שינויים

הרב [[קובץ:בברויסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונתו היחידה של ר' שמריה נח]]האדמו"ר '''שמריהו נח שניאורסון מ''' ([[בברויסקתר"ב]] נולד ב- [[ליובאוויטשט"ו בטבת]] בשנת [[תרתרפ"בג]]. הוא ) היה בן הזקונים של אביו רב ב[[אדמובברויסק]] ואדמו"ר]] לשושלת [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמוחסידות חב"ר הצמח צדק)ד - קאפוסט|קאפוסט]].

לאחר ==תולדות חיים==האדמו"ר שמריהו נח שניאורסון מ[[הסתלקותבברויסק]]נולד ב[[ליובאוויטש] זקנו, כ"ק ] בשנת [[אדמותר"ר הצמח צדקב]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר הסתלקות הוא היה בן הזקונים של אביו חזר לליובאוויטש. הוא נשא לאשה את בת דודו [[אדמו"ר ]] [[ישראל נח יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|המהרי"ן]] מ[[נעז'ין]].

בשנת בצעירותו למד עם סבו, [[תרלאדמו"בר הצמח צדק]], ועם אחיו, הרב [[שלמה זלמן שניאורסון]] מינה אותו דודו, כלימים האדמו"ק ר מקאפוסט. מסורות שונות טוענות כי למד גם עם דודו [[אדמו"ר המהר"ש]], כרב עדת החסידים בעיר בברויסק{{מקור}}.

בשנתהוא נשא לאשה את בת דודו אדמו"ר [[ תרסישראל נח שניאורסון (בן אדמו"א]] יסד ישיבה בברויסק, בה למדו עשרות בחרורים מצויינים. מישיבה זו יצאו רבנים ששימשו בערים הגדולות ב[[רוסיהר הצמח צדק)|המהרי"ן]]. הוא גם חיבר חיבור בחסידות, "מ[[שמן למאורנעז'ין]]" שמו.

שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת לאחר [[תרפהסתלקות]] זקנו, [[אדמו"ר הצמח צדק]], נסע עם אביו לקאפוסט. לאחר [[הסתלקות]] אביו חזר לליובאוויטש. בשנת [[תרל"דב]] חלה מאוד וביום מינה אותו דודו, [[טאדמו"ז טבת תרפר המהר"דש]] נסתלק. מנוחתו כבוד , כרב עדת החסידים בעיר בברויסק; היו מ[[אנ"ש]] חסידי ליובאוויטש שהתנגדו למינוי; [[אדמו"ר המהר"ש]] הקפיד עליהם, והם ספגו נזקים גדולים ברכוש ובנפש{{הערה|[[רשימות היומן]].}}.

