תנאים – הבדלי גרסאות
הפניה לדף תנא |
אין תקציר עריכה |
||
| (110 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משנה.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ששה סדרי משנה בהוצאת 'קהתי' עם פירוש רבינו עובדיה מברטנורא]][[קובץ:הבנין הבנוי על ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציונו של התנא רבי מאיר בעל הנס]] | |||
ה'''תַּנָאִים''' היו חכמי התורה, ששנו את ה[[משנה]], המילה "תנא" משמעותה בארמית "שונה". הם היו בזמן [[בית המקדש השני]]. | |||
== משרות הלכה שונות == | |||
בתקופת התנאים הייתה מקובלת חלוקה של שלושה דרגות של כבוד התורה בין החכמים לפי משרתם בהוראת התורה. נשיא, אב בית דין, וחכם. כאשר הנשיא נכנס, כל העם עומדים ואין יושבים עד שאומר להם שבו. כשאב ב"ד נכנס עושים לו שורה אחת מכאן ושורה אחת מכאן עד שישב במקומו. כשחכם נכנס, אחד עומד ואחד יושב עד שישב במקומו. | |||
בזמן רבן שמעון בן גמליאל למשל, הייתה החלוקה כך: רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב"ד.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=28&daf=13b&format=text הוריות יג, ב.]}} | |||
[[הרבי]] מסביר כי נשיא הינו ראש החכמים כדוגמת משה רבינו{{הערה|1=רמב"ם בהלכות סנהדרין.}} ואב"ד היה מנהיג של ישראל, ואין זו סתירה כלל לכלל הידוע ש"דבר אחד לדור", מכיון שתורה ושררה הינם שני מיני סוגי שררה נפרדים ואינם סותרים כלל זה לזה{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&hilite=06ecb0a6-c6d6-4256-a553-885eeffb1a27&st=%D7%A8%D7%99%D7%A9+%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%90 עמ' 208 (193).]}}. | |||
== התנאים במשנת החסידות == | |||
רוב{{הערה|1=[[מאה שערים]] ע' 78. מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים ע' תקלא ואילך.}} שורש נשמתם של התנאים הוא ב[[עולם הבריאה]]{{הערה|1=ראה הנסמן במגדל עוז ע' שסז-שסח.}}, כי שורשה של המשנה עצמה, הוא ביצירה{{הערה|1=תקוני זוהר בהקדמה (יד, א). ע"ח שער ק"נ פ"ה. שער המצוות וטעמי המצוות פרשה ואתחנן. פרי עץ חיים שער הנהגת הלימוד.}} והתנא שהוא "בעל המשנה" הוא מדרגה גבוהה יותר, בבריאה. | |||
בדרך כלל המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון, ששם אין הפסד והיזק מיניקת ה[[חיצונים]] כל כך כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר, מסיבה זו אנו מוצאים שדווקא חשובי התנאים מקילים ביותר. | |||
אך למרות שורש נשמתם הגבוה, אין הלכה כמותם, שהרי לפי פסק ה[[תורה]] - אחרי רבים להטות{{הערה|1=משפטים כג, ב.}} ורוב הדור הינו מהעולם הנמוך יותר, ושם הלכה דבירורים באופן אחר. | |||
מסיבה זו, על פי רוב ה[[נשמה|נשמות]] הגבוהות והנעלים ביותר של התנאים אין הלכה כמותם, כמו רבי מאיר ורבי אליעזר ו[[רשב"י]],{{הערה|1=חוץ ממוקצה דהלכה כמותו.}} | |||
== מחלוקת תנאים == | |||
{{ערך מורחב|בית שמאי ובית הלל}} | |||
פעמים רבות מוצאים אנו '''מחלוקת''' בין תנאים ואמוראים, במשנה או בגמרא. בכל מחלוקת, מוכרעת ההלכה על ידי התנאים או האמוראים שאחריהם. | |||
למרות זאת, אין הדיעה השניה מתבטלת על ידי ההכרעה, מכיון שההכרעה היא רק בעולם המעשה, אך בעולם ה[[מידות]] נשארת עדיין הדיעה. כדוגמא, גם כש[[תפארת]] מכריעה בין [[חסד]] ל[[גבורה]], אין זה אומר שהמידות התבטלו בעצם, אלא שזו היא הכרעה מעשית וזמנית. | |||
ואכן, לעתיד לבוא, תהיה ההלכה כ[[בית שמאי]], על אף שבעולם הזה הוכרעה ההלכה לרוב כבית הלל.{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ד]] חלק ב' [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4610&st=&pgnum=168&hilite=].}} | |||
==עשרת הרוגי מלכות== | |||
{{ערך מורחב|עשרת הרוגי מלכות}} | |||
עשרת מהתנאים, נהרגו על קידוש השם, על ידי המלכות, ומקובל כי הסיבה לכך היא מכיון שהם היו שקולים בדורם כנגד עשרת ה[[שבטים]] שמכרו את [[יוסף הצדיק]], ולכן הם נהרגו. | |||
מתנאים אלו היה רבי ישמעאל [[כהן גדול]], [[רבי עקיבא]] בן יוסף, [[רבן שמעון בן גמליאל]], [[רבי חנינא בן תרדיון]], [[רבי ישבב הסופר]], [[רבי חוצפית המתורגמן]] וי"א גם [[רבי חנינא סגן הכהנים]]. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[http://chabadpedia.co.il/images/1/14/המבשר_תורני_-_חיי_שרה_התשפב.pdf מתיבתא דבי רבנן]''', בתוך שבועון 'המבשר תורני' חיי שרה התשפ"ב | |||
{{דורות}} | |||
{{תבנית:תנאים}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תנאים|*]] | |||
[[קטגוריה:אישים ביהדות]] | |||