e
e==ההסתלקות והקבורה=={{ערך מורחב|רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו|}}ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל אדמו"ר הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - [[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]]. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} ל[[עיירה]] [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. באמצע הדרך ל[[האדיטש]] לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של [[אדמו"ר הזקן]] הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה{{הערה|[[חזיר]]}} נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ו[[אדמו"ר הזקן]] חזר לשכב כמקודם. מסופר שכאשר שבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו{{מקור}}. מאוחר יותר נבנה [[אוהל]] על מקום הקבר.
== כניסת כהנים לאוהל ==