו"ר האמצעי)|ברוך]], בנו של [[אדמו"ר האמצעי]], התחתן.*[[ה' באלול]] [[תקל"ז]] - רבי [[מנחם מענדל מויטעבסק]] הגיע ל[[ארץ הקודש]], יחד עם קבוצה של שלוש מאות [[חסיד]]ים שהתיישבו ב[[צפת]].*[[י' באלול]] [[תקנ"ט אלול תקמח]] - נפתח התיק הפלילי נגד [[רבינו הזקן]]. הגנרל-פרוקורור הגיש את המלשינות אל הקיסר.*[[י' באלול]] [[תרנ"טא]] - נולד הרב [[משה הורנשטיין (חתן אדמו"ר המהר"ש)|משה הורנשטיין]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר הצמח צדקהמהר"ש]].*[[י"א באלול]] [[תרל"ה]] - לאביו [[שלום שכנא אדמו"ר הרש"ב]] [[נישואין|נשא]] את מרת [[שטערנא שרה שניאורסון (אביו אשת אדמו"ר הרש"ב)|שטערנא שרה שניאורסון]], נכדה של [[אדמו"ר הצמח צדק]].*[[י"ב באלול]] [[תרפ"ט]] - אדמו"ר הריי"צ הגיע לביקור ב[[ארצות הברית]].*[[י"ג באלול]] [[תרנ"ז]] - אדמו"ר הריי"צ [[נישואין|נשא]] את מרת [[נחמה דינה שניאורסון (אשת אדמו"ר הריי"צ)|נחמה דינה שניאורסון]]. *[[י"ד באלול]] ולאמו [[הרבנית דבורה לאה תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (ביתו בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.*[[ט"ו באלול]] [[תרנ"ז]] - [[אדמו"ר הרש"ב]] הודיע על יסוד ישיבת [[חב"ד]] בשם "[[תומכי תמימים]]". בסעודת החתונה של [[אדמו"ר הריי"צ]].*[[י"ז באלול]] [[תק"ג]] - ר' [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]]פוזנר, בעיר הוריו של [[אדמו"ר הזקן]], התחתנו.*[[י"ז באלול]] [[תשמ"ח]] - [[הרבי]] [[הנחת אבן הפינה|הניח את אבן הפינה]] להרחבת בית המדרש [[770]] ב[[ניו יורק]].*[[י"ח באלול]] [[תפ"ד]] - ה[[נביא]] [[אחיה השילוני]] התגלה לראשונה אל [[הבעל שם טוב]], בהיותו בן עשרים ושש שנים, והחל ללמדו תורה.*[[י"ח באלול]] [[תצ"ד]] - [[ליאזניהבעל שם טוב]] ונקרא מנחם מענדל , בהיותו בן שלושים ושש, הצטווה על שם הרהידי [[אחיה השילוני]] להתגלות בעולם.*[[י"ח באלול]] [[תקע"ג]] - [[אדמו"ר האמצעי]] נסע מ[[קרמנצ'וג]] וקבע מקום מושבו ב[[ליובאוויטש]].*[[י"ט באלול]] [[ת"ש]] - אדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר ב-[[770]].*[[כ"א באלול]] [[ת"ש]] - התקיימה [[חנוכת הבית]] לבניין [[770]], זאת לאחר שאדמו"ר הריי"צ נכנס להתגורר בבנין ב[[י"ט באלול]] [[ת"ש]].*[[כ"ה באלול]] - [[יום השנה]] של [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]], אחיו של [[הרבי]], שנרצח ב[[שואה]] ולא נודע יום פטירתו. ביום זה נוהג הרבי לומר [[קדיש]].*[[כ"ט באלול]] [[תקמ"ט]]{{הערה|כך לפי הגירסה שהוכרעה. ראה:[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ד' עמ' רמ"ח, שיחת י"ב [[ניסן]] [[ש"ת]], שיחת שביעי של פסח ש"ת, [[שלשלת היחס]] - שבתחילת [[היום יום]] - [[תש"ג]] ועוד. לפי גירסה אחרת היה זה בשנת [[תקמ"ח]]. ראה: יומן אדמו"ר הריי"צ מיום [[ט' בתמוז]] [[תרנ"ח]], [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ב' עמ' קצ"ה, ושיחת [[אחרון של פסח]] [[תרצ"ה]]. גירסה נוספת אומרת שהיה זה בשנת [[תק"נ]] וראה בשיחת [[כ"ז בסיוון]] [[תש"ד]].}} - [[אדמו"ק רהצמח צדק]] נולד לר' [[מנחם מענדל מויטבסקשלום שכנא אלטשולר|שלום שכנא]] ומרת [[דבורה לאה (בת אדמו"ר הזקן)|דבורה לאה]] אלטשולר, בעיר [[ליאזנא]].

