שינויים

{{קשר חב"די}}'''גאונים''' זהו כינוי לחכמי הדור שהיו אחרי תקופת ה[[סבוראים]] ולפני תקופת ה[[ראשונים]]. הגאונים היו לרוב ראשי ישבות ישיבות [[ישיבת סורא|סורא]] ו[[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]], עיסוקם העיקרי של הגאונים היה בהנצחת בפירוש ה[[תלמוד]]{{הערה|בתקופת הגאונים עוד לא התחילו בפירוש התלמוד}} ופסיקת הלכות. תקופת הגאונים נמשכה כ450 שנה משנת ד'שמ"ט ועד שנת ד'תשצ"ח. מראשוני הגאונים ניתן למנות את [[רב חנניה גאון מפומבדיתא]] [[רב אחאי]], ועוד.

שמם המלא של הגאונים היה '''ראש ישיבת גאון יעקוב''', שם זה נקרא כך על שם הפס' "יבחר לנו את נחלתנו את '''גאון יעקב אשר אהב סלה'''"{{הערה|[[תהיליםתהלים]], פרק מ"ז, פס' ה'}}.

הרגל תמוה לכאורה שהיה בתקופתם זה שהם כלל לא עסקו בפירוש התלמוד, הסיבה לכך שהגאונים לא עסקו בפירוש ה[[תלמוד]] הייתה מפני שני סיבות: הראשונה הייתה שאז זה היה מס' שנים מעטות מחתימת התלמוד{{הערה|סוף חתימת התלמוד היה בתקופת ה[[סבוראים]]}} והם חששו להוסיף או לגרוע דברים מה[[תלמוד]], והסיבה השנייה הייתה בעקבות כך שבדורם לא היה נהוג לכתוב את התלמוד, אלא היה נהוג ללמוד אותו בעל-פה בשיטה של בקיעותבקיאות, ורוב היהודים שידעו בתקופתם [[תלמוד]] ידעו אותו בעל-פה ולא ובמילא ועל כן לא היה צורך בכתיבת פירוש על ה[[תלמוד]].

הרגל שהשתרש לתקופת הגאונים עוד מתקופת ה[[אמוראים]] היה ה[[ירחי כלה]], פעמיים בשנה בחודש [[אלול]] וחודש [[אדר]] היו רבבות יהודים מגיעים לישיבות [[ישיבת פומבדיתא|פומבדיתא]] ו[[ישיבת סורא|סורא]] לשיעורים כלליים בעניינים שהזמן גרמא שנמסרו לכלל בית ישראל ע"י על ידי גדולי הגאונים.