לאחר פטירת אחיו רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], מונו הוא ואחיו רבי שלום דובער לאדמו"רים בשושלת קאפוסט, רשד"ב ב[[רציצא]] ורבי שמריה נח ב[[בברויסק]]. בשנת [[תרס"א]] יסד ישיבה בבברויסק בראשות בנו רבי מנחם מענדל, בה למדו עשרות בחורים מצויינים; מבוגריה שמשו לאחר מכן רבנים וראשי ישיבות ברחבי [[רוסיה]]. מהבולטים שבהם: הרב [[משה דון יחיא]], הרב [[שלמה יוסף זווין]] והרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]]. ===קשריו עם ליובאוויטש===במשך השנים אירעה תקרית עם [[ליובאוויטש]], כך לדוגמא ייסד את [[כולל חב"ד המיוחד]] - בנפרד מ[[כולל חב"ד]] שנוהל על-ידי [[אדמו"ר הרש"ב]]. דיעותיו היו גם אחרות משל אדמו"רי ליובאוויטש בכמה נושאים. כך גם ב[[שבט]] [[תר"ע]] התקיימה [[אסיפת הרבנים ברוסיה בשנת עת"ר|אסיפת הרבנים ברוסיה]], בה השתתפו גדולי הדור. באסיפה היו חלוקי דיעות האם על הרב לדעת את השפה הרוסית והשכלה כללית מינימלית. רבי [[מאיר שמחה מדווינסק]] בתמיכתו של רבי דוד פרידמן מקרלין, ורבי שמריה נח שניאורסון מבויברויסק צידדו בחיוב, ואילו [[רבי חיים מבריסק]], בתמיכתו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[החפץ חיים]] צידדו בתוקף שלא ילמדו בשום פנים ואופן לימודים אחרים{{הערה|תורת חיים עמ' ר'.}}. שנות המהפכה והרעב ברוסיה השפיעו על מצב בריאותו ובשנת [[תרפ"ג]] חלה מאוד וביום [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]] נסתלק{{הערה|בספר 'שמן למאור' המלקט את דרושי החסידות שלו, נדפס בהקדמה שנפטר ביום רביעי [[ט"ו טבת]] [[תרפ"ג]].}}. מנוחתו כבוד בעיר בברויסק. כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד. ==ממשיכו בבאברויסק== בצוואתו{{הערה|אשכבתא דרבי וצוואתו נדפסו בספר כתבי הרח"א ביחובסקי עמוד קנ ואילך}} ביקש למנות לממלאי מקומו ברבנות את אחד מנכדיו הרבנים ישראל משה בן חתנו ר' דוד ברב"ש או הרב משה דוד בן בנו הרב מנחם מענדל. אך בפועל חלק מצאצאיו נסתלקו עוד בחייו, והאחרים מיאנו לקבל על עצמם את עול ההנהגה, לאחר חיפושים רבים, הגיעו חסידיו לבעל נכדתו - רבי שמואל באזעפלאוו, אך גם הוא לא שש לקבל את ההצעה. בצר להם פנו חסידי חב"ד-קאפוסט אל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] מליובאוויטש, בבקשה שיפנה לרבי שמואל בבקשה שיקבל על עצמו את ההנהגה, נענה להם [[אדמו"ר הריי"צ]] וכתב מכתב לרבי שמואל (ראו בערך ר' שמואל בזפלוב). בפועל המשיך רבי שמואל באזעפלאוו את סב אשתו ברבנות בלבד, אך לא בנשיאות. ==צאצאיו==*בנו ר' מנחם מענדל (נהרג על קידוש ה' ב[[ב' מנחם אב]] [[תרע"ט]]), אביו של ר' [[ברוך אליהו שניאורסון]].*בתו מוסיה נשאה לר' דוד ברב"ש{{הערה|ברב"ש זה ראשי תיבות של '''ב'''ן '''רב'''י '''ש'''ניאור}}. נפטר כ"ח אדר [[תרע"ט]].*בעל נכדתו הרב [[שמואל בזפלוב]] - כיהן לאחריו כרבה של בברויסק. ==ספריו=={{ערך מורחב|שמן למאור}}*'''שמ"ן{{הערה|ר"ת של שמו - שמריהו נח.}} למאור''', ליקוט מדברי תורתו, נלקט על ידי נכדיו ונדפס בשני חלקים בברכת [[הרבי]] על ידי הרב [[בנימין אליהו גורודצקי]] והרב [[רפאל וילשנסקי]] בשנים [[תשכ"ד]] ו[[תשכ"ו]] ב[[כפר חב"ד]]. ==לקריאה נוספת==*הרב [[עמרם בלוי]], '''המאור הגדול: קורות חייו של הרה"ק רבי שמרי' נח שניאורסהן מבאברויסק זי"ע''', [[היכל הבעש"ט]] גליון כ"ב, [[ניסן]] [[תשס"ח]], עמ' צה-קלא.*הרב שניאור ברגר, '''אחדות בעולם האמת ובעולם הזה''', האחדות בין חסידות חב"ד בברויסק וליובאוויטש, שבועון בית משיח י' טבת תשפ"א עמוד 40 {{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן שניארסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תר"ב]] - [[ט"ז טבת]] [[תרפ"ד]]|הבא=[[חסידות חב"ד ליובאוויטש]]}}{{הערות שוליים}}{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}}{{ערך חסר}} [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]][[קטגוריה:אדמו"רי בית רביחב"ד]][[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]][[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]][[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תר"ב]][[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרפ"ג]][[קטגוריה:אישים בבאברויסק]]