*ביום [[י"ח באלול]] [[תנ"ח]] - [[הבעל שם טוב]] - רבי ישראל, נולד לר' [[אליעזר (אב הבעל שם טוב)|אליעזר]] ומרת שרה. *ביום [[י"ח באלול]] [[תק"ה]] - [[אדמו"ר הזקן]] נולד לרבי [[ישראל ברוך פוזנר|ישראל ברוך]] ומרת [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]] פוזנר.*[[י"ח באלול]] [[תרפ"ב]] - הרב [[יעקב שפרינגר]] מזקני תושבי [[כפר חב"ד]] שעסק רבות ב[[מבצע אות בספר התורה]] וב[[מבצע תפילין]].

===[[הסתלקותפטירה|נסתלקונפטרו]]===*ביום [[י"א אלול תרצג באלול]] [[תרל"ו]] - נפטר הרב ר' [[יעקב ישראל טברסקי]], חתנו של [[שניאור זלמן סלונים (נין אדמו"ר האמצעי]],.*[[כ"ג באלול]] [[תרצ"ז]] - רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]], סבו של [[הרבי]] (אב אמו)ואב [[בית דין]] של [[ניקולייב]],.*[[כ"ד באלול]] [[תשע"א]] - הרב [[שלום דובער ליפשיץ]], רב קהילת חב"ד ב[[רמת גן]] ומייסד ארגון [[יד לאחים]],.

==ראו גם==*ביום [[י"ג אלול תרל"וניגון התוועדות (משל למלך)]] - נפטר הרה"ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]] נ"ע חתנו של כ"ק [[אדמו"ר האמצעי]] נ"ע.

==לקריאה נוספת==*ביום [[כ"ג '''תסייע לאחרים שלא להיכשל''', אודות חשבון הנפש בחודש אלול תרצ"ז]] - הסתלק במדור 'חיי רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] - [[אב', שבועון כפר חב"ד]] של [[ניקולייב]], סבו של [[הרבי]] (אם [[הרבנית חנה]]), אשר נוהג לומר אחריו “קדיש” ביום זה; בכמה [[התוועדות|התוועדויות]] אף דיבר אודותיו והסביר את משמעות שמותיו “מאיר” ו”שלמה”.גליון 1921 עמוד 40

== קישורים חיצונים חיצוניים ==* [http://chabad.co.il/?template=topic&topic=148 רעיונות לחודש חודש אלול- הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - אתר [[חב"ד בישראל (אתר)|{{חב"ד בישראל]]}}* [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/56334_he_1.pdf אלול בליובאוויטש] [[שיחות ]] אודות חודש אלול בעיירה ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]] בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד|ועד חיילי בית דוד - 770]]. אלול, התש"ע- {{אינפו}}*'''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3033252 הרבי בחודש אלול]''' {{וידאו}} {{בית חבד}}*'''[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413928 אלול עם הרבי]''' {{וידאו}} {{בית חבד}} בתוך מגזין הוידאו השבועי של [[jem]]*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3413906 יש לבדוק את התפילין והמזוזות בחודש אלול]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}* הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], [http://chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15450&CategoryID=2421 "מה הטריד את הרבי בעשרת-ימי-תשובה תשל"ח?"], '''[[התקשרות (גיליון)|התקשרות]]''' א'ש"י (ערב שבת פרשת ראה, כ"ט במנחם־אב תשע"ט), [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]*'''[http://www.chabad.org.il/_Uploads/2534hit1362p.pdf אלול חסידי ואיכותי]''', במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות גליון א'שסב*'''[https://77012.blogspot.com/2022/08/blog-post_28.html מה מבקש הרבי לפרסם על חודש אלול, אפילו שלא בשמו?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}